ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבו האני אמיר נגד בטוח לאומי-סנ :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר שבע

בל 002816/08

בפני:

כב' הנשיא מיכאל שפיצר

21/06/2009

אבו האני אמיר

בעניין:

תובע

ילין אברהם

ע"י ב"כ עוה"ד

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף באר שבע

נתבע

נעמה נווה

ע"י ב"כ עוה"ד

החלטה

1. ביום 23/4/09 בדיון שהתקיים בפני הסכימו הצדדים כדלקמן:

" ב"כ הצדדים:

אנו מסכימים לתשתית העובדתית הבאה, אולם המחלוקת בינינו היא האם היה כאן מאמץ חריג כמשמעותו בסעיף 84 לחוק.

העובדות המוסכמות:

א. התובע יליד 15/2/88.

ב. התובע עובד כמפעיל מחרשה.

ג. לצורך הפעלת המחרשה יש צורך לפני תחילת החריש להרים משקולת במשקל של 25-30 ק"ג לצורך הנחתה על המחרשה וזאת כדי להעניק לה משקל לצורך העמקת החריש.

ד. התובע כמפעיל המחרשה ביצע פעולה זו 3-4 בשבוע, פעם אחת ביום בתחילת עבודתו.

כן מוסכם כי נסכם עתה בקצרה וכי תינתן שהות של מספר ימים להמציא אסמכתאות משפטיות. "

2. התובע טוען כי הרמת המשקולת אינה חלק מעבודתו הרגילה, וכי מדובר למעשה במאמץ חריג המבוצע בתחילת יום העבודה 3-4 פעמים בשבוע.

3. הנתבע טוען כי מדובר בפעולה שגרתית המבוצעת 3-4 פעמים בשבוע ושהתובע מורגל בה על כן אינה יכולה להיחשב כמאמץ חריג.

הכרעה

4. בקע מפשעתי מעוגן בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 הקובע:

" בקע מפשעתי

אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן –

(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.ו

(2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע.נ

(3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם...".

5. אין חולק כי התובע עומד בסעיפים 84(2) ו-(3) והמחלוקת בין הצדדים היא כאמור, האם הרמת משקולת למחרשה במשקל 25-30 ק"ג בתחילת יום עבודה בין 3 ל-4 פעמים בשבוע נחשבת לעומדת בתנאי סעיף 84(1), היינו מהווה מאמץ לא רגיל.

6. מבחינת האסמכתאות שהגישו הצדדים ופסיקה נוספת בעניין עולה כי יש לבחון האם המאמץ המדובר הוא מאמץ רגיל לעבודת התובע והאם נחשב לחלק משגרת עבודתו, ובאיזו תדירות הוא מבוצע.

7. בעב"ל 1348/00 חוסיין נ' במוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 27/3/03 קבע בית הדין הארצי לעניין זה :

"עוד ייאמר, לעניין "המאמץ הבלתי רגיל", כי נקבע בפסיקה שיש לבחון האם המאמץ של הנפגע ביום התאונה היה מאמץ אותו הוא היה רגיל לעשות בעבודתו אם לאו, וכי שאלה זו תבחן באופן סובייקטיבי לנפגע עצמו מאחר והבקע "מופיע בגופו של אדם מסוים על רקע מצבו של אותו אדם ועל רקע המאמצים שהוא רגיל להם... " כמו כן נפסק, כי לצורך הקביעה האם היה המאמץ רגיל בעבודתו של המבוטח, יש ליתן משקל רב לתדירות המאמץ. כאמור, המערער היה רגיל להרים משאות שמשקלם כ- 20 ק"ג ואף יותר ועשה זאת בתדירות גבוהה."

8. מצאנו כי בית הדין הארצי סיווג את המקרים בין שתי קצוות, וזאת ניתן לראות בעב"ל 456/03 שוורץ נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 26/12/04:

"פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה שבפנינו מתייחסת לשני מצבים קיצוניים: מצד אחד ארוע חד פעמי הנחשב כחריג (פרשת הופמן) ומצד שני עבודה מאומצת בתדירות גבוהה (פרשת חוסן). בין שני קצוות אלה משתרעים מצבים רבים ומגוונים של מאמץ שאינו ארוע חד פעמי אך כזה שנעשה בתדירות לא גבוהה. בשלל מצבי ביניים אלה השאלה היא מה אמת המידה הראויה לבחינת ההכרה בבקע המפשעתי כפגיעה בעבודה.ב

דעתי היא שבמצבי ביניים יש לבחון את הארוע מן הזווית של שגרת העבודה של העובד. שגרת העבודה, על פי תפקידו הרגיל של העובד, היא שתקבע אם הארוע שגרם לבקע המפשעתי הוא תולדה של "מאמץ לא רגיל" אם לאו. ככל שתפקידו של העובד ושגרת עבודתו כרוכים בהשקעת מאמץ פיסי מן הסוג שגרם לבקע המפשעתי, כך יחשב המאמץ ל"רגיל"; והיפוכו של דבר: ככל שהמאמץ הפיסי שגרם לבקע המפשעתי נעשה מחוץ לשגרת העבודה והתפקיד של העובד, כך יחשב הדבר ל"מאמץ לא רגיל". בחינה זו היא עניין עובדתי מובהק, אשר מן הראוי שיעשה על יסוד תשתית ראייתית מסודרת ומפורטת אשר תבחן על ידי הגורם המוסמך במוסד לביטוח לאומי ועל ידי בית הדין לעבודה. "

9. התובע בהודעתו לחוקרי הנתבע העיד כי זאת היתה שגרת עבודתו (נ/2), וגם מהעובדות המוסכמות המפורטות לעיל עולה כי התובע ביצע את פעולת הרמת המשקולת על המחרשה בתחילת עבודתו במשך 3-4 פעמים בשבוע.

יחד עם זאת, אני סבור כי מקרה זה אכן מצוי בטווח הביניים במתחם שקבע בית הדין הארצי, וכי על אף שהפעולה בוצעה בתדירות שבוצעה, לא ניתן לראות בה חלק משגרת עבודתו של התובע בבחינת מאמץ שהוא רגיל לעשותו.

אני מסכים עם דוגמת ב"כ התובע בסיכומיו כי הדבר משול לעו"ד המופיע בבית המשפט ובתחילת הדיון עליו להרים תיק כבד לשולחן – גם אם הדבר נעשה בתחילת כל דיון, אין לראות בכך חלק משגרת עבודתו הרגילה של עורך הדין.

10. התובע העיד כי עבודתו היתה עבודה חקלאית ובין היתר ביצע חריש, עיבוד אדמה, שתילה, זריעה, קטיף ועוד פעולות חקלאיות שונות (פרוטוקול ישיבת 19/1/09), ולטעמי לא ניתן לומר שחקלאי מעצם טיב עבודתו מורגל בהרמת משאות כבדים וכי פעולה זו נגזרת מעבודתו הרגילה. במקרה דנן מדובר בהרמת משקולת שנועדה לאפשר את עבודתו של התובע בחריש.

11. ניתן להלך רוח זה ביטוי בפסיקת בית הדין הארצי בעב"ל 1006/00 אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי שניתן ביום 12/2/03:

"מעיון בהודעת המערער לחוקר המוסד, עולה, כי תפקידו של המערער בחברה בה עבד, כעוזר מנכ"ל מזכיר החברה ויועץ משפטי שלה - היה תפקיד משרדי שאינו מחייב נשיאת משאות. ביום המקרה, בעת עליה לאוטובוס הרים המערער מזוודה על גלגלים תיק "ג'ימס בונד" ומחשב נישא, שמשקלם הכולל הגיע ל-35 ק"ג. הרמת משא שכזו ראויה להיחשב למאמץ לא רגיל אצל יושב משרד כמותו.ב

העובדה, כי פעם או פעמיים בשבוע הרים המערער את אותם דברים, אינה הופכת בנסיבות המקרה, את המאמץ שהיה כרוך בהרמתם ביום המקרה ממאמץ לא רגיל למאמץ רגיל.ו

לאור האמור - דין הערעור להתקבל ויש להכיר בבקע המפשעתי בו לקה המערער ביום 12.10.97 כבתאונת עבודה."נ

12. סוף דבר, אני סבור כי מאמץ הרמת המשקולת אינה חלק מעבודתו הרגילה של התובע ואינה מהווה מאמץ רגיל בעבודתו, ועל כן התובע עומד בתנאי שקבע סעיף 84(1) לחוק.

13. מאחר וכך, על יסוד התשתית העובדתית שנקבעה על ידי הצדדים ימונה מומחה הרפואי מטעם בית הדין.

14. הנתבע מתבקש להזמין את התיקים הרפואיים של התובע בהקדם. כמו כן, שני הצדדים רשאים להגיש חומר רפואי למשלוח למומחה הרפואי, עד ליום 1/7/09.

15. לאחר קבלת החומר הרפואי, ימונה מומחה רפואי.

16. לעיון 2/7/09.

ניתנה היום 21 ביוני, 2009 (כ"ט בסיון תשס"ט) בהעדר הצדדים.

מיכאל שפיצר, שופט

נשיא

קארין