ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צהלה איצקין נגד גל א.מ.ר.ל.ד ייעוץ והשקעות בנכסים בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת שירלי רנר

מבקשים

  1. צהלה איצקין
  2. א.צ.ר.א יזמות בע"מ

נגד

משיבים

  1. גל א.מ.ר.ל.ד ייעוץ והשקעות בנכסים בע"מ
  2. צבי ישראל רז
  3. גל א.מ.ר.ל.ד ניהול פרויקטים בע"מ

החלטה

1. בקשה להטלת עיקולים עד לסכום של 7,651,352 ₪ וכן בקשה לצו מניעה האוסר על המשיבים לעשות דיספוזיציה בחמש המחאות.

מלכתחילה הוגשה הבקשה למתן צו במעמד צד אחד ואולם לאחר עיון בבקשה על נספחיה לא ראיתי מקום ליתן צווים במעמד צד אחד והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים.

רקע
2. הרקע לבקשה הינו הסכמי שותפות בין המבקשת 1 (ו/או חברה שבשליטתה – המבקשת 2) לבין המשיבה 1 לשיתוף פעולה בארגון פרוייקטים של קבוצות רכישה במתחמי מקרקעין שונים. מדובר על 4 פרוייקטים שונים . שניים ברמת בית שמש - פרוייקט "סאן ואלי" ו"פרוייקט נופי עדן", אחד במודיעין – פרוייקט "חצרות קדם" ואחד בצור הדסה – פרוייקט "נופים".

3. ההסכמים שנחתמו בין הצדדים הם שניים. האחד מיום 6.12.12 בנוגע לפרוייקט "סאן ואלי" והשני מיום 20.2.14 בנוגע לכל ארבעת הפרוייקטים. על פי ההסכם המאוחר נעשתה אבחנה בין ארגון הפרוייקט לבין ניהולו כאשר פורט בהסכם מה כלול בארגונו. הובהר כי המשיבה 1 התקשרה עם חברי קבוצות הרכישה בהסכם ארגון וכמו כן תנהל (היא או חברה אחרת בשליטת המשיב 2) את הפרוייקט עבור הקבוצות בהתאם להסכם ניהול, הנפרד מהסכם הארגון כאשר בגינו ישולמו לה דמי ניהול כאמור בהסכם הניהול.

בהתאם להסכם בין הצדדים מטרת השותפות ביניהם היא ארגון הפרוייקטים במשותף וחלוקה שווה ביחס לזכויות וההתחייבויות ביחס לפרוייקט ים לרבו ת כל התחייבויות המשיבה 1 כלפי חברי הקבוצות מתוקף הסכם הארגון. בהסכם נקבע כי מלוא ההכנסות, ההוצאות והרווחים שינבעו מארבע קבוצות הרכישה יחולקו בשווה בין הצדדים או באופן אחר עליו יוסכם ביניהם.

עיקר טענות הצדדים
4. לטענת המבקשות הוסכם בהסכם השותפות כי מנגנון תשלום דמי הארגון למבקשת ייעשה באמצעות גביית המשיבה 1 את מלוא דמי הארגון מיחידי קבוצות הרכישה והעברת מחציתן למבקשות. עוד נקבע לטענתן כי דמי הארגון ישולמו למבקשות עם זכיית כל קבוצת רכישה בפרוייקט (באמצעות מכרז) ואילו דמי הניהול ישולמו החל ממועד זה. לטענת המבקשות גבו המשיבים (המשיב 2 המנהל ובעל המניות ביחד עם אשתו במשיבה 1 באמצעות חברה אחרת והמשיבה 3 חברה בבעלות המשיבה 1 ובניהולו של המשיב 2 ) דמי ארגון מיחידי קבוצות הרכישה אך בחרו שלא להעבירם למבקשות והביעו דעתם כי את יתרת דמי הארגון שתתקבל יעבירו לחזקתם כדמי ניהול.

לטענת המבקשות בדצמבר 2014 התחייבו ואישרו המשיבים בפני המבקשת כי בשניים מתוך ארבעת הפרוייקטים הן זכאיות לסך של 4,138,000 ₪ כדמי ארגון וכי 65% מסכום זה אמור היה להשתלם למבקשות עד לחודש יוני 2015 לכל המאוחר. לא רק שהסכומים לא הועברו אלא שהתברר למבקשות כי המשיב 2 אשר שימש רואה חשבון של המבקשות ניצל את האמון שנתנו בו בניהול כל העניינים הכספיים של הפרוייקטים על מנת להעביר לכיסו כספים המתקבלים מתוך הפרוייקטים השונים אם באופן ישיר ואם באמצעות המשיבה 3 ו/או המשיבה 1 או ו/או חברות אחרות המשתייכות לקבוצת חברות שבבעלותו ו/או מנוהלות על ידו.

עוד טוענות המבקשות כי המשיבה 1 והמשיב 2 פועלים על מנת שתשלומים שמיועדים לתשלום בגין דמי ארגון יועברו לידיהם או לידי המשיבה 3 כ"דמי ניהול", זאת על אף שהמועד לתשלום דמי ארגון חלף זה מכבר ומלאכת הארגון הסתיימה בעוד שמלאכת הניהול רק החלה ורחוקה מלהסתיים. כך התברר למבקשות לטענתן לאחרונה כי במהלך ה-7 חודשים האחרונים שלשלו המשיבים לכיסם 1,210,000 ₪ מתוכם 900,000 ₪ ממש בשבועות האחרונים שיועדו לתשלום כדמי ארגון תוך שהם מנסים לצבוע אותם כ"דמי ניהול". לא זו אף זו, הציגו המשיבים בפני המבקשות כי הם נדרשים להוצאות לשם ארגון הקבוצה, אך לא המציאו אסמכתאות לכך כך שכיום מבינות המבקשות כי מדובר בהוצאות מפוברקות. בנוסף, המשיבים נמנעים מלהמציא למבקשות נתונים באשר להתנהלות הכספית בפרוייקטים השונים וקיים חשש ממשי כי ימשיכו לשלשל לכיסם כספים על חשבון דמי הארגון.

לטענת המבקשות קיים חשש שאי מתן צו עיקול יכביד על ביצוע פסק הדין. לטענתן הנסיבות המבססות הכבדה במסגרת בקשה לקבלת סעד זמני של עיקול הינן פחותות לעומת אלו הנדרשות בבקשות לקבלת סעדים זמניים אחרים. את יסוד ההכבדה ניתן ללמוד בענייננו לטענתן מהסכום אותו לקחו המשיבים בהיחבא, בהימנעותן מלהשיב לפניות המבקשות לקבלת פרטים ונתונים, נתונים שיש בהם כדי להעלות חשש כי ירוקנו את קופת הנאמנות בפרוייקטים.

לטענת המבקשות התנהלות המשיבים במשיכת הכספים והימנעותן מלחשוף נתונים מלמדת כי ללא הצו המבוקש יתקשו עד מאוד המבקשות באכיפת פסק הדין. הכבדה זו מהווה נזק אפשרי העולה לאין ערוך על הנזק אפשרי למשיבים ממתן הצווים המבוקשים אשר יתמצה לכל היותר בהעברת דמי הניהול במועד מאוחר יותר, וזהו נזק זניח אם בכלל שכן ממילא ניהול הפרוייקטים טרם הסתיים והמועד לתשלום דמי ניהול הינו מאוחר למועד תשלום דמי ארגון.

5. לטענת המשיבים בפועל משכו המשיבים 2 מיליון ₪ כדמי ניהול ולא 1,200,000 כנטען, ואולם בשים לב לכך שיתרת דמי הארגון הכוללת לה זכאים שני הצדדים עומדת על סך 11.5 מיליון ש"ח , עדיין נותרה יתרת דמי ארגון בסך 9.5 מיליון₪ שזהו סכום העולה על סכום התביעה. באשר לטענת המבקשות כי אי הטלת עיקולים תכביד על אכיפת פסק הדין הציג ב"כ המשיבים 2 מסמכים: האחד של רו"ח של המשיב 2 המעיד על כך ששווי ההון שלו עומד על למעלה מ-45 מיליון ₪ ודוחות כספיים של המשיבה 1 ולפיהם ההון העצמי שלה הוא 32 מיליון ₪. לטענת ב"כ המשיבים לאור המוניטין של המשיב 2 אשר הינו יו"ר חברה ציבורית ושימש בעבר כמבקר הפנים ברשות לניירות ערך, הנזק שייגרם למשיבים אם ינתנו הצווים הוא עצום. הטלת הצווים עלולה להביא לפגיעה בפרוייקטים שונים המנוהלים על ידי המשיבים, לאובדן אמון של צדדים שלישיים ולפגיעה קשה בהכנסות המשיבים. היא תפגע גם בצדדים שלישיים ובמימון של קבוצות רכישה אחרות. מנגד למבקשות לא יגרם כל נזק.

לטענת ב"כ המשיבים אמנם במסגרת הסכמי הארגון שנערכו עם חברי הקבוצות נקבע שהמארגן זכאי למלוא התמורה עם הזכייה במכרז, עם זאת ההסכמים כפופים לאישור הבנק המלווה. והבנק המלווה, מזרחי טפחות, הודיע שהוא מסרב כי דמי הארגון יועברו במועד האמור וקבע לוחות זמנים שונים למשיכת הכספים. על אף האמור הסכימו המשיבים להעביר למבקשות כספים על חשבון דמי הניהול שלהם כדמי ארגון , בגלל קשרים חבריים ששררו ביניהם ומצב כלכלי קשה נטען. מעבר לכך מי שארגן את הפרוייקט כולו היו המשיבים כך שלא סביר כי חלוקת דמי הארגון תתבצע באופן שווה. בנוסף, מי שנשא בפועל בחלק הארי של ההוצאות היו המשיבים. אשר לנ ספח 1 לבקשה עליו מצביעות המבקשות כיוצר התחייבות להעברת הכספים עד ליוני 2015, מדובר במכתב שהוצא לבקשת המבקשות לצורך הצגתו בפני הבנק שלהן לשם קבלת אשראי, לנוכח טענותיהן החוזרות והנשנות בדבר מצוקה כלכלית. מדובר בצפי בלבד והנסיון לראות בו התחייבות מופרך. כך או כך סוגיית חלוקת דמי הארגון לכשיועברו, כמו גם שיעור ההוצאות כמו גם העיתוי של התשלום, כולן סוג יות שידונו במסגרת הליך הבוררות שעתיד להתנהל בין הצדדים.

6. בתגובה נטען על ידי המבקשות כי לשונו של המסמך נספח 1 אינה מלמדוא צפי ומעין מסמך מוזמן, בקשת העיקולים נסמכת על הודאות נוספות מעבר למס מך האמור מהם עולה כי קמה למבקשות הזכות לקבלת הכספים זה מכבר, ממסמך הבנק לא עולה את שטוענים המשיבים ומדובר על מסמך מלפני כשנה, וטענת המשיבים ביחס לעילת התביעה היא לכל היותר עילת קיזוז אך עד היום נמנעו מלנקוב במספר כלשהוא. עוד נטען על ידי ב"כ המבקשות כי שני המסמכים שהוגשו לעניין האיתנות הכלכלית אינם רלוונטיים להיום ולא מלמדים דבר.

הכרעה

7. דין הבקשה להידחות.

עילת התביעה עניינה טענה להפרת הסכם השותפות בכך שלא הועברו מחצית מדמי הארגון בהתאם למוסכם על אף שחלף המועד לכך. בהסכמי השיתוף עצמם אין כל אזכור למועד חלוקת הכספים אלא אך נקבע בהם כי הכספים יחולקו על בסיס כספים שיתקבלו בפועל (ר' סעיפי 5 להסכמים). אכן בהסכמי הארגון בין המשיבה 1 לבין חברי הקבוצות נקבע כי מארגן הקבוצה זכאי למלוא התמורה עם הזכייה במכרז (נספח 14 לבקשה , סעיף 3.2) או לכל הפחות 50% או 70% במועד זה (ר' נספחים 6, 8, 12, 14) , ואולם מתכתובת שהגיש ב"כ המשיבה עולה כי שחרור הכספים לידי המשיבה היה תלוי באישור הבנק המלווה אשר דרש לוחות זמנים אחרים.

8. טענת המבקשות ולפיה התגבש מועד העברת הכספים נסמכת בעיקרה על נספח 1 לבקשה בו מאשר רו"ח מטעם המשיבה ביום 17.12.14 כי המבקשת 2 צפויה עוד לקבל סך של 4,138,000 ₪ בגין חלקה בדמי הארגון. באותו מסמך נאמר גם כי בהתאם להסכמי הארגון שנחתמו ובהתאם להסכמים עקרוניים שיש למשיבה עם בנקים מממנים בנוגע למועד תשלום דמי הארגון, סך של כ-65% מסכום זה צפוי להתקבל עד לחודש יוני 2015.

לטענת המשיבים אין מסמך זה יוצר כל התחייבות אלא צפי בלבד, ומדובר במסמך שהוצא על ידי המשיבה לבקשת המבקשות לצורך הצגתו לצדדי ג'. עניין אחרון זה מוכחש על ידי המבקשות.

9. הטענה ולפיה מסמך זה כשלעצמו מגבש התחייבות של המשיבה להעביר את הסך הנזכר בו עד יוני 2015, ואי העברתו במועד הנקוב מהווה הפרה, אינה נתמכת במידה מספקת בלשון המסמך הנוקט לשון צפי לגבי מועד קבלת חלק מדמי הארגון ולא לשון התחייבות להעברתם אותה עת למבקשות. עוד יצויין כי מלשון המסמך "לבקשתכם הרינו לאשר" יש לכאורה תימוכין מסויימים לטענת המשיבות ולפיה הוצא המסמך לבקשת המבקשות. זאת ועוד. מתכתובת שצירפה המבקשת עצמה עולה כי מדובר בצפי בלבד. כך מתכתובת מייל (נספח 19 לבקשה) עולה כי לגבי פרוייקט צור הדסה כותבת המשיבה למבקשת ביום 17.6.15 כי "החלו החתמות בבנק, צפי לסיום אמצע יולי, כך שבאופן תיאורטי נוכל לקבל כסף בסוף יולי. יחד עם זאת, הבנק לא יאשר שחרור ללא היתר מלא כולל המרתפים והקומות השניות. לגבי מודיעין – בעיקרון חוץ משניים הקבוצה מאושרת אבל אין צפי היות שצריך להתכוונן קודם על קבלן ולעדכן המספרים לבנק ".

10. לטענת המבקשות ניתן ללמוד על החיוב לתשלום מיידי גם מדוחות האקסל, נספח 18 לבקשה מהם עולה זכותה של המבקשת לקבל את התשלומים הנקובים בהם זה מכבר, שכן כתוב בהם תשלום "מיידי" של דמי הארגון כבר נכון ללפני חצי שנה.

לעניין זה יצויין כי הטענה ולפיה היה על המשיבה להעביר את הכספים כבר לפני חצי שנה אינה מתיישבת עם הטענה על התחייבות להעברת הכספים ביוני 2015. גם התנהלות המבקשות עצמן שלא צירפו דרישות לקבלת הכספים בחצי שנה שחלפה מדצמבר 2014 על בסיס דוחות האקסל שלכאורה גיבשו כבר התחייבות להעברת הכספים, אינה תומכת בטענתן בדבר חיוב לתשלום מיידי על בסיס אותם דוחות.

ספק איפוא אם הוכיחו המבקשות במידה מספקת זכותן לכאורה לתשלום מיידי של הסכומים הנטענים על ידן.

יצויין כי לטענת המשיבות הכספים האמורים ט רם התקבלו ולמעשה גם בבקשה נטען כי הסכומים מפרוייקט נופים עתידים להתקבל בקרוב. קרי, טרם התקבלו.

11. אשר לטענת ההכבדה (לנטלים ולמבחנים בעניין זה ר' רע"א 8420/96 מרגליות נ. משכן בנק הפועלים למשכנתאות פ"ד נא(3) 789, בעמ' 800-799; רע"א 6614/06 כפריות תעשיות (1993) נ. ICC Industries). למעשה נשענת טענת ההכבדה על בסיס טענה לפעולות רמייה שבוצעו על ידי המשיבים בחשבונות. נטילת כספי "ארגון" במסווה של כספי "ניהול". יצויין לעניין זה כי כעולה מהבקשה בחודש מאי השנה עלו יחסי הצדדים על שרטון. ואולם, הטענה בדבר משיכת כספי "ארגון" במסווה של כספי "ניהול" נשענת בעיקרה על דוחות שהמציאו למבקשת המשיבים עצמם (השוואת דוחו"ת האקסל – נספח 18, עם דוחו"ת מקורות ושימושים – נספח 19 ) , טענה שאינה מתיישבת עם פעולות רמיה בהסתר ובהיחבא כנטען. אכן טענו המבקשות בבקשה כי נודע להן שסכום גדול כ-900,000 ₪ נמשך לאחרונה על ידי המשיבות בלא שהובאה לכך אסמכתא. בדיון ציין ב"כ המשיבות כי נמשך סכום של כ-2,000,000 ₪ כדמי ניהול. אין בכך כדי להעיד על כוונת רמיה אלא לכל היותר על הפרת החיוב, כך לטענת המבקשות, בדבר קשר בין שחרור כספי ארגון וכספי ניהול. ואולם, גם לעניין זה התשתית הראייתית הלכאורית אינה מבוססת דיה ונשענת לא על ההסכם בין המבקשות למשיבה אלא על לוחות הזמנים שנקבעו בהסכמים בין המשיבות לחברי הקבוצה ועל המשתמע מדוחו"ת האקסל שהומצאו על ידי המשיבה. מכל מקום אין בכך ללמד על הכבדה.

מנגד, המשיבים הציגו בדיון מסמכים מהם עולה לכאורה איתנות כלכלית של ממש הן של המשיבה 1 והן של המשיב 2. אמנם לטענת המבקש ות הצהרת העושר של המשיב 2 (על סך של 45,897,000 ₪) החתומה על ידי רואה חשבון אינה מלמדת דבר כי נכונה ליום 20.5.2015 והיה מקום בנסיבות להמציא תצהיר, ומאזן הבוחן של המשיבה 1 (32,670,581) נכון ליום 31.12.14 שנערך על ידי רואה החשבון של החברה אינו מלמד דבר כי טרם בוקר על ידי רואה חשבון חיצוני, ואולם הנטל בדבר הכבדה מוטל על המבקשים את צו העיקול ודי בחומר שהוגש כדי ללמד כי המבקשות לא עמדו בנטל זה.

12. בעוד ההכבדה הנטענת אינה מבוססת דיה, הנזק למשיבים כתוצאה מהטלת העיקולים על חשבונות בנק ואצל מחזיקים הוא מובנה וברור. ככל הנוגע לחברות, עלול הדבר לפגוע במוניטין ובפעילות. כך גם לגבי המשיב 2 שאף אינו צד ישיר להסכמים.

במכלול, בהיעדר תשתית ראייתית מבוססת דיה לקיומה של עילה לקבלת הכספים הנטענים כבר עתה, ושמלא הוכח במידה מספקת החשש להכבדה, ומאידך הנזק הטמון בהטלת העיקולים הוא ברור, איני רואה מקום להיעתר לבקשה.

13. בבקשה עתרו גם המבקשות ל מתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לעשות דיספוזיציה בחמש המחאות על סך 11,800 ₪ כל אחת אשר נמשכו על ידי המבקשת 2 לפקודת המשיבה 1 ואשר מועד פירעונן הוא מחודש ספטמבר שנה זו . מדובר לטענתן בהשתתפות בשכרו של עובד בשם נדב ליסובסקי אשר אמור היה לעסוק אך ורק בארגון קבוצות הרכישה. על פי הבקשה נודע למבקשות כי המשיבים דאגו לכך ש סכום זהה לזה ששולם על ידי המבקשות י שולם לו גם על ידי גורם אחר הקשור לפרוייקטים אחרים כאשר, כך לטענת המבקשות, מן הסתם הובטח לו כי נדב יעסוק גם בניהול הפרוייקטים השונים.

גם עילת התביעה בעניין זה אינה מבוססת, מעבר לאמירה עצמה, וגם כאן מאזן הנוחות אינו מטה את הכף לעבר מתן הצו.

הבקשה נדחית.

המבקשות ישלמו למשיבים את הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ה, 08 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: צהלה איצקין
נתבע: גל א.מ.ר.ל.ד ייעוץ והשקעות בנכסים בע"מ
שופט :
עורכי דין: