ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם עדרי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד הנשיאה ורד שפר
נציג ציבור (עובדים) מר יוסי עבאדי
נציג ציבור (מעסיקים) מר דב רוזנברג

התובע
אברהם עדרי, ת.ז. XXXXXX055
ע"י ב"כ: עו"ד סאמי אכתילאת

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי עינב-גולן

פסק דין

1. התובע פנה לנתבע וטען כי ביום 20.05.13 נפגע בכתפו ה שמאלית ובגב במסגרת עבודתו, וביקש להכיר באירוע כתאונת עבודה.
תביעת התובע נדחתה, וזאת מהנימוק שלא הוכחה התרחשותו של האירוע התאונתי הנטען.

מכאן התביעה שבפנינו.

2. ביום 12.03.15 שמענו את עדותם של התובע ושלושה עדים מטעם ההגנה, וגרסתו של התובע באשר לאופן התרחשות האירוע התקבל כמהימנה ותאמה באופן מלא את הפרטים שמסר בהודעה לחוקרת המל"ל ביום 26.12.13.

3. בהחלטה מיום 21.04.15 קבענו כי התרחשותו של האירוע כהגדרתו לעיל הוכחה בפנינו, וזאת בהתחשב שגרסת התובע ביחס להתרחשותו של האירוע לא נסתרה, ונתמכה בהודעתו לחוקר המל"ל, ובהתאם קבענו שהוכח בפנינו הפרטים העובדתיים הבאים –
א. התובע, יליד 1958, בעת הרלוונטית עבד בשירותו של מר אלמליח, וזאת בחלוקת משלוחים ללקוחות.
ב. ביום 20.05.13, בשעה 11:00 לערך, במהלך עבודתו ותוך שהתובע שוהה ברכב, מסיבה לא ברורה, הרכב החל לעלות באש כשהתובע בתוכו.
מאחר ושמשות הרכב היו סגורות ובשל תקלה בידיות המשמשות לצורך הורדתן, נבצר מהתובע להוריד את השמשות, ובשל החום שנוצר נבצר ממנו גם לפתוח את הדלתות. משהרכב הוסיף לבעור, התובע ניסה לשבור את חלונות הרכב מימין ומשמאל בכתפיו, עד שהצליח לשבור עם מרפק שמאל את החלון השמאלי ולקפוץ דרכו אל מחוץ לרכב ונחת על הרצפה (להלן ולעיל: "האירוע").

4. לצורך קביעת הקשר הסיבתי רפואי בין האירוע לבין מצבו הרפואי של התובע מינינו בהחלטה הנ"ל כמומחה רפואי מטעם בית הדין את דר' אורי בלנקשטיין, והפנינו אליו את השאלות הבאות –
"1. מהי המחלה או מהו הליקוי אשר ממנו סבל התובע בכתף השמאלית ובגב התחתון, החל מיום האירוע שנקבע בהחלטה הרצ"ב שהוכח לכאורה?
2. האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בו לחלות במחלה או ללקות בליקוי אלמלא התרחשותו של האירוע?
אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו.
3. האם השפיעה התרחשותו של האירוע השפעה כלשהי על הופעת המחלה או הליקוי, והאם יש קשר סיבתי ביניהם ובאיזו מידה?".

5. בחוות דעתו, בהשיבו לשאלות הנ"ל, השיב דר' בלנקשטיין כי התובע סובל מליקוי בכתף שמאל וכי "קיים קשר סיבתי בשיעור של 50% בין בעיית הכתף השמאלית לאירוע". להלן תשובותיו –
"1. ביום האירוע (20/05/2013) מבחינה אורתופדית סבל התובע מחבלה בכתף שמאל. נבדק בחדר המיון ביה"ח "האנגלי" בנצרת בצילומי כתף שמאל – לא נמצאו שברים. בבדיקת US כתף שמאל (18/07/2013) נמצא קרע מסוג FTT בגיד ה – S.S בורסיטיס ניכרת, טנוסינוביטיס של גיד הביצפס הארוך.
אין רישומים על הגב התחתון בתעודת חדר המיון מיום התאונה (בתיק הרפואי רישומים קודמים רבים על כאבי גב תחתון).
2. קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בו ללקות בליקוי אלמלא, התרחשותו של האירוע. בעיית הכתף השמאלית הייתה קיימת לפני האירוע הנדון (20/05/2013). היה מעורב בתאונת דרכים (12/08/2012). בבדיקתו (25/04/2013) לפני האירוע הנדון בתיקו הרפואי נרשם (תלונות על כאבים בכתף שמאל מזה כחודש ימים, רגישות והגבלה בתנועות יד שמאל, לפי דבריו הכאבים קשורים ל – R.A שעבר ב – (08/2012).
3. התרחשותו של האירוע השפיעה השפעה כלשהי על הליקוי בכתף שמאל – לדעתי, קיים קשר סיבתי בשיעור של 50% בין בעיית הכתף השמאלית לאירוע 20/05/2013 בהסתמך על הרישומים מחדר המיון.
50% הנותרים כאבי כתף שמאל מהם סבל טרם האירוע הנדון".

6. במסגרת סיכומיה, ביקש ב"כ הנתבע כי בית הדין ישקול מחדש את הקביעה בדבר קיומו של האירוע. לגישתה, התובע לא הרים את נטל הוכחת קיומו של האירוע הנטען, וכי גרסתו הייתה רצופת סתירות וחוסר הגיון קיצוני ולא ניתן היה שלא להתרשם מחוסר אמינותו ומאי סבירות גרסתו.

7. ב"כ התובע לעומת זאת תמך בהחלטת בית הדין, והדגיש כי יש לאמץ את חוות דעת המומחה ולקבל את התביעה.

דיון והכרעה –
8. בהחלטה בה נקבעו העובדות, נאמרו הדברים הבאים -
"ב"כ הנתבע, מצידה, לא חלקה על עצם העובדה כי האירוע התרחש במהלך העבודה, תוך כדי שהתובע נוהג ברכב העבודה שהחל לעלות באש, אלא שהמחלוקת שהתגלעה בין הצדדים נגעה בכל הקשור לגרסת התובע המתוארת לעיל, ולפיה נפגע בכתפיו תוך כדי ניסיון שבירת שמשות הרכב משלא הצליח לפתוח את הדלתות או החלונות.
טענת ב"כ הנתבע הושתתה למעשה על ניתוח הראיות, ובעיקר על גרסתו של מר אלמליח אשר בהודעתו לחוקר המל"ל הכחיש את התקלה הנטענת בידיות הרכב, וכן סיפר כי חרף כך שהגיע למקום ושהה שם כשעתיים, התובע לא סיפר לו לא על כאביו ולא על סיפור ההילכדות ברכב והקפיצה ממנו לאחר שבירת החלון, כנטען.
הוסיף מר אלמליח בהודעתו, והפנה לכך ששרת העובד בבית ספר הממוקם סמוך למקום התרחשות האירוע, ראה את שהתרחש ומוכן היה להעיד על המקרה.

יוער כי לא הובא למתן עדות לפנינו אותו השרת שהזכיר מר אלמליח, ולמעשה גם מעיון בדברים שמסר מר אלמליח בהודעתו לחוקר המל"ל התרשמותנו מדבריו היתה כי אלה נאמרו על רקע יחסי עבודה עכורים בינו לבין התובע, שככל הנראה נחשפו לאחר שפרטי האירוע וגרסת התובע בהקשר זה פורסמו בעיתונות המקומית (נ/6). מר אלמליח הגיב לכתבה וגרסתו הנגדית פורסמה באותו עיתון (נ/7), ואולם גם דבריו שם לא היה בהן כדי לפגוע בגרסת התובע בכל הנוגע להתרחשויות שתוארו על ידיו, שכן מר אלמליח לא היה עד למתרחש, ועיקר גרסתו בנויה מהשערות.
גם יתר עדי הנתבע והראיות שהוצגו מטעמו לא היה בהן כדי להפריך כליל את גרסת התובע.

גם הפרטים שתועדו באנמנזות הרפואיות שנגבו מהתובע בסמוך לאחר התרחשות האירוע תואמים את גרסתו בפני בית הדין.
כך נרשם בדו"ח מד"א מיום 20.05.13 (נ/3): "תלונה עיקרית: קוצר נשימה, כאבים בכל הגוף...מחלה נוכחית: בזמן נסיעה ברכב הרכב מסיבה לא ידועה התחיל לעלות באש, לדבריו קפץ מחלון הרכב בזמן שהרכב נוסע, מאוחר יותר הרכב נשרף כולו, מתלונן על קוצר נשימה וכאבים בגוף ולדבריו הקיא מספר פעמים לפני שהגענו... אבחנות: שאיפת עשן...טיפול אחר ותגובה לטיפול: טופל ע"י חמצן, עירוי נוזלים...". בדו"ח הקבלה לבית חולים נצרת (נ/5) נרשם: "סיבת הפניה: הרכב נשרף, קפץ דרך החלון ונחבל בכתף שמאל...לדברי הנ"ל נפל מאוטו בזמן עבודה ונחבל בכתף שמאל...". במסמך "סיכום מחלה" של בית חולים נצרת (נ/5) נרשם: "לדברי האם – האוטו נשרף, שאף עשן. נשלח למיון עקב סיפור של שיעול וקוצר נשימה...עבר צילום כתף שמאל...מועבר למיון אורטופדי".
במסמך רפואי "סיכום יעוץ" של דר' ילנה גורליק, רופאה פסיכיאטרית מיום 17.09.13 (נ/2) נרשם: "בתאריך 20.05.13 עבר תאונת עבודה בתור נהג רכב, באופן פתאומי האוטו עלה באש, באוטו לא היו ידיות לפתוח אוטו מבפנים, החלון היה סגור, היה לקוד באוטו 7 דקות, שבר חלון והצליח לצאת. נפל על הכתף. האוטו התחיל להתפוצץ....סובל מקרעים בכתפיים...".

זה המקום לומר שאיננו מתעלמים משורה של תמיהות שהעלתה ב"כ הנתבע בכל הנוגע לתיאוריו של התובע, והתאמתם לראיות אחרות בראשן עדות מעבידו ותמונות של המכונית שלא תמכו בפרטי גרסתו.
נאמר כי גם התרשמותנו מעדותו הייתה כי ניכרה בדבריו נטייה להגזמה.
יחד עם זאת לא היה בתמיהות אלה כדי להפריך כליל את גרסת התובע שהובעה מספר פעמים עוד בטרם ידע דבר דחיית תביעתו, ועל כן אנו קובעים שהוכח בפנינו לכאורה כי התובע היה בתוך רכב שהחל לבעור, התקשה לפתוח את הדלת, הטיח בחלון את זרועו כתפו ומרפקו השמאליים, ואז קפץ החוצה מהרכב".

איננו מוצאים לנכון לסטות מקביעותינו שפורטו לעיל ומהעדפתנו את העולה מעדותו של התובע , שכן כאמור על פי התשתית העובדתית שנקבעה ואשר עלתה בקנה אחד עם גרסת התובע שלא נסתרה ונתמכה ברישומים הרפואיים שנגבו מהתובע בסמוך לאחר התרחשות האירוע, התרשמותנו הייתה כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת התרחשותו של האירוע מיום 20.05.13, ובשל כך מינינו מומחה רפואי אשר ידון בשאלת הקשר הסיבתי רפואי בין אותו אירוע לבין מצבו הרפואי של התובע.
לפיכך, איננו רואים הצדקה להעריך מחדש את הקביעות העובדתיות ולשנות מקביעותינו בדבר קיומו של האירוע כהגדרתו לעיל.

על פי ההלכה הפסוקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות.
יחד עם זאת, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים והוא נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע תשן/0-48 המוסד לביטוח לאומי - עמירם פיאלקוב , פד"ע כב', 321, דב"ע לו/0-8 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374, עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לב [1], 322).
במקום אחר נפסק כי, בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. (דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר , לא פורסם).

במסגרת חוות דעתו, התייחס המומחה מפורשות לנושא הקשר הסיבתי ולאבחנות הרפואיות של הכתף השמאלית בתקופה שעובר למועד הפגיעה מיום 20.05.13 ולאחריה , ובתוך כך קבע כי "קיים קשר סיבתי בשיעור של 50% בין בעיית הכתף השמאלית לאירוע 20/05/2013 בהסתמך על הרישומים מחדר המיון.
50% הנותרים כאבי כתף שמאל מהם סבל טרם האירוע הנדון".
עיננו הרואות, אם כן, שחוות דעת המומחה לא מותירה ספק באשר לקיום קשר סיבתי כנדרש על פי הדין והיא ברורה וחד משמעית.

9. אשר על כן, התביעה מתקבלת במובן זה שאנו קובעים כי האירוע כהגדרתו לעיל היה בגדר תאונת עבודה, ומורים לנתבע לשלם לתובע דמי פגיעה שיחושבו בהתאם להוראות הדין.

בנסיבות העניין, על הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ .

10. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו באלול תשע"ה 30/08/2015, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

5129371
54678313מר יוסי עבאדי
נציג ציבור (עובדים)

ורד שפר, שופטת
נשיאה

מר דב רוזנברג
נציג ציבור (מעבידים)


מעורבים
תובע: אברהם עדרי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: