ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לאה סורוזון נגד המוסד לביטוח לאומי :

30 אוגוסט 2015
לפני: כבוד השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ

התובעת:
לאה סורוזון
המנוח: יצחק סורוזון ז"ל
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

מינוי מומחה רפואי:
ד"ר גפן טמיר, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ-רפואי, (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן, בהחלטה זו, והמתייחסות למנוח. היועץ הרפואי מתבקש לעיין בכל המסמכים הרפואיים המצורפים וליתן חוות דעתו תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.
אם וככל שמי מן הצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד , תוך 5 ימים מיום קבלת החלטה זו.

מסמכים רפואיים:
רצ"ב תיק ובו כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לעניינו של ה מנוח.

העובדות:
המנוח, יצחק סורוזון ז"ל, עבד בתעשייה האווירית מחודש נובמבר 1969 ועד לשנת 1988 במחלקת בדיקות אל הרס וביקורת חלקי מטוסים במפעל ש.ה.ל. מאוקטובר 1968 עד לשנת 1971 עבד המנוח כמנקה וכמסמן חלקים, אך בזמנו הפנוי היה עוזר בעבודת הביקורת על שלביה. החל משנת 1971 ועד לפרישתו עבד המנוח כמבקר עם הסמכה רשמית.

המנוח לא עישן לאורך השנים.

המנוח היה מקבל תלושי חלב, זאת מתוך מחשבה שהחלב עוזר לרענן את קנה הנשימה מכלל החומרים.

במסגרת העבודה, היה על המנוח לעבוד עם מתכות מסוגים שונים לרבות מתכות מסוגסגות עם ציפויים של כרום, ניקל, קדמיום, ציפוי אלודיין. לא ניתן לכמת את מידת החשיפה לחומרים הללו.

להלן תיאור אופי עבודתו של המנוח:

שיטת הצבעים החודרים:
שלב ראשון- ניקוי החלקים: המנוח ביצע ניקוי של חלקי המתכת בחומרים שונים לרבות טריכלורואתילן, ג'נקלין ודגריזר חם וזאת על מנת להסיר שומנים, לכלוך וצבעים מחלקי המתכת. הניקוי בוצע ידנית או על ידי הנחת החלקים בסלסלה ואז טבילתם באמבטיות פתוחות של החומרים המוזכרים או בדגריזר החם שעבד כמשך 80% מזמן העבודה.

שלב שני- צביעת החלקים בצבע חודר: לאחר ניקוי החלקים היה על המנוח להטביל את חלקי המתכת ב אמבטיות פתוחות של צבעים חודרים (zyglo dye penetrant) ולפי הנדרש בוצעה צביעה באמצעות ספריי צבע (אירוסול).

שלב שלישי- הטבלת החלקים באמבטיות עם חומרים ממיסים: לאחר הצביעה היה על המנוח להטביל את החלקים באמבטיות עם חומרים ממיסים (emulsifier).

שלב רביעי- שטיפת החלקים עם מים זורמים: בשלב זה, היה על המנוח לשטוף את החלקים מהחומרים והצבעים באמצעות מים. מכיוון שבעת השטיפה החומרים המסוכנים נתזו לצדדים, השטיפה בוצעה תוך שימוש בכפפות ומסיכה על הפנים (לא היה מדובר במסיכה נשימתית). לאחר השטיפה מוכנסים החלקים לתנור לייבוש ולאחר מכן בודקים את החלקים עם אור אולטרה סגול לגילוי פגמים.

שלב חמישי- הטבלת החלקים באמבטיות עם אבקות שנראות כמו טלק: בשלב זה חיה המנוח טובל את החלקים באמבטיה נוספת שתפקידה היה להדגיש פגמים וליקויים בחלקי המתכת (פיתוח).

שלב שישי- ייבוש חלקים בתנורים: לאחר בדיקת החלקים באמצעות הצבעים החודרים והשימוש בחומרים כאמור, היה על המנוח לייבש את החלקים בתנורים. התנורים היו בתוך חלל העבודה ובעת הייבוש בחום ולאחר פתיחת דלת התנור היו נפלטים לאוויר ריחות חריפים של כלל המתכות, הציפויים והצבעים שהיו על המתכות.

השיטה המגנטית:
מעבר לאמור המנוח היה גם מבצע בדיקות מגנטיות וזאת באמצעות אבקה מגנטית שהינה תוצר של נפט (חומר על בסיס שמן) שמעורבב עם אבקת ברזל זרחתית. הבדיקה נעשה בחלל סגור תחת אולטרא סגול.

סביבת עבודתו של המנוח:
עבודתו של המנוח בוצעה בחלל גדול שבו עבדו מספר מחלקות במקביל, המרחק כין מחלקה למחלקה היה עשרות מטרים והמנוח ויתר העובדים, כחלק מתפקידם, נעו בזמן עבודתם ממחלקה למחלקה. כך למשל, לאחר איתור הפגמים היה על המנוח להעביר את החלקים למחלקה הבאה וזאת ע"פ הנהלים (לדוגמא מחלקת ציפויים וכיו"ב).

החלל היה מאווורר על ידי שתי דלתות פתוחות משני צדדיו וכן על ידי וֶנטה בקוטר של חצי מטר שעבדה ללא הפסקה.

מעבר לכך, מחלקות הצביעה, הציפויים, מחלקת הטיפוליים התרמיים, מחלקת הניקוי בעזרת החול וכיו"ב היו ממוקמות במרחק של עשרות מטרים (80-30 מטר) מעמדת עבודתו של המנוח (האנגר היה בגודל חצי דונם לערך- 500 מ"ר). בין המחלקות היו מחיצות עם דלתות פתוחות, הגדולות מדלת סטנדרטית. עבודתן של המחלקות האחרות והחומרים איתם עבדו היו מורגשים היטב בעמדת עבודתו של המנוח וכל העת ניתן היה להריח את ריח הצבעים והציפויים וכיו"ב.

ציוד מגן: במסגרת העבודה כאמור, התובע בדרך כלל לבש חלוק (אשר הוחלף פעם בשבוע) , סינר להגנה בזמן השטיפה והשתמש בכפפות מסוגים שונים בהתאם לסוג העבודה. המנוח אף עשה שימוש במגן פנים לא נשימתי להגנה על הפנים מפני התזת חומרים. כמו כן, לפי עדות עובדים שעבדו במחלקה זו, העובדים עברו בדיקות תקופתיות הכוללות בדיקות דם ושתן.

בשנות עבודתו של המנוח לא הייתה מודעות מלאה לסכנות הכרוכות בחשיפה לחומרים מסוימים, כמו המודעות הקיימת היום, עם חלוף השנים, התגלתה המסוכנות של חלק מהחומרים ונאסר להשתמש בהם או שיטות העבודה השתנו, בתוך כך החל שימוש בתחליפים.

העבודה במפעל התנהלה עפ"י הוראות הבטיחות אשר היו בתוקף באותה עת במפעל. נערכו בדיקות תקופתיות בעניין זה. התובע עבר בדיקות דם ושתן תקופתיות וכן נבדק ע"י רופא תעסוקתי במחלקה לרפואה תעסוקתית בתעשייה האווירית.

השאלות עליהן ישיב המומחה:
מה הסיבה הסבירה ביותר לפטירת המנוח על פי החומר הרפואי שבפניך?

האם יש קשר סיבתי (גרימה או החמרה) בין מחלתו לבין תנאי עבודתו, כמתואר בעובדות?
שימת לב המומחה מופנית לכך כי: ראשית, גרימה – אין משמעה בהכרח גרימה בלעדית, אלא די בכך שהפגיעה בעבודה בצירוף גורמים נוספים הביאה למות המנוח; שנית, מבחינת מידת הגרימה הנחוצה לקביעת קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לפטירה, יש צורך בהשפעה משמעותית של הפגיעה בעבודה על מות המנוח.

האם השפעת תנאי עבודתו על מחלתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (אם קיימים כאלה) אצל התובע?

מיקרוטראומה - האם ניתן לראות בכל פעולה ופעולה שביצע התובע כמפורט בעובדות משום פגיעה שהיא שכשלעצמה לא גרמה למחלת התובע אולם בהצטרפות כל הפגיעות יחד נגרמה מחלתו?

המומחה ינמק תשובותיו.

התיק יובא לעיוני ביום 18.10.15.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים ולידי המומחה .

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ה, (30 אוגוסט 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

ק. אסף כהן


מעורבים
תובע: לאה סורוזון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: