ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הדיל פארס נגד מדינת ישראל :

בפני השופט אבישי קאופמן

מבקשים

הדיל פארס

נגד

משיבים

מדינת ישראל

החלטה

המבקשת עתרה להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 20.3.14. המבקשת טוענת כי לא ידעה על הדוח עד חודש יוני בו פנתה לרשות הרישוי לחידוש רשיונה וכי לא היא שנהגה ברכב במועד הרלוונטי, אלא אחיה.

המשיבה התנגדה לבקשה והציגה אישור בדבר המצאת הדוח לכתובתה של המבקשת וכן אישור על תשלום הקנס שבדוח עוד בחודש ינואר 2015.

בהקשר לתשלום הדוח ניתנה למבקשת הזדמנות להשלים טענותיה והיא הגישה תצהיר משלים שלה ושלם אביה לפיו שילם האב את הקנס בלא ידיעתה של המבקשת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, לפי הוראת סעיף 229(ח') לחסד"פ: "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו ".

לאור הוראה זו, קבע בית המשפט העליון כי הארכת מועד להישפט לאחר התשלום אפשרית רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בהן לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו. ראו לעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל ; רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל ; רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל ורע"פ 9540/08 עופר מוסברג נגד מדינת ישראל והחלטות רבות אחרות.

כפי שקבע בית המשפט המחוזי בעניין כוכבי: "הדעת וההיגיון מחייבים שהיא יכולה לדעת על הדו"חות שנתקבלו בבית הוריה ושולמו על ידי אחיה. לפיכך אין היא יכולה להישמע בטענה שלא יכלה לדעת על הדו"חות ועל העבירות שביצע אחיה ועל תשלום הקנסות על ידי אחיה ".

במקרה דנן התקבל הדוח בביתה של המבקשת, וגם אם אקבל טענתה כי שולם בידי אביה בלא ידיעתה אין בכך כדי לסייע לה, בהתאם להלכת כוכבי. המבקשת לא הראתה כי לא הייתה יכולה לדעת על הדוח, ואם אכן לא ידעה עליו היה זה רק כתוצאה מעצימת עיניים מצידה להודעה שהתקבלה בביתה.

מעבר לכך, העובדה שדבר תשלום הקנס וקבלת הדוח בביתה של המבקשת לא הוזכרו כלל בבקשה המקורית, מטילה צל של ממש על טענת המבקשת. המבקשת סיפרה בבקשה המקורית כי מי שנוהג ברכב בדרך קבע הינם אביה ואחיה וכי ערכה בירור בדבר זהות הנהג. לו אכן היה נערך בירור כנטען בוודאי הייתה שומעת המבקשת מאביה על קבלת הדוח ותשלום הקנס ולא היה צורך בהעלאת עובדה זו בידי המשיבה בתגובתה.

אינני מתעלם מטענת המבקשת כי לא נהגה ברכב, אשר לכאורה מעניקה לה הגנה של ממש כנגד העבירה, אולם כפי שכבר נקבע לא אחת, הכללים בעת דיון בבקשה להארכת מועד שונים מאלה החלים בבקשה לביטול פסק דין, והדגש העיקרי הוא על הסיבה לאיחור. הטעם לכך הוא סוג ההליך אותו ביקש המחוקק להגביל משיקולים של יעילות. ראו לעניין זה החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ת 42904-01-14 אברהם מויאל נ' מדינת ישראל שם נדחתה בקשה להארכת מועד לאחר תשלום הדוח, על אף שהמבקש הראה לכאורה כי מכר את הרכב בטרם מועד העבירה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ה, 30 אוגוסט 2015.


מעורבים
תובע: הדיל פארס
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: