ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלום עמר נגד אודי ואזנה :

המבקש:

שלום עמר
ע"י ב"כ עו"ד יוסי נגר

נגד

המשיב:

אודי ואזנה
ע"י ב"כ עו"ד משה ירוחם

פסק דין

מדובר בבקשה לביטול פסק בורר של בית הדין לממונות "שערי הלכה ומשפט", שניתן ביום 30.4.15.
עם מתן פסק הבורר, פנה המבקש במעין הליך של "ערעור" פנימי לבית הדין עצמו, שלאמיתו של דבר היה בקשה לעיון חוזר בפסק הבורר, וזה נותר על כנו בהחלטה מאוחרת יותר, מיום 2.7.15, שכותרתה, "תגובת בית הדין לערעור".

המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב תשלום מע"מ. המבקש הזמין עבודות שיפוץ בביתו, מהמשיב, קבלן שיפוצים במקצועו. מחלוקות שהתגלעו עם סיום העבודה, נדונו בפני הבורר, וכשניתן הפסק עתר המבקש לביטולו, מנימוקים שאין כעת מקום לפרטם. ביחס לחיובו במע"מ, המלצתי, וכך הוסכם, במסגרת ישיבת קדם שנערכה, שיקויים סבב נוסף של התדיינות בפני הבורר, ונקודה זו תלובן לגופה. בסיום ההתדיינות המחודשת, ניתן הפסק האמור, ולפיו חוייב המבקש בסכום של 43,113 ₪ מע"מ, בנוסף לתשלומים עבור עבודת המשיב. לא נחה דעת המבקש, גם הפעם, ואף לאחר שניתן אותו פסק משלים, ככל שניתן להגדירו כך, בעקבות אותו "ערעור", שאוזכר, שב והגיש את בקשת הביטול שלפני.

משנימוקיה של הבקשה היו לחלוטין "ערעוריים" ועל פניה לא כללה שום עילת ביטול המוכרת לפי סעיף 24 של חוק הבוררות תשכ"ח – 1968 , הוזמן המבקש, בהחלטות ביניים, שניתנו בתיק, לשוב ולשקול האם עומד הוא על קבלת תשובה מהמשיב והמשך דיון בבקשה, הגם ההשלכות האפשריות לכך, עיקרן, כמובן, במישור פסיקת הוצאות. המבקש עמד על המשך ההליך.

הוגש כתב תשובה מטעם המשיב, ובא כוחו, בצדק, הטעים, שמדובר בניסיון נוסף לערער על פסיקת הבורר, שהיתה מנומקת וסדורה, ושאין כל עילה מוכרת בדין להתערב בפסק, לא כל שכן לבטלו.

את השגותיו של המבקש, על נימוקי הבורר והתוצאה שאליה הגיע, ניסה הוא לעטות באצטלה של עילת הביטול לפי סעיף 24 (5) של החוק, שלפיה "הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו".
כל עניין עובדתי, שבו פסק הבורר אחרת מכפי שקיווה המבקש, נתפס בעיניו כעניין שלא הוכרע. כמובן, ההכרעה, השונה אומנם מציפייתו, היא הכרעה לכל דבר, ואין ממש בטענה זו. עוד ניסה המבקש לטעון, כי תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור (סעיף 24 (9) לחוק). הנימוק שניתן לכך הוא, שלשיטת המבקש, קביעה זו, של חיובו במע"מ, נגדה הודאת בעל דין של המשיב, שאישר, לשיטת המבקש, שמחיר העבודה כלל כבר מע"מ. לא הצלחתי להבין, אודה ולא אבוש, כיצד טענה ערעורית מובהקת זו נקשרת לדוקטרינה של תקנת הציבור. הגדיל המבקש עשות, ואף טען, שהפסיקה בניגוד לעמדתו מהווה לא פחות מהפרת חובת הנאמנות של הבורר כלפיו, כבעל דין.

אין בכתבי הטענות שמטעם המבקש אף ראשית ביסוס לעילה שבשלה ניתן לבטל פסק בורר, או חלקו, ומצער שהמבקש לא השכיל להפנים דברים מפורשים שביהמ"ש כיוון אליו בהחלטות הביניים, שנועדו לייעל הדיון, לחסוך זמן, ומבחינת המבקש – לחסוך הוצאות, שכעת אין מנוס מפסיקתן, משהתבקשה תשובה ותגובה על בקשת ביטול הפסק המתוקנת שהוגשה לאחר מתן הפסק הנוסף, בעניין המע"מ.

הבקשה לביטול פסק הבורר נדחית על הסף (במובן זה שאין מקום וצורך בחקירת המצהירים או בקבלת ראיות נוספות כלשהן), ופסק הבורר מתאשר בזה, כמצוות סעיף 28 לחוק.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בסכום של 7,500 ₪.

ניתן היום, י' אב תשע"ה, 26 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלום עמר
נתבע: אודי ואזנה
שופט :
עורכי דין: