ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמין פארס נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: השופט מירון שוורץ

התובע:
אמין פארס ת.ז. XXXXX256
ע"י ב"כ: עו"ד ג'ריס רואשדה ואח'

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד חן פולגר לוי

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם הנתבע להפניית שאלות הבהרה ל ד"ר אליהו סלטי, אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין.

2. העובדות שהונחו בפני המומחה הינן כדלקמן:

א. התובע מנהל משרד לייעוץ כלכלי ועסקי הממוקם בביתו.

ב. ביום 18.10.12 בבוקר, עת עבד התובע במשרדו, בעודו בנעלי בית, נתקלה כף רגלו הימנית בניצב הבולט של שלחן העבודה ונחבטה בה בעצמה. בעקבות החבטה, נחבל התובע בבוהן של כף רגל ימין. הגם שהרגיש כאבים, סבר התובע כי מדובר בפגיעה פשוטה ולכן לא פנה לקבלת טיפול רפואי. התובע הוסיף וציין כי הינו סובל ממחלת גאוט הגורמת לו התקפי כאב בכפות הרגליים ולכן סבר כי הכאבים הופיעו על רקע התקף שכזה.

ג. למחרת האירוע נסע לחו"ל, למשך מספר ימים, במהלכם התגברו כאביו, ומיד לאחר חזרתו לארץ, פנה למרפאת קופ"ח, סיפר כי נחבל בכף רגלו לפני כשבוע ימים וכי נטל את התרופות המתאימות להתקף הגאוט. לאחר יומיים נוספים, במהלכם לא חדלו כאביו, פנה התובע לבית חולים, כפי העולה מן החומר הרפואי המצורף להחלטה זו.

3. השאלות שהופנו למומחה הרפואי היו כדלקמן:

א. מה המחלה/הליקוי ממנו סובל התובע בכף רגל ימין?

ב. האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה לתובע לחלות במחלה/ליקוי אלמלא המקרה הנ"ל?

אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה את תשובתו.

ג. האם ניתן לקבוע כי המחלה או הליקוי נגרמו כתוצאה מהאירוע בעבודה המתואר בסע' 3 לעיל והאם קיים קשר סיבתי כלשהו בין האירוע בעבודת התובע לבין הופעת המחלה או הליקוי?

ד. במידה ולאירוע בעבודה היתה השפעה כלשהי על המחלה, האם היתה השפעת האירוע בעבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי סיכון אחרים?

4. בתשובה לשאלות לעיל, השיב המומחה בחוות דעתו מיום 7.7.15 אשר התקבלה ביום 13.7.15 כדלקמן:

א. על פי התיעוד הרפואי ובכלל זה מכתב השחרור מחדר המיון בביה"ח הסקוטי בנצרת עולה כי ביום 27.10.12 הוא אובחן כסובל משבר ללא תזוזה של הגליל המקורב בבוהן רגל ימין. פרט לכך וללא קשר לממצא זה, סיבת הפניה לחדר המיון הייתה כאבים שהחלו שלושה ימים קודם לכן בקרסול ימין. אובחן כסובל מדלקת קלה של העור באספקט הפנימי של הקרסול.

ב. לעניין השבר שאובחן בבוהן הרי שהחבלה מיום 18.10.12 כפי שמתוארת בכתב ההחלטה של בית הדין יכולה הייתה לגרום לשבר שאובחן מאוחר יותר ביום 27.10.12 בחדר המיון. התייחסות ראשונה בכתובים לעניין הבוחן עולה לראשונה ברישום אצל רופאת המשפחה מיום 25.10.12 בה נרשם כי התובע סובל מ"נפיחות בבוהן ימין". שבר (שאינו שבר פתולוגי כמו על רקע גידול) יכול להיגרם אך ורק בעקבות חבלה.

ג. מאחר ובכתב ההחלטה של בית הדין נקבע כי ביום 18.10.12 נחבל התובע בבוהן רגלו הימנית ומאחר וממועד החבלה ועד למועד פנייתו לחדר המיון ביום 27.10.12 לא תוארה חבלה אחרת/נוספת הרי שניתן לקבוע כי השבר בבוהן נגרם כתוצאה מהאירוע החבלתי המתואר מיום 18.10.12. מכאן שקיים קשר סיבתי בין השבר שאובחן בבוהן ובין האירוע בעבודה.

ד. החבלה בעבודה מיום 18.10.12 היא היחיד לשבר שאובחן ביום 27.10.12. לא קיימים בתובע במקרה זה כל גורמי סיכון אחרים ומחלת הגאוט, הגם שהוא סובל מהתקפים חוזרים של מחלה זו אין היא מהווה גורם סיכון כלשהו לשבר שאובחן בבוהן רגלו הימנית.

5. חוות הדעת הועברה לצדדים. התובע הודיע לבית הדין כי הוא מסכים עם חוות הדעת ומבקש לאמץ אותה. מטעם הנתבע הוגשה ביום 28.7.15 בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, כדלקמן:

  1. מהי תקופת אי הכושר שנגרמה לתובע?
  2. בחוות דעתך ציינת כי ללא קשר לפגיעה בבוהן רגל ימין, סיבת הפניה לחדר המיון הייתה כאבים אשר החלו שלושה ימים קודם לכן בקרסול ימין וכי התובע אובחן כסובל מדלקת קלה של העור באספקט הפנימי של הקרסול.
  3. עוד ציינת בחוות דעתך כי קיים קשר סיבתי בין השבר שאובחן בבוהן ימין של התובע ובין האירוע בעבודה.
  4. בהתייחס לאמור לעיל, האם אי הכושר אשר נגרם לתובע נגרם כתוצאה מהשבר בבוהן ימין או כתוצאה ממחלת הגאוט?
  5. בהנחה שאי הכושר נגרם כתוצאה מהשבר בבוהן ימין, מה היא תקופת אי הכושר הסבירה לעניות דעתך בשל הליקוי בבוהן ימין של התובע?
  6. בשימת ליבך כי התובע שהה בכנס מקצועי בצרפת בתקופה שבין

19-23/10/2015, האם קיימת הצדקה לאי כושר בתקופה זו?

6. בתגובתו מיום 2.8.15, התייחס התובע לשאלות שביקש הנתבע להפנות למומחה, כדלקמן –

א. שאלה 1 - אין התנגדות.
ב. שאלה 2-5 - התובע מתנגד להפניית שאלות אלה. מעיון בחוו"ד של המומחה עולה כי המומחה בסע' ד' לחוו"ד שמחלת הגאוט לא החמירה ו/או תרמה להופעת השבר. ומכאן שהמומחה השיב כבר על שאלות וקבע שאין כל קשר למחלת הגאוט.
ג. שאלה מס' 6 - המדובר בעניין משפטי ולא רפואי, ומכאן שאין להפנותו מומחה.

דיון והכרעה:

7. לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי:

"הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה יינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו". (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז/368).

כן נפסק כי:

"שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי שיש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון".(דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

8. עיון בבקשת הנתבע ובתגובת התובע, כמו גם עיון בחוות הדעת של המומחה, מביא לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות, למעט בכל הנוגע לשאלת ההבהרה מס' 1 לגביה ניתנה הסכמת התובע.

שאלות ההבהרה מס' 2 ו-3 אינן שאלות למעשה, אלא הפניית המומחה לקביעותיו בחוות הדעת, כחלק מן הרקע לשאלת הבהרה מס' 4.

שאלה מס' 4 דינה להדחות, באשר מן האמור בחוות דעתו של המומחה, עולה כי מחלת הגאוט ממנה סובל התובע, לא היוותה גורם סיכון כלשהו לשבר. מכאן, ששאלת ההבהרה כאמור אינה באה להבהיר דבר מה מתוך חוות הדעת, שכן הדברים ברורים מתוך חוות הדעת עצמה.

אשר לשאלה מספר 5, הרי שלנוכח הסכמת התובע לדון בשאלת אי הכושר שנגרמה לו, אין מקום להפנות שאלות נוספות בעניין זה, המתעוררות ממילא במסגרת ה שאלה הראשונה.

אשר לשאלה מס' 6, צודק ב"כ התובע בטענתו כי אין מדובר בסוגייה רפואית כי אם משפטית ולפיכך אין מקום להפנותה לרופא.

9. סוף דבר – המומחה מתבקש להשיב על האמור בשאלת הבהרה מס' 1 לעיל, אשר עניינה: "מהי תקופת אי הכושר שנגרמה לתובע?".

10. כבוד המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זאת.

11. יש להעביר למומחה החלטה זאת, וכן להעביר אליו כל החומר ששימש בסיס לחוות הדעת. שכרו של המומחה ישולם ע"י ביה"ד כמקובל.

12. לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

13. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום כ"ג אלול תשע"ה (7 ספטמבר 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אמין פארס
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: