ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק איפרגן נגד נסים לוי :

בפני כבוד ה שופט אלעזר נחלון

מבקש

יצחק איפרגן

נגד

משיב

נסים לוי

החלטה

א. כללי רקע וטענות הצדדים
בפניי בקשת המשיב לחתימה על פסיקתא, המורה למבקש לשלם לו סך של 950,000 ₪.
ב. רקע וטענות הצדדים
המשיב היה דייר מוגן בנכס שבבעלות המבקש. בהתאם להסכמת הצדדים מיום 18.3.15 שקיבלה תוקף של פסק דין , העביר המשיב את החזקה בנכס למבקש בתמורה לסכום של 550,000 ₪ (שכבר שולם), וכן להתחייבות המבקש לשלם לו את יתרת "דמי הפינוי" לאחר מתן חוות הדעת של השמאי מר שמואל פן, שתינתן בהתאם לתקן 19.0 של הוועדה לתקינה שמאית שבמועצת שמאי המקרקעין, ולפי מה שייקבע בה. חוות הדעת ניתנה , ונקבע בה כי "דמי הפינוי" עומ דים על סך של 1,500,000 ₪. מכאן הבקשה להורות למבקש לשלם למ שיב את יתרת הסכום, בסך של 950,000 ₪.
המבקש מתנגד לבקשה, שכן לטעמו חוות הדעת סטתה מהסכמת הצדדים הנזכרת, בכך שלא ניתנה בהתאם לתקן 19.0 הנזכר. לדברי המבקש, הוא אף פתח אתמול הליך נוסף ונפרד שבו העלה את טענותיו בעניין זה (ה"פ 55922-08-15).
להשלמת התמונה יצוין כי אין זו חוות הדעת הראשונה שנותן השמאי פן בעניין גובה "דמי הפינוי" של הנכס. קדמה לה חוות דעת שניתנה ב מסגרת הסכם פשרה שאליו הגיעו הצדדים בהליך קודם שהתנהל ביניהם, ושבו עתר המבקש לפנות את המשיב מן הנכס (ת"א 37189-05-13, הסכם מיום 22.10.14). גם לגבי אות ה חוות דעת טען המבקש כי היא לא ניתנה בהתאם לתקן 19.0 הנזכר, ובגין טענותיו הגיש את ההליך שהתנהל בפניי . הליך זה הסתיים, כאמור, בהסכמה חדשה בדבר מתן חוות דעת שנייה על ידי אותו שמאי בהתאם לתקן הנזכר, ובהתאם להוראות ההסכם מיום 22.10.14.
ג. דיון והכרעה
דין הבקשה לחתימה על פסיקתא להתקבל, אף בלא צורך בקבלת תשובה לתשובה מצד המשיב.
החתימה על הפסיקתא נועדה לאפשר את מימושו של פסק הדין, בהתאם לחוות הדעת שניתנה מכוחו . עמדתו של המבקש לפיה יש להימנע מחתימה על הפסיקתא בגין טענות שהעלה בעניין חוות הדעת, שקולה למעשה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי בשל קיומו של הליך שבו מועלות השגות על אותו פסק דין. כידוע, הנטייה היא שלא לעכב ביצוע פסק דין כאמור, אלא כאשר קיים חשש שהמשיג לא יוכל להיפרע בחזרה את הסכומים שישלם, אם בסופו של יום תתקבלנה השגותיו (ע"א 3062/14 חן נ' אוזן (30.7.2014)). במקרה שכאן, לא העלה המבקש כל חשש כזה, אלא הסתפק כאמור ב טענה כי הגיש הליך שבו השיג על חוות הדעת, שלטעמו חורגת מהסכמת הצדדים. בטענה זו אין די כדי להימנע ממימושו של פסק הדין כפי שהוא לעת הזו, וזאת מבלי לגרוע מכך שאם בסופו של יום תתקבלנה טענות המבקש נגד חוות הדעת, ו"דמי הפינוי" יועמדו על סכום נמוך יותר , יהיה על המשיב להחזיר לו סכומים שקיבל ביתר.
מעבר לכך, מאזן הנוחות נוטה לעברו של המשיב, שכן המשיב פינה את הנכס לפני מספר חודשים, ובהתאם להסכמת הצדדים כבר היה על המבקש לשלם לו את יתרת "דמי הפינוי". אין כל הצדקה לאפשר למבקש להחזיק בנכס בלא לשלם למשיב יתרה זו, בייחוד מקום שבו עד עתה שילם המבקש רק 36.6% מ"דמי הפינוי" שאותם קבע השמאי פן .
במצב דברים זה איני נדרש להתייחס בפירוט לסיכויי קבלת ה טענות שהעלה המבקש נגד חוות הדעת השנייה במסגרת ה"פ 55922-08-15 . עם זאת, בזהירות המתבקשת אציין כי לטעמי תעמודנה בפני המבקש משוכות לא פשוטות להוכחת טענותיו, בהינתן העובדה שהשמאי עצמו ציין כי חוות דעתו השנייה ניתנה בהתאם לתקן 19.0, וחוות דעת זו אף שונה מהותית מחוות הדעת הראשונה (שלגביה נטען כי לא ניתנה בהתאם לאותו תקן); ובהינתן העובדה שעל פי הסכמת הצדדים "התמורה שיקבע השמאי תהיה סופית ובלתי ניתנת לערעור" (סעיף 7 להסכם, נספח א להמרצת הפתיחה, שאושרר בהסכמה מיום 18.3.15).
הבקשה לחתימה על הפסיקתא מתקבלת, אפוא. המבקש ישלם למשיב סך של 950,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 26.8.15 ועד למועד התשלום בפועל . בנוסף, יישא המבקש בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ₪.
ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ה, 01 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק איפרגן
נתבע: נסים לוי
שופט :
עורכי דין: