ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גורבוי יורי נגד ש.י.א. אשקלון :

1


מדינת ישראל

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע

עב 001358/06

בש"א 1729/09

בפני

כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם

21/06/2009

בעניין:

ש.י.א אשקלון

ע"י ב"כ עוה"ד

שמואל יורם

המבקשת

נ ג ד

1. גורבוי יורי

2. איזמאילוב אנדריי

ע"י ב"כ עוה"ד:

שורץ צבי

המשיבים

החלטה

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ביום 12.5.09 נגד המבקשת.

רקע

1. המבקשת היא חברה העוסקת בין היתר בפינוי מכולות אשפה.

2. המשיבים 1 ו-2 עבדו אצל המבקשת בתקופות שונות כנהגים.

3. ביום 23.2.06 הגיש המשיב 1 לבית הדין כתב תביעה כנגד המבקשת שבו תבע זכויות סוציאליות שונות.

4. ביום 9.3.06 הגיש המשיב 2 לבית הדין כתב תביעה, הדומה ברכיביו לכתב התביעה של המבקש 2 והמעלה סוגיות דומות. לפיכך הוחלט לדון בשתי התובענות במאוחד.

5. ביום 12.5.09 ניתן פסק דין בתובענות, המורה למבקשת לשלם למשיבים חלק מסכומי הכסף שנתבעו על ידם (להלן – "פסק הדין").

6. ביום 7.6.09 הוגשה מטעם המבקשת הבקשה דנן, שעניינה כאמור עיכוב ביצוע פסק הדין (להלן - "הבקשה" או "בקשת העיכוב"). ביום 14.6.09 הוגשה תגובת המשיבים, המבקשים להורות על דחיית הבקשה.

טענות הצדדים

7. בבקשה נטען - ופורט בהרחבה - כי בפסק הדין נפלו טעויות רבות, וכי לאור זאת שוקדת המבקשת על הגשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. על כן מתבקש עיכוב ביצוע פסק הדין עד לקבלת הכרעה בערעור.

לטענת המבקשת, מאזן הנוחות נוטה לטובתה משום ש"המשיבים הינם חסרי כל יציבות תעסוקתית", וכן משום שלא בחלו במסירת עדויות שקריות בבית הדין במגמה להוציא כספים שלא כדין מהמבקשת. לטענתה, על רקע סכומי הכסף הגבוהים שנפסקו לזכותם, קיים חשש שהמבקשת לא תוכל לגבות חזרה תשלומי יתר שישולמו למי מהמשיבים. לדברי המבקשת יהיה זה עיוות דין אם תיאלץ לפנות להליכי הוצאה לפועל על מנת להשיב לעצמה כספים שתשלם למשיבים או מי מהם.

המבקשת טענה עוד כי "מצבה הפיננסי... איתן", ועל כן אין לחשוש שהמשיבים יוותרו ללא תשלום, אם יידחה הערעור. כן הוסיפה המבקשת (סעיף 25 לבקשה) כי תהיה מוכנה להפקיד את סכום פסק הדין בקופת בית הדין, עד למתן הכרעה בערעור.

8. המשיבים הגישו תגובתם לבקשה, ובה טענו כי יש לדחותה הן מטעמים פרוצדוראליים והן לגופו של עניין. מהבחינה הפרוצדוראלית נטען כי הבקשה לא גובתה בתצהיר כנדרש. מההיבט המהותי פירט בא-כוח המשיבים את הכללים הקשורים לעיכוב ביצוע, וטען כי במקרה דנן לא הוכיחה המבקשת את התנאים שבגינם עשוי בית הדין להיעתר לבקשה מסוג זה.

לדבריו, סיכויי המבקשת לזכות בערעור אפסיים, שכן פסק הדין, שהוא מפורט ומנומק כדבעי, מבוסס רובו ככולו על ממצאים עובדתיים, שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם.

לגבי מאזן הנוחות טען בא-כוח המשיבים, כי טענות המבקשת הנוגעות למצבם הכלכלי של המשיבים ו/או לחוסר יציבותם התעסוקתית, הן טענות בעלמא, שלא פורטו ואף לא נתמכו בתצהיר, ועל כן לא הוכחו. לדבריו, הטענה בדבר חוסר היציבות התעסוקתית של המשיבים גם אינה נכונה, וציין כי המשיב 2 עבד אצל המבקשת, עובר להפסקת עבודתו אצלה, משך כחמש שנים. בא-כוח המשיבים הוסיף כי גם הטענות בעניין מצבה הכלכלי האיתן של המבקשת לא נתמכו כנדרש - אף לא במסמכים המצויים בשליטתה. לאור כל זאת, לא הוכיחה המבקשת כי עשוי להיגרם לה נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב פסק הדין, היינו, לא הראתה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. בא-כוח המשיבים ציין כי בבחינת מאזן הנוחות יש לשקול גם את העובדה שהמשיבים הם אנשים פרטיים ואילו המבקשת היא חברה, וכי לאור זאת גוברים האינטרסים של המשיבים על אלה של המבקשת, משום שהם עלולים להינזק יותר.

בא-כוח המשיבים ציין עוד כי היעתרות בית הדין לבקשת העיכוב תתן למעשה יד להמשך קיפוח זכויותיהם של המשיבים, שזכויותיהם קופחו על ידי המבקשת ושהכספים המגיעים להם הולנו על ידה משך 7 שנים.

המסגרת הנורמטיבית

9. הוראות תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, מחילות את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "תקסד"א") העוסקות בעיכוב ביצוע ובסעדים זמניים בשל ערעור, על הליכים המתנהלים בבית הדין.

לפי תקנה 466 לתקסד"א, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. בכך בא לידי ביטוי הכלל שלפיו הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות הזכייה מייד עם הינתן ההחלטה המזכה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, 2003, בעמ' 525). עם זאת, תקנה 467 לתקסד"א מקנה לבית המשפט שנתן את ההחלטה, סמכות לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור או לתקופה קצרה מזו. תקנה 469 לתקסד"א קובעת כי בית המשפט רשאי להתנות את עיכוב הביצוע בתנאים שונים כגון מתן ערובה מתאימה.

10. הפסיקה פירשה את ההוראות הקבועות בתקסד"א וקבעה את מסגרת הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע. בבית הדין הארצי נקבע כי -

"ככלל, על החייב לבצע את תשלום פסק הדין במלואו גם אם הגיש ערעור על פסק הדין. עיכוב ביצוע פסק דין הוא בבחינת החריג, כאשר הוכח קיומו של נזק בלתי הפיך למבקש וטובים סיכוייו בערעור" (בש"א (ארצי) 439/03 א.ג. ויסטה מלונות ותיירות בע"מ - ג'ינדר קומר, בסעיף 7 לפסק הדין; ההדגשה שלי - י.א.ש.).

11. ברע"א 6480/00 עירית תל-אביב יפו ואח' נ' בצלאל (ניתן ביום 19.11.00), נאמרו מפי כב' הנשיאה בייניש הדברים הבאים -

"הכרעה בשאלה זו (עיכוב ביצוע - י.א.ש.) מחייבת דיון בשני נימוקים: הנימוק הראשון - הוא סיכויי הערעור... אם לאחר שבחן בית המשפט את סיכויי הערעור כאמור, הגיע בית-המשפט למסקנה, כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לעבור לבחינת התנאי השני לעיכוב ביצועו של פסק-דין, והוא בחינת הנזק היחסי שייגרם לצדדים ממתן או אי-מתן הצו" (שם, בסעיף 8-9 לפסק הדין).

ובהמשך -

"אם הנזק הצפוי למערער, אם לא יעוכב הביצוע, ולאחר מכן יתקבל הערעור, הוא גדול מן הנזק הצפוי למשיב, אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של דבר יידחה - ראוי לעכב את ביצועו של פסק-הדין. במסגרת מבחן זה מקובל לבחון גם עד כמה ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה ויתקבל הערעור. אם קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור, נטיית בית המשפט תהיה לעכב את ביצוע פסק-הדין..." (שם, בסעיף 9 לפסק הדין).

ביהמ"ש קבע עוד כי קיים קשר גומלין בין שני התנאים האמורים, באופן כזה שככל שישנו סיכוי גדול יותר שהערעור יתקבל, כן ניתן יהיה להסתפק בראיות מוצקות פחות לעניין מאזן הנוחות, ומנגד, מקום שלא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, די בסיכוי כלשהו, ולו קלוש, לקבלת הערעור, כדי להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע (שם בסעיף 10 לפסק הדין).

12. לגבי פסקי דין שקובעים חיוב כספי (להבדיל מחיוב בעין), נקבע כי יש ליתן משקל רב לשאלה אם יוכל המבקש להיפרע מהמשיב אם יתקבל הערעור (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, בעריכת ש. לוין, מהדורה שביעית 1995, בעמ' 860, (להלן - "זוסמן"); ע"א 8389/08 גראץ נ' נבון, ניתן ביום 7.12.08). כן (בדומה לחיוב בעין) יש לבחון את מהות הנזק העלול להיגרם לצדדים ואת מידתו: למבקש העיכוב, אם יוחלט על ביצוע מיידי של פסק הדין; ולמשיב, אם יוחלט על עיכוב הביצוע. אם נזקו של הצד האחד עלול להיות קשה מאד לתיקון, בעוד שלצד האחר ייגרמו נזקים קלים בלבד, או שניתן לפצות עליהם, תגבר הנטייה לקבל החלטה הפועלת לטובת הצד שיקשה עליו להשיב את המצב לקדמותו. כאשר נזקי הצדדים שקולים, אין לעכב את ביצוע פסק הדין (זוסמן, בעמ' 859).

בעניין בקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי נקבע עוד, כי כתנאי לקבלת הבקשה רשאי בית המשפט, בין היתר, להורות למבקש להפקיד בקופת בית המשפט את הסכום שחויב בו, או להמציא ערובה מתאימה להבטחת התשלום, אם הערעור יידחה (מ. גולדברג, דיני עבודה, פרק 38, בעמ' 183; זוסמן, בעמ' 863; ומח/12-12 מוסך ש.ר.ד בע"מ - סופר כדורי פד"ע יט', בעמ' לד). עוד יש לציין בהקשר זה, כי לדעת הנשיאה בייניש, אם החליט בית המשפט להיעתר לבקשת עיכוב ביצוע, דרך המלך היא להורות למבקש להפקיד כספים להבטחת נזקי המשיב (רע"א 6480/00 הנ"ל, בסעיף 10 לפסק הדין).

13. לגבי מצב כלכלי ותעסוקתי כשיקול בבחינת מאזן הנוחות נקבע כי -

"טענה בדבר היעדר יכולת או קיום קושי ממשי להיפרע מן המשיב כספים ששולמו באם הערעור יתקבל, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת ומבוססת ככל הניתן תוך תמיכתה בתצהיר, ולא ניתן להסתפק בטענות כלליות בעניין זה" (ע"א 8777/08 סאלח מריסאת נ' חסן מריסאת, פסק דינה של כב' הש' פרוקצ'יה, ניתן ביום 8.2.09).

כן נקבע בהקשר זה כי -

"חשש בלבד, שמעלה המבקש, והמתבסס על מצבו הקשה של אדם מבחינה כלכלית או חוסר יציבות תעסוקתית - אין בו בלבד - גם אם הוכח - כדי לעכב ביצועו של פסק דין" (בש"א (ארצי) 191/03 מרכז הספורט הלאומי ת"א - נחום רז, ניתן ביום 12.5.03, בסעיף 11 לפסק דינה של כב' הש' ארד).

מן הכלל אל הפרט

14. לעניין סיכויי הערעור - מובן מאליו כי בית הדין, שהוציא תחת ידו את פסק הדין שעליו מערערים ושלגבי ביצועו מתבקש העיכוב, עשוי למצוא קושי בבואו לנקוט עמדה בעניין זה. אלא, שכאמור (סעיף 11 לעיל) כדי למלא אחר תנאי זה, ניתן להסתפק בכך שהערעור אינו משולל יסוד על פניו, וזה המצב במקרה דנן (על אף שפסק הדין מושתת ברובו על קביעות עובדתיות, יש בו גם קביעות משפטיות מהותיות). משכך, יש לעבור ולבחון את התקיימותו של התנאי השני.

15. מאזן הנוחות - לאחר שבחנתי את הדברים, לא השתכנעתי כי ביצוע מיידי של פסק הדין עשוי לגרום למבקשת נזק שאינו בר תיקון, המצדיק חריגה מהכלל הקבוע בתקנה 466 לתקסד"א. כן לא השתכנעתי כי אם תזכה המבקשת בערעור, היא תתקשה להיפרע מהמשיבים. הנטל בעניין זה הוא על מבקש העיכוב, ובעניין שבפנינו לא הביאה המבקשת כל ראייה - באשר לכושר השתכרותם של המשיבים או באשר למצבת נכסיהם או באשר להתחייבויותיהם - שממנה עולה שלא תוכל, או תתקשה מאד, להיפרע מהמשיבים אם יתקבל ערעורה. גם טענת המבקשת בדבר חוסר יציבותם התעסוקתית של המשיבים אינה עולה בקנה אחד עם העובדות (המשיב 2 עבד אצל המבקשת כחמש שנים), ולא גובתה בראיות. יפים לעניין זה דבריו של ד"ר י' זוסמן:

"בתצהיר המצורף לבקשתו חייב המבקש לפרט את הנסיבות המורות, כי ביצועו המיידי של פסק הדין עלול להסב לו נזק שאין לו תקנה. בית המשפט לא יסתפק בהצהרתו הסתמית, כי אמנם כן הוא הדבר, ללא פירוט וללא תיאור העובדות..." (זוסמן בעמ' 862).

לבקשה שבפניי כלל לא צורף תצהיר, ומלבד טענות סתמיות בדבר "מצבם הכלכלי" של המשיבים וחוסר יציבותם התעסוקתית לא נטען בה דבר לעניין זה (אף לא נאמר כי מצבם הכלכלי של המשיבים הוא "קשה" או "בעייתי" או כל תיאור שיש בו כדי לרמז על קושי עתידי בגביית כספים מהמשיבים, היה ותזכה המבקשת בערעור). לא צורפה כל אסמכתא שיש בה כדי לתמוך בטענות המבקשת כגון דפי חשבון בנק של המשיבים, תלושי משכורת עדכניים שלהם וכיו"ב.

בטענות הסתמיות שהעלתה המבקשת (שאף אינן בגדר הצהרה) לא די, ואיני מוצאת ביסוס לכך שבנסיבות העניין יהיה זה מן הנמנע, או קשה מאד, להשיב את מצבה של המבקשת לקדמותו, אם תזכה בערעור.

16. טענת המבקשת אודות מהימנותם המפוקפקת של המשיבים, מעבר לכך שלא הוכחה (לא עובר למתן פסק הדין ולא במסגרת בקשה זו), אינה רלוונטית לעניין שבפנינו ואין לה כל השלכה עליו, וטוב היה אילו לא היתה נטענת, שכן נראה שאין בה דבר מלבד הכפשת המשיבים.

17. גם הטענה כי למבקשת ייגרם עיוות דין אם תיאלץ לפנות להליכי הוצאה לפועל נגד המשיבים נראית כטענה סתמית, ולא ברור הקשר בין פנייה להליכי הוצאה לפועל – שאמנם אינה נעימה אך מהווה הליך נפוץ - לבין עיוות דין. גם טענת המבקשת שלפיה לא ייגרם למשיבים נזק מעיכוב הביצוע לאור מצבה הכלכלי האיתן, מעבר לכך שלא גובתה בראיות הולמות, אין בה דבר.

סוף דבר

18. הגם שבענייננו אין לשלול על פניו את סיכויי הערעור שהגישה המבקשת, לא עלה בידיה להוכיח כי מאזן הנוחות בענייננו נוטה לטובתה. לפיכך, הבקשה נדחית.

19. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

יעל אנגלברג-שהם

שופטת