ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נציף תורכמאן נגד ועדת השחרורים :

לפני: כבוד הנשיא אברהם טל – אב"ד
כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטין
כבוד השופטת מיכל ברק נבו

העותר
נציף תורכמאן

נגד

המשיבים

  1. ועדת השחרורים
  2. היועץ המשפטי לממשלה


נוכחים:
העותר ובא כוחו עו"ד רועי לביא
ב"כ המשיב 2 עו"ד שלי קוטין

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה שהגיש העותר בעצמו.

ב"כ המשיב 2: מגישה כתב תשובה.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה.
העותר הוא תושב השטחים. ניתנה הוראת שעה של שב"ס שמונעת מתושבי שטחים להציג תוכנית פרטית. הם לא מאפשרים למטפל פרטי לפגוש מישהו שהוא תושב שטחים כדי להכין עבורו תוכנית.
ישנה התייחסות מצד חברתי לגבי הטיפול. העותר לא עבר טיפול בכלא כי הוא תושב שטחים. בכלא השרון לא מאפשרים לו לעבור טיפול מסיבה זו. אני מניח שזה תעדוף שיש לתושבי ישראל.
חוק שחרור על תנאי לא קובע שאסירים שהם תושבי שטחים ירצו את מאסרם המלא ולא ישתחררו. הוראת השעה החדשה שניתנה לפני כחודש ימים, במצב היום העותר לא יכול להציג תוכנית שיקומית וזה נמנע ממנו שלא באשמתו. הוא מעוניין להיכנס לטיפול אך לא מאפשרים לו בגלל שהוא תושב שטחים. המסוכנות שלו גבוהה כי הוא לא יכול לעבור טיפול. מה עושים עם מצב כזה שאסיר שלא באשמתו, כאשר אין שום דו"ח שאומר שהוצע לו טיפול והוא סירב, שאומר שהוא התבקש להיכנס לטיפול ויצא ממנו, אין דבר כזה.
בתקופת המאסר רצוי וראוי שהוא יעבור את הטיפול. כשהוא לא עובר את הטיפול כתוצאה מנהלי שב"ס, לא ניתן לזקוף את זה לחובתו. יש גם החלטה של בית המשפט המחוזי בב"ש בעניין סויסה.
נכון שהוא שב וחזר לארץ וניתנה לו הזדמנות נוספת ואז הוא ביצע עבירות נלוות נוספות, בין היתר תקיפה של אשתו. העותר הוא תושב שטחים. אין בכוונתו להישאר בארץ. הוא לא פנה בבקשה בעניין זה. הוא מיועד להתגורר בג'נין.
אנו מבקשים שבמכלול הנתונים, במיוחד לאור העובדה שהוא לא עבר טיפול ואין תוכנית טיפול, שמונעים ממנו שלא כתוצאה מהתנהלותו שלו, אנו מבקשים מבית המשפט לאפשר את השחרור שלו, כאשר השחרור שלו ילווה מבית המעצר לגדר ולשטחים.
אני מבקש שבית המשפט יתייחס לנתוניו האישיים של העותר. העותר מתכוון לחזור לג'נין ולהיות עם ילדיו.

ב"כ המשיב: מגישה מידעים.


פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר חמישי למשך שנתיים בגין איומים ותקיפת בת זוגו, כניסה לישראל שלא כחוק, הפרת צו שיפוטי והתחזות כאחר והוא מלין כנגד החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 29.6.15 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי.

העותר טוען בכתב העתירה שהגיש בעצמו כי מאז שהתחיל לרצות את מאסרו הוא אסיר חיובי ללא דופי בהתנהלותו, הוועדה לא נתנה משקל למצבו המשפחתי כפי שמתועד בכתב העתירה והתעלמה מהדו"ח הסוציאלי.
לטענתו, הוא לא הצליח לבנות תוכנית רש"א ולא השתלב בהליך טיפולי במהלך מאסרו בשל היותו תושב שטחים ולא הצליח להגיש תוכנית פרטית מאחר ונמנע ממנו לפגוש מטפל פרטי במהלך מאסרו בשל היותו תושב הרש"פ.
המשיב מתנגד לשחרור העות ר על תנאי וסומך התנגדותו על עמדת גורמי הטיפול וחוות דעת ועדת אלמ"ב לפיהם מסוכנותו של העותר היא מסוכנות גבוהה כל עוד לא עבר הליך טיפולי.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא זקפה לחובתו של העותר את היות מאסרו המאסר החמישי, כאשר לחובתו 14 הרשעות קודמות, לרבות בעבירות אלימות, רכוש וכניסה לישראל שלא כדין.
הוועדה נתנה דעתה במיוחד לדו"ח העו"ס וחוות דעת ועדת אלמ"ב שהוצגה בפניה ובפנינו לפיהן העותר מודה באופן חלקי בלבד בתקיפת אשתו וממזער מחומרת התנהלותו האלימה, מדובר באסיר רציווידיסט בתחום אלימות במשפחה שבמצבי דחק הוא משתמש באלימות וצריך לעבור הליך טיפולי.
גם אם העותר לא עבר הליך טיפולי במהלך מאסרו בשל היותו תושב רש"פ וגם אם בשל עובדה זו נמנע ממנו להכין תוכנית שיקומית לאחר שחרורו המוקדם, יש בעובדה שהעותר נאסר מספר פעמים בגין עבירות דומות לעבירות נושא מאסרו, כאשר מאחד המאסרים שוחרר על תנאי, וחזר לסורו, כדי ללמד על היותו מסוכן לשלום אחרים, גם אם יחזור לג'נין, מקום מגוריו.
הוועדה צדקה כאשר ביססה החלטתה נושא העתירה על האמור בעמדת הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, דהיינו, גורמי הטיפול ורש"א, ומשכך החלטתה נושא העתירה היא החלטה סבירה שאינה מצדיקה התערבות ערכאה שיפוטית.

אנו דוחים את העתירה.


ניתנה והודעה היום כ"ד אלול תשע"ה, 08/09/2015 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

אברהם טל, נשיא

שמואל בורנשטין, שופט

מיכל ברק נבו, שופטת


מעורבים
תובע: נציף תורכמאן
נתבע: ועדת השחרורים
שופט :
עורכי דין: