ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דינה ביטון נגד באסם דעאס :

בפני כבוד ה שופט ירון בשן

תובעים

  1. דינה ביטון
  2. המוסד לביטוח לאומי

נגד

נתבעים

  1. באסם דעאס
  2. המאגר הישראלי לביטוחי רכב
  3. קרנית , קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

נגד

צדדי ג

  1. עירקי איברהים
  2. באסם דעאס

החלטה

1. בית-המשפט הורה על הגשת הראיות בכתב וכן קבע נוהל הגשת התנגדויות שנועד לוודא שהצדדים עצמם ידעו מי העדים שעליהם לזמן כדי להגיש באמצעותם מסמכים שונים ועל אילו מסמכים יוכלו להס תמך. התוצאה היתה "מבול" של התנגדויות ותגובות צולבות שחלקן הגדול נקטו לשון כללית ולא הפנו למסמכים ספציפיים ואף לא העלו טעמי התנגדות ספציפיים.

2. לא ברור לאיזו תכלית מכוונת הכרזה של בעלי-דין על התנגדותם לכל ראיה בלתי קבילה, כאשר אינם טורחים לפרט מה העדות ומדוע אינה קבילה. אם הכוונה היא "שמירת זכויות", שתאפשר להם בעתיד לטעון שיש להתעלם מראיה כלשהי, מדובר במקח טעות. אין אפשרות לברר טענה מעורפלת וראיה שהתקבלה ללא התנגדות תשמש כראיה במשפט.

3. צדדים שונים התנגדו להגשת מסמכים רפואיים שונים. לעתים סייגו זאת, והסכימו שהתיעוד הרפואי יוגש כראיה, אך לא לאמיתות תוכנו. מדובר בהתנגדוי ות סרק. התיעוד הרפואי נשלח למומחה שמינה בית-המשפט והוא התשתית לקביעותיו. ככזה הוא חלק מחומר הראיות בתיק. יתירה מזו, מדובר ברשומות מוסדיות אשר על פניהן קביל ות גם כראיה לאמיתות תוכנן לפי סעיף 36 לפקודת הראיות. א ף שבהליכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 אין הצדדים רשאים להוכיח דרגת נכות ב העדת רופאים מטעמם, אין חוק זה מונע הוכחה של עובדות רפואיות שבעבר. כך למשל, אם נטל בעל-דין חופשת מחלה שאישר לו רופא, או נמנע מעבודה בשל המלצת רופא תעסוקתי, רשאי הוא להוכיח לא רק מה עשה (בעצמו), אלא גם את הבסיס (בתיעוד הרפואי) למעשיו. התוצאה היא, שכל התיעוד הרפואי שהגישו הצדדים קביל – והצדדים יטענו בהמשך בנוגע למשקלו.

4. הנתבעת 2 התנגדה למסמכים שונים שהגישה התובעת ופורטו בסעיף 4 להודעתה מיום 21.5.15. גם היא לא נימקה את התנגדותה. בנוגע למסמכים הרפואיים שנכללים ברשימה, בדעת בית-המשפט להתייחס לתוכנם ולממצאיהם ולהתעלם מהרכיבים הדומים בהם לחוות-דעת. בנוגע למסמכים המפורטים בסעיפים 5 ו -6 להודעה – תדאג התובעת לזמן את עורכי המסמכים ולהגישם באמצעותם.

5. הנתבעת 3 הגישה את התנגדויותיה בשלוש הזדמנויות. בהודעות קצרות מיום 28.11.12 ומיום 15.6.15. ביום 7.7.15 הגישה הנתבעת 3 התנגדות ארוכה מעט יותר, שגם היא אינה אלה רצף של אמירות כלליות שאינן מעלות טענות ספציפיות כלפי מסמכים הניתנים לזיהוי. התנגדות לא מנומקת היא התנגדות סרק והיא נדחית. הדרישה שעורכי "כל המסמכים" יובאו להעיד על תוכן מסמכיהם לא נראית כמיועדת לשרת תכלית ראויה כלשהי. אילו רצתה הנתבעת 3 שמסמך ספציפ י כלשהו יוגש על- ידי עורכו, היתה יכולה לנהוג כנתבעת 2 ולפרט את מספרו של המסמך ואת שמו של העד. היא עצמה לא טרחה לבזבז משאבים על רישום דרישותיה כך והדבר מדבר בעד עצמו. הדרישה הכללית והלא מנומקת –נדחית.

6. ביום 2.7.15 התנגדה התובעת להגשת דוחות חקירה ע"י הנתבעת 2. לא מצאתי שהנתבעת 2 ביקשה להגיש דוחות חקירה או להעיד חוקרים. ככל שהוגשה בקשה כזאת ונשמטה מעיוני, יביא ב"כ הנתבעת 2 את המסמכים הדרושים להחלטה לישיבה הקרובה.

7. מתוך הודעות הצדדים בנוגע לפרקי הזמן הדרושים להם לחקירת העדים, נראה שיש לקבוע 4 ימי דיונים – והדבר יהיה כרוך בהוצאות גדולות. על מנת לקבוע את סדר הדיונים נקבעת ישיבת קדם-משפט ליום 10.9.15 בשעה 8:30.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ה, 28 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דינה ביטון
נתבע: באסם דעאס
שופט :
עורכי דין: