ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד ארמונד בן אבשלום מיארה :

בפני: כבוד השופט י' אנגלרד

המבקשת: מדינת ישראל

נגד

המשיבים: 1. ארמונד בן אבשלום מיארה
2. איתן בן אלי אטיאס
3. בנימין בן שמאון פינטו

בקשה שביעית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים),
תשנ"ו1996- בת.פ. 965/99 של בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע

תאריך הישיבה: ט"ו בשבט תשס"ב (28.1.2002)

בשם המבקשת: עו"ד אורלי מור-אל

בשם המשיב 1 ו2-: עו"ד אביגדור פלדמן

בשם המשיב 3: עו"ד נחמן בטיטו

בבית המשפט העליון

החלטה

לפניי בקשה שביעית להארכת מעצרם של שלושת המשיבים מעבר לתשעה חודשים, החל ביום 18.1.02.

1. המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע באשמת רצח בכוונה תחילה, נסיון לרצח ועשיית עסקה בנשק. המשיבים 1 ו2- מואשמים גם בתקיפה הגורמת חבלה ממשית. על פי המתואר בכתב האישום, בחודש פברואר 1998 תקפו המשיבים 1 ו2- שני אנשים בשם דני והרצל, לאחר שקשרו קשר לפגוע בדני. במהלך התקיפה נחבל הרצל בראשו. בהמשך, ביום 17.2.98 בלילה, ירו שני אנשים, שפעלו מטעמם של המשיבים 1 ו2-, לעבר חלונות ביתו של הרצל. למחרת צורף המשיב 3 לקשר להמית את דני והרצל. כן צורפו לקשר שלושה אנשים נוספים. במסגרת הקשר הנ"ל המתין המשיב 3 להרצל ודני מחוץ לבית קפה בו שהו השניים עם המשיבים 1 ו2-, ובצאתם ירה המשיב 3 בהרצל, בהתאם לתכנון המוקדם של שלושת המשיבים. הרצל נפגע בחזהו ובפניו ונפטר כתוצאה מכך. המשיב 3 ניסה לירות גם בדני, אך לא הצליח בשל תקלה בנשקו. המשיב 2 עומד לדין גם באישום של הדחה בחקירה. על פי כתב האישום, הוא איים על אחד מהשותפים לקשר נגד דני והרצל, שהפך עד מדינה בפרשה, כי עלולים להרוג אותו ואת משפחתו אם יעיד בחקירה.

2. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של שלושת המשיבים עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מפי השופטת ח' סלוטקי, נעתר ביום 18.1.00 לבקשת המדינה. נפסק כי קיימות ראיות לכאורה נגד שלושת המשיבים, אשר במרכזן עדותו של עד המדינה שוקרון, עדות הזוכה לסיוע לכאורה באמרות שונות של המעורבים בפרשה ועדים נוספים. לאור העבירות החמורות המיוחסות למשיבים, בצירוף עברם הפלילי המכביד ויתר נסיבות המקרה, קבע בית המשפט כי אין אפשרות להסתפק בחלופת מעצר לגבי אף אחד מהמשיבים. במסגרת ערר על החלטה זו, אישר חברי השופט מ' חשין את הקביעה בדבר קיומן של ראיות לכאורה, ואת העדר האפשרות במקרה דנן לשחרור בחלופת מעצר.

3. משלא הסתיים משפטם של המשיבים תוך תשעה חודשים, הגישה המדינה מדי שלושה חודשים בקשות להאריך את מעצרם, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996-. ואמנם, שופטי בית משפט זה נעתרו לכל בקשות המדינה והאריכו את מעצרם של המשיבים שש פעמים. בהחלטות, ביניהם החלטה שלי, צויין כי רמת המסוכנות הנשקפת מן המשיבים, לאור הנסיבות החמורות של המקרה, מחייבת מתן משקל יתר להגנה על שלום הציבור, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בזכות לחירות של המשיבים. שיקול מרכזי נוסף בהארכות המעצר של המשיבים היה האינטרס הציבורי של קיום ההליכים המשפטיים כסדרם, ללא חשש לשיבושם מצד המשיבים, למשל על-ידי השפעה על עדים או הימלטות מאימת הדין.

4. כפי שניתן היה לצפות, משפטם של המשיבים לא הסתיים גם בתום הארכת המעצר השישית, וכעת פונה המדינה ומבקשת הארכת נוספת של המעצר. בבקשתה מדגישה המדינה את מהות העבירות המיוחסות למשיבים, נסיבות ביצוען, החשש להימלטות המשיבים. בדיון לפניי שבה וציינה באת-כוח המדינה את המסוכנות של שלושת המשיבים. באת-כוח המדינה עמדה על העבר הפלילי המכביד של המשיב 1 ושל המשיב 3.

5. באי כוח המשיבים התנגדו להארכת המעצר וביקשו לשחרר את המשיבים לחלופות מעצר בתנאים מגבילים. הם הדגישו את חזקת החפות העומדת לזכותם של המשיבים, דבר שיש לתת לו משקל הולך וגדל ככל שמתארך המעצר. כן הביעו באי-כוח המשיבים חשש כי המשפט עוד יימשך זמן רב, שכן עד מרכזי אחד עצור בהולנד. כן ציינו באי-כוח המשיבים כי במהלך המשפט חלה היחלשות של התשתית הראייתית הלכאורית.

6. לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים במקרה הנדון, הגעתי למסקנה כי יש להאריך את מעצרם של המשיבים, כפי שביקשה המדינה. אמנם, המשיבים נתונים במעצר כבר למעלה משנתיים, ובית משפט זה אינו נוהג להאריך מעצר של נאשמים לתקופות כה ממושכות כדבר שבשגרה, אך נסיבות העניין, החריגות בחומרתן, מחייבות את המשך המעצר של המשיבים. נראה כי משפטם של המשיבים מתנהל בקצב משביע רצון. יש לזכור כי מדובר בתיק מורכב וסבוך, בין היתר בשל ריבוי הנאשמים ומספרם הרב של עדי התביעה. נעשו מאמצים לקדם את שמיעת המשפט במהירות המירבית ונקבע כי מדי שבוע יתקיימו שני ימי הוכחות בתיק. מתברר כי מאז הארכת המעצר השישית התקיימו 11 ישיבות הוכחות, כאשר חלק מהישיבות שתוכננו לחודשים נובמבר ודצמבר בוטלו עקב בקשות דחייה מצד הסנגוריה. באת-כוח המדינה ציינה כי להערכת המדינה, דרושות כשמונה ישיבות נוספות עד לסיום פרשת התביעה. יצויין כי עד חודש יולי 2002 קבועות עוד חמישים ישיבות הוכחות ויש לקוות כי די יהיה בהן כדי לסיים את שלב ההוכחות במשפט.

7. במקרה הנדון, קיים יותר מחשש סביר כי שחרורם של המשיבים יסכן את שלומו של אדם או את שלום הציבור או יביא לשיבוש הליכי משפט באופן כלשהו. עבירת הרצח המיוחסת למשיבים, ודבקותם במימוש כוונת הרצח במשך כמה נסיונות, כפי שעולה מכתב האישום, מצביעים על מסוכנותם הרבה של המשיבים. לכך מתווסף עברם הפלילי המכביד. למשיב 1 הרשעות קודמות בעבירות רבות, ובהן עבירות רכוש, איומים, הדחה לעדות, מעשה מגונה, תקיפת שוטר, שוד ועבירות סמים. למשיב 2 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, סמים ורכוש והוא ביצע את העבירות המיוחסות לו בעת שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי. הרשעותיו הקודמות של המשיב 3 כוללות עבירות רכוש, תקיפת עובד ציבור, שיבוש מהלכי משפט, אלימות, איומים ותקיפת שוטר. כן יצויין, כי משיב 1 נעלם לאחר האירוע ונעצר רק כעבור חודשיים וחצי וכי משיב 3 ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו תוך הפרה של תנאי חופשה מהכלא.

אי לכך, הבקשה מתקבלת. מעצרם של המשיבים מוארך בזאת בתשעים ימים, החל ביום18.1.02, או עד למתן פסק דין בעניינם בת.פ. 965/99 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

ניתנה היום, ט"ז בשבט תשס"ב (29.1.2002).


_________________
העתק מתאים למקור 02003750.Q05 /שב
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: ארמונד בן אבשלום מיארה
שופט :
עורכי דין: