ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אריאל יוסף נגד כל בו לבנין :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה דליה אסטרייכר

תובעים

אריאל יוסף

נגד

נתבעים

כל בו לבנין - מאיר המהיר (1992) בע"מ

החלטה

ביום 21.5.15 ניתן פסק דין בהיעדר התייצבות בהתאם להוראות תקנה 11 ל תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976.

המבקשת הגיש ה בקשה לביטול פסק הדין מהטעם שההזמנה לדיון נשלחה לסניף אחר של הנתבעת, בעוד החתומה על אישור המסירה אינה מורשת לקבל כתבי בי-דין ואינה מועסקת עוד בנתבעת.

המשיב מתנגד לבקשה כמפורט בתגובתו שהוגשה לבית המשפט.

מאחר והמבקשת קיבל זימון לדיון כדין ולא התייצב נציג מטעמה , היא איננה זכאי ת לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"כפי שציין בימ"ש קמא, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?", או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול. על מבקש ביטול פסק הדין להראות, ברמה הלכאורית, שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולים בגדר הגנת בדים, שכן אין תועלת בביטול פסק-דין אם אין כל סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. לצד שיקולים מנחים אלה, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, והוא זכות הגישה לערכאות. זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט.
אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין שפסק הדין ניתן נגדו; זאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה ההזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל דין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכוי הגנה כלשהם. יהיו מקרים בהם סנקציה זו, של אי ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ומניעת גישה לערכאות, לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה, ולאיזון שבין סיבת אי ההתייצבות לבין סיכויי ההגנה. לעיתים יש גם לשקול במסגרת "משוואה" זו את האינטרסים המונחים על הכף. יצוין, כי הדברים יפים במיוחד למצבים בהם אי ההתייצבות היא של נתבע (או משיב בהמרצת הפתיחה), שאז מחיקת הגנתו נועלת בפניו את שערי ביהמ"ש באופן מוחלט. כשמדובר באי התייצבות תובע, יש בידי ביהמ"ש סנקציה פחות קיצונית, של מחיקת תובענתו, באופן שלא תיחסם דרכו לשוב ולהגישה. סנקציה אפשרית נוספת – פחותה בחומרתה – היא השתת הוצאות."

המבקשת הגיש כת ב הגנה בתיק ואיני רואה בהתנהלותה שהביאה לאי התייצבות ה לדיון כמי שמתעל מת מדעת מההליך השיפוטי. כמו כן, מעיון בכתב ההגנה איני סבור ה שעסקינן במקרה של "הגנת בדים" וקמה למבקש ת "הגנה לכאורה".

בנסיבות אלו ולאור "שיקול העל" של זכות הגישה לערכאות, הנני מורה בזאת על ביטול פסק הדין מיום 21.5.15, חרף התנגדותו של המשיב, בכפוף לתשלום הסך של 550 ש"ח, ללא קשר לתוצאות ההליך. הסכום יופקד בקופת בית המשפט תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום יופקד, פסק הדין יבוטל, המזכירות תקבע מועד דיון חדש ותזמן את הצדדים וכן,ה תעביר מזכירות את הסכום שהופקד למשיב/תובע.

במידה והסכום לא יופקד במועד הנקוב לעיל, פסק הדין לא יבוטל.

ניתנה היום, י' אב תשע"ה, 26 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אריאל יוסף
נתבע: כל בו לבנין
שופט :
עורכי דין: