ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אהרון קליין נגד ועדת השחרורים :

לפני: כבוד הנשיא אברהם טל – אב"ד
כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטין
כבוד השופטת מיכל ברק נבו

העותר
אהרון קליין

נגד

המשיבים

  1. ועדת השחרורים
  2. היועץ המשפטי לממשלה


נוכחים:
העותר ובא כוחו עו"ד יעד נווה
ב"כ המשיב 2 עו"ד עינת בניטה

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב 2: מגישה כתב תשובה בצירוף מידעים.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה.
נושא העתירה היה על כך שהוועדה קבעה שהעותר יחזור אליה לאחר שעבר שלל טיפולים בעבירות מרמה וייצא לחופשות. עד כה העותר יצא ל-3 חופשות חריגות ו-3 חופשות רגילות.
שולם 132,000 ₪ פיצוי. הוא נמצא כרגע בהסדר. דורשים ממנו לשלם 10,000 – 15,000 ₪ לחודש והוא לא יכול לעמוד בזה. יש החלטה של השופט רוזן שאומר שמחודש אפריל הוא משלם כל חודש 5,000 ₪ והוא עומד בזה. הוא הגיע להסדר עם המרכז לגביית קנסות.

ב"כ המשיב 2: לאחר מכן ביקש העותר מבית המשפט העליון לצרף מספר תשלומים לתשלום אחד. על כך יש לראות גם את מכלול החובות שכולל גם 700,000 ₪ מהתיק הקודם שהוא לא שילם, שבגינו הוא ריצה מאסר שני של 4 שנים וחודש, ועכשיו נותר כל הכסף הזה, שגם אם יש לגביו הסדר, כשאנו סבורים שהוא לא נעשה בזמן הנכון אלא הרבה אחרי שניתנה ההחלטה המקורית, אנו סבורים שאין לתת לכך כל משקל.

ב"כ העותר: החלטת בית המשפט העליון קובעת שהמשיבה לא יכולה להעלות את עניין הקנס הקודם. צרפתי לכתב העתירה גם את העניין ששולם הפיצוי במלואו ונותרה יתרת תשלום של ריביות של 400,000 ₪.
מי שלא רוצה לשלם בכלל, לא משלם בכלל. זה שהוא היום ישלם עוד 400,000 ₪ קרן פיצוי מעכשיו לעכשיו, יש החלטה של בית המשפט שזה לא יעמוד לו לרועץ.
העותר ביקש מבית המשפט לנסות ולפרוס לו את יתרת התשלומים ולהסביר שכל הכסף שהוא מכניס, עובר אוטומטית לפיצוי. הוא מראה נכונות לשלם. לקופת הפיצוי הזו עבר 132,000 ₪.
העותר ביקש לפרוס את כל החוב שלו. כרגע דיברו איתו על החוב הספציפי הזה. הבנתי שיש דין ודברים על עניין הריבית. כרגע אין הסדר לעניין הריבית אלא על עניין הפיצוי. אנו מנסים להגיע לפתרון כדי לשלם.
את הקנס העותר משלם. הוא שילם כבר 5 תשלומים. העותר רוצה לשלם ומשלם לאורך תקופה.
אין טיפולים נוספים בתחום המרמה בשב"ס. העותר עבר טיפול ייעודי לעברייני מרמה.

ב"כ המשיב 2: חברי צירף לעתירה את סיכום הטיפול שמתייחס לקבוצה ראשונית שכוללת 24 מפגשים. באותו סיכום טיפול נכתב בצורה מאוד ברורה שמדובר בקבוצה ראשונית לעברייני מרמה ושהוא לא צלח את ההישגים שציפו ממנו. יש תיאור על כך שהקבוצה מהווה חלק מהתהליך הארוך של הטיפול, כך שברור שזה רק ההתחלה. כתוב שהוא זקוק להמשך טיפול אינטנסיבי לאור מורכבותו.

ב"כ העותר: אין טיפול המשך לעברייני מרמה בשב"ס. העותר פנה לעובדת הסוציאלית. הוא סיים קורס תומכים סיעודיים ועכשיו הוא נמצא בקורס עבריינות כללית.
אני מצהיר שאין המשך טיפול ייעודי בעברייני מרמה בשב"ס.
גם המחוקק קובע בחוק את האפשרות שהאסיר יזכה לקבל שחרור מוקדם. זאת הוא עשה במטרה לתת לחוטא שהתחרט על הפשע תיקון. בעניין הזה אני מפנה לרע"ב 1502/06. מטרותיו הבולטות של החוק הם שיקום של האסיר ופיקוח על המשך שילובו בחברה. בעניין הזה צרפתי מאמר שפורסם באתר של שב"ס לעניין מטרות חוק שחרור על תנאי.
אין ספק שנקודת הפתיחה של העותר שבפנינו היא נקודה לא קלה. אבל היום במאסר השלישי שלו, הוא פעם ראשונה עושה משהו. במאסר הקודם הוא מגיע ולא עושה שום דבר, הוא מגיע לוועדה כאסיר חוליה. הוא לא עבר שום הליך טיפולי. גם בוועדה ב"כ המדינה אומר שהוא לא עבר שום הליך טיפולי במאסר הקודם. היום הוא עבר כמעט 10 טיפולים, כולל טיפול לעברייני מרמה, והעו"ס קובעים שהוא צריך המשך טיפול בקהילה.

ב"כ המשיב 2: מפנה לדו"ח הסוציאלי שאומר שהוא התחיל הליך טיפולי ראשוני ביותר ונזקק להמשך טיפול אינטנסיבי. הוא חזר לבצע את העבירות נושא המאסר.

ב"כ העותר: לפני 12 שנה הוא היה אסיר חוליה. היום הוא אסיר תומך סיעודי. אנו פנינו לשב"ס. אין טיפול לעברייני מרמה. כאשר אומרים לנו בשב"ס לעבור שלל טיפולים בעברייני מרמה, שישלחו אותו לטיפול. הוא עובר טיפולים אבל לא טיפולים ייעודים ולא טיפולי המשך לטיפול שהוא זקוק לו.

ב"כ המשיב 2: גם בהתנהלותו הגלויה, המשקל של זה צריך להיות מאוד נמוך. אנו מדברים על אסיר שזו בדיוק המסוכנות שנובעת ממנו, שרוצה לתמוך ורוצה את הדברים החיוביים האלה ויש לו קסם אישי וכישורים, ולכן הוא מוצא את עצמו באותן סיטואציות בכלא. זו בדיוק המסוכנות שנובעת מהאסיר הזה שלא מתאימה לח לוטין להתנהגות הסמויה.
גם הנושא של הרצון שלו לטיפול והחופשות, החופשות ניתנו לו במחצית המאסר שלו מסיבה ברורה שעל פי נהלי שב"ס אם חזרת לכלא תוך X זמן, שזה פרק הזמן שהוא הגיע אליו, בתקופת מאסר כזו, יש בכך היגיון בזה שהוא מתחיל את החופשות שלו.


פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר שלישי למשך 6 שנים בגין עבירות מרמה והוא מלין נגד החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 17.6.15 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי בתנאי התוכנית הטיפולית של רש"א שהוצגה בפניה ובפנינו.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי הוועדה התעלמה מתפקודו החיובי של העותר במהלך מאסרו, כפי שהדבר עולה מעמדת גורמי הטיפול, מכך שעבר במהלך מאסרו לראשונה בחייו הליך טיפולי לעברייני מרמה ושאין הליך נוסף שאותו הוא צריך לעבור בתחום המרמה.

ב"כ העותר טוען עוד כי הוועדה התעלמה מתוכנית רש"א, שהיא תוכנית מקיפה שכוללת מעצר בית לילי בצירוף השתתפות בהליך טיפולי פרטני וקבוצתי.

באשר לפיצוי שחייב העותר, טוען בא כוחו כי הוא שילם חלק גדול מהפיצוי והוא הגיע להסדר עם המרכז לגביית קנסות אך ב"כ המשיב טוענת שהעותר מבקש להשתחרר על תנאי בטרם ישלם את מלוא הפיצוי.
ב"כ המשיב טוענת כי יש לזקוף לחובתו של העותר את העובדה שלא שילם את מלוא הפיצוי בקשר לעבירות נושא מאסרו הקודם אך בא כוחו טוען כי יש להפריד בין הדבקים, לטענת המשיב, ואין לזקוף לחובת העותר את העובדה שלא שילם פיצוי בגין העבירות נושא מאסרו הקודם כאשר הוא עמד ויעמוד בתנאי הסדר תשלום הפיצוי בגין העבירות נושא מאסרו הנוכחי.

ב"כ המשיב מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר גם מנימוקים אחרים, כפי שנמנו בכתב התשובה, דהיינו, שמדובר במי שיש לו עבר פלילי מכביד בעבירות מרמה שזכה לשחרור מוקדם בעבר ומעל באמון הוועדה כאשר עבר את העבירות נושא מאסרו הנוכחי.
ב"כ המשיב אינה מתעלמת מרצונו של העותר לעבור הליך טיפולי על פי תוכנית רש"א אך טוענת כי הדבר נובע מרצונו להשתחרר על תנאי.
ב"כ המשיב איננה מתעלמת מהשתתפותו של העותר בהליך טיפולי לעברייני מרמה אך טוענת כי מדובר בחלק מתהליך טיפולי ארוך בתחום זה, שהעותר לא השלים אותו.

במהלך הדיון בפנינו הציגה ב"כ המשיב מידעים חסויים שהוצגו בפני הוועדה ועניינם המשך פעילות פלילית בתחום העבירות נושא מאסרו של העותר גם במהלך המאסר.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא לא התעלמה מהמסוכנות שנובעת מהעותר כפי שנלמדת ממעשיו נושא מאסרו ומהעבירות שביצע נושא מאסריו הקודמים.
הוועדה גם לא התעלמה, מנגד, משורת מהלכים חינוכיים ושיקומיים שעבר העותר במהלך מאסרו הנוכחי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדו"חות גורמי הטיפול אך התרשמותה לפיה הוא עבר רק מסלולים ראשוניים של טיפול ושיקום, מבוססת גם היא על עמדת גורמי הטיפול.
הוכחה לצורך של העותר בהשלמת ההליכים הטיפוליים בעברייני מרמה בא לידי ביטוי גם במידע החסוי שהוצג בפנינו ואשר הביא למסקנה הנכונה של הוועדה לפיה העותר לא זנח לחלוטין את פעילותו הפלילית בתחום עבירות המרמה.
הוועדה לא נעלה את הדלת בפני העותר ובסיפא החלטתה קבעה כי רק לאחר שיציג בפני הוועדה מסלולי חינוך נוספים בענייני מרמה שעבר במהלך מאסרו ורק לאחר שייצא לחופשות נוספות על 3 החופשות הרגילות אליהן יצא מאז החלטת הוועדה ועד כה ועל 3 החופשות החריגות אליהן יצא עד להחלטת הוועדה נושא העתירה יוכל לפנות בבקשה לקיים דיון חוזר בפני הוועדה.

לאור כל האמור לעיל, החלטת הוועדה היא החלטה סבירה ואינה מצדיקה התערבות ערכאה שיפוטית.

אנו דוחים את העתירה.


ניתן והודע היום כ"ד אלול תשע"ה, 08/09/2015 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

אברהם טל, נשיא

שמואל בורנשטין, שופט

מיכל ברק נבו, שופטת


מעורבים
תובע: אהרון קליין
נתבע: ועדת השחרורים
שופט :
עורכי דין: