ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה סבלן נגד טפי סבלן :

בפני כבוד ה שופטת דנה אמיר

מבקשים

  1. משה סבלן
  2. סול סבלן

נגד

משיבים

  1. טפי סבלן
  2. מדיקל בע''מ

החלטה

לפני בקשה מטעם המשיבה 2 לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד (להלן גם : "הבקשה"). המשיבה 2 לא הגישה התנגדות לבקשה למתן פסק דין הצהרתי ולא התייצבה לדיון אשר נקבע ליום 20.4.15 . אשר על כן, מצאתי ליתן הסעד ההצהרתי המבוקש ביחס לרשימת המיטלטלין המצורפת לתיק בית המשפט ומצויים בנכס המקרקעין בכתובת רח' תרצ"ו 27, חולון.

טענות הצדדים:
לטענת המשיבה 2 , נפתחו על ידה כנגד בתם של המבקשים, היא המשיבה 1, שני תיקי הוצל"פ. אחד מהם במטרה להחזיר מכונת לייזר (להלן: "המכונה"), אשר לטענת המשיבה 2, נרכשה על ידי המשיבה 1.

ניהול תיק ההוצל"פ ארך זמן, ולגרסת המשיבה 2, המשיבה 1 העלימה את המכונה ונמלטה מהארץ.

לטענת המשיבה 2, לא הומצאה לה הבקשה למתן פסק דין הצהרתי וכן הזימון לדיון וזאת למרות שהמבקש 1 ידע על התנהלות תיק ההוצל"פ של בתו אך לא פעל לעדכן את בא כוח המשיבה 2 בעניין הבקשה.

לטענת המשיבה 2 נפל פגם בהמצאת הבקשה למתן סעד הצהרתי ובקבלת הז ימון לדיון לידיה . אשר על כן, על בית המשפט לבטל פסק הדין ולתת למשיבה 2 את יומה בבית המשפט.
המבקשים מאידך טוענים כי בפסק הדין שניתן ביום 20.4.15 נקבע כי הוכח להנחת דעת בית המשפט כי הבקשה הומצאה למשיבים כולם כדין למעט החייבת המתגוררת בארה"ב ומאחר ואיש לא התנגד לבקשה ניתן פסק הדין. אשר על כן יש לדחות הבקשה לביטול פסק הדין.

דיון והכרעה:
בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 נקבע כי:
201. ביטול החלטה על פי צד אחד -
ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

בנוסח תקנה 201, אין הגדרה לתנאים והנסיבות שבהם מפעיל בית המשפט או הרשם את סמכותו לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד, או שניתנה באין כתב טענות מצד שני. מחוקק המשנה לא קבע במפורש בתקנה זו, את גדרי שיקול דעתו של בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה ואת השיקולים שעליו לשקול בבואו להחליט בבקשה לביטול החלטה האמורה.

בהלכה הפסוקה, נקבעו קווים כלליים ומנחים, ולא כרשימה סגורה, להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט, או הרשם ולשיקולים אותם רשאי הוא לשקול בהחלטתו בבקשה לביטול ההחלטה מושא התקנה האמורה. שיקולים אלה, נגזרים הם, למעשה, מהתכלית החקיקתית (הספציפית והכללית) של התקנה הנ"ל. ביסוד תכלית תקנה 201 לתקנות, המעגנת סמכות בית-המשפט או הרשם לביטול החלטה אשר ניתנה על פי צד אחד, נמצא, בצד הסמכות, גם עקרון היסוד בדבר מתן הזדמנות סבירה, הוגנת ושווה לכל בעל דין למימוש זכות הגישה לבית המשפט, החוקתית במהותה, ואף להשמיע את דבריו, לפני מתן ההחלטה השיפוטית בעניינו.

בדיון בבקשה לביטול פסק-דין על בית המשפט לבחון האם מדובר בביטול מחובת הצדק או שמא מדובר בביטול על פי שיקול דעתו.
ביטול מחובת הצדק - כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש יבוטל פסק-דין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל הדין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק-דין. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק".
ביטול עפ"י שיקול דעת - סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחוב כאשר פסק הדין אינו פגום, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים:
א. סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן, על פי המקרה;
ב. סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל.
ככלל, נקבע כי התשובה לשאלה השנייה היא החשובה יותר.

בע"א 2201/07 צפריר חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ נקבע:
"לא אחת נפסק כי שני המבחנים העיקריים הצריכים למקרה בו ניתן פסק דין בהעדר צד ואותו הצד מבקש לבטל את פסק הדין בהתאם לתקנה 201 הנ"ל, הינם: סיכויי ההצלחה של תביעת (או הגנת) המבקש במידה שיבוטל פסק הדין והסיבה אשר בגינה לא הופיע המבקש לדיון מלכתחילה. ביחס למבחן השני יש לבחון האם המבקש לא הגיע לדיון מחמת זלזול בבית המשפט או מחמת "צירוף נסיבות אומלל", אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו [ראו למשל: ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ז לז(3) 431 (1983); רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 10.7.01); רע"א 4425/98 מזרחי נ' בן חמו (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 30.11.00); ........; רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 1.10.02)]."

יפים הדברים מתוך רע"א 1957/12 זוהרה חלה נ' יוסף כהן:
" מערכת המשפט העמוסה לעייפה אינה יכולה לגלות סובלנות ואורך רוח כלפי התנהלות מזלזלת ומניפולטיבית מצד בעלי דין. "יומו" של חלה בבית המשפט ניתן לו, אך הוא בחר, מסיבות השמורות עימו, שלא לנצלו. אין הוא זכאי שתינתן לו הזדמנות נוספת, שהאפשרות לקבלה שמורה לאותם מקרים בהם הייתה סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות. יתרה מכך, אפילו אי ההתייצבות נובעת מרשלנות, יהיו מקרים בהם תינתן לבעל הדין הרשלן הזדמנות נוספת, בדרך כלל בכפוף לחיוב בהוצאות. בכך יינתן ביטוי לזכות הגישה לערכאות. ברי כי השאיפה היא לעשות משפט צדק תוך מתן הזדמנות לבעלי הדין להציג בבית המשפט את מלוא ראיותיהם וטענותיהם. אלא שאין להשלים עם התנהגות המסכלת ביודעין ובעזות מצח את האפשרות לקיים הליך משפטי תקין. בענייננו מדובר במקרה מובהק של "התעלמות מדעת" מההליך מצד בעל דין. אכן, הסנקציה שננקטה כלפי חלה אינה קלה. יתכן שהדבר יגרום לו לפגיעה כלכלית ממשית. אלא שכל זאת היה אמור להיות ברור לחלה בטרם החליט שאין הוא מתייצב בבית המשפט."

זכות הגישה לערכאות הינה זכות חוקתית ראשונה במעלה אשר נכתב עליה רבות. כך נכתב לגביה בבש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' משה שנפ (פורסם בנבו, 15.01.2007) :
"כידוע, זכות הגישה לערכאות מהווה זכות יסודית וחשובה בשיטתנו המשפטית, אשר יש הרואים בה זכות חוקתית על-חוקית [...] מרכזיותה של זכות הגישה לערכאות בשיטתנו המשפטית נגזרת מהצורך להבטיח כי מי שטוען כי הוא זכאי לסעד משפטי, יוכל להביא את עניינו בפני הערכאות השיפוטיות, על-מנת שאלה תוכלנה להכריע בדבר [...] בהתחשב במרכזיותה של הזכות האמורה, נפסק כי בית-המשפט ייזהר מנעילת שעריו בפני בעל-דין בגין התנהלות דיונית חסרת תום-לב, פן תיפגע יתר על המידה זכותו היסודית של בעל-דין לגישה חופשית לערכאות. ובלשונו של השופט ריבלין: "תפקידם של בתי המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית-המשפט בפני תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל".

לאחר בחינת הבקשה, התגובה לבקשה וכן התשובה לתגובה מצאתי להיעתר לה.

מתיק בית המשפט עולה כי המבקשים הגישו בקשה לדחיית מועד דיון וכי נתקבלה החלטה אשר דוחה את הדיון ליום 20.4.15.

נראה כי החלטה זו נשלחה בדואר רשום למשיבה 2, אשר לא עודכנה כמיוצגת על ידי בא כוחה אשר הגישה בקשה זו. על פי תיק בית המשפט ההחלטה לא התקבלה אצל המשיבה 2 מ"סיבה אחרת".

מקובלת עלי גרסתה של המשיבה 2 אשר לא ידעה על קיומו של הדיון הקבוע ליום 20.4.15 ועל כן אני מוצאת שיש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

אינני מוצאת להידרש לעניין הביטול על פי שיקול דעת שכן, כאמור, כאשר פסק דין מבוטל מחובת הצדק הרי שאין להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכוי ההצלחה.
נוכח המפורט לעיל וכן לאור זכות הגישה לערכאות, אני נעתרת לבקשה ומורה על ביטול פסק הדין מיום 20.4.15.

דיון יקבע ליום 26.10.15 בשעה 10:00.

המזכירות תעדכן פרטי בא כוח המשיבה 2 כפי שמפורט בבקשה.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ה, 08 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה סבלן
נתבע: טפי סבלן
שופט :
עורכי דין: