ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דינה וישנבסקי נגד רימונה ליבוביץ-כהן :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה דליה אסטרייכר

תובעים

1.דינה וישנבסקי
2.יבגני מיחלין

נגד

נתבעים

1.רימונה ליבוביץ-כהן
2.יאיר ליבוביצי

פסק דין

מונחת לפני תביעה לפיצוי התובעים בגין נזק שנגרם לדירתם, לטענתם, בשל דליפת מים כתוצאה מפיצוץ בצינור דירת הנתבעים.

שני הצדדים לתביעה הם שכנים הגרים בדירות סמוכות זו לזו.

לטענת התובעים בחודש ינואר 2014 התגלתה דליפת מים לתוך דירתם. הם הזמינו שרברב מטעם המבטחת שלהם שלא זיהה את התקלה ולא תיקן דבר. לאחר מכן, על מנת לאתר את מקור דליפת המים, הם הזמינו מספר בעלי מקצוע פרטיים אחרים כאשר, בסופו של יום, לאחר שאותרה הנזילה חזרו התובעים אל המבטחת מטעמם עם מסקנות "חברת נו ליק" שאיתרה את מקור הנזילה בצינור דירת הנתבעים הנמצא בלובי. בשלב זה שלחה מבטחת התובעים מומחה מטעמה אשר אישר אף הוא כי מקור הדליפה הוא בדירת הנתבעים. גילוי מקור הדליפה נעשה ביום 27.4.14. שוב לטענת התובעים הם פנו אל הנתבעים, ואלה תיקנו את הדליפה על אתר. לטענת התובעים נגרם להם נזק כבד שפורט בחוות דעת שמאי של חברת הביטוח וצורף לכתב התביעה, אולם הם אינם תובעים את מלוא הנזק שנגרם להם אלא רק את הנזק שפורט בסעיף 20 לכתב התביעה והעומד על סך של 24,670 ₪.

מנגד, טוענים הנתבעים כי על הדליפה נודע להם לראשונה באיחור של 4 חודשים, והם תיקנו דליפה זו על אתר. עוד טוענים הנתבעים, כי התובעים השתהו בתיקון הנזקים כך שהנזקים גדלו במקום לגרום להקטנתם. לטענתם השרברב שהם הזמינו גילה את הדליפה בתוך דקות ולא היתה שום סיבה ששרברב מיומן יאתר דליפה זו עוד בתחילה בחודש ינואר וימנע את הנזק הגדול וככל שלתובעים טענות הרי שהיה עליהם להפנותן למבטחת מטעמם שלא זיהתה מיד את מקור הנזילה ומנעה את הקטנת הנזקים לדירת התובעים.
הנתבעים גם טוענים כי לא הוכח כלל כי הדליפה היתה מצינור השייך להם, הצינור שתוקן היה בחדר המדרגות ו השרברב כלל לא נכנס לתוך דירתם

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה ואלה נימוקי:

1. שוכנעתי כי מקור הדליפה היה בצינור השייך לנתבעים והדליפה מצינור זה היא שגרמה לנזקים הנטענים. הן חוות הדעת מטעם חברת "נו ליק" והן חוות דעת המומחה מטעם מבט חת התובעים קבעו כי מקור הנזילה הוא מצינור השייך לדירת הנתבעים. חוות הדעת של חברת "נו ליק" קבעה הדליפה היא מצינור הנתבעים המצוי בלובי, שם בפועל מאשרים גם הנתבעים כי בוצע בסופו של יום התיקון בפועל על ידם . בהקשר זה אציין כי אני דוחה את טענתם המתממת של הנתבעים לפיה הם אינם יודעים למי שייך הצינור ממנו דלפו המים וכי התובעים לא הוכיחו כי הצינור שייך להם. מעבר לקביעת המומחים הרי שהדעת נותנת כי ככל שהצינור לא היה שייך לנתבעים אלא לועד הבית או לדיירים אחרים, לא היו הנתבעים "מתנדבים" לשלם מכיסם 2,500 ₪ על מנת לתקנו. מכל מקום, שעה שהתובעים צירפו חוות דעת המעידות על כך כי הצינור הדולף שייך ל נתבעים וככל שסוברים הנתבעים כי הצינור אינו שייך לדירתם מוזמנים היו לצרף חוות דעת נגדית הקובעת ממצאים אחרים וממילא שוללת כי הצינור שייך לנתבעים . חוות דעת כאמור- לא צורפה.

2. עוד שוכנעתי – ובענין זה אני נותנת אמון מלא בגרסת הנתבעים – כי הם קבלו את ההודעה על הדליפה רק לאחר ה – 27.4.14 דהיינו כ- 4 חודשים לאחר שזו החלה, ותיקנו מיד וללא שהייה.

3. עוד נראית לי גרסת הנתבעים, כי השרברב שלהם "גילה" את הדליפה ללא כל קושי מיוחד וכך יכלו היו לעשות גם השרברבים שהופיעו בדירת התובעים עוד בחודש ינואר ולאורך כל התקופה עד לתיקון הדליפה.

4. אני מקבלת את טענת הנתבעים לפיה 4 חודשים הם פרק זמן ניכר בזיהוי מקור דליפת מים מצינור ובוודאי קריטי באשר לנזקים הפוצנציאלים שיכולים להסב מים זורמים במשך פרק זמן ארוך שכזה, וממילא ככל שהיו התובעים מאתרים את הנזילה קודם לכן ופונים אליהם ניתן היה להקטין את הנזק. יחד עם זאת, נחה דעתי כי התובעים כשלעצמם פעלו לאתר את מקור הנזילה תוך שהם סומכים, בלית ברירה, על אנשי מקצוע שונים אשר אינם מאתרים את מקור הבעיה. יצויין כי התובעים הנם זוג מבוגרים שהעברית אינה שפת אמם. בהקשר זה אציין כי התגלתה לעיני השתלשלות ענינים עגומה שמקורה בבעלי המקצוע "המשובחים" אותם שלחה חברת הביטוח של התובעים, אשר גילו אוזלת יד מוחלטת ולא עשו דבר לתיקון הנזק עד לאחר שהתובעים איתרו באמצעות בעלי מקצוע פרטיים את הנזילה.

5. אני קובעת כי הנתבעים אינם אחראים לנזק שנגרם לתובעים כתוצאה מההחמרה שלו בין ינואר 14 תחילת הדליפה, לבין אפרי ל 14 כאשר הנזק כבר התרחב והתפשט הואיל והמבטחת מטעמם התובעים התרשלה בזיהוי מקור הנזילה.

6. אילו היה מקור הדליפה מזוהה נכונה בחודש ינואר 2014 והדליפה היתה מתוקנת כבר אז, היו נזקיהם מסתכמים – לכל היותר – בצורך בתיקוני סיד וצבע כמקובל במקרים מעין אלה. אינני חושבת שהם היו צריכים לשכור בכלל עו"ד, שהרי הנתבעים תיקנו את הדליפה ללא שהיות ברגע קבלת ההודעה. אינני מבינה גם, כיצד שכר מכתב עולה לכדי סך של 2,500 ₪. ככל שמקור הנזילה היה מאותר בפרק זמן סביר היה נמנע עוגמת הנפש ואת הרקבון של הארון ויתר הפריטים שלטענתם הושחתו ומעל לכל את הצורך להתגורר בדיור חילופי, שאגב לא הוכח כלל בפני.

7. בהתאם לחוות דעת השמאי עלות תיקוני שפכטל וצבע בדירה הוא סך של 10,620 ₪ ואני מחייבת את הנתבעים הדדית לשלם לתובעים הדדית סך של -.10,620 ₪ בצרוף רבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. בנסיבות הענין אינני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים מהיום, לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד.

ניתן היום, כ"ד אלול תשע"ה, 08 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דינה וישנבסקי
נתבע: רימונה ליבוביץ-כהן
שופט :
עורכי דין: