ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רו"ח יאיר רבינוביץ נגד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי :

בפני: כבוד השופט א' ריבלין

המבקשים: 1. הנאמן בהסדר הנושים,
רו"ח יאיר רבינוביץ
2. המנהל המיוחד, עו"ד גיל הירשמן

נגד

המשיבה: שיכון עובדים בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים בתיק בש"א 4279/99 במסגרת ה"פ
464/98 שניתנה על ידי כבוד השופטת רות אור

בשם המבקשים: עו"ד גיל הירשמן

בשם המשיבה: עו"ד יאיר גרין

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בי-ם (כבוד השופטת ר' אור) בה נתקבל ערעור של המשיבה על החלטת המבקש 1.

1. המבקש 1 מונה להיות נאמן בהסדר נושים של טש"ת, חברה קבלנית בע"מ (להלן - טש"ת), אשר עקב כניסתה לקשיים כלכליים ניתן לגביה צו הקפאת הליכים. המבקש 2 מונה להיות מנהלה המיוחד של טש"ת. בין המבקשת לבין נושיה (ובניהם המשיבה - שיכון עובדים בע"מ) נערך הסדר נושים, שאושר על ידי בית המשפט. המשיבה הגישה לנאמן את תביעת החוב שלה, אך הנאמן דחה את תביעת החוב. טעמיו המרכזים של הנאמן היו, כי השעבוד שנרשם אצל רשם החברות לא נרשם לטובת המשיבה אלא לטובת חברה אחרת בשם שיכון עובדים השקעות בע"מ, וכי המשכון שנרשם לטובת המשיבה אצל רשם המשכונות אינו תקף, שכן נרשם לפני עריכתו של שטר המשכון. המשיבה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קיבל את הערעור, וקבע כי היה על הנאמן להכיר בתביעת החוב, שכן השעבוד שנרשם לטובת המשיבה נרשם כדין. עתה עותרים המבקשים ליתן להם רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי.

2. המבקשים טוענים, בעיקרו של דבר, כי מערכת ההסכמים עליה הושתתה חובת רישום המשכון יסודה במרמה, שכן כל מטרתה הייתה לעקוף את אחד התנאים במכרז שנערך על ידי מנהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון. אותו תנאי אינו מתיר לחברות קשורות או שלובות להשתתף יחד במכרז לזכות, כל אחד מהן, בזכויות במתחם אחר, מבין המתחמים הכלולים במכרז. המערכת ההסכמית שנערכה באה לטשטש - כך נטען - את יעדה האמיתית של המשיבה, לזכות בזכויות בשני המתחמים הנזכרים בבקשה. לפיכך, טוענים המבקשים כי מערכת ההסכמים האמורה היא בטלה וכך גם המשכון שנרשם. זאת ועוד: לטענת המבקשים, במאמציה להביא לרישום המשכון לא הציגה המשיבה בפני הנאמן את ההסכמים האמורים בכדי לא לחשוף את מרמתה - ובכך יש מרמה נוספת, אשר גם לה השפעה על תוקף המשכון שנרשם. בהקשר זה טוענים המבקשים, כי טעה בית המשפט המחוזי בקבעו, כי הנאמן אינו מוסמך לבדוק את תוקף ההסכמים במסגרת בדיקת תביעת החוב לאחר שמונה ולאחר שאושר הסדר הנושים. עוד טוענים המבקשים, כי השיעבוד שנוצר בשנת 1996 נרשם רק לקראת סוף שנת 1998, וגם בכך יש כדי להביא לבטלותו. המבקשים טוענים, כי טעה בית המשפט קמא בקבעו כי לא חלפו, במקרה דנן, 21 הימים מיום יצירת השיעבוד, אשר הוראת סעיף 179(א) לפקודת החברות מקצה לצורך רישום אצל רשם החברות, שכן לדעתם יש למנות תקופה זאת החל מיום עריכת שטר השיעבוד הראשון שנערך בין המשיבה לבין טש"ת בשנת 1996 או ממועד חתימת ההסכם בניהן הכולל את ההתחייבות לרישום השיעבוד (שנת 1996), ולא ממועד עריכת שטר השעבוד החדש בין המשיבה לבין טש"ת - בשנת 1998. לשיטתם של המבקשים היה על בית המשפט קמא לקבוע כי השיעבוד אינו תקף מהטעם שהפנייה לרישומו נעשתה באיחור בלא שנתבקשה של ארכה. המבקשים מוסיפים, כי על אף שנערך הסדר הנושים, ועל אף ההתייחסות למשיבה כנושה מובטחת לצורך ההצבעה על הסדר זה, אין באלו כדי לרפא את הפגמים ברישום השיעבוד. זאת ועוד: המבקשים טוענים כי גם אם נניח כי רישום המשכון בשנת 1998 אינו בטל מהטעמים האמורים הרי שלנוכח סמיכות הזמנים בינו לבין מתן הצו להקפאת הליכים בשל חדלות הפירעון - קמה עילה אחרת לבטלותו, בגין העדפת נושים פסולה.

3. דין הבקשה להידחות. בית המשפט קמא דחה את טענת המבקש כי ההסכמים בין המשיבה לבין טש"ת נעשו על מנת להערים על עורכי המכרז כאמור. כמו כן, קבע בית המשפט כי אפילו היה מניח כי אכן היתה זו המטרה, בהסכמים האמורים, לא היה בכך כדי להביא לבטלותם, בין השאר משום שהם לא בוטלו על ידי עורכי המכרז. בית המשפט המחוזי קבע, כי המבקשים מנועים מלהעלות את הטענה, כי ההסכם שחתמה ביודעין טש"ת עם המשיבה הינו בטל בחמת מרמה כאמור, משום שהם עצמם באים בנעליה של טש"ת. בית המשפט קמא קבע גם, כי המבקש 1 לא היה מוסמך, במסגרת ההליך נשוא הבקשה, לקבוע כי ההסכם שנחתם בין טש"ת לבין המשיבה בטל. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי, כי הסכם המימון שנערך בין טש"ת לבין המשיבה תקף, וכך גם הסעיף במסגרתו הקובע את חובת טש"ת להמציא שיעבוד על נכסיה. דרישת שיעבוד זאת - כך קבע בית המשפט המחוזי - באה עוד בשנת 1996 - יותר משלוש שנים לפני מתן צו הקפאת ההליכים - ומטעם זה, בין השאר, אין לומר כי דרישה זאת נעשתה מתוך העדפת נושים פסולה. בית המשפט קבע כי המשיבה עמדה בהתחייבותה לפי כל ההסכמים שנערכו בינה לבין טש"ת והעמידה את המימון המובטח לטש"ת על מנת שזו האחרונה תוכל לבנות את הפרוייקט שהתחייבה (כלפי משרד הבינוי והשיכון) לבנותו. לפיכך, זכאית היתה המשיבה לעמוד על קיום חלקה של טש"ת בהסכמים - ובכללו גם רישום השיעבוד לטובת המשיבה. בממצאים אלה אין להתערב.

גם ביתר קביעותיו של בית המשפט לא מצאתי עילה להתערבות בערעור נוסף.

מרבית החלטותיו של בית המשפט קמא נוגעות לעניינים עובדתיים או נסבו על נסיבות המקרה שהצדיקו את התוצאה אליה הגיע - מאלו, כאמור, לא ראיתי לשנות.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כו' באדר תשס"ב (10.3.2002).


_________________
העתק מתאים למקור 00048090.P02 /אמ
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il


מעורבים
תובע: רו"ח יאיר רבינוביץ
נתבע: בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
שופט :
עורכי דין: