ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליעזר סגל נגד חוה ירוחם :

בפני כבוד ה שופטת רבקה איזנברג

תובע

אליעזר סגל

נגד

נתבעת

חוה ירוחם

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת, להורות לתובע להמציא לה העתק מן המסמכים המפורטים במכתב המצורף לבקשה (סעיפים 8-1 למכתב מיום 16.7.15)

התובע התנגד לבקשה וטען כי הבקשה הוגשה באיחור לאחר שלב קדם המשפט ואף לא נתמכה בתצהיר. לגופו של עניין נטען כי מרבית המסמכים אינם רלוונטיים למחלוקת. התובע טען כי המדובר במסמכים רבים,לא מוגדרים ולא ברורים שחשיפתם תכביד עליו יתר על המידה. עוד נטען כי המסמכים חוסים תחת זכות העיכבון המסורה לתובע, עקב סירוב הנתבעת לשלם לו את שכר הטרחה.

דיון והכרעה:

המדובר בתביעה לתשלום שכ"ט שהגיש התובע-עו"ד במקצועו, כנגד הנתבעת שהייתה לקוחה שלו. לאחר שעיינתי ברשימת המסמכים במכתב הנתבעת, שוכנעתי כי לא ניתן לקבוע שהמסמכים אינם רלוונטיים למחלוקת. המדובר במסמכים (רובם כתבי בי דין) הקשורים לייצוג הנתבעת ע"י התובע בהליכים לגביהם דורש הראשון שכר טרחה.
בפסיקה כבר נקבע כי כאשר המדובר במסמכים רבים ושונים, אין זה ראוי ואף לא צודק לחייב בעל דין להצביע באופן ספציפי על כל מסמך ומסמך שהעיון לגביו מתבקש, ויפים לענייננו קביעות בית המשפט העליון ברע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד נו(5) 193, עמ' 196:

"לאור לשונן של התקנות קמה השאלה אם ניתן לבקש בגדרן עיון בסוגי מסמכים, או שמא מוגבל המבקש לציון מסמכים ספציפיים בלבד. מעקרון הגילוי מתבקש שבשעה שאין ביכולתו של בעל-דין להצביע על מסמך ספציפי, יתיר בית-המשפט עיון גם בסוגי מסמכים, בתנאי שהוכחה הרלוונטיות שלהם לעניין שבמחלוקת"

4. עוד אוסיף כי בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט מוסמך להיזקק לבקשה לגילוי מסמכים, כלליים או ספציפיים, גם אם הוגשה באיחור, כפוף למבחן הרלוונטיות. ראו רע"א 6772/01 צבי אוד נ' הסוכנות היהודית לא"י:

"לצד הוראה כללית זו, נוקטות הוראות הדין המיוחדות לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם לשון רחבה, לפיה בית-המשפט רשאי לתת צו לגילוי מסמך פלוני ובעל-דין רשאי לבקש עיון במסמכים "בכל עת". ראו תקנות 114-113 לתקנות סדר הדין האזרחי. הוראות מיוחדות אלו, המתירות לבעל-דין לבקש עיון במסמכים בכל עת, יש לפרש לאור האיזון הנדרש בין הצורך לנהל את המשפט על-פי פרוצדורה קבועה לבין ההכרח להגשים את האינטרס של חשיפת האמת בסכסוך הקונקרטי. ...... לפיכך, במצב דברים שבו בעל-דין נמנע מלבקש גילוי בשלב קדם המשפט, ככלל, מן הראוי להתיר גילוי אף בשלב מאוחר יותר, תוך בחינת האפשרות של עשיית שימוש במכשיר של פסיקת הוצאות כנגד בעל-הדין, שאיחר בהגשת הבקשה לגילוי וגרם בכך לעיכוב הליכי המשפט. זוהי אף תוצאה מידתית יותר".(הדגשה שלי ר.א)

5. טענת העיכבון- זכות עכבון נתונה לעורך דין להבטחת שכר טרחתו מכוח סעיף זכו

זכו

88 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.סעיף זה מאפשר לעו"ד לעכב,בין היתר,מסמכים של לקוח שבאו לידיו עקב שירות ללקוח ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו,כאמור בסעיף שם:
"להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור ."(הדגשה שלי ר.א).

בתשובתה לתגובת התובע, טענה הנתבעת כי במקרה דנן,לא חלה זכות העיכבון,שכן התובע לא הגיש את התביעה במועד הקבוע בסעיף- תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב . דא עקא,הנתבעת לא הציגה כל מסמך המעיד כי מועד דרישתה לקבל את המסמכים היה קודם ליום 2.12.13,שהרי התביעה הוגשה ביום 2.3.14 וכדי להוכיח שלא קיימת זכות העיכבון כנטען, היה על הנתבעת להראות כי שלחה את המכתב קודם ל 3 חודשים לפני שהוגשה התביעה.נהפוך הוא ,המכתב שצורף לבקשה ובו דרשה הנתבעת את המסמכים הינו מיום 16.7.15,דהיינו זמן רב לאחר שכבר הוגשה התביעה.
הנתבעת הפנתה בתשובתה למכתב ששלח לה התובע ביום 2.12.13 .יחד עם זאת מעיון במכתב זה לא ני תן להסיק כלל כי הנתבעת פנתה ודרשה לקבל מסמכים ואף מצטיירת לכאורה תמונה על פיה הנתבעת "נעלמה" ו היא זו שלא הגיבה לפניות התובע ולכן שלח אליה את אותו מכתב .

ביחס לשאלת ההתנגשות בין זכות העיכבון כאמור ובין זכות העיון במסמכים, כבר נקבע ברע"א 4733/06 עו"ד דב עצמון נ' גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ, כי האיזון ההולם הינו אפשרות לעיין בכפוף להפקדת עירבון כספי מתאים. באותו עניין ביקשה הנתבעת גילוי מסמכים של התובע, וזה סרב בנימוק של עכבון. בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי הסתפקו בהתחייבות עצמית בלבד. בית המשפט העליון קבע כי צודק עורך הדין בטענתו כי אין די בהתחייבות שתמציא הנתבעת לשלם את שכר-טרחתו, ככל שהדבר ייפסק בהליך הראשי, לשם הבטחת נכונותה ויכולתה לפרוע את חובה. התחייבות בעל-דין לעשות כן, הווה אומר, לשלם חוב פסוק שנקבע בפסק דין, אינה מוסיפה דבר על החובה החוקית המוטלת עליו ממילא כצד שהפסיד במשפט למלא אחר החלטות בית המשפט. לפיכך בית המשפט קבע כי האיזון הראוי בין זכות העכבון של עורך הדין אל מול זכות הנתבעת לעיון במסמכים המבוקשים בהליך המשפטי על פי תקנות סדר הדין האזרחי, הוא כפוף לכך שזו תחויב להפקיד עירבון כספי מתאים שגובהו ייקבע על ידי הערכאה הדיונית ועל פי שיקול דעתה:

"איזון הולם, לעומת זאת, יוגשם באמצעות חיוב המבקש להעמיד את המסמכים המבוקשים לעיון המשיבה, בכפוף לכך שזו תחויב להפקיד עירבון כספי מתאים. זאת, מבלי שאחווה דעתי באשר לשיעורו של עירבון זה – עניין אשר ראוי שיבורר ויוכרע על ידי הערכאה הדיונית"

6. לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי בכפוף לכך שהנתבעת תפקיד בקופת בית המשפט, תוך 14 ימים ,עירבון כספי בסך 15,000 ₪ תהיה זכאית לעיין במסמכים המבוקשים במכתבה מיום 16.7.15.
הנתבעת תישא בעלויות הצילום של המסמכים.

ככל שהנתבעת לא תפקיד את העירבון הכספי כאמור, יהיה בכך משום ויתור על זכותה לעיין במסמכים.

ניתנה היום, כ"ד כ"ד אלול תשע"ה, 08 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אליעזר סגל
נתבע: חוה ירוחם
שופט :
עורכי דין: