ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סאלחה חג'אג'רה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים): מר יוסי עבאדי
נציג ציבור (מעסיקים): מר יעקב בר-אל

התובעת/המשיבה:
סאלחה חג'אג'רה ת.ז. XXXXX001
ע"י ב"כ עו"ד עבד אלחלים שאדי

-
הנתבע/המבקש:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אברהים מסארווה

פסק דין

1. האם יש לדחות את תביעת התובעת, על הסף, מחמת התיישנותה, בהתאם לתקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל - 1969 (להלן:"התקנות"), כפי שביקש הנתבע, זו השאלה בה עלינו להכריע.

2. רקע והשתלשלות עניינים
א. התובעת הגישה לנתבע, ביום 23/2/12, תביעה לקבלת דמי לידה, בהתייחס לתקופה (מתאריך 10/7/07) בה עבדה, לטענתה, אצל אחיה - מר עבד אלחלים מוחלס בתור פקידה בעסק להובלות.
ב. בתאריך 18/3/14 הגישה התובעת את תביעתה לבית הדין וזאת בהתייחס למכתב הדחיה של הנתבע, הנושא את התאריך 16/12/12 ואשר במסגרתו צויין כי תביעת התובעת נדחית הואיל ובינה לבין אחיה לא התקיימו יחסי עובד-מעביד.
ג. בתאריך 31/3/14 הגיש הנתבע "בקשה לדחיה על הסף מחמת התיישנות ולחילופין כתב הגנה".
ד. בתאריך 9/9/14 התקיים דיון מוקדם בתיק, במהלכו, טען, ב"כ התובעת, בנוגע לטענת ההתיישנות כי:" לפי אישור של הדואר, שצירף הנתבע, הרי שלכאורה רק לאחר חודש ממשלוח המכתב קיבלה התובעת. בדואר נע שזה כפרים אין ת.ד. זה עובר מדואר לדואר ולפעמים אנשים אחרים לוקחים בכפר שיש להם ש ממות דומים זה קורה הרבה ואנו מדברים על תקופה קרובה. לטענתינו התובעת קיבלה את מכתב הדחיה רק בעקבות פניה שלי לנתבע. לא ברור לי למה לא דרשו ממנה מסמכים" (עמ' 1 שורות 14-19 לפרוטוקול).
במהלך הדיון המוקדם הדגיש הנתבע כי תביעה קודמת שהגישה התובעת לקבלת דמי לידה בגין לידת בתה ביום 16/2/08, ואשר גם בקשר אל התקופה הרלוונטית לה טענה התובעת כי עבדה אצל אחיה, נדחתה על ידי הנתבע, כן נדחתה תביעה שהגישה התובעת לבית הדין האזורי בגין דחיה זו (תביעה שנדונה במסגרת תיק בל. 2641/09) וכן נדחה ערעור שהגישה התובעת כנגד פסק דין זה (ערעור שנדון במסגרת תיק עב"ל 15509-10-10 פס"ד מיום 6/9/12).
בסיום הדיון המוקדם, ניתנה לתובעת שהות להגיש את תגובתה לבקשת הנתבע לסילוקה על הסף.
ה. בהמשך ומשהתברר כי אחת השאלות שעלולה להיות משמעותית להכרעה בבקשת הנתבע לסלק את התביעה, על הסף בשל התיישנותה (הנטענת על ידו) היא השאלה (העובדתית) - אם קיבלה התובעת את מכתב הדחיה אם לא ואם כן - מתי, הגיע ביה"ד למסקנה כי לא יהיה מנוס משמיעת ראיות בענין ולכן הורה לתובעת להגיש את העדויות הראשיות של כל עדיה (לרבות שלה), בתצהירים וזאת ,בכל הנוגע לטענותיה בענין קבלת מכתב הדחיה (או אי קבלתו) וכן בכל הנוגע לגרסתה בכל הקשור לטענות שהעלה הנתבע בבקשתו לסילוק התביעה על הסף.
ו. בתאריך 3/6/15, התקיימה ישיבת הוכחות, בתחילתה, סומן אישור הדואר על עצם המצאת המכתב מיום 16/12/12, ליעדו,כראיה מטעם הנתבע.
במהלך ישיבת ההוכחות נחקרה התובעת על תצהיר עדותה הראשית ובסיום חקירתה קצבנו לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומיהם ולאחר שאלו הוגשו (סיכומי התובעת ביום 2/7/15 וסיכומי הנתבע ביום 13/8/15), הבשיל התיק להכרעתנו.

3. להלן טענות ב"כ הנתבע, המצדיקות, לדעתו, את דחיית התביעה על הסף בשל התיישנותה:
א. התובעת הגישה את תביעתה בחלוף למעלה מ - 12 חודשים ממועד מכתב הדחיה מיום 16/12/12 (להלן:"מכתב הדחיה").
ב. בתצהירה טענה התובעת כי לא קיבלה את מכתב הדחיה אך הנתבע צירף אישור מדואר ישראל (נ/1).
ג. בחקירתה הנגדית של התובעת ולאחר שהוצגו לפניה מכתבים נוספים שנשלחו אליה ע"י הנתבע (נ/2 ו - נ/3) ואשר מתייחסים לתביעתה לדמי הלידה טענה התובעת שהיא חושבת שקיבלה מכתבים מהנתבע. בהמשך, כשנשאלה מדוע היא חושבת שקיבלה, השיבה תשובה סתמית: "אני מקבלת מכתבים מביטוח לאומי, הרבה מכתבים, אבל בגלל שזה מזמן לא יודעת להגיד כי בטוח קיבלתי אותם".
ד. כן העידה התובעת שאם היא לא מקבלת מכתבים, היא פונה למוקד והם אומרים שיחזירו לה תשובה, כשלפעמים הם מחזירים ולפעמים לא.
ה. עדותה של התובעת מלמדת על מבוטחת שכן מקבלת, באופן סדיר, מכתבים מהנתבע, כאשר את המכתבים היא מקבלת בסמוך למועד שליחתם, כך שטענתה כאילו דווקא מכתב הדחייה נשוא תיק זה לא התקבל אצלה הינה תמוהה, בלתי סבירה ואף אינה הגיונית וזאת במיוחד הואיל ומכתב הדחיה נשלח אליה בדואר רשום וקיים אישור רשמי מדואר ישראל על מסירת המכתב ליעדו.
ו. יש להפעיל את חזקת התקינות בדבר שליחת דבר הדואר ביום ה - 016.12.2012 או בסמוך לו ולקבוע כי מכתב הדחייה התקבל אצל התובעת במועד המצוין באישור המסירה.
ז. לו רצתה התובעת לטעון שדבר הדואר אבד ו/או כי קיימת בעיה בדואר , היה עליה להביא ראיות הסותרות את אישור המסירה, או לפחות הצהרה על כך מרשות דואר ישראל, אך היא בחרה שלא לעשות כן.
ח. חזקת התקינות לדברי דואר הוזכרה ועוגנה רבות בפסיקה, כך למשל נקבע כי: "בבסיס חזקת המסירה בדואר עומד טעם כפול: האחד- עניינו בחובה החוקית של כל תושב לעדכן את מרשם האוכלוסין על כל שינוי במענו (סעיפים 2 (א)( 11 ) וסעיף 17 לחוק מרשם האוכלוסין)".הטעם השני טמון בניסיון החיים והשכל הישר המלמדים כי מסמך שנשלח בדואר מגיע ליעדו ברוב המכריע של המקרים" (ע"א 3613/97 אזוב - עיריית ירושלים ועב"ל 41882-03-14 צרור - המוסד).
ט. בהזדמנות הראשונה שעמדה לפניו הציג הנתבע מסמך המאשש את טענותיו כי מכתב הדחיה נמסר ליעדו וזאת באמצעות דואר ישראל (נ/1). בדיון לפני בית הדין הנכבד מיום 03.06.2015 ציין ב"כ התובעת כי ינסה לאתר מסמכים המעידים על כך שהתובעת התייצבה בפני הנתבע לאחר 12/2012 (החודש בו נשלח לתובעת מכתב הדחייה), אך הוא לא עשה זאת.
י. בסתירה לטענתה התובעת בדבר פניות חזרות ונשנות לנתבע הציג הנתבע, מסמך ממנהל הגמלאות (נ/5) המעיד על כך שלא הייתה אף פנייה של התובעת מהחודש בו נשלח לתובעת מכתב הדחייה ועד ליום הדיון.
יא. התובעת לא הוכיחה את הטענה שטענה בעלמא, כאילו פנתה אל הנתבע, בפניות חוזרות ונשנות, לאחר מועד הוצאת מכתב הדחיה, טענה שלו היתה מוכחת היה הדבר יכול להוכיח את טענת התובעת כאילו אכן לא ידעה על המכתב הנ"ל.
יב. לו אכן לא היתה מקבלת התובעת את מכתב הדחיה הרי שכמו כל אדם סביר וכמו שטענה שעשתה (טענה אך לא הציגה ולו ראשית ראיה שאכן עשתה כן) היא היתה טורחת לפנות אל הנתבע ולברר מה ארע עם תביעתה ולא ממתינה זמן רב כל כך בכדי לברר את הענין.
יג. בכל הקשור לטענת התובעת בדבר סיכויי הצלחת תביעתה - אין לקבל טענה זו וזאת בשים לב לפסק הדין של כבוד השופט חיים ארמון במסגרת תיק בל 2641/09 והקביעות שבו אשר מתייחסות למהימנות התובעת בכל הקשור להיקף משרתה אופן קבלת שכרה, מי בדיוק יזם את העסקתה, החיוניות שלה לעסק של האח, חוסר העקביות בגרסתה, שעות עבודתה, תנאים סוציאליים וכדו'.

4. להלן טענת ב"כ התובעת, המצדיקות, לטענתו, את דחיית בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מפאת התיישנותה:
א. התובעת ידעה, על החלטת הנתבע כפי שזו מצאה ביטוי במכתב הדחיה, שכלל לא התקבל אצלה, רק לאחר חלוף זמן רב וזאת עת פנה בא כוחה אל הנתבע לברר מה עלה בגורל התביעה לקבלת דמי לידה.
ב. התובעת לא קיבלה את מכתב הדחיה, כמו שאינה מקבלת את רוב המכתבים , בשל הבעיה הרצינית הקיימת בדואר.
ג. הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שמכתב הדחיה נמסר לתובעת וזאת למרות שגם הוא מודע לבעייתיות שבקבלת דברי דואר על ידי מבוטחים.
ד. בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, יש לדחות את טענת הנתבע, שכן התובעת לא ידעה על החלטתו בנסיבות שלא היו תלויות בה והרי לא חלפו 12 חודשים מרגע שנודע לתובעת על החלטת הנתבע לדחות את תביעתה ועד למועד בו הגישה תביעתה לביה"ד.
ה. בשכונה בה מתגוררת התובעת קיים דואר נע-ד.ן, דבר המחזק את טענתה שהיא לא קיבלה את מכתב הגחיה.
ו. לתובעת סיכויי הצלחה גבוהים בתביעתה שכן מתקיימים במקרה שלה המבחנים המוזכרים בבג"צ מור, בכל הקשור להעסקתה על ידי אחיה כעובדת שכירה ולכן יהיה זה עוול קשה אם לא יתאפשר לה להוכיח ענין זה רק בשל טענת ההתיישנות שהעלה הנתבע.

5. דיון והכרעה
תקנה 1(ב) לתקנות, קובעת כך:
"החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע.."

בעב"ל 41882-03-14 הרצל צרור - המל"ל (פסק דין מיום 18/5/15) להלן:"פרשת צרור", דן ביה"ד במספר שאלות עקרוניות והן:"האם על המוסד לשלוח את ההודעה (על החלטתו בתביעה) בדואר רשום דווקא? האם במסגרת טענתו כי התביעה בבית הדין הוגשה באיחור על המוסד להציג אישור מסירה, או שמא די בטענתו כי על ההודעה נרשם "דואר רשום" וכי כך אכן נשלחה? הכיצד נדע מתי הגיע דבר דואר שנשלח ליעדו?"

בפרשת צרור, לאחר שביה"ד, בחן את הסוגיות והתייחס לפסקי דין שדנו, בעבר בסוגיה, הוא סיכם וקבע כי:"אף אנו סבורים כי בהיעדר איסור מפורש על כך, או בהעדר הוראה ספציפית הקובעת דרך המצאה אחרת - למשל ההוראות הנזכרות בהערת שוליים 2 לעיל, יש לפרש את חוק הביטוח הלאומי כמתיר המצאת מסמכים בדואר "רגיל". בפרשנות זו יש טעם רב, שכן חיוב המוסד במשלוח הודעות והחלטות ב"דואר רשום" דווקא, עלול לסרבל את עבודת המוסד עד כדי שיתוקו, והדבר יוביל בסופו של יום לפגיעה במבוטחים עצמם. יתר על כן, בראייה כוללת, נראה כי לא יהיה זה יעיל לחייב את המוסד להמציא את כל החלטותיו והודעותיו ב"דואר רשום" דווקא, שעלותו גבוהה בהרבה מעלות משלוח דואר "רגיל", וזאת בהנחה הסבירה, המבוססת על ניסיון החיים והשכל הישר, שרוב רובם של דברי הדואר מגיעים ליעדם אף במשלוח בדואר "רגיל". כך או כך, לא הוכח לפנינו אחרת".
אלא שבמקרה שלפנינו, אין צורך לבחון את השאלות הנ"ל שהרי הנתבע טען והוכיח כי שלח לתובעת את מכתב הדחיה בדואר רשום ואף דאג להמציא, מדואר ישראל, את האישור על מסירת המכתב ליעדו, בתאריך 29/1/13, כפי שהדבר מצויין, מפורשות בנ/1. ומכאן שיש לראות את הנתבע כמי שהוכיח את חזקת ההמצאה וזאת מבלי שנדרש לניתוח המעמיק שערך ביה"ד הארצי בפרשת צרור, שם לא היה לנתבע אסמכתא למשלוח מכתב הדחיה.
בנקודה זו נציין כי חזקת ההמצאה הינה חזקה עובדתית הניתנת לסתירה וכפי שנקבע, גם בענין זה בפרשת צרור:"כך למשל, ייתכן שיוכח כי באזור בו מתגורר המבוטח היה - ככלל, או בפרק זמן מסויים רלוונטי, קושי בחלוקת הדואר, זאת ועוד, חזקה עובדתית זו אינה עומדת לבדה ויש לשקול אותה יחד עם כלל הראיות והנביסות תוך התחשבות בכך כי עסקינן בהוכחת יסוד שלילשי..שמעצם טיבו הינו קשה יותר להוכחה..".
במקרה שלנו, במסגרת חקירתה הנגדית, נשאלה התובעת על שני מכתבים אחרים שנשלחו אליה מהנתבע (נ/2 ונ/3 - מכתבים שקדמו למכתב הדחיה) וביחס אליהם השיבה:"..את המכתב מיום 29/6/12 לא זוכרת אבל אני חושבת שקבלתי" (עמ' 5 שורות 4-5 לפרוטוקול) וכן הודתה כי:"אני מקבלת מכתבים מהביטוח הלאומי, הרבה מכתבים אבל בגלל שזה מזמן, לא יודעת להגיד כי בטוח קיבלתי אותו" (עמ' 5 שורות 7-8 לפרוטוקול).התובעת נשאלה:"לדברייך בד"כ את מקבלת מכתבים מהנתבע" והשיבה:"כן, אבל לא תמיד" (עמ' 5 שורות 9-10 לפרוטוקול).
בהמשך, העידה התובעת כי במקרים בהם הנתבע מאחר במשלוח מכתבים היא מתקשרת למוקד והם אומרים לה שיחזירו לה תשובה (עמ' 5 שורות 14-16 לפרוטוקול).בהמשך עת נשאלה התובעת מדוע לא פנתה אל הנתבע וביררה מה קורה עם תביעתה היא השיבה:"אני תמיד מתקשרת למוקד כי לא עונים לי אבל אני תמיד מתקשרת אתם יכולים לחזור ולבדוק שאני מתקשרת" (עמ' 6 שורות 19-22 לפרוטוקול), אלא שהתובעת, לא המציאה ולו אסמכתא או ראיה אחת המוכיחה כי לאחר תאריך הוצאת מכתב הדחיה ועד לחודש 3/14 (שאז פנה בא כוחה לנתבע), היא או מי מטעמה פנו אל הנתבע לברר מה קורה עם תביעתה וזאת למרות שבעדותה חזרה וציינה שכשהנתבע מאחר להשיב לה היא פונה למוקד, מדובר בנקודה מהותית ביותר וזאת במיוחד בשים לב לנ/5 - פניית ב"כ הנתבע לפקיד התביעות כדי שיבדוק במערכת האם היתה פניה כאמור מהתובעת אל הנתבע ותשובת הפקיד שלא היתה.
מכאן שבמקרה שלפנינו, המציא, הנתבע, אישור מדואר ישראל על כך שמכתב הדחיה נמסר ליעדו בתאריך 29/1/13 (נ/1) והתובעת, אשר חרף טענות בא כוחה להיותה "תובעת תמימה שעם כל הכבוד הינה ללא הכשרות ו/או תארים אקדמאיים .." הותירה עלינו רושם של אשה נבונה שיודעת לעמוד על זכויותיה ולפנות אל הנתבע כל אימת שהוא מאחר, לשיטתה, במתן מענה לפניותיה, לא הצליחה לסתור את חזקת ההמצאה, עת לא הוכיחה, טענותיה, לבעיות בדואר במקום מגוריה, כאשר הטענה כאילו בגלל שמדובר בדואר נע, מחייבת, אוטומטית את המסקנה כאילו דברי דואר שנשלחו ברשום, לא מגיעים ליעדם, אינה יכולה להחשב, לטעמינו, כהוכחה לענין, כאשר הנתבע אף הצליח לסתור, באמצעות נ/5, את טענת התובעת ועדותה, אשר כלל לא הוכחה, כאילו פנתה אל הנתבע כדי לברר מה עלה בגורל תביעתה באיזה שהוא תאריך שהינו מהמועד בו הוצא המכתב (ובסמוך לכך) ועוד קודם לחודש 3/14, שאז פנה, בא כוחה, לנתבע. כאשר בהקשר זה יצויין כי אם היתה מוכיחה התובעת ענין זה, סביר להניח שהיה בכך כדי לחזק את טענתה כאילו כלל לא קיבלה את מכתב הדחיה.
לנוכח האמור לעיל ובשים לב לטעם הרב שמצאנו בטענות הנתבע וחרף טענות התובעת הרינו קובעים כי האחרונה אכן אחרה להגיש את תביעתה מעבר ל - 12 החודשים הקבועים בתקנה 1(ב) לתקנות ולכן יש לקבל את בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנותה.
בשולי הדברים נציין כפי שציין, בצדק, הנתבע, כי בשים לב לפסק דינו של כבוד השופט ארמון, אשר ניתן בתיק בל 2641/09, בהתייחס לתביעה קודמת שהגישה התובעת בענין טענתה להיותה עובדת שכירה של אחיה ובשים לב לקביעות הברורות שנקבעו שם וכן בשים לב לפסק דינו של בית הדין הארצי שניתן במסגרת ערעור שהגישה התובעת על פסק דינו של בית הדין האיזורי, ואשר בו נקבע, בין היתר כי:"בית הדין האזורי בפסק דינו מנתח בפרוטרוט את עדותה של המערערת ומצביע על חוסר העקביות בגרסאות השונות הן בנושא אופן תשלום המשכורת, הן בנושא שעות עבודתה והן בנושא החלפתה בזמן חופשת הלידה. כמו כן בית הדין האזורי מתייחס להלכה הפסוקה בעניין קיומם של יחסי עובד ומעביד כאשר מדובר בקרבה משפחתית על פי החוק ומיישם נכונה את ההלכה על העובדות שהוכחו בפניו", הרינו סבורים כי אין מקום לקבל את טענת התובעת בכל הנוגע לסיכויי הצלחת תביעתה כאן.

6. סוף דבר - הרינו נעתרים לבקשת הנתבע לסלק את תביעתה של התובעת על הסף מחמת התיישנותה.

7. הוצאות משפט
רק בשל כך שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, איננו עושים צו להוצאות.

8. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין האצרי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום שפסק הדין יומצא לו.

ניתן היום, כ"ג ב אלול תשע"ה, (7 ספטמבר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר יוסי עבאדי
נציג ציבור
(עובדים)

יעקבס אורית, שופטת

מר יעקב בראל
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: סאלחה חג'אג'רה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: