ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד בצלאל דוקטורי נגד אליאסף בר אדריכלים בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר ריאד קודסי

תובעים

דוד בצלאל דוקטורי
ע"י ב"כ עוה"ד דוד חליוא
נגד

נתבעים

אליאסף בר אדריכלים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד זאב גולדין

פסק דין

תחילתו של ההליך שבפניי ,בבקשה לביצוע שטר אותה הגיש התובע ביום29.07.2012 ביחס שיק המשוך מחשבונה של הנתבעת בסך כולל של 10,440 ₪ .הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר ,בקשתה התקבלה והצדדים התאימו את כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמם ונקבע מועד לשמיעת הוכחות ליום 27.04.2015 .

העובדות הרלוונטיות וטענות הצדדים

התובע עוסק בתכנון ופיקוח עבודות הנדסת חשמל והינו בעלים של משרד עצמאי להנדסת חשמל " אורגד הנדסה בע"מ" .(להלן: "התובע")
הנתבעת הינה הבעלים שלחברת אליאסף בר אדריכלים בע"מ העוסקת בתכנון פרויקטים בתחום הבנייה.(להלן :"הנתבעת")
בתאריך 04.02.2009 הזמינה הנתבעת עבודות תכניות חשמל מהתובע לאתר בית הספר ישיבת תומכי תמימים במגל העמק.

טענות התובע
התובע טוען כי, ביום 04.02.2009 סוכם בין התובע לנתבעת כי 50% מהתמורה בסך 6,815 ₪ ישולמו בסמוך להתקשרות ו- 50% הנוספים ישולמו בסיום הפרויקט.(להלן : " עבודות שלב א").

התובע טוען כי, בתאריך 25.10.2009 הגיש התובע לנתבעת דרישת תשלום יתרת עבודות שלב א בסך של 8,204 ₪

התובע טוען כי, בתאריך 10.10.2010 נשלח ע"י התובע הצעת מחיר לפי בקשתה של הנתבעת לעבודות חשמל שלב ב בפרויקט " תומכי תמימים", (להלן: "עבודות שלב ב") . הנתבעת אישרה את התכנית ומסרה לידי התובע שיק ע"ס 10,440 ₪ בהתאם לסעיף 5.1, לפיו על הנתבעת לשלם 50% מסכום ההצעה ביום אישור ההצעה.

התובע טוען כי, בתאריך 12.10.2010 ,הוא הגיש הצעת מחיר מלאה כולל לוח זמנים, כבקשת מנהל הנתבעת, אשר אישר את ההצעה.
התובע טוען כי, בתאריך 17.10.2010 התקבל למשרדו של התובע מכתב מאת הנתבעת הנושא כותרת "סיכום שיחה " לפיו נטען כי התובע חוזר בו מהתחייבות , אי לכך, מבקשת לבטל את ההסכם והחזיר את השיק שניתן לתובע בשל עבודות שלב ב '.
התובע טוען כי אין הוא חוזר מהתחייבותו, שכן עד לתאריך 17.10.2015 המשיך לעבוד ולא הייתה לו כל כוונה לבטל את הסכם העבודה בינו לבין הנתבעת , אי לכך , באותו יום שלח התובע מכתב לנתבעת ,לפיו טען שבשום אופן לא הודיע על כוונתו לבטל את ההסכם של עבודות שלב ב .

התובע ממשיך וטוען כי ביום 17.10.2010 הושלמו עבודות של ב' והודפסו והיו מוכנות למסירה , אולם בשל הודעת הנתבעת על ביטול השיק , לא נמסרו ליד הנתבעת העבודות כאמור, ולא הושלמה העבודה .

התובע טוען כי הינו רשאי לתבוע פירעון השיק נשוא התביעה בגין א. יתרת חוב שבשלב א' שלא שולמו לו בסך של 8,204 ₪ ,ב. תשלום עבור עבודות שכבר בוצעו בשלב ב', הכוללים ביקור באתר , תכנון , תכנית חשמל של ב , והדפסת התכנית , ג. פיצוי בגין הפרת חוזה על ידי הנתבעת ומנהלה מר אליאסף בר.

טענות הנתבעת
הנתבעת טוענת כי התובע העביר לנתבעת הצעת מחיר שלב ב' בסכום כולל של 20,880 ₪ כולל מע"מ . הצעת מחיר אשר אושרה על ידי הנתבעת הנתבעת טוענת כי על פי סעיף 5.1 להצעת המחיר , היה על הנתבעת לשלם 50% מסכום הצעה קר, 10,440 ₪ ,בשיק דחוי ליום 30.11.10 .
הנתבעת טוענת כי , התובע החליט שהוא נסוג מהבטחו תיו לביצוע העבודה החדשה , וסוכם ביניהם טלפונית כי השיק יוחזר לנתבעת ויבוטל.
הנתבעת טוענת לכישלון תמורה מלא ,שכן התובע לא ביצע אף אחד מהסעיפים המופיעים בהצעת המחיר לשלב ב' שבגינו מסרה הנתבעת לתובע את השיק .

הצדדים צירפו תצהירי עדות ראשית על עדיהם ,וזומנו לשמיעת הוכחות ליום 27.04.2015 , עדי הצדדים העידו ולהלן עיקר עדויותיהם:

עד הגנה מס' 1 ,מר אליאסף בר
משהוצג לעד נספח ב' בו מפורטת יתרה לתשלום סופי לגמר חשבון שלב א' כו לל מע"מ בסך של 8,204 ₪ תשובתו הייתה " זה היה הרבה מאוחר מהעניין שלנו, הוא הגיש את זה . אני טוען שאין יתרה לתשלום בסך של 8,204 ₪ . מבחינתי אני פרעתי את כל מה שהיה לי . אפילו שילמתי הרבה מעבר. יש לי פנקס המעיד על פירעון.
ראה עמ' 5 שורה 23
לשאלת העד על הסיבה שלא צורף הפנקס תשובתו הייתה " לא חשבתי שנגיע לזה, אני אצרף בהמשך".
ראה עמ' 5 שורה 27
לשאלת העד על הסיבה שבתאריך 12.10.10 אישר לתובע ביצוע עבודה תשובתו הייתה " לבצע תחילת תכנון . חומר לעיון ואח"כ לתכנון ואח"כ לביצוע. כולם צריכים לעיין בעבודה , גם המתכנן וגם אני וגם המזמין"
ראה עמ' 6 שורה 27

עד הגנה מס' 2, מר אביסרור ברוך
לשאלת העד על הסיבה שבשום מקום בתצהירו לא ציין שהתובע לא סיים את העבודה שלב א ' תשובתו הייתה " אני לא תבעתי אותו והוא לא תבע אותי , 80% מהעבודה זה לא 100% . תמיד נשארים 20% לפיקוח עליון."
ראה עמ9 שורה 18
עד תביעה מס' 1 , דוקטורי דוד
לשאלת העד אם נשלח על ידו פקס ב 17.10.10 שבו מצהיר כי במידה ולא ישולם חוב שלב א' לא יתאפשר לו להתחיל שלב ב'. תשובתו הייתה ," לא אמרתי שאני מפסיק את העבודה, דרשתי את זה כדי לקבל את הכסף"
ראה עמ' 12 שורה 12

דיון ומסקנות:
ראשית, אין מחלוקת כי, הצדדים בתיק זה הם צדדים קרובים בעסקת היסוד. על פי סעיף 29(א) ל פקודת השטרות (נוסח חדש) ועל פי ההלכה, חזקה כי מי שחתימתו מצויה על שטר נעשה צד לו בעד ערך ומי שמבקש לטעון טענה לכישלון תמורה כנגד עסקת היסוד, מוטל עליו נטל הראיה.
לעניין זה מציין שלום לרנר בספרו דיני שטרות (מהדורה שנייה, 2007), עמ' 291 כדלקמן:
"לזכות נפרע האוחז בשטר עומדת חזקת התמורה שבסעיף 29(א) לפקודה. על פי הפרשנות המקובלת, חזקה זו מניחה הנחה כפולה: כי הוסכם מלכתחילה על מתן תמורה כנגד השטר, וכי תמורה זו ניתנה בפועל, ומקבל השטר קיים את חלקו בהסכם. משום כך רובץ הנטל על המושך להוכיח כי התמורה נכשלה".
וכן:
"התובע בעילה שטרית אינו חייב לפרט את העובדות שבמסגרתן נמשך או נעשה השטר, ואם עשה כך, יהיה על הנתבע להוכיח שתיים: שהשטר נמשך במסגרת עסקה פלונית, ושבאותה עסקה הפר האוחז את ההסכם והתמורה נכשלה" (שם, עמ' 292).
אחת מטענות ההגנה הנפוצות בדיני השטרות נגד אוחז בשטר היא טענת כישלון תמורה, בענייננו, טענת ההגנה של הנתבעת היא טענה המתיימרת להיות טענת כישלון תמורה חלקי, טענה אשר אינה מהווה, בדרך כלל, הגנה טובה בפני שטר, גם בין צדדים סמוכים לשטר, למעט במקרה שבו הכישלון החלקי מתבטא בסכום קצוב (ד.ב. אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה עשירית, (2011) מהדורת פרלשטיין- גינוסר, עמוד 272).
עם זאת, המגמה הרווחת כיום בפסיקה היא לשאוף לאחידות בין דיני השטרות לדיני החוזים, לפחות בכל הנוגע לצדדים קרובים לשטר. לכן, ככלל, צד קרוב לשטר יהא רשאי להעלות כנגד התביעה השטרית טענות הגנה חוזיות מובהקות על פי עסקת היסוד, כדוגמת טענת קיזוז, טענת כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב (לרנר, בעמ' 288-290, דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) 193, 196, וכן- ת"א (ת"א) 53303/06 קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ נ' יצחק אילנה , (פורסם בנבו) ניתן ביום 19.9.07).
כבר נקבע ברע"א 6250/98 Nordland Papier Ag נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים), פ"ד נג (2) 274, ע"י כבוד הנשיא (כתוארו אז) א' ברק, כי אם מדובר על עסקה אחת, ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב.

יצוין, כי משנעשתה עבודת תכנון ע"י התובע , והטענה היא כי לא נמסרה לנתבעת מחמת ביטול ההסכם על ידה וביטול השיק , ניתן להניח כי לא מדובר בכישלון תמורה מלא. יצוין גם הוכח בפניי כי התקיימו ביקורים באתר הקשורות לעבודות שלב ב . הנתבעת לא הרימה את הנטל המונח על כתפיה לסתור את ביקוריו של הנתבע באתר, היא טוענת כי ,התובע לא דרש תשלום עבור ביקוריו אלה, ולא הגישה ראיות לסתור את טענותיו של התובע כי אכן ביקר באתר, והסתפקה במסקנה אליה הגיעה כי משלא נדרש תשלום ע"י התובע ,אזי לא ביקר באתר, מסקנה בלבד שאין לה בסיס ראייתי כלשהו.

במקרה דנן, הנתבעת טוענת כאמור כי ,התובע הפר את התחייבויותיו ,דבר הנלמד מההתכתבויות בהם הוא מציין כי אי תשלום החוב משלב א' לא תאפשר לו המשך לשלב ב'., כך שלמעשה מדובר בכישלון תמורה. כאמור לעיל, כאשר צד לשטר מעלה טענת הגנה מסוג זה, נטל ההוכחה רובץ לפתחו, במצב דברים זה, השאלה הנדרשת היא, האם עלה בידי הנתבעת להוכיח כי, התובע התחייב בפניה והפר למעשה התובע את התחייבותו, כתוצאה מכך נכשלה העסקה בגינה נמסר השיק נשוא התביעה.
במקרה שלפנינו הגיש התובע עבודת תכנון שהתאריך הנקוב לביצועה הינו ב 17.10.10 , והנתבעת לא הוכיחה כי התכנית נעשתה בדיעבד כפי שטענה , למותר לציין כי זהו התאריך בו החליטה הנתבעת להפסיק את ההתקשרות בינה לבין התובע, התובע מנגד מצהיר כי לא נמסרו עבודות אלה בעקבות כך שהנתבעת ביטלה את השיק נשוא התביעה , כמו כן, התובע הגיש התובע דו"חות לגבי ביקוריו באתר לצורך עבודות שלב ב' .כך שלדעתי לא נראה כי אכן ישנו כ ישלון תמורה מלא, שכן היו עבודות שנעשו, אך לא הושלמו בעקבות הפסקת ההתקשרות בין הצדדים ונוכח ביטול השיק נשוא התביעה כפי שטען התובע. לא נעלמה מעיניי העובדה כי עבודות התכנון שביצע התובע בתאריך 17.10.10 , לא נמסרו כלל לנתבעת, אולם אין להתעלם גם כי מאמץ מסוים הושקע עבור עבודות אלה .

שנית, התובע מעלה טענה כי ישנה יתרת חוב מעבודות שלב א ' שלא שולמה ע"י הנתבעת, והוא דורש זקיפת פירעון מהשיק שבחזקתו . הנתבעת מנגד בעדותה מסרה כי היא שילמה מעבר לסכומים המוסכמים עם התובע וכי ישנה כרטסת המעידה על אמיתות טענותיה, הטענות הנתבעת הינן טענות מסוג הודאה והדחה ונטל הוכחת טענה מסוג זה נופל עליה , אולם לא טרחה לצרף ראיותיה לכתב הגנתה. לעניין הימנעות מהבאת ראיה ועד רלוונטי ההלכה ברורה ודי אם נקבע בע"א 50/89 :
"כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בע"ד בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו"(,ע"א 50/89 קופל נ' טלקאר מד(4) 603).

אי לכך, משלא צירפה הנתבעת ראיה כלשהי להוכחת טענותיה כי אינה חבה לתובע עבור עבודות שלב א' " מבלי הסבר סביר, ניתן להסיק כי לא הרימה את הנטל המונח על כתפיה להוכחת טענתה וכי, הימנעותה מהבאת ראיות אלה מעידות על כך כי אילו הייתה מביאה אותם היו פועלים נגדה.

שלישית, ע"פ לשונו של סעיף 50 לחוק החוזים:
" סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן."
יפים בעינינו דבריו של כבוד השופט בפסק דין גולן, חברה לשירותי נקיון בע"מ נ' גילרם ושות' רכב וציוד:
" טעמיי לכך הם שניים: ראשית - כספים, שחייב מייחד לסילוק חוב פלוני, אין הנושה רשאי לזקוף על חשבון סילוק חוב אחר ( סעיף 50לחוק החוזים (חלק כללי) , תשל"ג-1973)
(עא 89/83 גולן, חברה לשירותי נקיון בע"מ נ' גילרם ושות' רכב וציוד (1978) , לט (3) 330 פורסם בנבו )
אינני מקבל את טענת התובע כי ,הנתבעת לא הוכיחה ביטוי חיצוני לייחוס התשלום , שכן במקרה שבפנינו השטר ניתן בהתאם לסעיף 5.1 להצעת מחיר שלב ב' , לפי הצעת המחיר הסכום הכולל הינו 20,880 ₪ , וסכום השטר הינו מחצית מהסכום הכולל קרי, 10,440 ₪ . אין זה הגיוני כי הנתבעת לא ייחסה את התשלום ,והסכום של 10,440 ₪ הינו מקרי ואינו מיוחס לסעיף 5.1 להצעה . על כן הסכום הניתן לסעיף 5.1 להצעה כלשונו " 50% לתשלום עם אישור ההצעה בצ'ק שוטף +30 יום" .
הלכה היא, כי על מנת לבצע זקיפת תשלומים נדרש החייב ליתן לכך ביטוי חיצוני שיגיע לנושה. זקיפת התשלומים אינה חייבת לשאת אופי של הודעה מפורשת, אלא יכולה להילמד מהתנהגותו של החייב או של הנושה בעת ביצוע התשלום או בסמוך לו (ראה: ת.א. (מחוזי) 1036/97 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' מדינת ישראל משרד השיכון, ת"ק – מח 2002 (1) 11942).

אשר על כן, הריני קובע כי הנתבע עשה שימוש, במפורש או מכללא, בזכות המוקנית לו על פי סעיף 50 לחוק החוזים והשיק על סך 10,440 ₪ נמסר לתובע עבור עבודות שלב ב'. משעשתה הנתבעת שימוש בזכות זו, נשללה זכותו של התובע לבצע זקיפה כראות עיניו.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים כפי שעולים מתצהיריהם ולאחר שהתרשמתי מהעדויות והראיות, הגעתי לכלל מסקנה לקבל את התביעה חלקית.
מצאתי כי, יש לדחות את טענת התובע כי יש לזקוף את סכום החוב עבור עבודות שלב א ופיצויים בשל הפרת הסכם מהשיק המיוחס לעבודות שלב ב. מנגד, בכל הקשור לעילה הנסמכת על עבודות שנעשו ע" התובע בעבודות שלב ב , מעת שהתובע הצליח להוכיח כי הושקעה עבודה מקצועית מסוימת על ידו , עבודה המבטאת את בניית תכנית חשמל תכנון , ביקורים באתר וכו' . יחד עם זאת, אין לחייב את הנתבעת במלוא סכום השיק , התמורה עבור עבודות שלא נמסרו יהיו בהתאם, ובמצב זה יש להסתפק בחיובו רק בגין השכר הראוי של התובע עבור עבודתו, והריני מעמידו ע"ס של 5,220 ₪ שהינו מחצית מסכום השיק , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פירעון השיק ,קרי מ – 30.11.2010 עד התשלום המלא בפועל .
בעניין החוב ,אותו חבה הנתבעת לתובע , לטענתו , בשל עבודות שלב א' , שמורה הזכות לתובע להגיש תביעה כספית נפרדת .
בנסיבות העניין אינני מחייב הצדדים בהוצאות .

המזכירות תמציא העתק פסק -הדין לצדדים

ניתן היום, כ"ד אלול תשע"ה, 08 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דוד בצלאל דוקטורי
נתבע: אליאסף בר אדריכלים בע"מ
שופט :
עורכי דין: