ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיא חוגי שאבי נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד השופטת סיגל רסלר-זכאי

תובע
(מבקש)

גיא חוגי שאבי
באמצעות עו"ד גוטמן

נגד

נתבעים
(משיבים)

  1. מנורה חברה לביטוח בע"מ
  2. אילן בדני עבודות עפר ופתוח בע"מ
  3. שומרה חב' לביטוח בע"מ

באמצעות עו"ד צחייק

החלטה

לפני בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי. בשל שבתון, ניתנת החלטתי כעת:
רקע עובדתי

מר שאבי גיא ( להלן: "תובע"), נפגע בהתאם לנטען ביום 18.08.2009, בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ( להלן: "מל"ל") וביום 26.08.2010 קבעה ועדה רפואית מטעם המל"ל כי לתובע נותרה נכות בשיעור 5% לפי סעיף 75(1) א-ב לתקנות המל"ל ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות"), בגין צלקת.

במסגרת תביעתו כאן , עתר התובע בבקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל ולמינוי מומחה בתחום האורתופדיה או הנוירולוגיה ובהחלטתי מיום 22.07.2014 קיבלתי הבקשה בדרך של מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, שכן מפרוטוקול הועדה הרפואית במל"ל עלה כי לפני הועדה לא הונחו תיקו הרפואי של התובע מקופת החולים וכן תוצאת בדיקת EMG שביצע התובע. כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגיה מונה ד"ר אילן בלט, אשר קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות נוירולוגית בשיעור 5% לפי תקנה 32(3)(א), בין I לII לתקנות קביעת דרגת נכות של המוסד לביטוח לאומי, עקב הפרעה תחושתית קלה וכאב נוירופתי. עוד, הוסיף המומחה כי "לכאבים ולהגבלה בהליכה אמור המומחה בתחום האורתופדיה להתייחס בחוות דעתו". מכאן, הבקשה שלפני.

טענות הצדדים

לטענת התובע, מחוות דעתו של ד"ר בלט עולה כי קיימת נכות תפקודית לא מבוטלת שכן הוא מתקשה בנעילת נעלים, בהליכה ובנשיאת משקל גופו על רגלו הפגועה. אלא שלטענתו, הועדה הרפואית מטעם במל"ל לא נתנה לנכותו האורתופדית כל משקל וכל הנכות שייחסה לתובע נוגעת אך לצלקת. מכאן שלטענת התובע, הוועדה לא בדקה התובע בדיקה אורתופדית, עמדה המתיישבת עם העובדה כי בוועדה הרפואית במל"ל ישב רופא מומחה בתחום הכירורגיה ולא בתחום האורתופדיה. לחילופין, טוען התובע כי חלה החמרה במצבו מאז בדיקתו על ידי הועדה ועד לבדיקתו על ידי ד"ר בלט ומכאן שיש לקבל הבקשה.

הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, בעבר התקבלה בקשה להביא ראיות לסתור, בדרך של מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגיה. משהמומחה התייחס לכל ממצאי הבדיקות ותלונות התובע, אין כל הצדקה למינוי מומחה נוסף, כך לטענתם. עוד לטענת הנתבעים, קיימת חפיפה מלאה בין ממצאיו של ד"ר בלט לבין ממצאים שהיו עולים מחוות דעת בתחום האורתופדיה וגם מסיבה זו יש לדחות הבקשה.

התובע השיב לטענות הנתבעים וטען כי מחוות דעתו של ד"ר בלט עולה בבירור כי הוא סובל גם מנכות בתחום האורתופדיה, אולם נכות זו צריכה להיבחן ולהיקבע על ידי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה. עוד, מבקש התובע כי בשכ"ט המומחה בתחום האורתופדיה, יישאו הנתבעים.

דיון והכרעה

ככלל, בקשה להבאת ראיות לסתור תתקבל רק במקרים יוצאי דופן. לאחרונה חודדה הלכה זו ברע"א 6023/14 רפעת פקיה נ' יוסי אספיר (30.12.2014):

"ההלכה היא כי בקשה להביא ראיות לסתור תיענה רק במקרים יוצאי דופן בהם יש חשש לעיוות דין הנובע מהתנהלות הוועדה הרפואית; במקרים בהם מתברר כי לא היו בפני הוועדה הרפואית שקבעה את הנכות עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו של הנפגע; או במקרים בהם חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע לאחר שנקבעה נכותו על-ידי הוועדה הרפואית ( בר"ע 634/85 עודה נ' "רותם" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505 (1985); בר"ע 721/85 " סלע" חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה, פ"ד לט(4) 839 (1986); 5779/90 "הפניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4)77 (1991); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 774 ( מהדורה רביעית, 2011))."
(שם, סעיף 8, עמוד 7).

בהחלטתי מיום 22.07.2014, במסגרתה דנתי בבקשת התובע להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית, קבעתי כי מרשימת המסמכים אשר הונחו לפני הועדה, עלה כי בפני הודעה לא היה מונח תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים ובכלל זה לא עמדה בפניה בדיקתEMG מיום 15.01.2010 ובדיקה רפואית של התובע ע"י אורתופד. משקבעתי כי תיעוד רפואי זה לא עמד בפניה של הועדה בבואה לקבוע את שיעור נכותו של התובע בגין התאונה, קיבלתי הבקשה בדרך של מינוי נוירולוג.

התובע טוען כי כבר הוכח בעבר, במסגרת הבקשה הראשונה להבאת ראיות לסתור, כי החלטת הועדה היתה שרירותית כאשר מומחה בתחום הכירורגיה הוא שקבע את שיעור נכותו של התובע, ורק לגבי הצלקת, בהתעלם מפגיעותיו של התובע בתחומי הנוירולוגיה והאורתופדיה. עיון בפרוטוקול הועדה הרפואית של המל"ל מיום 26.08.2010 מעלה כי הועדה עיינה בתוצאות בדיקת אולטרסאונד מיום 21.09.2009 , לפיה נצפתה בצקת קלה בשוק שמאל ובתוצאות מיפוי עצמות מיום 16.05.2010 לפיה אובחנו קליטה בקרסול ימין, הדגשה בקרסול שמאל, הדגשה דיפוזית בברכיים יותר משמאל, המעידים על שינויים ארתריטיים, פוסט-טראומטיים. התובע התלונן לפני הועדה כי הוא סובל מכאבים ברגל שמאל, על הרדמות של הרגל וכי במקרים בהם סובל מכאבים ממושכים עליו להוריד את הנעל. לאחר שעיינה במסמכים שהונחו לפיה, התרשמה הועדה כי התובע סובל מצלקת שלאחר פצע שסיעה עמוק בשוק שמאל, מבלי שניתנה התייחסות או משקל ל מסמכים ולתלונות בתחומי הנוירולוגיה והאורתופדיה, הגם שבמיפוי העצמות שהונח לפני הועדה הודגמו קליטות אשר הצביעו על שינויים שלאחר טראומה.

עיון בחוות דעתו של ד"ר בלט, מעלה כי התובע התלונן לפני ד"ר בלט כי הוא סובל כיום בעיקר מכאבים ברגל שמאל, הגורמים לו למגבלה בהליכה, כאשר עיקר הכאב נובע מפגיעה מקומית ברקמות עם כאב בדריכה ובנעילת נעליים. בהתייחס לכך קבע המומחה כי:

"לכאבים אלה ולהגבלה בהליכה אמור המומחה בתחום האורתופדיה להתייחס בחוות דעתו ... אדגיש שוב כי ההגבלה בהליכה אינה נובעת מפגיעה נוירולוגית-עצבית, והתפקודים המוטוריים בבדיקה הנוירולוגית תקינים".
(הדגשה שלי - עמוד 5 לחוות הדעת).

לנפקות קבלת בקשה להביא ראיות לסתור והשלכתה על המשך ניהול ההליכים, ראו גם החלטה שהתקבלה לפני ימים ספורים, על ידי כבוד השופט זילברטל, רע"א 1074/15 הכשרת הישוב נ' פלונית (מיום 26.8.2015) נקבע כי "קבלת בקשה להביא ראיות לסתור משמעה "פתיחת השער" להגשת חווֹת דעת מומחה (או מומחים) מטעם ביהמ"ש להוכחת נכותו של התובע, ... שעה שניתן ההיתר, יש לאפשר את הבאת הראיות הנחוצות להכרעה במחלוקת ביחס לשיעור נכותה של המשיבה." (סעיף 5 עמ' 5 לפסה"ד).

לאור העובדה כי בפני הועדה הרפואית מטעם המל"ל לא עמד תיקו הרפואי של התובע מקופת החולים, כמו גם תיעוד בדיקתו על ידי אורתופד ובדיקת הEMG, ובשל העובדה כי הועדה הרפואית של המל"ל לא התייחסה בפרק המסקנות והאבחנה לתלונותיו ולממצאים בתחום האורתופדיה, בשילוב מסקנותיו של ד"ר בלט, אשר לנכות הנוירולוגית ובאשר לצורך במינויו של מומחה נוסף בהתייחס לנכות אור תופדית נטענת, החלטתי לקבל הבקשה להביא ראיות לסתור בדרך של מינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדיה.

כתב מינוי והנחיות להמשך ההליך, ישוגר בנפרד. בשלב זה, תישא הנתבעת בשכר טרחת המומחה, ככל שלא תיקבע נכות, תהא רשאית הנתבעת לקיזוז שכר הטרחה מהפיצוי שייפסק לתובע.
הוצאות הבקשה ידונו בסיומו של ההליך.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ה, 07 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גיא חוגי שאבי
נתבע: מנורה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: