ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מליסה רוקברגר נגד נסים לוי :

בפני כבוד ה שופטת עמיתה אביבה טלמור

תובעת

מליסה רוקברגר

נגד

נתבעים

1.נסים לוי
2.סקוריטס סוכנות בטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 27.10.13 בכביש מס' 5 בסמוך למחלף קסם (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת מספר רישוי 30-911-65 נהוג בידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") ורכב נתבע 1 מספר רישוי 59-062-78 נהוג בידי נתבע 1 (להלן: "רכב נתבע 1") המבוטח בנתבעת 2.

בתביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:
א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של - 3,843 ₪.
ב. שכ"ט שמאי בסך של - 585 ₪.
ג. הוצאות בסך של - 350 ₪.
ד. עוגמת נפש והפסד ימי עבודה בסך של - 650 ₪.

להוכחת נזקיה הגישה התובעת חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובעת תארה בעדותה את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינה הדברים הבאים:
"ביום 27.10.13 נהגתי ברכב שמספרו 3091165 ונסעתי בכביש 444 לכיוון כביש 5 והגעתי ליד מחלף קסם. רציתי לפנות ימינה מכביש 444 לכיוון כביש 5 ולאחר שכבר פניתי ימינה כיוון נסיעתי מכיוון כביש 444 לכיוון כביש 5 ראיתי בנתיב הנסיעה שלי אשר היה הנתיב הימני ביותר שבכביש, רכב מסחרי שהוא היה במצב עצירה על הכביש עצמו בצד ימין של הכביש. עצרתי אחרי הרכב הזה, הבחנתי שהוא במצב של עצירה, אני אמורה הייתי לעקוף את הרכב הזה אם הייתי רואה שהוא ממשיך בעצירה, ולהמשיך בנסיעה ולהשתלב לכביש 5. מאחר וראיתי שהרכב הזה עומד, אז עצרתי אחרי הרכב הזה כדי לבחון ולראות מה קורה. זה צומת עמוס והמתנתי. אותתי על כוונתי לסטות שמאלה כיוון נסיעתי ולעקוף את הרכב העומד בצד ימין הדרך, הסתכלתי במראות, והמתנתי כדי לראות שהכביש יתפנה כדי שאני אוכל לעקוף את הרכב הזה. בזמן שהייתי במצב של עצירה מאחורי הרכב הזה, ראיתי לפתע שהרכב הזה שהיה במצב של עצירה לפניי החל לנסוע לאחור. ראיתי את האורות האחוריים שלו נדלקים וראיתי שהרכב נוסע לאחור ומתקרב ומתקרב לרכב שלי, ואני לא יכולתי לברוח מהרכב הזה כי הייתי במצב של עצירה וגם היו מכוניות שנסעו מאחוריי וחלקן עקפו אותי. התחלתי לצפור לעבר הרכב שהיה לפניי והחל לנסוע לאחור, בסופו של דבר הרכב הזה פגע ברכב שלי וגרם לנזקים. מדובר ברכב שמספרו 5906278 שהיה נהוג על ידי נתבע 1 ומבוטח בנתבעת 2. אחרי שנהג הרכב שפגע ברכב שלי ירד מהרכב וגם אני ירדתי מהרכב אחרי התאונה, הסתכל על הנזקים, והמשפט הראשון שאמרתי לו הוא "גם עצרת במקום לא נכון וגם הסעת את הרכב שלך לאחור ופגעת ברכב שלי", אז הנהג שנהג ברכב שפגע ברכב שלי התנצל בפניי על כך שהוא גרם לתאונה, והוא אמר לי "נכון, הייתי צריך לעצור הרבה יותר קדימה כדי לא להפריע לתנועה המגיעה מכביש 444 ופונה לכיוון כביש 5". אז הוא אמר לי לברר כמה עולה התיקון ושהוא מאמין שזה רק כמה מאות שקלים ושאפשר לפתור את זה והוא ישלם את הנזק. אמרתי שאני אקח את האוטו למוסך, ושאני אפנה לביטוח, ואז אוכל לדעת כמה הנזק. פניתי לשמאי והוברר שהנזק על פי דו"ח שמאי הוא 3,843 ₪, שכ"ט שמאי 585 ₪, כמו כן אני תובעת את תשלום האגרה, הוצאות ועוגמת נפש. פניתי לחברת הביטוח אחרי שידעתי את דו"ח השמאות, סוכנת הביטוח שלי שפניתי אליה היא העבירה את הדרישה לחברת הביטוח של הנתבע, התקשרה אליי ואמרה לי שהנתבע מכחיש את האחריות שלו ושהם לא משלמים עבור הנזק. לכן הגשתי את התביעה. מפנה לכל המסמכים שצירפתי לתביעה. אבקש לפסוק את סכום הנזק בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות".

בחקירתה הנגדית ע"י נתבע 1 לשאלה "אני מודה שהתאונה היתה בכביש 5. אני שואל אותך, האם יש תחנת אוטובוס במקום שעמדתי עם הרכב שלי?" השיבה "לא במקום שאתה עמדת עם הרכב שלך ישנה תחנת אוטובוס, אלא בהמשך הדרך מצד ימין הדרך. אחרי המקום שאתה עמדת בו". לשאלה "את עמדת עצירה מוחלטת אחרי הרכב שלי?" השיבה "עמדתי עצירה מוחלטת אחרי הרכב שלך, אותתי, עמדתי בזווית שמאלה כיוון נסיעתי כי הרי רציתי לעקוף אותך". לשאלה "יכול להיות שפגעת בי בזמן העקיפה?" השיבה "אני לא הייתי בנסיעה אלא הייתי בעצירה מוחלטת. הכל כפי שהעדתי".
לשאלה "חוץ מהפנס, פגעתי לך בעוד משהו? אם נסעתי ברוורס" השיבה "הרכב שלך היה רכב מסחרי גדול, אתה נסעת לאחור כשאתה כל הזמן נסעת לאחור, התקרבת ומחצת את הרכב שלי, הכל כפי שהעדתי". לשאלה "חוץ מהטראומה שאת מתארת שהאוטו גדול והולך למחוץ אותך, חוץ מהפנס הוא פגע בעוד משהו?" השיבה "מפנה לחוו"ד שמאי. אלה הם הנזקים שגרמת לרכב שלי וזה לא נכון כפי שאתה מנסה לומר, שפגעת רק בפנס שברכב שלי. הרגשתי ממש את האוטו שלי נמחץ ע"י המכה שהוא קיבל מהרכב שלך". לשאלה את עשית שמאות מיד אחרי המקרה?" השיבה "כן". לשאלה "את התיקון עשית חודשיים וחצי אחרי זה?" השיבה "עשיתי את התיקון מיד אחרי שניתנה חווה"ד לגבי נזקי הרכב" השיבה "אני אומר לך שהחשבונית על התיקון היא מיום 12.1.14?" השיבה "אני אומרת לך שאני לא אחראית למועד שהמוסך הוציא את החשבונית. אני לא נסעתי עם רכב שבור חודשיים וחצי, כמו שאתה מנסה לתאר".

בחקירתה הנגדית ע"י נציג נתבעת 2 לשאלה "עם איזה חלק של המשאית הוא פגע בך למיטב זיכרונך?"
השיבה "עם חלק אחורי שמאלי של המשאית" לשאלה "האם אפשר להגיד שזה קצה הפגוש?" השיבה "הוא פגע עם החלק האחורי שמאלי של הרכב שלו, לפי מיטב זיכרוני, מהחלק האמצעי של החלק האחורי שלו לכיוון הצד השמאלי של החלק האחורי של המשאית שלו". לשאלה " אחרי התאונה הרכב שלך היה במצב של נסיעה?" השיבה "כן, ונסעתי איתו למוסך". לשאלה " כמה זמן לקח מיום התאונה עד ליום התיקון?" השיבה "הכנסתי את הרכב לתיקון באותו יום. הרכב נכנס למוסך ושמאי הוזמן למוסך והוא נתן את דו"ח השמאות שלו. הכל עולה מהמסמכים שצירפתי".

נתבע 1 אשר נהג ברכב נתבע 1 עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן:
"ביום 27.10.13 נהגתי ברכב שמספרו 5906278 שזה רכב מסחרי גדול מסוג משאית קלה משקלה 4 טון. עמדתי עם הרכב שלי בכביש 5 בצד ימין הדרך על הכביש. אני עמדתי בתוך מפרץ אוטובוס אבל אני מתקן את עצמי ואומר שזה לא ממש שעמדתי בתוך מפרץ אוטובוס, כי אין מפרץ אוטובוס אלא יש תחנת אוטובוס מצד ימין. אני עכשיו מציג תמונה של המקום בו עמדתי לטענתי. התמונה מוגשת ומסומנת נ/1. אני מציין שאין בכלל מפרץ לתחנת אוטובוס בצד ימין הדרך כיוון עמידתי אלא מדובר בכביש עצמו כאשר על המדרכה מצד ימין תקוע עמוד שמיועד לתחנת אוטובוס. אני מגיש תמונה נוספת שבה רואים את הפניה מכביש 444 לכביש 5 ורואים את תחנת האוטובוס שאותה גם רואים בתמונה נ/1. התמונה מוגשת ומסומנת נ/2. את התמונה נ/2 צילמתי היום 4.11.15, את התמונה נ/1 צילמתי ביום התאונה אחרי שהתובעת כבר נסעה מהמקום. עמדתי בצד ימין הדרך עם הרכב שלי, חניתי, דיברתי בפלאפון תוך כדי שאני עומד בצד ימין הדרך, אז הרגשתי לפתע חבטה באוטו, הרגשתי זעזוע קטן. ירדתי מהרכב, ראיתי את הרכב של התובעת שעומד בזווית עם סטיה שמאלה כיוון נסיעתו מאחוריי, כלומר בזווית שהיא ניסתה לעקוף את הרכב שלי מצד שמאל שלו, ופגעה ברכב שלי. היא פגעה בטמבון השמאלי אחורי בקצה של הרכב שלי. ירדתי, היא היתה מאוד נסערת. אמרתי לה "תרגעי, זה סה"כ פנס שלך נפגע, זה עולה סה"כ 300 ₪, תקני ואני אעזור לך להחליף אותו". היא אמרה בסדר ונסעה. העסק שלי בחגור והיא גרה באלפי מנשה. היא נסעה מהמקום ולא שמעתי ממנה דבר עד הגשת התביעה לביטוח, והם אמרו שהוגשה חוו"ד, והנזקים יותר גדולים, כי ראיתי שהפנס הימני קדמי ברכב התובעת נשבר. אני מציג תמונה נוספת נ/3, אני צילמתי מיד אחרי התאונה שרואים בתמונה נ/3 את הנזק בפנס הימני קדמי של רכב התובעת. רואים את זה בתמונה שמסומנת 1 על נ/3, ובתמונה העליונה שמסומנת 2 רואים את מספר רכב התובעת. אני מציג תמונה נוספת מוגשת ומסומנת נ/4, צילמתי את הרכב שלי נ/4 רק ביום שקיבלתי את התביעה. רואים את מספר הרכב, רואים את הטמבון השמאלי אחורי של הרכב שלי. היות והתובעת לא היתה לידי, ולא ידעתי שזה יגיע לתביעה, לקחתי רכב מהסוג של רכב התובעת, העמדתי אותו ליד הרכב שלי, רואים בתמונה מספר 6 על התמונות נ/4 את מספר הרכב שלי, ורואים רכב כמו הרכב של התובעת, ואני אומר שאין שום דבר ברכב שלי שיכול לעשות נזק לרכב של התובעת. אני לא שמאי רכב במקצועי. אני גם לא בוחן תנועה. אני אזרח שיש לו היגיון. אני מגיש תמונה נוספת שרואים את הרכב של התובעת, והנזק בפנס, התמונה מוגשת ומסומנת נ/5. אני לא מערער על דו"ח השמאי. השמאי עושה עבודה טכנית. הוא רושם מה שמראים לו".

בחקירתו הנגדית ע"י התובעת לשאלה "ברגע שיצאתי מהאוטו ואכן הייתי נסערת, אמרת לי "אני מצטער, אני מודה שנסעתי לאחור", וגם אמרת שאתה מצטער שעמדת במקום שעמדת. אמרת לי שהיית צריך לעמוד הרבה יותר קדימה" השיב "אני אמנם בן 60 אבל אני לא סנילי. אני לא זוכר דברים כאלה שאמרתי לך. אני רק אמרתי לך שהנזק הוא בפנס אשר עלותו 300 ₪, ואני יכול לעזור לך להחליף אותו". לשאלה " אתה מוכן ללכת לבדיקת פוליגרף" השיב "כן, עם השמאי ביחד. אני מוכן ללכת לבדיקה כזו רק אם גם השמאי ילך לבדיקה כזו".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותה של התובעת. עדותה היתה כנה, רצינית, אחראית ומדוייקת. נחה דעתי כי זכורים היו לה כל פרטי התרחשות ארוע התאונה וניתן לסמוך על עדותה הנתמכת בחוות דעת שמאי על המצורף לה.

לא כך באשר לעדות נתבע 1. עדותו היתה בלתי כנה, חמקנית, מלאת אי דיוקים וניכר היה כי מנסה הוא "להרחיק" עצמו מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה ו"לגמד" את נזקי התאונה הכל על מנת להמנע מלשאת בנזקי התאונה כולם ו/או חלקם.

נתבע 1 בנסיונו להתחמק מאחריותו לקרות התאונה ניסה לטעון תחילה כי עמד עם רכבו, שהינו רכב מסחרי גדול מסוג משאית במשקל 4 טון, בכביש 5 בצ ד ימין הכביש בתוך מפרץ חניה המיועד לתחנת אוטובוס. משחש כי מסתבך הוא בדבריו שכן אין במקום בו ארעה התאונה מפרץ חניה המיועד לעצירת אוטובוסים ליד תחנת אוטובוס חזר בו מדבריו אלו בציינו ...." אבל אני מתקן את עצמי ואומר שזה לא ממש שעמדתי בתוך מפרץ אוטובוס " ואז המשיך ושינה אף גירסתו זו בציינו כי "אין מפרץ אוטובוס אלא יש תחנת אוטובוס מצד ימין ".

התובע הסתבך בדבריו "התפתל" בעדותו והתרשמותי מעדותו היתה שלילית.

בקבלי גרסת התובעת, אותה אני מעדיפה על פני עדות נתבע 1 בה אין אני נותנת אמון, קובעת אני כי ביום התאונה נהגה התובעת ברכב התובעת בכביש 444 לכיוון כביש 5 כשבכוונתה לפנות ימינה מכביש 444 לכיוון כביש 5. לאחר שהתובעת אשר נהגה ברכב התו בעת פנתה ימינה כיוון נסיעתה מכביש 444 לכביש 5, הבחינה כי בנתיב נסיעתה שהיה בימין הכביש, על הכביש עצמו ובסמוך למקום פנייתה ימינה לכביש 5 , עומד רכב מסחרי גדול מסוג משאית הוא רכב נתבע 1 הנהוג על ידי נתבע 1.
התובעת עצרה את הרכב בו נהגה מאחורי רכב נתבע 1 אותתה על כוונתה לסטות שמאלה כיוון נסיעתה על מנת לעקוף את רכב נתבע 1 ולהשתלב בתנועה שבכביש 5. התובעת אף הסתכלה במראות רכב ה כדי לבחון את התנועה המתנהלת בכביש כדי שתוכל להשתלב בבטחה בתנועה המתנהלת בכביש 5 . שעה שהיה רכב התובעת הנהוג בידי התובעת בעצירה כאמור, החל לפתע נתבע 1 להסיע את רכב נתבע 1 בו נהג לאחור ואף שצפרה התובעת לעבר רכב נתבע 1 על מנת להזהירו , המשיך נתבע 1 להסיע רכבו לאחור ופגע עם רכב נתבע 1 בו נהג ברכב התובעת וגרם לנזקים וכדבריה המהימנים עלי "בזמן שהייתי במצב של עצירה מאחורי הרכב הזה, ראיתי לפתע שהרכב הזה שהיה במצב של עצירה לפני החל לנסוע לאחור. ראיתי את האורות האחוריים שלו נדלקים וראיתי שהרכב נוסע לאחור ומתק רב ומתקרב לרכב שלי, ואני לא יכולתי לברוח מהרכב הזה כי הייתי במצב של עצירה וגם היו מכוניות שנסעו מאחורי וחלקן עקפו אותי, התחלתי לצפור ועבר הרכב שהיה לפני והחל לנסוע לאחור, בסופו של דבר הרכב הזה פגע ברכב שלי וגרם לנזקים".

קובעת אני כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על הנתבעים ועליהם לשאת בסכום הנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מהתאונה ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעים.

נזקי התובעת שהוכחו בפני הינם כדלקמן:
א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של - 3,843 ₪.
ב. שכ"ט שמאי בסך של - 585 ₪.

עתירת התובעת לתשלום הוצאות בסך של - 350 ₪ לא הוכחה בראיה ממשית כלשהי דינה להדחות וכך אני מורה.

כך גם נדחית עתירת התובעת לתשלום בגין הפסד ימי עבודה שכן לא הציגה התובעת מסמך ו/או ראיה ממשית שיש בה כדי לבסס טענה זו.

אף עתירת התובעת לתשלום פיצוי כספי בגין עוגמת נפש לא הוכחה בראיה ממשית כלשהי דינה להדחות וכך אני מורה.

לא כל אי - נחת, אכזבה ו/או טרדה גורמים לעוגמת נפש ברת פיצוי.

יפים הדברים שנאמרו בת.א.(ת"א) רותי רם אום נ' סנאורה בע"מ (פורסם במאגרים) "כיום תביעות בגין עוגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בענין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה. בתביעות ניזקיות כאשר ניזוקים איבריו של אדם, אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עוגמת נפש דווקא. על כן, יש להיזהר בטענת עוגמת הנפש בעניינים אזרחיים דנן, כדי שלא נגיע למצבים אבסורדיים". כך בענייננו.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום תביעתה שהוכח בפני בסך של - 4,428 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 27.10.13 ועד התשלום המלא בפועל.

אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של - 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים ע"י המזכירות בדואר רשום בצירוף אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ו, 08 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מליסה רוקברגר
נתבע: נסים לוי
שופט :
עורכי דין: