ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד דוד-חיים קריספין :

לפני כבוד ה שופטת אפרת פינק
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
דוד-חיים קריספין


נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד עירית גלר
ב"כ הנאשם עו"ד ניסים לוי
הנאשם בעצמו

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:
אני שבה וחוזרת על טיעוני המאשימה ועל עתירתנו לעונש מאסר בפועל כפי שהובאו בפני בית המשפט ביום 10.6.15. כבר אז המאשימה התנגדה לשליחתו של הנאשם לקבלת חוות דעת ממונה וסברה כי לא יכול להיות בנסיבות של התיק ובנסיבות של הנאשם כי יושת עליו עונש זולת מאסר של ממש מאחורי סורג ובריח. והדברים נכונים באותה המידה ותקפים אף היום. אני סבורה שהמאשימה הציגה פסיקה של בית המשפט העליון ששב ואמר שבעבירה בה הורשע הנאשם מתחם העונש ההולם הוא בהכרח מתחם של מס' חודשי מאסר, כאשר בהתאם לנסיבות, לעבר, לעבירה, למידת אשמתו, בית המשפט גוזר את מס' חודשי המאסר הראויים. עונש מאסר בעבודות שירות לטעמי חורג לקולא באופן שאינו הולם ועומד בניגוד להלכה הפסוקה. סעיף 40ה לחוק העונשין קובע כי ניתן לסטות ממתחם העונש ההולם מטעמים של שיקום או מטעמים של הגנה על שלום הציבור, אני סבורה כי הטעמים הללו לא מתקיימים במקרה זה ואני עותרת כפי שעתרתי.

ב"כ הנאשם:
אני סבור שכל מה שהיה והיה צריך להיאמר נאמר כבר בשלב הטיעונים לעונש. חברתי ממחזרת הטענות. אני סבור שכפי שציין בית המשפט הטווח הנכון והראוי הינו בין עבודות שירות לבין מאסר בפועל. העלינו פה מס' טענות כדי להראות שהנאשם נמצא כיום במקום אחר, נשוי ויש לו ילדים, הוא כבר יצא מהעולם העברייני שאליו נשאב כשהיה רווק, פוחז, מפנה את בית המשפט לכל המסמכים הרפואיים ולכל הבעיות אותן הצגנו לבית המשפט. אבקש להתייחס לסעיף 40 המתייחס לשיקומו של נאשם וליתן לו הזדמנות, אין טעם לשלוח אותו בשנית לבית הסוהר במיוחד כשהחל דרך חדשה, ואבקש לאפשר לו לרצות את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות עם מאסר על תנאי גבוה שיהיה כחרב מעל ראשו.

אשת הנאשם:
זה פשוט דבר שהוא חדש, אני גיליתי שאני שוב בהיריון.


גזר דין
מבוא
בהכרעת דין מיום 10.6.15 הורשע הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ובעבירה של כניסה והתפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין.
לפי הכרעת הדין, ביום 3.4.12 או בסמוך לכך, התפרץ הנאשם לדירה ברחוב גוש עציון 25/5 כניסה א ברחובות בכוונה לבצע גניבה, בכך שטיפס אל הדירה הנמצאת בקומה שמעל קומת הקרקע, פתח את חלון הסלון ונכנס לדירה. בהמשך לכך, נטל הנאשם כסף מזומן בסכום של 4000 ₪, טבעת זהב ותשע טבעות כסף בשווי של כ- 3000 ₪. הנאשם גנב כסף ורכוש בסכום כולל של 7000 ₪.
הממונה על עבודות שירות, בחוות דעתו מיום 28.7.15, מצא כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות.
טענות הצדדים
באת כוח התביעה טענה, כי לפי פסיקת בית המשפט העליון, יש להילחם בעבירות רכוש בדרך של ענישה מחמירה. לטענתה, כתוצאה מביצוע עבירות של גניבה והתפרצות נפגע הערך החברתי של הגנה על קניינו, פרטיותו ובטחונו של אדם לחיות חיים שלווים ונטולי פחד. הפגיעה היא הן בתחושת הבטחון והשלווה של הפרט והן בחברה בכללותה. עוד טענה, כי מידת הפגיעה בערכים אלו היא משמעותית, כאשר הנאשם פרץ לדירת מגורים, ואילו היו בני הבית בביתם, היה עשוי האירוע להסלים לכדי אלימות.
באת כוח התביעה ציינה את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות: הנאשם טיפס אל הבית ונכנס דרך חלון שבסלון הבית; הנאשם גנב רכוש בעל ערך ממוני וסנטימנטלי. המדובר בכסף ותכשיטים שהיו מתנת חתונתם של בעלי הבית; שווים של הדברים שגנב הנאשם 7000 ₪; הנאשם לא השיב לבעלי הבית את שגנב.
באת כוח התביעה ציינה כי מתחם העונש ההולם את העבירות אותן ביצע הנאשם נע בין מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים ובין מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים לנפגע העבירה.
באת כוח התביעה ציינה את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות: לנאשם עבר פלילי מכביד והנאשם ריצה בעברו עונש מאסר ממושך. הנאשם הורשע בעבירות רכוש בזו אחר זו, כאשר תקופה קצרה מפרידה ביניהן והנאשם לא חדל ממעשיו על אף הרשעותיו; הנאשם לא נטל אחריות למעשיו וניהל הוכחות בתיק.
באת כוח התביעה טענה כי אין כל הצדקה לסטות ממתחם העונש ההולם. הנאשם לא הוכיח כי השתקם באופן משמעותי, אין המלצה של גורם טיפולי לעניין זה ולנאשם הרשעות מאוחרות לעבירות בהן הורשע בתיק דנן.
לאור האמור עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי שעולה על סכום של 7000 ₪, שווי הרכוש שנגנב.
לאחר קבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות, שבה באת כוח התביעה על טיעוניה.
בא כוח הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם בנסיבות התיק דנן, נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים, שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים.
בא כוח הנאשם ציין את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם שהוא יליד 1985, עבר חיים לא פשוטים ונפגע באופן קשה בשתי תאונות דרכים; מחוות דעת פסיכולוגית מוסמכת (ענ/1), עולה כי מאז התאונות התפתחו אצל הנאשם קשיים התנהגותיים ורגשיים; מאז התאונות מתקיים הנאשם מקצבת נכות, אולם לצד זאת גם עובד למחייתו בעבודה מסודרת; הנאשם לא התגייס לשירות צבאי; חייו של הנאשם השתנו כאשר הכיר את אשתו, נישואיו הועילו לשיקומו והנאשם התרחק מחברה שולית ומנהל כיום אורח חיים נורמטיבי. לנאשם שני ילדים קטנים; לנאשם לא נפתחו תיקים בגין עבירות רכוש לאחר התיק דנן. בא כוח הנאשם טען כי הנאשם אכן השתקם וזאת על אף שאין כל תיעוד לכך וביקש כי בית המשפט יתחשב בכך ויעזור לנאשם להמשיך בהליך השיקום אותו התחיל.
לאחר קבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות, הוסיף בא כוח הנאשם וטען כי יש להסתפק במאסר בדרך של עבודות שירות כהמלצת הממונה.
ראיות ההגנה לעונש
מטעם הנאשם העידה הגב' מיטל קריספין, אשתו של הנאשם. לדבריה, מאז החלה ההיכרות בינה ובין הנאשם, הוא שינה את חייו לטובה והשתקם. בזמן שהיה נתון במעצר התחתנו והיא נאלצה לעבור היריון ולידה לבד. אשתו של הנאשם ביקשה כי בית המשפט יתחשב בכך שלנאשם שני ילדים קטנים, הוא הגורם המפרנס של המשפחה ושליחתו למאסר תהרוס את המשפחה.
עוד העידה מטעם הנאשם הגב' חוה קריספין, אמו של הנאשם. לדבריה לנאשם בעיה שכלית, הוא אינו יציב בעת שנמצא בחקירה והתשובות שעונה אינן הגיוניות. עוד הוסיפה כי הנאשם נפגע בתאונות דרכים ויש להתחשב במצבו.
דיון והכרעה
נפתח בקביעת מתחם העונש ההולם. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.
מביצוען של עבירות ההתפרצות והגניבה, בהן הורשע הנאשם, נפגע הערך החברתי של הגנה על שלום ובטחון הציבור וכן הגנה על קניינו של הפרט ועל פרטיותו.
אין להקל ראש במידת הפגיעה בערכים המוגנים האמורים. הנאשם פרץ לבית מגורים, גנב את רכושם של בני הבית וגרם להם עוגמת נפש רבה. מעבר לפגיעה בקניינם ובפרטיותם של בני הבית, יש בעבירות רכוש גם כדי לערער את תחושת הבטחון של הציבור בכללותו. יפים לעניין זה דברי כבוד השופט ח' מלצר בע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (31.12.08):
"כינוי עבירות של פריצה וגניבה מבתים, רק כ"עבירות נגד הרכוש" ... הינה הגדרה מוטעית. זאת מאחר שפריצה לביתו של אדם, טומנת בחובה לעיתים קרובות לא רק נזק כלכלי רב, אלא גם צער ועוגמת הנפש הנגרמים לקורבנות של עבירות אלה. הנה כי כן, אין מדובר בעבירות נגד רכוש גרידא, אלא בעבירות המפרות את פרטיותו של האדם בצורה הגבוהה ביותר... ברגע שביתו של אדם נפרץ, תחושת חוסר אונים וחוסר ביטחון ממלאת את ליבו. הנה כי כן, הפריצה אינה רק לבית – מבחינה פיזית, אלא בעיקרה חדירה לתוך התא האישי-משפחתי השמור ביותר של האדם" (ראו גם: בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (8.1.10)).
בית המשפט העליון קבע לאחרונה, כי מתחם העונש ההולם בעבירות התפרצות, גניבה וקשירת קשר, בנסיבות הענין, נע בין מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שיכול וירוצה בעבודות שירות ובין מאסר לתקופה של 20 חודשים (ע"פ 370/14 סלפיתי נ' מדינת ישראל (25.8.14)). במקרה אחר שבו הורשע הנאשם בשתי עבירות של התפרצות וגניבה, לא מצא בית המשפט העליון מקום להתערב, בערכאה שלישית, במתחם שנע בין מאסר לתקופה של 12 חודשים ובין מאסר לתקופה של 24 חודשים (רע"פ 7683/13 פרלמן נ' מדינת ישראל (23.2.14)). מכאן שמתחם העונש ההולם בגין אירוע אחד של התפרצות וגניבה מבית , בהיעדר נסיבות חריגות, נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים.
לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות (סעיף 40ט לחוק העונשין): הנאשם טיפס אל הבית ונכנס דרך חלון הסלון לבית מגורים; הנאשם גנב רכוש בשווי של 7000 ₪. לרכוש שנגנב ערך רגשי רב, המדובר בכסף ותכשיטים שקיבלו בני הבית לרגל חתונתם; הרכוש שנגנב לא הושב לבעלי הבית.
העבירות קשורות לאירוע אחד ומכאן כי החלטתי לקבוע מתחם עונש אחד בגין העבירות יחדיו. לאור האמור, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את עבירת ההתפרצות לבית מגורים יחד עם עבירת הגניבה, נע בין מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים ובין מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים.
באשר לעונש ההולם בתוך המתחם, לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות (סעיף 40יא לחוק העונשין): לנאשם עבר פלילי מכביד גם בעבירות רכוש; עם זאת, מאז שנת 2012, הנאשם לא ביצע עבירות נוספות; הנאשם עבר בילדותו שתי תאונות דרכים קשות אשר השפיעו על מצבו הנפשי ועל חייו, ובעקבו תיהן הוא זכה לקצבת נכות; לטענת הנאשם ואשתו, מאז ההיכרות ביניהם חלה תפנית בחייו, נולדו להם שני ילדים והנאשם הוא המפרנס העיקרי; לכך יש להוסיף את חלוף הזמן מיום ביצוע העבירה. כתב האישום הוגש באיחור רב, למעלה משנה לאחר מועד ביצוע העבירה.
לחומרה יש לציין בעיקר את עב רו הפלילי המכביד של הנאשם. לקולא, יש לציין את מצבו הנפשי והבריאותי של הנאשם בשל תאונות הדרכים שעבר ואת המפנה הגדול שחל בחייו מאז התחתן. למעשה, הנאשם נותן את הדין בגין עבירות שביצע בטרם חל המפנה בחייו. באיזון בין השיקולים מצאתי, כי העונש ההולם מצוי בחלקו האמצעי של המתחם. לא מצאתי כי ניתן להסתפק בנסיבות אלה בעונש של מאסר בדרך של עבודות שירות וזאת משום שהנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות אינן נמצאות בצד המקל ביותר של מתחם העונש ההולם לאור עברו הפלילי של הנאשם. גם לא מצאתי כי הנאשם עבר הליך שיקום מיוחד והעובדה שנישא ונולדו לו ילדים אמנם משמשת לזכותו אולם, אין בה כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.

לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים בגין הרשעתו בתיק זה.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור כל עבירת רכוש;
ג. הנאשם ישלם למתלונן, שהוא עד תביעה מס' 1, פיצויים בסכום של 7,000 ₪. את הפיצויים ישלם ב- 10 תשלומים שווים החל מיום 1.11.15 וב- 1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;
ד. הנאשם ישלם קנס בסכום של 1000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. את הקנס ישלם לא יאוחר מיום 1.1.16 .

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום כ"ד אלול תשע"ה, 08/09/2015 במעמד הנוכחים.

אפרת פינק , שופטת

ב"כ הנאשם:
אבקש עיכוב ביצוע גזר הדין לצורך שקילת הגשת ערעור.

ב"כ המאשימה:
משאירה לשיקול דעת בית המשפט.

ב"כ הנאשם:
אבקש להימנע מהפקדות והטלת ערבויות, מדובר בנאשם שהתייצב לכל הדיונים, הוא לא שהה בשום תנאי מגביל בשום שלב, התיק ישן, הקנס גם מאוד חמור מבחינתו והמצב הכלכלי כאן לא קל. אין ספק גם שלא יעתיק את מקום מגוריו וחיי משפחתו בגלל מאסר של 9 חודשים.

ב"כ המאשימה:
אבקש שבית המשפט יקבע כפי שנהוג תמיד לקבוע ערבויות ובטוחות להתייצבות הנאשם לריצוי עונש המאסר. יש הבדל בין התייצבות לדיונים לבין התייצבות למאסר ויש צורך להבטיח זאת. בית המשפט יכול להתחשב במצבו הכלכלי הדחוק אך איזו שהיא ערובה נדרשת.
בנוסף אבקש להטיל גם צו עיכוב יציאה מן הארץ.

החלטה

גזר הדין יעוכב עד ליום 22.10.15, ואם יוגש ערעור - עד למתן פסק דין בערעור.

אין בידי להימנע מהטלת ערבויות והפקדות כאשר עוכב עונש ביצוע המאסר לתקופה של 9 חודשים. עם זאת, אתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם בקביעת גובה הערובה.

לשם הבטחת התייצבותו של הנאשם לריצוי עונש המאסר שנגזר עליו, יפקיד הנאשם בקופת בית המשפט סכום של 1,500 ₪.
ניתנת בזאת אורכה עד השעה 12:00 לשם הפקדת המזומן.

כן יחתום על ערבות עצמית בסכום של 5,000 ₪ וכן תחתם ערבות צד ג' בסכום של 5,000 ₪.
ערבות צד ג' יכול ותחתם על ידי אשת הנאשם גב' מיטל אלין קריספין ת.ז. XXXXXX080.

ניתן בזאת צו לעיכוב יציאתו של הנאשם מן הארץ והנאשם יפקיד את דרכונו במזכירות בית המשפט.

ניתנה והודעה היום כ"ד אלול תשע"ה, 08/09/2015 במעמד הנוכחים.

אפרת פינק , שופטת
קלדנית: איילת
הוקלד על ידי איילת סוסן


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: דוד-חיים קריספין
שופט :
עורכי דין: