ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ועדה מקומית לתכנון ובניה אשקלון נגד רונן טבקול :

בפני כבוד ה שופט עידו כפכפי

מאשימה

ועדה מקומית לתכנון ובניה אשקלון

נגד

הנאשם

רונן טבקול

החלטה

הנאשם עותר לאפשר לו להציג ראיות נוספות לאחר שהסתיימה פרשת הראיות וניתן צו לסיכומים.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר בניגוד לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965. הנאשם כפר במיוחס לו, נוהלו הוכחות , במספר דיונים רב להצגת ראיות הנאשם ולאחר שבמהלך שמיעת הראיות עתר פעמים רבות לעיון בחומרים שברשות המאשימה, ונסתיימה פרשת הראיות.

עתה מבקש הנאשם לאפשר לו לצרף שתי ראיות נוספות :
"טופס בדיקה לפני מת ן היתר בניה" המהווה, לטענתו, הוכחה להגשת האישורים הנדרשים לצורך הוצאת היתר בניה כבר בשנת 2011 . נטען כי במהלך חודש אוגוסט האחרון ניגש הנאשם למשרדי המאשימה וגילה בתיק הבניין נשוא כתב האישום את המסמך הנ"ל . מסמך זה עומד בניגוד לטענת המאשימה לפיה הנאשם לא המציא את האישורים הנדרשים לצורך הוצאת היתר בניה ועל כן לא ניתן לתת לו היתר בניה.

המסמך הנוסף אותו מבקש הנאשם לצרף הינו תצהיר מנכ"ל החכ"ל מיום 24.08.15 במסגרתו מפרט המצהיר את הרקע להתעמרות מהנדס העיר בנאשם והשיקולים הזרים שהנחו את מהנדס העיר בהוצאת ההיתר.

ב"כ הנאשם הפנה להלכה שנקבעה בע"פ 951/98 יצחק קניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 505 לפיה נקבע כי אין ב ס' 150 לחוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה – 1965 כדי לאסור על הבאת ראיות נוספ ות במהלך הסיכומים או אף לאחריהם ובטרם ניתן פסק דין וזאת על מנת למנוע עיוות דין שעלול להיגרם לנאשם כתוצאה מאי הבאת הראיה.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המועד להגשת הראיות חלף. הנאשם ניהל משפט ארוך במסגרתו נחקרו עדים והובאו ראיות רבות.
ביחס למסמך טופס הבדיקה אותו מבקש הנאשם לצרף, נטען כי מדובר בטבלה פנימית המנוהלת ידנית ע"י עובדי מנהל ההנדסה ובה מצוינים אלו מסמכים הוגשו בבקשה. כנטען ע"י הנאשם, בטבלה מסומנת האות V בסעיף אישור כיבוי האש אם כי, האישור עצמו אינו מצוי בתיק. לטענת המאשימה בנוסף, נתון זה איננו רלוונטי שכן מדובר באישור מתחדש שנתי. כמו כן, במידה והוגש אישור כיבוי האש, הייתה בידי הנאשם הזדמנות להציג העתק של האישור או לחילופין, לטעון לעניין זה בשלב שמיעת הראיות.
ביחס לתצהיר אותו מבקש הנאשם לצרף, נטען ע"י ב"כ המאשימה כי הנאשם הכיר את העד על סמך עבודה משותפת ויכול היה להעידו בשלב שמיעת הראיות.

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת טענות הצדדים החלטתי כי יש לדחות את הבקשה.

ככלל, ראיות צריכות להיות מובאות בזמנן הרגיל והמקובל אם כי בהתאם לס' 167 לחוק סדר הדין הפלילי, מוסמך בית המשפט להעתר לבקשה להבאת ראיות נוספות אף לאחר שסיימו בעלי הדין להביא את ראיותיהם. ב עניין קניר אליו הפנה ב"כ הנאשם הודגש כי השימוש בסמכות להתיר הבאת ראיות נוספות צריך להיעשות במקרים יוצאים דופן ולא על נקלה. יש לתת את הדעת ל עקרון סופיות הדיון אשר נועד לקדם, לייעל, למנוע סרבול ואי התקדמות בשמיעת הראיות ולמנוע התדיינות אין קץ שיש בהם לעכב את סיומו של המשפט הפלילי ולבזבז זמן שיפוטי יקר. סיומו של המשפט הפלילי במועד מהווה אינטרס ציבורי ופרטי כאחד.

בע"פ 5874/00 ארנלדו לזרובסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(4) 249 נקבע בפסק דינה של כבוד השופטת פרוקצ'יה כי: "סמכותו של בית-המשפט בערכאה הדיונית – להתיר הבאת ראיות נוספות על-פי סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] – משתרעת גם על השלב שבו כבר ניתנה הכרעת-דין, ובטרם ניתן גזר-הדין. אולם ברי כי ככל שהליך הבאת ראיות נוספות הינו חריג לסדר הדין המקובל, קל וחומר שכך הוא בשלב שלאחר מתן הכרעת-הדין, וככל שההליך השיפוטי מתקרב אלי סיום. מכאן, שככל שהבקשה להבאת ראיות נוספות מתאחרת בהתייחס לשלב שאליו הגיע ההליך השיפוטי, כך תהא נדירה וחריגה יותר היזקקות בית-המשפט להפעלת סמכות כזו, והדבר ייעשה רק מקום שהעניין נדרש לעשיית צדק ולמניעת עיוות דין, כדברי השופט (כתוארו אז) ברק בעניין קניר [1] (שם, בעמ' 516-515): "בצד הכלל, כי הראיות צריכות להיות מובאות בזמנן הרגיל והמקובל, יש להכיר בשיקול-דעת בית המשפט לסטות מהכלל, במקרה שהוא ימצא זאת לנחוץ. הפעלת שיקול-דעת זה אינה צריכה להיות עניין שבשגרה. יש להניח, כי ככל שהצד התרחק מהמועד הקבוע בחוק להבאת ראיות, וככל שהמשפט מתקרב לשלב מתן פסק הדין, כך יקשה לשכנע את בית המשפט להפעיל את שיקול הדעת, אך הסמכות לכך קיימת תמיד. בית המשפט ישקול את צורכי הנאשם מזה ואת צורכי החברה מזה. במסגרת שיקוליו אלה יעמיד בית המשפט בראש מעייניו את השיקול, שלא ייגרם עיוות דין לנאשם... עיוות דין משמעותו, בהקשר זה, פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי".
גישה זו מבטאת איזון ראוי בין הצורך לשמור על הסדר המקובל של ניהול המשפט הנושא ערך וחשיבות משל עצמו לבין הצורך לשמור על גמישות דיונית שמטרתה למנוע עיוות דין כדי לקדם את עניינם של הנאשם והחברה."

במקרה דנן, כתב האישום המתוקן הוגש ביום 17.10.13. התנהלו דיונים רבים, הוגשו למעלה מ-90 מוצגים ע"י הנאשם ועדים רבים הוזמנו להעיד לרבות עדים בעלי תפקידים בכירים בעיריית אשקלון ובהם ראש העיריה הקודם ומהנדס העיר. לאחר סיום שמיעת הראיות ולבקשת ב"כ הנאשם, ניתנה לנאשם אפשרות להבאת ראיות נוספות ולשם כך נקבעו שני מועדים נוספים שלאחריהם ניתן צו לסיכומים. מדובר בהליך שנמשך זמן רב ואשר הגיעה העת להביא לסיומו. אף מבחינת הסיכון לפגיעה בנאשם, לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לו לעיוות דין וזאת לאור היקף הראיות שהובאו בתיק זה אשר אין אבן (כמעט) שלא נהפכה בו.

מכל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ה, 07 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ועדה מקומית לתכנון ובניה אשקלון
נתבע: רונן טבקול
שופט :
עורכי דין: