ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדר מרמור נגד אומגה כרסום וחריטה בע"מ :

לפני:

כבוד הרשמת דניה דרורי

התובע
אלכסנדר מרמור, ת"ז XXXXXX050
ע"י ב"כ: עו"ד ארנולד ורקליס
-
הנתבעת
אומגה כרסום וחריטה בע"מ, ח"פ 511535791

פסק דין

1. המחלוקת שנותרה בין הצדדים בהליך זה נוגעת לשאלת אופן חישוב שכרו של התובע, מר אלכסנדר מרמור (להלן – העובד) עבור עבודתו במשמרות לילה.

לאחר שהוגשה התביעה, ובוצע תשלום חלקי, התייתר הדיון במחלוקות הנוגעות להפרשי פיצוי פיטורים והפרש בגין הפרשות מעסיק לגמל (דברי ב"כ התובע בפרו: 6; ש: 5-9).
עוד הוסכם כי על חשבון זכאותו של התובע להפרשים בגין שכר עבודה וגמול בגין עבודה בשעות נוספות עבור משמרות הלילה שולם סך של 3,340 ₪ (דברי ב"כ התובע בפרו: 6; ש: 6-7).

רקע עובדתי
2. העובד הועסק בשירות הנתבעת, אומגה כרסום וחריטה בע"מ (להלן – המעסיקה) בין התאריכים 23.5.13 – 7.5.14.

3. העובד מועסק בשכר לשעה שעמד על 26 ₪ במהלך תקופת העבודה.

4. עבודתו של העובד במפעלה של המעסיקה בוצע במסגרת משמרות.
שעות העבודה במשמרת לילה השתרעו בין השעות 18:00 עד 6:00 בבוקר שלמחרת.

5. כעולה מדו"חות הנוכחות ותלושי השכר שצורפו לכתב התביעה, בגין עבודתו במשמרת לילה חושב השכר עבור משמרות הלילה על-ידי המעסיקה באופן הבא:
א. בגין 6 השעות ראשונות למשמרת ועד חצות – לפי תעריף בשיעור 122% מהשכר הרגיל;
ב. בגין 6 השעות שלאחריהן והחל מחצות – לפי 145%.

6. המעסיקה היא מפעל המעסיק עובדים בענף המתכת.
העובד טען כי חלות הוראותיו של צו ההרחבה המרחיב את תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7023/2003) לפיו ההוראות המורחבות שבתוספת לצו יחולו על העובדים והמעבידים בתעשייה ובמלאכה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה עד 20 עובדים במפעל.
המעסיקה טענה בסיכומים מטעמה כי אמנם הסכימה במהלך הדיון כי "הצו הרלוונטי הוא צו ההרחבה בענף המתכת" (כאמור בפרו: 7; ש: 11), אלא שבמפעלה מועסקים מעל 20 עובדים, ולכן חל צו ההרחבה בענף בנוסחו מ- 1979.

מכיוון שהמעסיקה העלתה טענה זו לראשונה בסיכומים מטעמה וטענתה בעניין זה לא הועלתה בכתב ההגנה או בתגובה לכתב התביעה המתוקן, יש לקבל את טענת העובד בדבר הצו שחל בנסיבות העניין. לפיכך, הצו שעל-פי הוראותיו ייבחנו טענות הצדדים בהליך זה הוא צו ההרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה 2004, המרחיב את תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי 7023/2003 (להלן – צו ההרחבה או הצו).

7. שעות המשמרות כמוגדר בצו ההרחבה שונות משעות המשמרות כנהוג אצל המעסיקה.

בסעיף ההגדרות בצו (סעיף 1) מוגדרות המשמרות באופן הבא:
"משמרת יום: עבודה בתחום השעות 6:00 – 17:00;
משמרת שניה: עבודה בהיקף של ½7 בתחום השעות 14:00 – 22:00;
משמרת שלישית: עבודה בהיקף ½6 אשר שעתיים לפחות ממנה הם בתחום השעות 22:00 עד 6:00 בבוקר למחרת.".

בפרק ד' לצו נקבע באשר ל"שעות עבודה נוספות" – "שעות עבודה, שמועסק בהן עובד לפי דרישת המעביד מעבר לשעות העבודה היומיות הרגילות, נחשבות לשעות עבודה נוספות, והן משתלמות בתוספת של 25% מהשכר המשולב עבור השעתיים הראשונות, 50% מהשכר המשולב החל מהשעה הנוספת השלישית, בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א – 1951".

סעיף ב לפרק ד' לצו קובע עוד כי במשמרת שניה יהיו העובדים זכאים לתוספת של 122.5% על שכרם המשולב, ובמשמרת השלישית יהיו העובדים זכאים לתוספת של 142.5% על השכר המשולב.

טענות הצדדים
8. לטענת העובד, דרך חישוב תשלום השכר כפי ששולם על-ידי המעסיקה אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הצו, ולפיכך נותרה המעסיקה ביתרת חובה כלפיו.
העובד טוען כי הוא זכאי לתוספת בשיעור 145% (שיעור תוספת משמרות הנהוגה אצל המעסיקה בין השעות חצות ל- 06:00 בבוקר) עבור כלל שעות העבודה במשמרת הלילה שביצע ואשר החלה בשעה 18:00, וזאת משום שמרבית שעות משמרת הלילה כהגדרתה אצל המעסיק "נופלות" בגדר משמרת הלילה כהגדרתה בצו.

כן טען העובד כי בנוסף לתוספת הקבועה עבור המשמרת השלישית בגין כלל שעות המשמרת יש להוסיף את התוספות כקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה).
על-פי חישובי העובד (ת/1), הוא זכאי לשכר בסך 537.22 ₪ בגין כלל שעות העבודה במשמרת לילה כפי שבוצעה אצל המעסיקה.

9. המעסיקה הסכימה כי חישובי השכר כפי שבוצעו על ידה היו שגויים, אלא שלשיטתה גם חישובי העובד כפי שהוצגו בהליך כאן שגויים, וזאת מהטעמים הבאים:
א. לא כל שעות העבודה במשמרת לילה אצל המעסיקה מזכות בתוספת עבור עבודה במשמרת שלישית לפי הצו (אלא רק שעות העבודה שלאחר השעה 22:00).
לטענת המעסיקה, את הזכאות לתוספת משמרות בגין עבודה במשמרת השלישית בשיעור 142.5% – יש לחשב החל מהשעה הראשונה למשמרת כהגדרתה בצו ובהיקף שעות העבודה כפי שהוגדר בצו, היינו החל משעה 22:00.
מכאן, שלגישת המעסיקה (כמפורט בתחשיב נ/1), תוספת בשיעור 142.5% תשולם בגין עבודה שבוצעה החל משעה 22:00, ואילו לגבי השעות שקדמו לשעה 22:00 יש לחשב את הזכאות לשכר לפי השכר המשתלם לפי הוראות הצו עבור המשמרת השניה (תוספת בשיעור 122%).
ב. העובד לא לקח בכלל חישוביו את 30 דקות ההפסקה שניתנה במהלך המשמרת, ויש לנכות את זמן ההפסקה מחישובי העובד;
ג. העובד לא לקח בכלל חישוביו את ההטבה ששילמה המעסיקה כפי שבאה לידי ביטוי בתשלום תוספת בשיעור 145% על שעות העבודה החל מחצות ועד השעה 06:00 בבוקר שלמחרת (במקום תוספת של 142.5% כקבוע בהוראות הצו), ולכן יש לנכות את שיעור ההטבה.

דיון והכרעה
10. לעניין ההפסקות – יש לקבל את טענת העובד, ואין מקום לנכות את זמן ההפסקה מזכאות העובד להפרשי שכר ותוספת משמרות עבור משמרות הלילה.

העובד טען (סעיף 4 לכתב התביעה המתוקן) כי אמנם זכה ל- 30 דקות הפסקה במשמרת השלישית, אך תמורתה של הפסקה זו לא נוכתה משכרו הרגיל כפי ששולם בפועל על-ידי המעסיקה. מכאן ביקש העובד להסיק כי הצדדים הסכימו כי העובד זכאי לשכר גם עבור זמן ההפסקה, ולכן אין להפחית מתחשיב השכר המתוקן בהתאם להוראות הצו את זמן ההפסקה.

לטענת המעסיקה – מכיוון שאין מחלוקת כי בפועל ניתנה הפסקה לעובד במשמרת הלילה, יש להפחית מהתחשיב שייערך את זמן ההפסקה.

סעיף 20(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי הפסקה רצופה בת חצי שעה לא תיכלל במסגרת שעות העבודה של העובד, והמעביד אינו חייב בתשלום בגינה. אלא שבנסיבות המקרה כאן לא נסתרה טענת העובד כי בפועל לא נוכה זמן ההפסקה מתחשיב השכר כפי שבוצע אצל המעסיקה, וזאת במשך כל תקופת העבודה בת כשנה. מדרך ביצוע התשלום בפועל לאורך כל תקופת ההעסקה, ובהעדר כל אינדיקציה אחרת, יש להסיק כי אכן זו היתה כוונת הצדדים וזו היתה ההסכמה ביניהם, ואין מקום לסטות מהכלל לפיו סכום המשולם לעובד כשכר מבטא את הסכום המגיע לו.
אמנם, "....במקרים מסוימים רשאי המעסיק לערוך חשבון מדויק עם העובד על תשלומי יתר, ועצם תשלום סכום לעובד אינו קביעה מוחלטת של זכאות או בדבר נכונות הסכום. אולם, כאשר אין הסכם מפורש בעניין, ההתחשבנות של המעסיק עם העובד חייבת להתבצע תוך זמן סביר ובתום לב. " (ע"ע (ארצי) 1260/00 מרקוביץ' – אקורד הנדסה בע"מ (5.8.02)).
בנסיבות המקרה כאן, משטענות המעסיקה בעניין תשלום ביתר בגין זמן הפסקה הועלו רק כטענות הגנה בהליך כאן, ואינן מעוגנות בהסכם שבין הצדדים הקובע אחרת -אין מקום לנכות את שוויה של הטבה זו, הגם שהיא חורגת מהזכאות הקבועה בדין.

11. בדומה לאמור בשאלת ניכוי זמן ההפסקה, יש לקבל את עמדת העובד באשר לדרך ההתייחסות לתשלום תוספת משמרות בשיעור 145% ששולמה על-ידי המעסיקה עבור עבודה בין השעות חצות ל- 06:00 בבוקר למחרת (בעוד התוספת למשמרת השלישית כהגדרתה בצו ההרחבה היא 142.5%).
אין לנכות את הסכומים ששולמו מעבר לתוספת לה זכאי העובד לפי הצו, שכן מדובר בהטבה ששולמה בהסכמה במהלך כל תקופת עבודתו (לעניין זה ראה גם בסעיף 34 לפסק-הדין בע"ע (ארצי) 469/08 דניאל אלמליח ו-29 אח' נ' הורן את ליבוביץ' בע"מ (3.5.11)).

יחד עם זאת, אין לחשב (כטענת העובד) את ההטבה הגלומה במתן תוספת בשיעור 145% עבור כלל שעות משמרת הלילה (כפי שטען העובד), אלא רק בגין אותן שעות שבגינן שולמה ההטבה בשיעור זה ובאופן החורג מהוראות הצו, כלומר בין השעות חצות עד 6:00 בבוקר שלמחרת.
לפיכך, תחשיב העובד דורש תיקון בעניין זה.

12. יש לקבל את עמדת העובד באשר לשאלת שיעור התוספת לה זכאי העובד בגין שעות העבודה שבין 18:00 עד 22:00 באופן שתוספת המשמרות עבור שעות אלה תועמד על 142.5% (ולא 122.5% כטענת המעסיקה).

כאמור, צו ההרחבה מגדיר את המשמרת השלישית כ"עבודה בהיקף ½6 אשר שעתיים לפחות ממנה הם בתחום השעות 22:00 עד 6:00 בבוקר למחרת". עבודה במשמרת השלישית תזכה את העובד בתוספת של 142.5%.

בע"ע (ארצי) 33791-11-10 נובכוב מיכאל נ' ר-צ פלסט בע"מ (24.5.12) (להלן – עניין נובכוב) נקבע לגבי נסיבות דומות כי:
"שעות העבודה של המערער במשמרת לילה היו משעה 19:00 עד שעה 7:00. צו ההרחבה קובע תוספות שכר עבר עבודה במשמרת שניה משעה 14:00 עד 22:00 ועבור עבודה במשמרת לילה משעה 22:00 עד שעה 6:00. אין זה סביר, כי העובדה שהמערער עבד במשמרת לילה ארוכה יותר מזו הקבועה בצו ההרחבה, דהיינו 12 שעות במקום 8 שעות, תשלול ממנו את תוספת השכר המגיעה לפי צו ההרחבה למי שעובד במשמרת לילה, כהגדרתה בצו ההרחבה".
אך, בנסיבות המקרה שם, העובד לא תבע תוספת משמרות בגין השעות שקדמו לשעה 22:00 ולכן לא הכריע בית הדין הארצי במקרה שם לגבי הזכאות לתוספת משמרות לגבי שעות אלה (החורגות משעות משמרת הלילה כהגדרתה בצו ההרחבה).

על אף שבעניין נובכוב לא נקבעה הלכה מחייבת בשאלת ההתייחסות לשעות החורגות מתחום הגדרת משמרת לילה שבצו ההרחבה - יש ללמוד מנוסח הצו כי עבודה ביום עבודה שמרבית שעות העבודה בו הן בתחום משמרת לילה – תזכה בתשלום תוספת זו עבור כלל שעות העבודה באותו יום.

זאת ניתן ללמוד מלשון סעיף ג' לפרק ד' לצו הקובע (הדגשות לא במקור, ד.ד.):
"(1) במשמרת שנייה יהיו העובדים זכאים לתוספת של 22.5% על שכרם המשולב בעבור הימים שעבדו במשמרת שניה;
(2) במשמרת שלישית יהיו העובדים זכאים לתוספת של 42.5% על שכרם המשולב בעבור הימים שעבדו במשמרת שלישית;"
את לשון הצו כמפורט לעיל יש לפרש כך שהזכאות לתוספת המשמרת היא בגין אותו יום עבודה שביצע העובד.
מכיוון שמשמרות הלילה כפי שביצע העובד (18:00 עד 6:00 בבוקר למחרת) חופפות ברובן את שעות המשמרת השלישית כהגדרתה בצו (22:00 עד 6:00 בבוקר למחרת) – יש להגדיר את כלל אותו יום עבודה שבוצע בשעות הלילה כמזכה בשכר בתוספת עבור המשמרת השלישית. משכך, העובד זכאי לתשלום תוספת משמרת שלישית עבור כלל שעות עבודתו במשמרת הלילה כפי שבוצעה על-ידו בפועל.

13. בנסיבות דומות נפסק כי "כאשר שעות המשמרות של מעביד שונות משעות המשמרות על פי הוראות צו ההרחבה, יש לקבוע באיזו משמרת מדובר לעניין הזכאות לתוספת משמרת על פי הוראות צו ההרחבה. הקביעה באיזו משמרת על פי הוראות צו ההרחבה מדובר תיקבע על פי עיקר שעות העבודה של העובד, דהיינו מספר שעות העבודה הגדול החופף את שעות המשמרת על פי הוראות צו ההרחבה ." (תע"א (ב"ש) 1701-09 סרגיי סמירנוב - אמרז בע"מ (אמגט פלסטיק) (10.10.11)).
עוד נקבע שם כי "הזכאות לקבלת התוספות בגין המשמרות הנוספות תלויה במילוי תנאים של שעות עבודה מינימאליות בפועל".

14. אין לקבל טענת המעסיקה כי מששעות המשמרות הקבועות בצו מוגדרות בסעיף 1 לצו כתחומות ב"תחום" שעות מוגדר – הרי משנקבע כי השעות 18:00 עד 22:00 אינן חלק מתחומה של המשמרת השלישית כהגדרתה בצו – אין מקום לקבוע חובת תשלום תוספת משמרת שלישית בגין שעות אלה.

כמפורט לעיל, סעיף 1 לצו קובע את הגדרת המשמרות לפיהן:
"משמרת שניה: עבודה בהיקף של ½7 בתחום השעות 14:00 – 22:00;
משמרת שלישית: עבודה בהיקף ½6 אשר שעתיים לפחות ממנה הם בתחום השעות 22:00 עד 6:00 בבוקר למחרת.".

הגדרת המשמרות כמפורט לעיל אכן קובעת תחומים מוגדרים של שעות. יחד עם זאת, ההגדרה קובעת גם מספר שעות מינימלי המרכיב כל משמרת. העובד הועסק במשמרות שהחלו בשעה 18:00 עד 6:00 בבוקר למחרת, מתוכן בתוך טווח שעות המשמרת השניה ביצע רק 4 שעות (בין 18:00 ל- 22:00), בעוד הצו קובע טווח מינימלי של 7.5 שעות עבור המשמרת השניה.
משכך, לא ניתן לומר כי כאשר העובד מבצע את יום העבודה במשמרת לילה כמקובל אצל המעסיקה – הוא מבצע עבודה במשמרת השניה כהגדרתה בצו, שאורכה לפי ההגדרה הנ"ל הוא 7.5 שעות.

15. הלכה היא כי לעניין דרך חישוב גמול שעות נוספות, יש לראות בשכר ששולם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות המזכות בגמול בשיעורים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה, כ"שכר הרגיל" כהגדרתו בסעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה (דב"ע לט/24-3 בתי הזיקוק לנפט בע"מ – זאב למפל, פד"ע י 421 ובג"צ 613/79 בתי הזיקוק לנפט בע"מ – בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לד(2)317).
ככל שמדובר בתשלום גמול שעות נוספות בעד שעות עבודה נוספות במשמרת שנייה או משמרת לילה, ולעובד משולמת תוספת משמרת, יש לכלול בשכר הרגיל בחישוב גמול שעות נוספות גם את תוספת המשמרת (ע"ע 1089/02 יוסף ברנע – בזק בע"מ, 13.10.04).

תחשיב העובד (ת/1) לא הלך בדרך זו באופן מלא, ויש צורך בתיקונו. אפרט:
בהתאם לתחשיב העובד (כמפורט בסעיף 7 לסיכומים) הוא זכאי לטענתו לתוספת בשיעור 25% כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה כבר אחרי 6.5 שעות במשמרת הלילה, וזאת על יסוד הגדרת המשמרת השלישית בצו ההרחבה כמשמרת בת 6.5 שעות.
גרסה זו אין לקבל. התוספת עבור עבודה בשעות הלילה כהגדרתן בחוק שעות עבודה ומנוחה עבור עבודת לילה היא בגין שעות העבודה לאחר השלמת 7 שעות עבודה. השעות החורגות מהגדרת המשמרת השלישית לפי צו ההרחבה (מעל 6.5 שעות) הן בגדר "שעות עודפות", ולא שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, ולכן אינן מזכות בתוספות לפי חוק שעות עבודה. לפיכך, העובד זכאי לתוספת לפי חוק שעות עבודה ומנוחה בשיעורים 25% ו- 50% רק לאחר השלמת 7 ו- 9 שעות במשמרת, בהתאמה.

16. בהתחשב באמור בסעיף 11 לעיל בדבר התיקון הדרוש לעניין תוספת ההטבה בשיעור 145%, ובהתחשב באמור לעיל בדבר חישוב התוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, הרי שהזכאות לתשלום בגין עבודה במשמרות הלילה בין השעות 18:00 עד 6:00 בבוקר למחרת היא כמפורט להלן:
טווח שעות
מס' שעות
שכר יסוד
תוספות
סכום בש"ח
18:00 – 00:00
6
26 ₪
144.5% (תוספת משמרת שלישית לפי הצו)
225.42 ₪
00:00 – 01:00
1
26 ₪
145% לפי הטבת מעסיק החל משעת חצות
37.7 ₪
01:00 – 03:00
2
26 ₪
145% * 125% (הטבת מעסיק + תוספות לפי חוק לאחר 7 שעות עבודה)
94.25 ₪
03:00 – 06:00
3
26 ₪
145% * 150% (הטבת מעסיק + תוספות לפי חוק)
169.65 ₪

סה"כ
527.02 ₪

תחשיבי העובד, המבוססים על הנחה בדבר זכאות לתשלום תוספת בשיעור 145% עבור כלל שעות המשמרת ועל הנחה בדבר זכאות לתוספת עבור עבודת לילה לפי חוק שעות עבודה ומנוחה לאחר 6.5 שעות עבודה (במקום לאחר 7 שעות עבודה) – מצביעים על זכאות לשכר עבור משמרת לילה בסכום כולל של 537.22 ₪.
לאחר שנקבע, כמפורט לעיל, כי הזכאות לשכר עבור משמרות הלילה היא 527.02 ₪, יש להפחית 10.2 ₪ מכל אחת מ- 96 משמרות הלילה שבוצעו במהלך תקופת העבודה (מספר משמרות הלילה שחושבו על-ידי העובד כמזכות בסך 537.22 ₪ למשמרת כאמור בת/1 וכמצוין בתחשיב מטעם המעסיקה - נ/1) , כך שיש להפחית סך 979.2 ₪ מהסכום הכולל בתחשיב העובד - ת/1.

17. לאור האמור והמפורט לעיל – תביעת העובד מתקבלת והעובד זכאי לתשלום תוספת משמרות וגמול בגין עבודה בשעות נוספות בסכום כולל כאמור בת/1 – בסך 12,929 ₪, בהפחתת סך 979.2 ₪ .
מתוך הסכום המתקבל (11,949.80 ₪) יש לקזז את הסך 3,340 ₪ ששולם על חשבון הפרשי שכר לאחר הגשת התביעה (פרו: 6; ש: 6-7).

מכאן, שהסכום אותו על הנתבעת לשלם לתובע הוא 8,609.80 ₪.
סכום זה ישולם תוך 30 ימים מהמועד שבו יומצא פסק-הדין לצדדים, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה, היינו מיום 1.11.13, ועד התשלום המלא בפועל.

18. הנתבעת תישא בהוצאות התובע ושכ"ט ב"כ בסך 1,500 ₪, שישולמו אף הם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק-הדין ועד התשלום המלא בפועל.

19. הצדדים יכולים, תוך 15 ימים מהמועד שיומצא להם פסק דין זה, לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, י' אב תשע"ה, (26 יולי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אלכסנדר מרמור
נתבע: אומגה כרסום וחריטה בע"מ
שופט :
עורכי דין: