ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מצלאווי חברה לבניין בע"מ נגד אולפן ראובן :

בפני: כבוד השופט א' ריבלין

המבקשת: מצלאווי חברה לבניין בע"מ

נגד

המשיבים: 1. אולפן ראובן ואח'
2. טופציק תמר ואח'
3. כ.מ.ב.ק. לפיתוח וייזום בע"מ
4. שלמה שוביץ
5. צ.השמשוני אדריכלים ותכנון בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 3.5.2001 בת.א. 136/97
ו-ת.א. 583/97 בש"א 9868/01 שניתנה על ידי
כבוד השופט נ' ישעיה

בשם המבקשת: עו"ד לימור בן-נון

בשם המשיבים 1-2: עו"ד ש' גולן

בשם המשיבה 3: עו"ד גיורא לביא

בשם המשיב 4: עו"ד ראובינוף

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

1. עניינו של התיק, שבמסגרתו הוגשה הבקשה שלפנינו, הוא בתביעה כספית בגין ליקויי בניה, שהוגשה על ידי כשלושים דיירי פרויקט ברמלה (להלן: המשיבים) כנגד היזם (המשיב הפורמלי) וכנגד החברה הקבלנית של הפרויקט (להלן: המבקשת).

בית המשפט המחוזי מינה מומחה מטעמו, שהגיש חוות דעת המפרטת את רשימת הליקויים בדירות המשיבים, ואת עלות תיקונם. כן קבע בית המשפט ישיבת קדם משפט, במגמה לאפשר לצדדים להגיע להסדר על בסיס חוות הדעת, עד לקיומה של ישיבה זו.

לקראת קיומה של ישיבת קדם המשפט, עתרה המבקשת בבקשה לאפשר לה לבצע את התיקונים בדירות המשיבים בהתאם לחוות הדעת של המומחה. המשיבים התנגדו לבקשה מכל וכל.

2. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' ישעיה) דחה את הבקשה, בקובעו כי יש בעצם הגשת הבקשה "...משום עזות מצח אם לא למעלה מכך...". בית המשפט קבע כי למבקשת ניתנו מספר הזדמנויות לתקן את הליקויים או לפתור את הבעיות בגינן הוגשה התביעה, אולם היא לא ניצלה הזדמנויות אלה. כן ציין בית המשפט כי לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, נקבעה ישיבת קדם המשפט, על מנת לאפשר לצדדים לנהל משא ומתן רציני ביניהם. המשיבים, כך מתברר, העבירו למבקשת הצעה מטעמם, ואולם הצעתם נדחתה בלא שהמבקשת הציעה הצעה נגדית כלשהיא. בנסיבות אלה, כך נפסק, ולאור התחמקויות המבקשת מביצוע התיקונים במשך תקופה ארוכה, טבעי כי האמון בין הצדדים התערער, ומובן סירובם של המשיבים לאפשר ביצוע תיקונים כאמור.

בית המשפט הוסיף וקבע כי אף אם קיימת למבקשת זכות חוזית לבצע את התיקונים, ומבלי להביע דעה בשאלה זו, הרי שיש לקיים זכות זו בתום לב, ואולם, כך נקבע, התנהגותה של המבקשת אינה מצביעה על תום לב מצידה. לאור האמור נדחתה הבקשה. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

3. המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו, וכי לא הביא בחשבון כי בקשתה לתקן את הליקויים היוותה חולייה ברצף בקשות דומות, שהוגשו על ידה עד לאותו שלב. לטענתה, מעידות בקשותיה הקודמות על רצונה הכן לבצע את התיקונים, ואולם, כך לשיטתה, המשיבים הכשילו במכוון נסיונותיה אלה, מן הטעם שאינם מעונינים בתיקון הליקויים, אלא רצונם האמיתי הוא לסחוט כספים ממנה.

המבקשת סומכת בקשתה על הוראת סעיף 4ב לחוק המכר (דירות) תשל"ג1973-, לפיה במקרה בו "התגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר". לטענתה, החלטת בית המשפט המחוזי נותנת גושפנקא לדיירים שלא לאפשר לקבלן לתקן את הליקויים, אלא להזדרז ולהגיש תביעות כספיות. לפיכך, סבורה המבקשת כי שומה היה על ביתה משפט להיעתר לבקשתה, ולאפשר לה לתקן את הליקויים המנויים בחוות דעת המומחה.

המשיבים מתנגדים לבקשה. בתגובתם הם טוענים כי המבקשת נוקטת בטקטיקה משפטית נפסדת: המשיבה, לטענתם, התעלמה מפניותיהם, גררה אותם בדיוני סרק בערכאות במשך שנים, והעלתה את הטענה כי ברצונה לתקן את הליקויים רק בשלב מאוחר. כך למשל, מציינים המשיבים כי בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, עתרה המבקשת לאפשר לה לתקן את הליקויים בדירות המשיבים בהתאם לדו"חות המומחה מטעם בית המשפט "בכפוף לשאלות הבהרה ו/או חקירת המומחה". בקשה זו, כך לטענת המשיבים, מעידה כי כוונותיה האמיתיות של המבקשת הן ליצור סחבת בתיק ולדחות את ההכרעה בו. המשיבים מציינים לעניין זה אף כי המבקשת נמנעה מלבצע את התיקונים הנדרשים ברכוש המשותף של הבניינים נשוא התביעה, הגם שהגישה לרכוש זה לא הצריכה תיאום מראש.

4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

החלטתו של בית המשפט המחוזי היא פועל יוצא של העובדות שהובאו בפניו ושל התרשמותו הבלתי אמצעית מן הצדדים להתדיינות. ככלל, אין דרכה של ערכאה זו להתערב בהתרשמותה של הערכאה המבררת, ובמסקנות הנסמכות על התרשמות זו. בנסיבות העניין ובהתחשב בשיקולים שפרט בית המשפט בהחלטתו - עליהם ניתן למנות, בין השאר, את משך הזמן שחלף ממועד מסירת הדירות וממועד הגשת התביעות; את הכחשת המבקשת את דבר קיומם של ליקויים; את אי קיומו של משא ומתן רציני מטעם המבקשת לאחר הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט; ואת התניית הבקשה לבצע את התיקונים בקיומו של הליך נוסף - לא מצאתי כל פגם בהחלטת בית משפט קמא, לפיה מיצתה המבקשת את זכותה לבצע את התיקונים בתוך זמן סביר. למותר לציין כי חזקה על בית המשפט המחוזי, כי יברר לעומקן את טענותיה העובדתיות של המבקשת ואת הטרוניות המופנות על ידה כנגד המשיבים, במהלך הדיון בתיק העיקרי. מסקנותיו, כך ניתן להניח, יבואו לידי ביטוי בפסק הדין שינתן בסופו של ההליך.

הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, טו' בשבט תשס"ב (28.1.2002).


_________________
העתק מתאים למקור 01047440.P04 /אמ
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il


מעורבים
תובע: מצלאווי חברה לבניין בע"מ
נתבע: אולפן ראובן
שופט :
עורכי דין: