ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יונתן בנימין אמיתי נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ :

בקשה מס' 3
בפני כבוד הרשם הבכיר ניר זיתוני

מבקש\ נתבע

יונתן בנימין אמיתי ת.ז XXXXXX274
באמצעות ב"כ עו"ד בילאל גדבאן

נגד

משיב\תובע

בנק דיסקונט לישראל בע"מ - עכו סניף בן עמי 11099
באמצעות ב"כ עו"ד גיא וייס

החלטה

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1. ביום 04/02/15, הגיש התובע תביעה בסדרדין מקוצר על סך 93,780 ₪ בגין ערבות עליה חתם הנתבע ביום 25/03/14, להבטחת חוב ספציפי של אימו לידיה אמיתי (להלן: "החייבת") בגין הלוואה על סך 98,500 ₪. התביעה הוגשה לאחר שביום 16/09/14, ניתן צו כינוס כנגד החייבת. לכתב התביעה צורפו בקשה לקבלת הלוואה מיום 25/03/1 4, כתב ערבות יחיד להבטחת חוב ספציפי, דף מידע לערב, אישור מידע לערב על חבויות הלקוח בבנק, פרטי החיוב הנערב , מידע על ערב, פירוט תנועות בחשבון ההלוואה ומכתב התראה מיום 16/11/14.

2. ביום 19/02/15, הגישה החייבת תצהיר לבית המשפט במסגרתו ביקשה עבור הנתבע אורכה בת 30 יום לשם הגשת כתב הגנה עד לקבלת עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי. באותו יום ניתנה החלטה במסגרתה ניתנה אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן עד ליום 19/03/15.

3. כיוון שהנתבע לא הגיש בקשת רשות להתגונן במועד, ניתן ביום 31/03/15 פסק דין בהיעדר המחייבו בתשלום מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכר טרחה עורך דין.

4. ביום 10/06/15, הוגשה הבקשה שלפניי לביטול פסק הדין. הנתבע טוען כי נודע לו לראשונה על ההליכים המשפטיים ביום 31/05/15 מאת החייבת. הנתבע טען כי לא חתם על אישורי המסירה שנשלחו על ידי ב"כ התובע. לגופו של עניין, טוען הנתבע כי כאשר החייבת ביקשה ממנו לחתום על ערבות הייתה החייבת במצב קשה, כאשר טיפלה באחים שלו שהיו חולים בסרטן, ולא הייתה לה ברירה אלא להחתים אותו כשהיה סטודנט . הנתבע מעיד על כך שהתובע לא שאל אותו האם הוא עובד ולא ביקש ממנו מסמכים המעידים על יכולתו הכלכלית כגון תלושי שכר, בטרם הוחתם על כתב הערבות. ב"כ הנתבע מבקש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק ולחילופין בשל סיכויי ההגנה. לבקשה צורף צילום ספח ת.ז . של הנתבע ממנו עולה כי נכון ליום 09/06/13 ועד מועד הגשת הבקשה המען הרשום של הנתבע כפי שדווח למשרד הפנים הינו שדרות שז"ר 59/16 נהריה.

5. ביום 05/07/15, הוגשה תגובת התובע המתנגד לביטול פסק הדין. נטען כי לא ברורה טענת הנתבע לפיה לא חתם על כתב הערבות ביום נטילת ההלוואה שכן על כל המסמכים עליהם חתום הנתבע מצוין במפורש כי ההלוואה ניתנה ביום 25/03/14. באשר למכתבי ההתראה מודגש כי אלו נשלחו לנתבע, לכתובת החייבת בשדרות שז"ר 59/16 בנהריה אותה מסר הנתבע בעת שחתם על כתב הערבות. נטען כי ביום 23/11/14, קיבלה החייבת הן את מכתב ההתראה המיועד אליה ואת את מכתבי ההתראה המיועדים לנתבע ואמרה למוסר שתעביר את מכתבי ההתראה לנתבע. באשר לכתב התביעה נטען כי בעקבות ממצאי חקירה התבקש המוסר לבצע את המסירה לשדרות משה גושן 66 בקריית מוצקין. נטען כי ביום 17/02/15 הגיע המוסר לכתובת הנ''ל, דפק על דלת הכניסה, שאל האם מדובר במשפחת אמיתי וקול גברי אמר לו שכן. המוסר ציין כי הגיע במטרה למסור כתבי בית דין, נתקל בסירוב לפתוח את הדלת, ולכן הדביק את כתב התביעה על דלת ביתו של הנתבע. יומיים לאחר מכן, הגישה החייבת את הבקשה להארכת מועד ב-30 יום, עד שהנתבע יקבל עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי. באשר לפסק הדין נטען כי פסק הדין הודבק לאחר סירוב לפתוח את הדלת בכתובת שדרות גושן ביום 12/04/15. ביום 19/05/15 הוגש פסק הדין לביצוע ללשכת הוצאה לפועל, וביום 01/06/15, הודבקה האזהרה בדירה בשדרות גושן לאחר שהנתבע סירב לפתוח את הדלת. נטען כי המוסר שוחח עם השכנים, אשר אישרו לו כי משפחת אמיתי מתגוררת במקום. לאור האמור לעיל, נטען כי הבקשה הוגשה באיחור, ללא טעם מיוחד וללא נימוק משכנע למחדל בעטיו לא הוגשה בקשה לרשות להתגונן במועד.

6. לגופו של עניין, נטען כי אין כל נפקות לטענת הנתבע בדבר המועד בו חתם על כתב הערבות שכן הנתבע מודה שחתם על הסכם ההלוואה והערבות. נטען כי אין ממש גם בטענות בעניין מצבו הכלכלי של הנתבע במועד החתימה על הערבות, שכן מדובר בשיקולים עסקיים של התובע , אשר רשאי להחליט את מי יחתים כערב על הלוואות.

7. ביום 06/09/15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובע. למרות שבתשובה יש טענות עובדתיות שאינן נזכרות בבקשה, לא צורף תצהיר לתמיכה בטענות אלה. נטען כי הנתבע לא חתם כערב להלוואה המקורית אותה נטלה החייבת ביום 14/10/13, כאשר תשלום החזרי ההלוואה התחיל ביום 02/12/13 ומסתיים ביום 02/11/18 (להלן: "ההלוואה המקורית"). נטען כי בירור עם החייבת העלה כי התובע ביקש מהחייבת להביא ערב להסדר ההלוואה המקורית, כאשר הוסבר כי חתימה על הערבות כי עניין פורמלי. זה ההסבר לכך שהנתבע הוטעה על ידי התובע כאשר חתם על הסדר החוב ביום 25/03/14, 3חודשים לאחר קבלת ההלוואה המקורית. ב"כ הנתבע טוען כי ידוע לנתבע שהתובע לא היה מחתים אותו על ערבות של 100,000 ₪ מבלי לבדוק את היכולת שלו להחזיר את ההלוואה ובלי לדרוש מסמכים. נטען כי לתובע היו פקדונות וחסכונות של החייבת כבטוחה להחזר ההלוואה המקורית, אולם התובע בחר לשחרר את כספי החייבת ולהפוך את הנתבע לקורבן להלוואה, כאשר נאמר לו כי עניין החתימה הוא פורמלי. באשר לכתב התביעה נטען כי כתב התביעה לא נמסר לידיו כיוון שהמשפחה הייתה באבל על אחיו דוד, שנפטר ביום 04/02/14. נטען כי האבל נמשך כחודש ימים ולכן לא נכונה טענת המוסר כי סירב לקבל את כתב התביעה.

8. באשר לבקשה שהגישה החייבת ביום 19/02/15 נטען כי הבקשה הוגשה על ידי החייבת, כמו גם הבקשה לסיוע משפטי והדבר מוכיח כי הנתבע לא ידע על ההליכים המשפטיים. באשר למסירת פסק הדין נטען כי הנתבע לא התגורר בשדרות גושן 66 בקריית מוצקין ביום 12/04/15, אלא בשדרות גושן 49 קריית מוצקין כפי שעולה מהסכם השכירות מיום 01/07/15, שצורף לבקשה ומתייחס לתקופה מיום 01/04/15.

9. לתשובה צורפו הסכם שכירות של דירה בשדרות גושן 49 בקריית מוצקין מיום 01/07/15 בין החייבת לבין מאיר רזניק, פירוט תנועות בחשבון הבנק של החייבת אצל התובע, תעודת פטירה של דוד אמיתי שנפטר ביום 04/02/14 ושל אסתר אסדו שנפטרה ביום 15/03/15, בקשה לקבלת הלוואה מיום 14/10/13 ולוח סילוקין של ההלוואה הנ''ל.

10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, או לפי שיקול דעתו של בית המשפט מהטעמים שיפורטו להלן.

11. כדי להצדיק ביטול של פסק הדין מחובת הצדק היה על הנתבע להראות כי נפל פגם בהליך המשפטי שקדם למתן פסק הדין. בנסיבותיו של תיק זה, מדובר במשימה קשה במיוחד בהתחשב בעובדה כי לפני מתן פסק הדין פנתה החייבת העיקרית, שהיא גם אימו של הנתבע לבית המשפט, בשמו של הנתבע, ביקשה ואף קיבלה אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן עד ליום 19/03/15. כיוון שהנתבע טוען שאימו החייבת העיקרית לא הודיעה לו על כך שהגישה בשמו בקשה להארכת מועד להגשת הגנה, וכן בקשה לקבלת סיוע משפטי, הצעד המתבקש היה לצרף לבקשה תצהיר של החייבת ובו הס בר כיצד ייתכן כי החייבת מבצעת שתי פעולות משפטתיות בשמו של בנה מבלי להודיע לו על כך. הדבר לא נעשה, לא במסגרת הבקשה ולא במסגרת התשובה לתגובה, מבלי שניתן לכך כל הסבר. אין זה מתקבל על הדעת כי אימו של הנתבע כשהיא גם החייבת העיקרית, המתגוררת עם בנה הנתבע, תטרח פעמיים כדי להגיש בשמו של הנתבע בקשה להארכת מועד לבית המשפט ובקשה לסיוע משפטי, מבלי להודיע על כך לנתבע.

12. לתגובה לבקשה צירף ב"כ התובע דו''ח חקירה, אישור מסירה ותצהיר מוסר. על פי דו''ח החקירה מיום 11/01/15, אותר הנתבע כמי שמתגורר בשדרות גושן 66 בקריית מוצקין בבית אימו החייבת. על פי אישור המסירה ותצהיר המוסר הגיע המוסר, שי שושני, ביום 17/02/15 בשעה 10:30 לקומה השנייה בשדרות גושן 66 בקריית מוצקין, ראה דלת חומה, ושמע מגבר שנמצא בבית כי הוא מסרב לפתוח את הדלת ולקבל את כתב התביעה. במסגרת התשובה לתגובה יכול היה הנתבע לצרף תצהיר נוגד לגרסה זו, אולם בחר שלא לעשות כן. יודגש כי לשיטתו של ב"כ הנתבע מדובר במען הנכון, שכן רק ביום 01/04/15 עברו הנתבע והחייבת להתגורר בשדרות גושן 49 קריית מוצקין כאמור בהסכם השכירות שצורף לתשובה.

13. לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

14. שאלה ראשונה במסגרת בקשה לביטול פסק הדין לפי שיקול דעתו של בית המשפט היא האם יש בפי הנתבע הסבר מניח את הדעת למחדל בעטיו לא הוגשה בקשה הרשות להתגונן וניתן פסק דין בהיעדר. במקרה שלפניי, לא עלה בידי הנתבע להצביע בתצהיר על הסבר מניח את הדעת לעניין זה. גם לאחר שב"כ התובע צירף לתגובה את כל המסמכים, התצהירים ואישורי המסירה בנוגע למסירת ההתראה, התביעה, פסק הדין ואזהרה ההוצאה לפועל, בחר הנתבע שלא להציג גרסה נוגדת הנתמכת בתצהיר שלו ובתצהיר של אימו , החייבת העיקרית.

15. השאלה השנייה במסגרת בקשה לביטול פסק הדין לפי שיקול דעתו של בית המשפט הינה האם הבקשה מלמדת על סיכויי הגנה המצדיקים בירור המחלוקת בהליך משפטי מלא. במקרה שלפניי, הנתבע הסתפק בבקשה עצמה בטענה חסרת כל ממשות, לפייה התובע התרשל כאשר לא בדק באמצעות מסמכים את התאמתו של הנתבע לשמש כערב. אני מקבל את טענת ב"כ התובע לפיה כאשר בנק מסחרי בוחר להחתים אדם כערב מבלי לבדוק את יכולתו הכלכלית, צעד זה מהווה פעולה בהתאם לשיקול דעתו המסחרי של הבנק. בסופו של דבר, הבנק המלווה יהיה זה שיימצא ניזוק מפעולה שכזו, שכן, הוא צפוי לגלות עד מהרה כי הערב אותו החתים אינו מסוגל לעמוד בהתחייבות אותה לקח על עצמ ו. במסגרת התשובה לתגובה, העלה ב"כ הנתבע טענה עובדתית חדשה לפיה הנתבע הוטעה לחשוב כי הוא חותם על הסדר חוב להסדרת ההלוואה המקורית משנת 2013 בעוד שלמעשה הוחתם על ערבות להחזרת הלוואה מחודש מרץ 2014. טענה נוספת שהועלתה לראשונה בתשובה הינה כי הבנק שחרר את הפקדונות והחסכונות של החייבת במקום להשתמש בהם כבטוחות להחזר ההלוואה המקורית. לא ברור מדוע טענות עובדתיות אלה לא הועלו כבר במסגרת הבקשה. בנוסף, אין כל הצדקה ליתן משקל לטענות עובדתיות אלה כאשר הן אינן נתמכות בתצהיר והן מועלות לראשונה במסגרת התשובה לתגובה, מבלי שניתנת לתובע כל הזדמנות להגיב על טענות אלה. למעלה מן הדרוש, אציין כי גם לגופו של עניין, מדובר בטענות תמוהות שכן כבר לכתב התביעה צורפו מסמכים רבים, עליהם הוחתם הנתבע, ומבהירים היטב מהי ההתחייבות אותה לקח על עצמו במסגרת כתב הערבות. הנתבע לא הכחיש את חתימתו על מסמכים אלה, ולא מסר כל גרסה מפורטת אשר בכוחה להסביר כיצד קיבל מידע שונה מהמידע המופיע במסמכים עליהם חתם.

16. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק דין ומחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בגובה הפיקדון. המזכירות תעביר את הפיקדון בסך של 1,000 ₪ לב"כ התובע וכך ישולמו ההוצאות בהם חויב הנתבע במסגרת החלטה זו. בהתאם, אני מורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבע בתיק הוצל''פ 517779-05-15.

על החלטה זו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 30 יום ממועד קבלתה .

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ה, 08 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יונתן בנימין אמיתי
נתבע: בנק דיסקונט לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: