ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד דן אשכנזי ועו"ד אברהם צבי... נגד 19 משפחות רוכשי-דירות בפרוייקט :

בבית-המשפט העליון

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר

המבקשים: 1. עו"ד דן אשכנזי ועו"ד אברהם צבי רוזנברג
בתפקידם ככונסי-נכסים
2. טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ

נגד

המשיבים: 19 משפחות רוכשי-דירות בפרוייקט

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 19.9.01 בה"פ 10084/99 שניתנה על-ידי כבוד השופט ד"ר ג' קלינג

בשם המבקשים: עו"ד אברהם צבי רוזנברג; עו"ד דן אשכנזי

בשם המשיבים: עו"ד דב ארבל

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected]

החלטה

מבקש 2 (להלן: הבנק) הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה למנות את המבקשים 1 (להלן: המבקשים) ככונסי-נכסים לצורך השלמת מיזם-בנייה של דירות מגורים בנתניה, וזאת לאחר שהחברה הקבלנית, ניצבים חברה לבנין ופיתוח בע"מ (להלן: החברה הקבלנית), נקלעה לקשיים והפסיקה את בניית הדירות. הבנק, שרוכשי-הדירות הגישו נגדו תביעה לפיצויים שבה טענו כי רשלנותו גרמה להפסקת הבנייה, הסביר בבקשתו, כי רוכשי-הדירות התחייבו לרשום לטובתו משכנתאות על דירותיהם כבטוחה להלוואות שנטלו מן הבנק, וכי הבנק מעוניין בהשלמת בניית הדירות מכיוון שמדובר בתנאי שקבע מינהל מקרקעי ישראל, שהוא הבעלים הרשום של המקרקעין, לצורך מתן הסכמתו לרישום המשכנתאות, ועל-מנת לשמור על ערכן של הדירות. רוכשי-הדירות התנגדו לבקשה וטענו כי אין להתיר לבנק להשתמש לצורך השלמת הבנייה בכספים שהופקדו בידיו בעבר על-ידי רוכשי-הדירות (להלן: הפיקדון), משום שכספים אלו יועדו לתשלום מסים.

בית-המשפט המחוזי דחה את טענת רוכשי-הדירות ביחס לשימוש בכספי הפיקדון, וקבע כי הבנק רשאי להשתמש בכספים אלו לצורך השלמת הבנייה. עם זאת, בית-המשפט המחוזי קבע כי כספי הפיקדון אינם מספיקים להשלמת הבנייה, ועל-כן לא יוכל להיעתר לבקשת הבנק מבלי שתובטח השלמת הבנייה עד לשלב שבו ניתן יהיה לאכלס את הדירות.

או אז הציגו המבקשים בפני בית-המשפט המחוזי התחייבות בכתב מאת הבנק, שלפיה אם ימונו המבקשים ככונסי-נכסים, יעמיד הבנק לרשותם אשראי "בהיקף של עד 1,000,000 (אחד מליון) ש"ח" לצורך השלמת הבנייה, וזאת "באופן שלרשות קופת הכינוס יעמדו מקורות בהיקף כולל של ארבעה מיליון ש"ח". המבקשים ציינו עוד, כי התחייבות הבנק מותנית, בין היתר, בכך שבית-המשפט יסמיך את המבקשים לתבוע החזר של כספים אלו מכל גורם שהבנק יהיה סבור כי הוא אחראי למצב שאליו נקלע הפרויקט.

בתאריך 12.4.00, נעתר בית-המשפט המחוזי לבקשת הבנק להורות על השלמת הבנייה, לאחר שקבע:

תחילה ביקש הבנק כי בית המשפט יחייב את רוכשי הדירות להשתתף בתשלום ההפרש שבין הסכום הנדרש [להשלמת הבניה] לבין הפקדון שבידי הבנק. במהלך הדיונים הבעתי בפני באי כח הבנק את ספקותי באשר לסמכותו של בית המשפט לעשות כן. החלטה בפן זה של העתירה התייתרה עם הודעת הבנק שלפיה מוכן הבנק לממן את ההפרש בסכום של מליון ש"ח.

משהושלמו עבודות הבניה, פנו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בבקשה להשתחרר מתפקידם ולפסוק את שכרם. בבקשתם טענו, בין היתר, כי לא נוצל מלוא התקציב שעמד לצורך השלמת הבנייה, וכי משהושלמה הבנייה, אין לחייב את הבנק להעמיד לטובת רוכשי-הדירות את מלוא הסכום של מיליון ש"ח.

בית-המשפט המחוזי (השופט ד"ר גבריאל קלינג) קיבל את בקשת כונסי-הנכסים להשתחרר מתפקידם, בקובעו כי אין לעכב את שחרורם חרף טענות שהעלו רוכשי-הדירות בדבר ליקויים שנותרו בדירות. עם זאת, בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה להימנע מלחייב את הבנק להעביר סכום של מיליון ש"ח, וקבע, כי כעולה מהחלטתו מתאריך 12.4.00, הבנק התחייב להעמיד לטובת השלמת הבנייה אשראי בהיקף של מיליון ש"ח, ועל-כן על הבנק להעביר סכום זה כפי שהתחייב. עוד קבע בית-המשפט, כי אם יוותר סכום כלשהו לאחר תשלום שכרם של כונסי-הנכסים, סכום זה יופקד לטובת רוכשי-הדירות.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור. בגדרי בקשתם טענו המבקשים, כי חיובו של הבנק במלוא הסכום של מיליון ש"ח איננו תואם את התחייבותו של הבנק עובר להחלטה על מינוי המבקשים ככונסי-נכסים, וכי משנשלמו עבודות הבניה, שהיה על המבקשים לדאוג לביצוען, מבלי שהמבקשים נזקקו למלוא הסכום של מיליון ש"ח, הרי שאין לחייב את הבנק בהעברת מלוא הסכום של מיליון ש"ח לטובתם של רוכשי-הדירות. המבקשים ציינו, כי החלטת בית-המשפט המחוזי נתקבלה לאחר שעיין בהחלטתו מתאריך 12.4.00, שממנה נשמטה באורח מקרי המלה "עד" שנרשמה במכתבו של הבנק בסמוך למלים "מיליון ש"ח"; וכי השמטה זו גרמה לכך שבית-המשפט המחוזי סבר בטעות כי התחייבות הבנק הייתה להעביר בכל מקרה סכום של מיליון ש"ח. המבקשים ציינו, כי במקביל להגשת בקשת רשות הערעור הגישו לבית-המשפט המחוזי בקשה לתיקון טעות לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984-, וכי בקשתם האחרונה זו לא הוגשה מייד לאחר שניתנה ההחלטה מתאריך 12.4.00, וזאת משום שההשמטה שנפלה בהחלטת בית-המשפט הפכה משמעותית רק עתה.

מנגד, המשיבים תמכו יתדותיהם בהחלטת בית-המשפט המחוזי, וטענו כי מלכתחילה הבנק עשה שימוש בכספי רוכשי-הדירות לצורך השלמת הבנייה, ועל-כן את היתרה יש להשיב לרוכשי-הדירות. עוד טענו המשיבים, כי המבקשים לא ביצעו את התיקונים הדרושים והתמקדו בהשלמת הבנייה בצורה מינימאלית שתאפשר אכלוס של הדירות.

ביני לביני, דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה לתיקון טעות סופר, בקובעו כי הוספת המלה "עד" לא הייתה משנה את החלטתו.

הבקשה למתן רשות ערעור אינה יכולה להתקבל.

בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשת הבנק להורות על השלמת הבנייה חרף התנגדות רוכשי-הדירות, ותוך שאיפשר לבנק להשתמש לשם כך בכספי הפיקדון, שלגביהם טענו רוכשי-הדירות כי הם מיועדים לתשלום מסים. בית-המשפט המחוזי הורה כך לאחר שהוצג בפניו מצג שלפיו הבנק מסכים להעמיד מימון בגובה של מיליון ש"ח לטובת השלמת הבנייה. כאמור, הבנק, באמצעות כונסי-הנכסים מטעמו, לא פעל לתיקון ההתחייבות כפי שהובנה על-ידי בית-המשפט המחוזי ועל-ידי רוכשי-הדירות, ונמנע מלהגיש בקשה מתאימה לבית-המשפט המחוזי. ברי שאין הבנק יכול לחזור בו בדיעבד ממצג זה, שלפיו בכוונתו להשקיע סכום של מיליון ש"ח בהשלמת הבנייה, שכאמור הושקעו בה גם כספי רוכשי-הדירות, הגם שהצלחתה, מלכתחילה, לא הייתה מובטחת.

משכך, לא ראיתי כי עלי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

מעבר לדרוש יוער, כי אף שמלאכת כונסי-הנכסים הסתיימה, נראה שהבנייה עצמה טרם הושלמה נוכח טענות הדיירים לפגמים בדירותיהם. בנסיבות אלו, אין לעת עתה מקום לאפשר לבנק לקבל בחזרה כספים שיועדו להשלמת הבנייה.

הבקשה נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 15,000 ש"ח.

ת
העתק מתאים למקור COURT.DOT
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il


מעורבים
תובע: עו"ד דן אשכנזי ועו"ד אברהם צבי רוזנברג
נתבע: 19 משפחות רוכשי-דירות בפרוייקט
שופט :
עורכי דין: