ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רפאל בן שלום נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: השופט מירון שוורץ

התובע:
רפאל בן שלום ת.ז. XXXXX572
ע"י ב"כ: עו"ד י. לחיאני ואח'

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ח. פרנקל ואח'

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם ב"כ ה תובע להפניית שאלות הבהרה לד"ר סלטי אליהו, אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין.

2. העובדות שהונחו בפני המומחה הינן כדלקמן:

א. התובע יליד 1963.
ב. התובע עבד כמורה לנהיגה.
ג. ביום 21.11.13 תוך כדי עבודתו, אירעה לתובע תאונת דרכים.
ד. הנתבע הכיר בתאונה כתאונת עבודה אשר כתוצאה ממנה נפגע התובע בצוואר, בכתף ימין וברגל שמאל.

3. השאלות שהופנו למומחה הרפואי היו כדלקמן:

א. האם התובע סובל או סבל ממחלה או מליקוי כלשהו בגב התחתון ובאמה שמאל?

ב. האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה לתובע לחלות במחלה / ליקוי באיברין אלה אלמלא המקרה הנ"ל?

אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה את תשובתו.

ג. האם ניתן לקבוע כי המחלה או הליקוי בגב התחתון ובאמה שמאל נגרמו כתוצאה מהאירוע בעבודה המתואר בסע' 3 לעיל והאם קיים קשר סיבתי כלשהו בין האירוע בעבודת התובע לבין הופעת המחלה או הליקוי?

ד. במידה ולאירוע בעבודה היתה השפעה כלשהי על המחלה / ליקוי, האם היתה השפעת האירוע בעבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי סיכון אחרים?

4. בתשובה לשאלות לעיל, השיב המומחה בחוות דעתו מיום 27/7/15 כדלקמן:

"א. מעיון בתיקו הרפואי של התובע עולה כי הוא סובל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל. בבדיקה הקלינית נמצאה רגישות במישוש, בעיקר מעל לאגן והחוליות המותניות ואילו בצילומי ה-CT נצפה בקע דיסקלי בגובה L4-L5 על לחץ על השורש S1 משמאל ובקע נוסף בגובה L5-S1 עם לחץ על השורש S1 מימין. הוא טופל בתרופות שונות וכן הופנה מספר פעמים לטפולים פסיוטרפים והידרוטרפים. לא מצאתי כל תיעוד רפואי לעניין אמה שמאל.
ב. התובע סובל מכאבים בגבו התחתון מזה שנים רבות עם התקפים חוזרים המלווים בהגבלות תנועה. ברישום מיום 7.6.94 התלונן על כאבים בגב תחתון וטופל שמרני. ביום 8.3.00 היה מעורב בתאונת דרכים בה נחבל בצווארו ובגבו התחתון. נבדק בבית החולים בפוריה ונמצא סובל מהגבלה כואבת בגבו התחתון. ברישום מיום 14.3.00 נמצאה הגבלה בתנועות הגב התחתון ורגישות במישוש. ברישום מיום 16.11.00 התלונן שוב על כאבים בגבו התחתון. ברישום מיום 15.1.04 התלונן על כאבים בגב תחתון וטופל שמרנית בתרופות ופסיוטרפיה. ברישום מיום 19.4.07 התלונן שוב על כאבים בגב תחתון ובברכיים. בצילומי הרנטגן לא נצפה כל ממצא והוא הופנה לטיפולים הידרוטרפים ופסיוטרפים. ברישום מיום 25.11.10 התלונן על כאבים בגב תחתון ללא סיפור חבלה. טופל בחגורת גב תומכת וכן הופנה לטיפולים פסיוטרפים והידרוטרפים. ברישום מיום 2.2.12 הומלץ על הזרקה אפידורלית אך הוא סירב, תחת זאת קיבל הזרקות חוזרות ל"נק' ההדק" בגב תחתון. ביום 19.1.12 כאבים בגב תחתון, הזרקה בגב, טפול בנוגדי דלקת ומשככי כאבים. בצילומי CT מיום 21.2.12 נצפתה פריצת דיסק מותנית בגובה L5-S1 עם לחץ על השורש העצבי S1 משמאל. ב-CT חוזר מיום 3.4.14 ( לאחר התאונה) נצפו ממצאים דומים וכן בקע דיסקלי בגובה L4-L5 מימין ובגובה L5-S1 עם לחץ על השורש S1. בבדיקתו נמצאה רגישות במישוש חוליות מותניות ומפרקי האגן.
מכל אלה ברור כי התובע סבל במשך שנים רבות מכאבים בגבו התחתון, נבדק מספר רב של פעמים לאורך השנים, עבר ברור רפואי אורטופדי והדמייתי וטופל באופן שמרני בכל טפול אפשרי.
ג. כאב הגב מהם סובל התובע אינם תוצאה של האירוע בעבודה ואין כל קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ובין הופעת מחלתו. כפי שפורט בתשובה קודמת סובל התובע ממחושים והגבלות תנועה בגבו התחתון מזה שנים רבות. הוא טופל באופן שמרני והתאונה הנידונה לא החמירה את מצבו. ממצאי בדיקתו לאורך השנים שקדמו לתאונה נותרו כשהיו ולא אובחנה החמרה קלינית על פי הנתונים הרשומים בתיקו הרפואי.
ד. לאירוע בעבודה לא היתה כל השפעה על מחלתו ולמעשה מדובר באותה מחלה ללא החמרה נוספת. השפעה האירוע בעבודה פחותה בהרבה מהשפעה מצבו הקודם. מדובר באותה מחלה הנמשכת לאורך שנים, עם אותה אבחנה ואותם טיפולים שקיבל חדשות לפרקים לאורך השנים."

5. חוות הדעת הועברה לצדדים. הנתבע הודיע לבית הדין כי הוא מסכים עם חוות הדעת ומבקש לאמץ אותה. מטעם התובע הוגשה בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, כדלקמן:

"1. בחוות דעתך הנך מתייחס לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה דנן ובין מצב עמ"ש מותני של התובע בלבד. האם יהיה סביר להכיר בקשר סיבתי לתאונה דנן בפגיעה באמה שמאל ( ר' לדוג' תלונות התובע במיון מיום התאונה). במידה ותשובתך שלילית נא נמק.
2. האם זה נכון כי בתאונת דרכים במנגנון " צליפת שוט", נגרמת לא אחת פגיעה בעמ"ש צווארי ו/או מותני. במידה ותשובתך שלילית נא נמק.
....
3. האם זה נכון כי גם במצב של קיום פגיעה קודמת באיבר ובפרט גב תחתון, אין לשלול אפשרות לפגיעה נוספת באותה איבר בין אם באופן זמני ובין אם באופן קבוע במידה ותשובתך שלילית נא נמק.
4. האם זה נכון כי התובע התלונן על כאבים בגב התחתון מיד עם הגעתו לחדר המיון ביום התאונה.
5. האם נכון כי בבדיקתו של התובע נמצאה רגישות בגב ובצוואר?
6. האם זה נכון כי תלונות התובע וממצאי בדיקתו הצדיקו עוד במהלך ביקורו במיון ביצוע צילומי עמוד שדרה מותני קדמי אחורי וצדי?
7. האם זה נכון כי מטרת ביצוע הצילום הנה לשלול חשד ואפשרות שעלה אצל הצוות לכך כי התובע סובל שבר בחוליות בעמ"ש.
8. האם ממצא זה של רגישות והתנהלות זו של צוות המיון, יכולים להעיד על קיום פגיעה מסויימת בגב תחתון מהלך התאונה הגם אם זו גרמה לפגיעה קצרה וחולפת? במידה ותשובתך שלילית נא נמק.
9. האם יהיה סביר לומר כי התובע סבל פגיעה מסוימת בגב התחתון בתאונה זו ולו באופן זמני במידה ותשובתך שלילית נא נמק.

10. האם יהיה זה סביר לומר כי אדם הסובל מבעיות גב תחתון יהיה דווקא פגיע יותר למכה או פגיעה נוספת בגב, סביר ויסבול באופן קשה וממושך יותר כתוצאה מפגיעה נוספת בגב? במידה ותשובתך שלילית נא נמק, הפנה ואתי אל המקור עליו הנך נסמך.
....
11. בחוות דעתך הנך מתייחס לבדיקת ה-CT מיום 21/2/12, 3/4/14. האם יהיה זה סביר לומר כי תוצאות בדיקת ה-CT מצביעות על החרפה נוספת בממצאי הדמיה לאחר התאונה ( התקדמות ממצב של בלט לקיום בקע נוסף בגובה L4-L5 עם לחץ על השק). במידה ותשובתך שלילית נא נמק.
12. האם לעמדתך בכל מקרה של קיום מצב קודם משמעותי בעמ"ש מותני לא תתכן פגיעה בתאונת דרכים זמנית או קבועה בגב התחתון? במידה ותשובתך שלילית נא נמק עמדתך הנוכחית השוללת אפשרות זו ביחס לתובע."

6. הנתבע בתגובתו , התנגד חלקית לבקשה וטען כי :

1. שאלה 1 – "בחוות דעתך הנך מתייחס לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה דנן ובין...". הנתבע מתנגד להפניית שאלה זו. בחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, הוא התבקש להכריע בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגיעה מיום 21.11.2013 לבין הכאב הנטען על ידי התובע, בגב התחתון ובאמה שמאל. המומחה, אכן בחן את השאלה הנידונה תוך שהוא מסתמך על מכלול התיעוד הרפואי בתיקו של התובע אך מאחר ואין כל תיעוד רפואי הנוגע לאמה שמאל, וזאת אף צוין מפורשות בחוות הדעת, אין כל רלוונטיות לשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען לבין הפגיעה באמה שמאל. כמו גם, שבמידה והיה כזה, היה הקשר הסיבתי נבחן באופן ספציפי על ידי המומחה.

2. שאלה 2 – הנתבע אינו מתנגד להפניית שאלה זו.

3. שאלה 3 – "האם זה נכון כי גם במצב של קיום פגיעה קודמת באיבר ובפרט....?" . הנתבע מתנגד להפניית שאלה זו. מעבר לכך שמדובר בשאלה כללית ותיאורטית, אשר אינה באה להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, אין מחלוקת כי המומחה התייחס בחוות הדעת לאפשרות של פגיעה נוספת באותו איבר, שכן בעת שסקר את ההיסטוריה הרפואית של התובע, לרבות הרישומים הרפואיים הנוגעים לכאבי הגב התחתון אשר מהם סבל התובע שנים רבות, הוא בכל זאת הגיע למסקנה כי: "התאונה הנידונה לא החמירה את מצבו. ממצאי בדיקתו לאורך השנים שקדמו לתאונה נותרו כשהיו ולא הובחנה החמרה קלינית על פי הנתונים הרשומים בתיקו הרפואי."

4. שאלה 4 – "האם זה נכון כי התובע התלונן על כאבים בגב התחתון מיד עם הגעתו....". הנתבע מתנגד להפניית שאלה זו. מדובר בשאלה וכחנית אשר התשובה עליה נמצאת במסמכים הרפואיים בתיקו של התובע, ואשר עמדו בפני המומחה הרפואי מטעם בית הדין בעת מתן חוות הדעת.

5. שאלה 5 – "האם זה נכון כי בבדיקתו של התובע נמצאה רגישות בגב ובצוואר..."? הנתבע מתנגד להפניית שאלה זו, וזאת מהנימוקים אשר פורטו בשאלה 4.

6. שאלה 6 – "האם זה נכון כי תלונות התובע וממצאי בדיקתו הצדיקו עוד מהלך ....?" הנתבע מתנגד להפניית שאלה זו. הנתבע חוזר ומדגיש כי בפני המומחה עמד תיקו הרפואי של התובע, לרבות התיעוד הסמוך לקרות האירוע הנטען, ועליו התבסס המומחה הרפואי בעת מתן מחוות הדעת בצורה מפורטת ומנומקת. בנוסף, הגם אם הצדיקו ממצאי הבדיקה צילומי עמוד שדרה מותני, בכל זאת קבע המומחה כי "כאבי הגב מהם סובל התובע אינם תוצאה של האירוע בעבודה ואין כל קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ובין הופעת מחלתו."

7. שאלה 7 – "האם זה נכון כי מטר ת ביצוע הצילום הינה לשלול חשד ואפשרות ....?" הנתבע מתנגד להפניית שאלה זו. שהרי שוב, מבקש התובע להפנות שאלות תיאורטיות אשר אין בהן כדי להבהיר א חוות הדעת או להשלימה.

8. שאלה 8 – "האם ממצא זה של רגישות והתנהלות זו של צוות המיון יכולים להעיד ....?" הנתבע מתנגד להפניית שאלה זו. בחוות דעתו, התייחס המומחה מפורשות אל ממצאי האירוע הנטען מיום 21.11.2013, וזאת בהשוואה לממצאי בדיקתו של התובע לאורך השנים תוך שהוא קובע כי "לאירוע בעבודה לא הייתה כל השפעה על מחלתו". מאחר ולקביעתו של המומחה לא אובחנה כל החמרה קלינית, לא ניתן לקבוע כי מהלך התאונה אף גרם ל"פגיעה קצרה חולפת", ועל כן שאלה זו מתייתרת.

9. שאלה 9 – "האם יהיה זה סביר לומר כי התובע סבל פגיעה מסוימת בגב תחתון ....?" הנתבע מתנגד להפניית שאלה זו. התובע שב וחוזר על האמרו בשאלה 8 ועל כן שאלה זו מתייתרת. המומחה הרפואי הדגיש מפורשות כי אין כל קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ובין הופעת מחלתו של התובע.

10. שאלה 10 – הנתבע אינו מתנגד להפניית שאלה זו.

11. שאלה 11 – הנתבע אינו מתנגד להפניית שאלה זו.

12. שאלה 12 – "האם לעמדתך בכל מקרה של קיום מצב קודם משמעותי בעמ"ש מותני ...?" הנתבע מתנגד להפניית שאלה זו, שכן מדובר בשאלה תאורטית וכללית בעוד המומחה רפואי אמון על מתן חוות דעת במקרה הספציפי של התובע ובהתאם לנסיבותיו. המומחה סקר את התיעוד הרפואי והתבסס עליו, תוך שהוא מדגיש כי התובע סבל שנים רבות מכאבי גב תחתון ומדובר באותה מחלה הנמשכת לאורך שנים, ועל כן מדובר באותה מחלה, ללא החמרה נוספת. מכך ניתן ללמוד כי אין באירוע הספציפי אשר עבר התוב ע כדי להביא לפגיעה זמנית או קבועה בגב תחתון."

דיון והכרעה:

7. לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי:

"הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה יינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו". (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז/368).

כן נפסק כי:

"שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי שיש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון".(דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

8. בהתבסס על האמור לעיל, ולאחר בחינת שאלות ההבהרה אותן מבוקש להעביר למומחה, נראה כי למעט 3 השאלות להן הסכים הנתבע בתגובתו (שאלות מס' 2, 10 ו-11) , אין מקום להתיר הפניית שאלות הבהרה נוספות.

אשר לשאלת ההבהרה מס' 1, לעניין אמה שמאל – המומחה קובע מפורשות בסיפא לסע' א' כי לא נמצא כל תיעוד רפואי לעניין אמה שמאל. די בכך.

אשר לשאלות ההבהרה מס' 3, 7, 9 ו-12, הרי שאלה נוגעות לסוגיות תיאורטיות וכלליות אשר לא נועדו לבחון את האמור בחוות דעתו של המומחה בעניינו הספציפי של התובע ולפיכך אין מקום להתיר הגשתן.

אשר לשאלות הבהרה מס' 4, 5, 6 ו-8, הרי שחוות דעתו של המומחה מייתרת את הצורך בהגשתן. המומחה סקר את החומר המצוי בתיקו הרפואי של התובע ופירט בהרחבה את הנתונים העולים ממנו. לאחר מכן, ובהתבסס על האמור, קבע המומחה כי ממצאי בדיקתו של התובע לאורך השנים שקדמו לתאונה, נותרו כשהיו ולא אובחנה החמרה קלינית על פי הנתונים המפורטים בתיקו הרפואי. בהתבסס על כך, קבע המומחה כי לאירוע בעבודה לא היתה כל השפעה על מחלתו ולמעשה מדובר באותה מחלה ללא החמרה נוספת.

9. לפיכך מתבקש כבוד המומחה לענות על שאלות ההבהרה מס' 2, 10 ו-11, המפורטות בבקשה, אשר תשלח למומחה ביחד עם החלטה זו. בבקשה, פורטו לצד שתיים מן השאלות לעיל, קטעים מתוך ספרות רפואית בשפה האנגלית וכן צורפו נספחים לעניין זה, אשר יימסרו גם הם לעיונו של המומחה.

10. כבוד המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זאת.

11. יש להעביר למומחה החלטה זאת, וכן להעביר אליו כל החומר ששימש בסיס לחוות הדעת וכן את הבקשה להפניית שאלות הבהרה, על נספחיה.
שכרו של המומחה ישולם ע"י ביה"ד כמקובל.

12. לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

13. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ה, (07 ספטמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: רפאל בן שלום
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: