ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחל קרויז נגד כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים :

בפני כבוד ה שופטת עירית כהן

המבקשים/החייבים

  1. רחל קרויז
  2. ישראל קרויז

ע"י ב"כ עוה"ד יעקב שפיגלמן ואח'

נגד

המשיבים

1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים

2. איתן ארז (המנהל המיוחד)

החלטה

לפניי בקשת החייבים לאשר לשלם לבא כוחם שכר טרחה מתוך קופת הכינוס.
בבקשה נטען כי שכר הטרחה ששולם לב"כ החייבים עד כה שולם בעזרת אמו של החייב, וכי בסופו של דבר לא היה די בכספים אלו והם נותרו חייבים לבאי כוחם כספים משמעותיים גם במועד צו הכינוס וכיום עומד החוב על כ-300,000 ₪. לטענת החייבים יש לאזן בין זכותם של הנושים בכספים ובין זכותו של החייב להגנה משפטית. עוד נטען כי חלק משכר טרחת ב"כ החייבים ימומן בסיוע חבר ילדות של החייב המתגורר בארצות הברית אולם מימון זה נעשה ללא התחייבות, וכי מכל מקום אין הצדקה לכך שמלוא שכ"ט ב"כ החייבים ישולם באופן זה ויש מקום לשלם שכר טרחה חלקי מתוך קופת הכינוס.
החייבים מפנים להחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין נקארה (בש"א (מחוזי חי') 13096/03 נקארה נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 12.5.2004)), לפיה קיים אינטרס חברתי שחייבים יוכלו לזכות לייצוג הולם.
המנהל המיוחד, עו"ד איתן ארז, מתנגד לבקשה וטוען כי לא יעלה על הדעת שהנושים יממנו ייצוג עבור החייבים, בפרט כשאלה אינם משלמים תשלומים חודשיים ופועלים להברחת כספים.
לטענת המנהל המיוחד, אין כל מקור נורמטיבי המסמיך את בית המשפט לפסוק את המבוקש ומהעובדה שבעניין הקצבת דמי מזונות בחר המחוקק להתייחס במפורש לתשלומים מתוך מסת נכסי החייב עולה ששתיקתו בענייננו מהווה הסדר שלילי. פסק הדין היחיד אליו הפנו החייבים לעניין זה אינו מהווה הלכה מחייבת וגם בו אושר לבא כוח החייבים תשלום שכ"ט בעניין נקודתי, צר ביותר, שאינו קשור לייצוג החייב אלא לביצוע פעולות במסגרת תיק הכינוס. לטענתו, אם החייב מעוניין בייצוג עליו להסתפק בסיוע חברים ובני משפחה או לפנות ללשכת הסיוע המשפטי. החייבים לא טענו וממילא לא הוכיחו כי פנו ללשכת הסיוע המשפטי וכי נענו בשלילה. במקום זאת הם מבקשים ליפול לנטל נוסף על כתפי הנושים.
עוד טוען המנהל המיוחד כי גם אם היה בית המשפט מוסמך לפסוק כמבוקש, הרי שבנסיבות העניין לא היה מקום לעשות שימוש בסמכות זו. רק בדיון שנערך ביום 1.2.15 התייצב בפני בית המשפט דייר בנכס שבשליטת החייב שהודיע כי שילם לחייב לאחר צו הכינוס סכום של 36,000 ₪ בגין דמי שכירות. מדובר בראיה מוצקה לכך שעסקינן בחייב אשר הוראות הדין הינן ממנו והלאה. זהו דייר אחד מבין רבים ובשליטת החייב עוד נכסים רבים. החייבים אף אינן משלמים תשלומים חודשיים לקופת הכינוס ולטענתם אינם עובדים ואין להם תקבולים. חייב שכזה אינו זכאי לקבל "פרס" בדמות מימון שכר בא כוחו על ידי הנושים.
עוד לטענת המנהל המיוחד, הגורם שלטענת החייבים יסייע להם באיסוף תרומות אינו מבקש לסייע בהקלת הנטל שהחייבים מבקשים להטיל על הקופה אלא רק "להשלים" כספים שלא יאושרו לתשלום מתוך הקופה, ואף קיומו של גורם זה ונכונותו לסייע לחייבים לא הוכחו.
עוד טוען המנהל המיוחד כי דרישת החייבים לתשלומים רטרואקטיביים היא עזת מצח. לטענתו, אין אלא להצר על כך שהחייבים יצרו חובות נוספים לאחר צו הכינוס מבלי שקיבלו לכך היתר מבית המשפט, ולא ברור מדוע בא כוחם של החייבים איפשר את המשך יצירת החוב לאחר צו הכינוס ולא הגיש את הבקשה אלא 5 חודשים לאחר צו הכינוס. עוד לטענתו, ככל שיוחלט כי יש לממן את שכ"ט ב"כ החייב מקופת הכינוס, יש להורות כי השכר יהא נדחה להוצאות הכינוס, כי ייקבע בסכום קבוע לכל הטיפול ולא לפי שעות עבודה וכי לא ישולם שכר רטרואקטיבי ובוודא שלא בגין ניהול הליכים אחרים שנקטו נושים אחרים של החייב כנגדו.

גם הכנ"ר מתנגד לבקשה וטוען כי המחוקק נתן דעתו על הסיטואציה שבענייננו וקבע לגביה הסדר ספציפי בסעיף 87 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. לטענת הכנ"ר הן הפקודה והן הפסיקה קובעות כי בא כוח חייב בהליכי חדלות פירעון זכאי לשכר טרחה רק במקרה של ייצוג החייב בהליכי התנגדות לבקשת פשיטת רגל, הא ותו לא. פסק הדין אליו הפנה ב"כ החייבים בבקשתו אינו רלבנטי לענייננו, מאחר והוא עוסק בתשלום בגין פעולות שביצע ב"כ החייב לצורך מימוש נכס והעברת היתרה לקופת הכינוס. עוד טוען הכנ"ר כי המחוקק קבע בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 כי שכר טרחה מתוך קופת הכינוס ישולם לבעלי תפקיד – ולא לב"כ חייב בהליכי חדלות פירעון.
]
בתשובת החייבים נטען כי לבית המשפט של פשיטת רגל סמכות רחבה ביותר של שיקול דעת בכל הנוגע לנכסי החייב, וכבר נקבע בפסיקה כי הוא רשאי לפסוק כי חלק מסוים משכ"ט ב"כ החייב ישולם מתוך קופת הכינוס. בנוסף להחלטה עליה הסתמכו בבקשתם מפנים החייבים להחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בבש"א 5885/01 מנדלוביץ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 18.6.2001)).
עוד לטענת החייבים, מהמועד בו הוטל עליהם צו תשלומים הם מעבירים לכונס מדי חודש בחודשו את התשלומים החודשיים ומשתפים פעולה עם הכונס באופן מלא.
עוד טוענים החייבים כי דין תגובת הכנ"ר להימחק מאחר שהוגשה באיחור.
באשר להפניית ב"כ הכנ"ר לתקנות החברות טוענים החייבים כי אלו עוסקות במינוי כונס נכסים או מפרק בהליך אזרחי ולא בהליך מכוח פקודת פשיטת הרגל, וכי מדובר בכללים בדבר אופן תשלום השכר לבעל התפקיד, ולא ניתן ללמוד מכך שבית המשפט לא מוסמך לפסוק שכ"ט לב"כ החייב בהליך פש"ר.

דיון
כפי שנפסק בעניין נקארה הנזכר לעיל: " ראוי לאפשר לחייב יצוג הולם ולכן לבית המשפט המפקח על הליכי פשיטת הרגל ישנה סמכות לפסוק לעורך הדין של החייב שכר מתוך הכספים המופקדים בידי הכונס..."
עוד נפסק באותו מקרה כי את שכר הטרחה יש לפסוק "... בשים לב להתחייבות החייב, להיקף הנכסים, לסכום הדיבידנד שמחולק לנושים וכו'. במסגרת זו על בית המשפט לשקול ולאזן בין שכרו של בא כוח החייב לבין זכות הנושים שהרי תשלום השכר עבור יצוג החייב נעשה על חשבון נושיו ".
ראו לעניין זה גם את עניין מנדלוביץ' הנ"ל.
בענייננו ניתן צו כינוס לנכסי החייבים אולם הם טרם הוכרזו כפושטי רגל. על צו הכינוס שניתן בעניינם הגישו החייבים ערעור לבית המשפט העליון. בנוסף, עניינם של החייבים מתאפיין בריבוי הליכים וריבוי נכסים. בנסיבות מיוחדות אלה אני מקבלת את טענת החייבים לפיה יש מקום לאפשר להם לנהל את עניינם ולהביע את עמדתם באמצעות עורכי דין מטעמם.
עם זאת, ובהתחשב בכך ששכר הטרחה בא על חשבון זכות הנושים, יוגבל שכר הטרחה.
החייבים מציעים כי ישולם שכר טרחה על בסיס שעתי בתעריף של 400 ₪ לשעה של עו"ד שפיגלמן, 300 ₪ לשעה של עו"ד שכיר ממשרדו ו-200 ₪ לשעת מתמחה, ולחילופין תעריף כפי שימצא בית המשפט לנכון, וכי התשלומים ישולמו על ידי קופת הכינוס על פי חשבונות שיומצאו מעת לעת על ידי ב"כ החייבים. המנהל המיוחד הציע כי ישולם סכום גלובלי שייקבע מראש.
בטרם תינתן החלטה בנוגע לגובה שכר הטרחה שישולם לב"כ החייבים, ואופן תשלומו, ישלימו הצדדים את טיעוניהם בשאלה זו.
השלמת הטיעון תיערך בדיון הקבוע ליום 20.12.15.
ניתנה היום, כ"ד באלול תשע"ה, 08 בספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רחל קרויז
נתבע: כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
שופט :
עורכי דין: