ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרדכי אוחיון נגד קצין התגמולים :

בפני כבוד ה שופט בדימוס יואל צור,יו"ר
ד"ר אריה שמחה, חבר
עו"ד אברהם לנמן, חבר

מערערים

מרדכי אוחיון
ע"י עו"ד אבי מלול

נגד

משיבים

קצין התגמולים
ע"י עו"ד עינב גיא הרמן, פ.מ. י-ם

החלטה

רקע כללי

הערעור שלפנינו הוא גלגול נוסף של ערעור שעניינו תשלומי חפ"ר (תגמול חוסר פרנסה) שהמשיב החליט שלא להעניק למערער.

תגמול חפ"ר ניתן, עפ"י התנאים שבסעיף 6 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 ובתקנה 2 לתקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה) תשי"ג-1953 אם התקיימו התנאים המופיעים בהגדרת המונח "נכה מחוסר פרנסה" התנאים הם:

הנכה הגיש בקשה;
אין לו הכנסה מכל מקור שהוא חוץ מתגמולים לפי חוק זה או שהכנסתו אחרי ניכוי תגמולים אלה, פחות ממחצית שכרו הקובע;
הוכיח לקצין התגמולים, לפי כללים שנקבעו בתקנות, כי עשה את כל אשר ביכולתו, כדי לקבל הכנסה או להגדילה עד למחצית השכר הקובע. היינו אין הנכה מסוגל להתפרנס.

תקנה 2 לתקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה) תשי"ג-1953,קובעת כדלהלן:
"2. נכה שאין לו הכנסה מכל מקור שהוא פרט לתגמולים לפי החוק, רואים אותו כמחוסר פרנסה לצורך סעיף 6 לחוק אם יוכיח לקצין התשלומים שנתמלאו בו תנאים אלה:
(1) נרשם בלשכה תוך שבוע ימים מתחילת הזמן הקובע;
(2) הגיש לקצין התגמולים, לא יאוחר משבוע מסיום הזמן הקובע, בקשה בכתב לתשלום תגמול למחוסר פרנסה לפי הנוסח שבתוספת שאפשר להשיגו במשרד קצין התגמולים החתום בידו, בצירוף תעודה מאת הלשכה המעידה כי בזמן הקובע:
(I) הרשות לא הוציאה לגביו כל הודעה לפי תקנה 6(ב) לתקנות העסקה, (II) לא סירב לקבל כל עבודה שלגביה הציעה הרשות להוציא הודעה כזאת, (III) הלשכה לא הציעה לו כל עבודה או מקור פרנסה שהוא סירב לקבלה, (IV) הלשכה לא הציעה לו לרכוש הכשרה למקצוע או לביצוע עבודה שהוא סירב לקבלה ושלדעת הרשות עליו לקבלה כדי שיהיה מסוגל לעשות עבודה שבה יועסק על פי תקנות העסקה, וכן לא הציעה שבתקופת ההכשרה ישולמו לו התשלומים המשתלמים לנכה שאושר מימון שיקומו כאמור בתקנה 13 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תקנות להשתלמות מקצועית במוסדות להשכלה גבוהה), תשט"ו–1955.
(3) אם שוכנע קצין התגמולים כי נכה שהוכר כמחוסר פרנסה אינו מסוגל מפאת נכותו להסתדר בעבודה וכי אין לצפות שבעתיד הנראה לעין תהיה אפשרות מעשית להעסקתו בעבודה, בעסק או בכל מקור פרנסה אחר, רשאי קצין התגמולים להמשיך ולשלם לנכה תגמול חוסר פרנסה, תוך תקופת זמן שקבע מפעם לפעם, ללא צורך במילוי התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו-(2);
(4) לנכה מחוסר פרנסה, שדרגת נכותו טרם נקבעה על ידי הועדה הרפואית, ישולמו תגמולי חוסר פרנסה לאחר שרופא מוסמך ראשי העריך באורח ארעי את דרגת נכותו; התגמולים יאושרו לפי דרגת הנכות שקבעה הועדה הרפואית החל מהמועד לתחילת תשלומם; התשלומים ששולמו לנכה על בסיס הערכה זמנית של דרגת נכותו דינם כמפרעה והיא תנוכה מהתגמולים שהנכה יהיה זכאי להם על פי דרגת הנכות שתקבע הועדה הרפואית".

ביהמ"ש העליון, בבג"צ 5931/97 לבקוביץ יעקב נ' קצין התגמולים, שעה שמצא לנכון לשלול תגמולי חפ"ר קבע כך: "....עיקר הדברים הוא בכך שהעותר לא עשה את הנדרש כדי לנסות ולקבל עבודה, לא כל שכן שסירב לקבל עבודות שהוצעו לו. בנסיבות אלו לא נתקיימו בו בעותר התנאים הקבועים בתקנה 2 לתקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה) תשי"ג-1953, הן התקנות שהותקנו מכוח הסמכות האמורה בסעיף 6(ב)(2) לחוק הנכים".

להלן כמה עובדות רלוונטיות:

המערער הוכר כנכה צה"ל בשיעור של 24% בגין ליקוי בברך;

בין השנים 1995-2004 הוא קיבל תגמול חפ"ר לאור הצהרתו כי לא עבד;

בשנת 2004 נודע למשיב שבניגוד להצהרות המערער הוא עובד כקבלן שיפוצים ובעקבות זאת הוא החליט ביום 18.7.05 לשלול את המשך תשלום החפ"ר, אך המשיך לשלם למערער קצבת נכות רגילה;

בשנת 2005 הוא הגיש ערעור על החלטת המשיב וההליך האחרון שבהם היה בבית המשפט המחוזי בתיק ע"א 33722-04-10 ובו ניתן ביום 15.6.10 פס"ד בהסכמת הצדדים שקבע , בין היתר, שהמערער דנן יקבל תגמול חפ"ר מיום 25.9.05 ועד 10.2.10 ובהמשך נקבע ש"שמורה למערער הזכות לפנות לקצין התגמולים, ככל שיחפוץ בכך, בבקשה לתשלום תגמול חפ"ר והבקשה תידון לפי הוראות הדין. כן מובהר בזאת, כי התשלום כאמור מבוצע באופן חד פעמי ולאור הנסיבות המיוחדות של הנושא הנדון ואין בו כדי לגרוע מטענות הצדדים".

ביום 7.6.12 ניתנה החלטה ע"י יו"ר הוועדה כדן יחיד בה נקבע, בין היתר, בסעיף 22ב להחלטה שעל המערער מוטל הנטל לפעול לפי החלטת יו"ר הוועדה הקודם(כבוד השופט דראל) , לפיה עליו לפנות אל המשיב לבחינת זכאותו לתגמולי חפ"ר.

ביום 12.4.11 עמד המערער בפני וועדת כושר שקבעה שהמערער מסוגל לעבודה במשרה חלקית כשומר בגן ילדים, או כמלווה בהסעות ילדים. מאז ההחלטה הנ"ל היו חילופי מכתבים בין המערער למשיב. בנוסף ניתנו מספר החלטות ע"י יו"ר הוועדה במסגרת קדמי משפט שהתקיימו הן בפני היו"ר הקודם של הוועדה והן בפני היו"ר הנוכחי. מסתבר שבשלב מסויים המערער החליף ייצוג מעו"ד ברגר לעו"ד אבי מלול שמייצג כיום את המערער. מסתבר שהיה מו"מ ארוך בין ב"כ המערער לבין המשיב מתוך ניסיון ליישב את המחלוקות שביניהם אך המו"מ לא צלח [ראו הודעה בעניין זה מיום 15.7.14].

המערער הגיש לוועדה הודעה לפיה במשך תקופה של 20 חודש (נכון ליום ההודעה) המערער השתכר סך של 1,100 ₪ לחודש שמקורו בתגמול בגין גמלת נכות. בנוסף טען לבדיקות שונות שעבר בתקופה שבין 10.2.10 ועד 1.11.12.

בהחלטה מיום 1.9.14 שנתן יו"ר הוועדה במסגרת קדם משפט שהתקיים בפניו הוא הורה למערער להגיש אישורים רפואיים על תקופות אשפוז בבית חולים וכן אישורים רפואיים על ימי מחלה לתקופה שבין 10.2.10 ועד 1.11.12. לאחר מכן נקבע שעל המשיב להודיע עמדתו בכתב לעניין התשלום.

האישורים הנ"ל הוגשו והמערער טען שהיו לו 23 ימי ביקורות וכן ימי אשפוז ושוב חזרה ב"כ המשיב על עמדתה לפיה המערער אינו זכאי לתשלומי חפ"ר עפ"י התנאים הקבועים בחוק. בנוסף נטענו 3 טענות כדלהלן:
לא ניתן לדון בבקשות רטרואקטיבית;

למערער ניתנו הזדמנויות רבות להתייצב בפני וועדה רפואית ולהגיש בקשה אולם הוא לא עשה כן .

בקשת המערער חותרת תחת ההסכמה שניתנה בביהמ"ש המחוזי בירושלים לפיה שמורה לו הזכות לפנות למשיב לפי הוראות הדין, וכי התשלום מבוצע באופן חד פעמי.

המערער טען שעפ"י האישורים הרפואיים, הביקורות הרפואיות התפרסו על פני כל התקופה [ קרי התקופה שבין 10.2.10 ועד 1.11.12] כך שהמערער לא יכול היה לעבוד, ולכן יש לשלם לו תשלומי חפ"ר. עוד הוסיף המערער וטען שביום 24.5.10 המערער עבר טיפול כירורגי יומי שלאחריו היה במנוחה מוחלטת, לטענתו, "יותר משבוע" וכן שבכל יום שבו הוזמן המערער לביקורת שאחרי הניתוח, המערער נזקק למנוחה של מס' ימים בשל הכאבים שנגרמו לו ושהמערער לא קיבל תגמול טיפול רפואי (המכונה בעגה המקצועית תגמולי תט"ר) על הימים בהם שהה בביתו, לאחר ימי הביקורת (מדובר ב-23 ימי ביקורת).

בסעיף 14 לתגובתו ציין ב"כ המערער שהוא מבקש עבור מרשו תשלומי חפ"ר ולחילופין תגמולי תט"ר עבור ימי הביקורת, עבור טיפול כירורגי יומי, כאשר מדובר בימים, שעקב המנוחה שנדרשה לאחריהם, הם מצטברים למס' חודשים, בהם התובע סבל ונאלץ למנוחה מוחלטת בביתו.

ביום 7.7.15 קויים דיון בע"פ בפני יו"ר הוועדה והחלטה זו הניתנת ע"י מליאת חברי הוועדה ניתנת על סמך מלוא החומר המונח בפניה.

אכן, יש ממש בטענותיה של ב"כ המשיב שלפיהן לא ניתן להעניק למערער תשלומי חפ"ר מפני שאכן לא ניתן לדון בבקשות לתשלומי חפ"ר רטרואקטיבית ובנוסף המערער לא נכנס ל-ד' אמותיו של סעיף 6 לחוק. גם אם היו למערער ביקורת שחייבו מנוחה לאחריהן בשל כאביו, היה עליו לעמוד בתנאי סעיף 6 הנ"ל ובדרישות תקנה 2 לתקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה) תשי"ג- 1953 ולהוכיח לקצין התגמולים, לפי כללים שנקבעו בתקנות, כי עשה את כל אשר ביכולתו, כדי לקבל הכנסה והוא לא התקבל לעבודה בשל כך.

עם זאת, אנו סבורים שאכן מקרהו של המערער הוא מקרה מיוחד שבו ביום 24.5.10 המערער עבר טיפול כירורגי יומי שלאחריו היה במנוחה מוחלטת, וניתן להניח שמדובר במנוחה מוחלטת של 10 ימים, ובנוסף, עפ"י האישורים הרפואיים מדובר ב- 23 ימי ביקורות ואם נניח 3 ימי מנוחה בממוצע אחרי כל ביקורת בהתחשב בכאביו הנטענים של המערער הרי שמגיעים למערער תגמולי ת"טר בשיעור של 79 ימים [ 23 X3+ 10 ].

לפיכך, אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער כדלהלן:

תשלומי תט"ר בהיקף המפורט בסעיף 7 דלעיל, ככל שהמשיב טרם שילם למערער בגין אלו או בגין חלק מאלו;
על כל תשלום תתווסף ריבית חוקית והצמדה מתום 3 ימים אחרי כל אישור רפואי ועד לתשלום המלא בפועל;
שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% + מע"מ מגובה התשלומים שהמשיב ישלם למערער לפי החלטה זו.
מסיבות הקשורות למיחשוב, חברי הוועדה חתמו על עותק נפרד של ההחלטה.

-------------------------- ------------------------------- ---------------------------
יואל צור, שופט בדימ' ד"ר אריה שמחה עו"ד אברהם לנמן יו"ר חבר חבר
ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ה, 08 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרדכי אוחיון
נתבע: קצין התגמולים
שופט :
עורכי דין: