ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נגד ד' ס' :


בפני כבוד ה שופט שי מזרחי

מבקשת (נתבעת)

איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

נגד

משיב (תובע)

ד' ס'

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות ו/או שיהוי בהגשת התביעה.

התובע, יליד 1965, נפגע בתאונת עבודה בנמל אשדוד ביום 18.5.12 עת נפל מרמפה גבוהה.
הנתבעת בטחה את התובע בפוליסות ביטוח אשר כוללות כיסוי בגין נכות צמיתה מתאונה.

התביעה הוגשה ביום 13.5.15.

טענות הצדדים:

טענות הנתבעת:
דין התביעה כנגדה- סילוק על הסף מחמת העדר עילה/ יריבות, שכן הנתבעת שילמה לתובע תגמולי ביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה.
בהתאם לתנאי הפוליסה נקבע כי הנכות תקבע ע"י רופא החברה בהתאם לתקנות. על כן, אין כל נפקות לחוות הדעת מטעם התובע ויש להוציאן מתיק בית המשפט.
התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ועל סף התיישנות, ובכך נגרם לנתבעת נזק ראייתי ממשי.
התשלום בוצע תוך הפניית התובע לתקופת ההתיישנות וצוין בה באופן מפורש כי הפניה אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות, משכך לא מתקיימת הודאה בקיום זכות בהתאם לסעיף 9 לחוק ההתיישנות.

טענות התובע:
התביעה הוגשה בטרם חלפו 3 שנים מיום התאונה, ולפיכך דין טענת הנתבעת להתיישנות להדחות.
מקל וחומר- התביעה הוגשה במועד לפי תיקון מס' 6 לחוק חוזה ביטוח.
התביעה הוגשה במועד מכח השעיות שבדין- לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות- ביום 28.12.14 הנתבעת שילמה לתובע תגמולי ביטוח חלקיים בגין נכות מתאונה ובכך בצעה מקצת זכותו.
טענות הנתבעת להעדר עילת תביעה סותרת את תנאי החוזה שהיא עצמה נסחה (בהתאם לסעיף 14 לנספח "נכות עקב תאונה" בפוליסה).
טענת הנתבעת מרוקנת מתוכן את הוראות חוזר גופים מוסדיים 2011-9-5.
טענת הנתבעת מקימה "חזקת קיפוח" כמשמעה בחוק חוזים אחידים.

דיון והכרעה:

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני סבור כי דין הבקשה להדחות בשלב זה.

הטענה להעדר עילת תביעה:

הלכה היא כי די שקיימת אפשרות ולו קלושה שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש, על מנת שהתביעה לא תימחק באיבה (ראה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד לו(2) 151). בשלב מקדמי זה לא ניתן לשלול קיומה של עילת תביעה כלפי הנתבעת.

טענות התובע נתונות במחלוקת ודורשות בירור עובדתי וראייתי שאין מנוס מלקיימן במסגרת ההליך העיקרי.

טענת ההתיישנות:
מבלי להדרש לשלל הטענות שהעלו הצדדים ביחס לטענת ההתיישנות, נראה כי דינה להדחות בשלב זה.

סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, קובע תקופת התיישנות מיוחדת בתביעה לבית המשפט בגין תגמולי ביטוח, שלוש שנים מיום קרות מקרה הביטוח ( ראה ע"א 3812/91 ג'רייס ברבארה נ' אריה חברה לביטוח בע"מ פד"י מח(3) 441).
יום קרות מקרה הביטוח הוא יום הארוע ולא המועד שבו התגבש הנזק או נודע לתובע היקפו של הנזק.
מועד האירוע כאמור לעיל- 18.5.12. התביעה הוגשה ביום 13.5.15. על כן, נראה כי התביעה הוגשה בטרם חלפו 3 שנים מיום התאונה. משכך, גם מתייתר הדיון בשלב זה בשאר הטענות שהעלו הצדדים בהקשר זה.

טענת השיהוי:

אין בידי לקבל בשלב זה את טענת השיהוי.

"... נקבע כי שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות ייווצר רק במקרים בהם יוכיח הנתבע כי התובע זנח את זכות התביעה, כי במשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה עקב זניחת התביעה כאמור או כי השיהוי נגרם עקב חוסר תום ליבו של התובע. התנאים לקבלתה של טענת השיהוי דורשים רמת הוכחה גבוהה מצד הטוען לשיהוי, שכן קיים מצג ברור מצד התובע אודות ויתורו על זכות התביעה שלו ובתי המשפט יקבלו טענה זו רק במקרים נדירים".
(רע"א 9060/04 טיפת נבו נ' אליעזר כאשי (פורסם במאגר המשפטי נבו).

בנסיבות המקרה דנן לא ניתן לקבוע, בשלב מקדמי זה, כי נגרם נזק ראייתי למבקשת כתוצאה משיהוי זה או אחר בהגשת התביעה. עניין זה דורש ליבון עובדתי שיוכל להיעשות רק עם הבאת הראיות בתיק.

קד"מ נקבע ליום 29.10.2015 בשעה 0915.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ה, 08 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
נתבע: ד' ס'
שופט :
עורכי דין: