ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד שי ברנס :

לפני כבוד ה שופטת טל אוסטפלד נאוי
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
שי ברנס

#1#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד גפני הנאשם – בעצמו
פרוטוקול

עת/ 1 מתנדב, לבון חיים מוזהר כחוק לומר אמת:
ח.ר.:
אני ערכת את הדו"ח – ת/1.

ח.נ.:
ש. טענת בדוח שאני נסעתי על רחוב סחרוב, ואתה היית על רחוב לזרוב.
ת. אני לא הייתי בלזרוב, היתי ברחוב לישנסקי.
ש. כשעמדת בלישנסקי, האם יכולת לראות אותי נכנ בנתיב הנגדי ?
ת. בוודאי.
ש. אני טוען שעמדת במרחק של 3 קילומטר ממני או 2 קילומטר ממני.
עמדת רחוב מהצומת ולא יכולת לראות אותי.
ת. הייתי 10 מ דרומית לצומת. בוודאי שיכולתי לראות, אחרת לא היתי עוצר אותך.

ח.ח.:
ש. למה עמדת שם ?
ת. לאכוף עבירות נתיבים של נהגים שעושים עבירות תנועה.

שאלה נוספת בח.נ. ברשות בית המשפט :
ש. כשעצרת רכבים, עצרת יחד איתי 3 מכוניות, ואני אף המתנתי קרוב ל 20 דקות לקבל את הדו"ח.
ת. היו שם 3 שוטרים למיטב זכרוני, כל אחד תופס רכב, אני לאיכול לעצור 2 רכבים במקביל.
ש. אני זוכר שהיו 2 שוטרים, אחד ישב באוטו ואתה היית בחוץ.

הנאשם:
אין לי עוד שאלות.

ב"כ המאשימה:
אלו עדיי.

הנאשם מוזהר כחוק לומר אמת:
ח.ר.:
באותו היום נסעתי ברחוב סחרוב, פניתי שמאלה בנתיב שמותר לי, היתה משטרה אחרי קילומטר שתים בצד ימין, השוטר שעצר אותי עצר 3 מכוניות אתי ביחד, והחליט לתת לי קנס שנכנסתי שלא בנתיב שלי, כשכן הייתי בנתיב שלי. מאיפה שאני מגיע השוטר לא יכל לראות בחיים כזה דבר.
אולי בנסיבות המקרה, בלחץ ובעצבים, אמרתי "אף רכב לא נתן לי לעבור כשיצאתי מחניה".
אני לא יצאתי מחניה.
זה אזור עבודתי.
לא חניתי שם.
נסעתי למתחם, להביא חומרים לעסק.
זה כביש שיש לו רמזור ישר. לא יצאתי מחניה.

ח.נ.:
ש. נכון שיש שם 2 נתיבים ?
ת. כן.
הנתיב של הימני גם מורה ישר.
ש. כלומר אם היית פונה שמאלה מנתיב ימני, היית עלול לגרום לרכב אחר לבלום.
ת. כן.
ש. היה רכב אחר שפנה ?
ת. לא שמתי לב.
אני שומר על הרישיון שלי קרוב ל 4 שנים, היו לי עבירות כשהייתי ילד, הגעתי לשלב שהעבר נמחק, העבירה הזו שהיא לא מוצדקת הורסת לי את הרצף של 4 שנים, אני נהג טוב, ומבקש להתחשב, אני בלי עבירות תנועה.

ב"כ המאשימה:
מבקשת להרשיע.
התגובה של הנאשם במעמד מתן הדו"ח, מדברת בעד עצמה.
לא סביר ששוטרים יעמדו בצומת כשמלכתחילה המטרה שלהם לאכוף עבירות. הם לא עומדים שם סתם.

הנאשם:
מבקש לזכות.
אני טוען שלא ביצעתי את העבירה.

הכרעת דין
לנאשם ניתנה הודעת תשלום קנס לפיה, נהג ברכב בכביש המחולק לנתיבים כשבהם סומנו חצים המובילים לצומת ויצא מהצומת שלא בכוון החץ שסומן בנתיב ממנו נכנס אליו, בניגוד לתקנה 36 (ד) לתקנות התעבורה.

הנאשם ביקש להשפט, כפר במיוחס לו, וביהמש שמע את הראיות.

מטעם התביעה העיד מר לבון חיים (להלן:"עד התביעה") אשר ערך את הודעת תשלום הקנס (ת/1). בהודעה מצין עד התביעה כי עמד במרחק של 10 מ דרומית לצומת המדובר, ראה את רכב הנאשם נוסע בנתיב הימני כאשר בהגיעו לצומת המשיך בנתיב זה המורה בעזרת חצים על הכביש לנסיעה ימינה וישר בלבד.
הנאשם פנה שמאלה תוך סיכון הרכב שמשמאלו אשר היה בכוונתו לנסוע ישר ונאלץ לבלום.

עד התביעה המשיך וציין, כי שמר על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם והורה לו לעצור בצד הדרך.

בחקירתו בביהמ"ש לא נסתרו דברי עד התביעה, הוא חזר והעיד כי עמד במרחק של 10 מ' מהצומת בלבד, והבחין בבירור בביצוע העבירה (עמוד 2 לפרוטוקול, שו' 18).
עד התביעה המשיך וציין כי היה במקום לצורך אכיפת עבירות תנועה (עמוד 2 לפרוטוקול, שו' 22).

הנאשם הודה כי באותו היום נסע באותו הרחוב אך לטענתו פנה שמאלה שצומת מהנתיב השמאלי המתיר את הפניה שמאלה. לטענת הנאשם, עד התביעה עצר 3 רכבים נוספים ועמד במרחק כזה שלא יכול היה להבחין בבצוע העבירה.

לאחר ששמעתי גרסאות הצדדים, הנני מעדיפה את גרסתו של עד התביעה.

עד התביעה ציין באופן מפורש את המרחק בו עמד מהצומת, וכי הבחין בבירור בבצוע העבירה.

זאת ועוד, תגובת הנאשם בעת מתן הודעת תשלום הקנס מחזקת את העובדה כי בצע את העבירה.

הנאשם ציין בפני עד התביעה, כי "אף רכב לא נתן לי לעבור כשיצאתי מהחניה". בכך מודה בעצם הנאשם, כי פנה מנתיב אסור, ולא ברור מדוע ציין שיצא מחניה שעה שהכחיש זאת בבית המשפט.

לאור כל המאור לעיל, לאחר שביהמ"ש הזהיר עצמו כי עדות יחידה לפניו, מצאתי כי הנאשם בצע את העבירה המיוחסת לו ב כתב האישום והנני מרשיעה אותו בהתאם.

ניתנה והודעה היום כ"ד אלול תשע"ה, 08/09/2015 במעמד הנוכחים.

טל אוסטפלד נאוי , שופטת

טיעונים לעונש -

ב"כ המאשימה:
הנאשם נוהג משנת 2000. אין הרשעות קודמות ולכן נסתפק בקנס.

הנאשם:
מה שבית משפט יחליט מקובל עליי.

בית משפט מסביר לנאשם כי באפשרותו להעיד ובאפשרותו שלא להעיד.

גזר דין

נוכח עברו התעברותי של הנאשם הנקי לחלוטין, הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 500 ₪ או 25 ימי מאסר שיישא תמורתם.
הקנס ישולם תוך 30 יום מהיום.
הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שובר תשלום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ד אלול תשע"ה, 08/09/2015 במעמד הנוכחים.

טל אוסטפלד נאוי , שופטת

הוקלד על ידי סיגל קדוש


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: שי ברנס
שופט :
עורכי דין: