ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עידו ירדן נגד אור קדץ :

בפני כבוד ה שופטת לימור ביבי

תובע
עידו ירדן

נגד

נתבעים
1.אור קדץ
2.איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לאופנועו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 16/6/14 .

לטענת התובע במועד הנקוב, הוא רכב על אופנועו בנתיב השמאלי מבין שניים, ברחוב הבריגדה היהודית בהרצליה וזאת, בחלקו הימני של נתיב זה. לטענתו, הנתבע 1 נהג ברכב בנתיב הימני, רכב לפני רכבו של הנתבע 1 בלם וכפועל יוצא מכך, הנתבע 1 בלם את רכבו וכן, הסיטו לכיוון נתיב הנסיעה של התובע. לטענת התובע, כפועל יוצא מסטיית רכב הנתבע 1 כאמור, נפגע אופנועו בחלקו הימני, נפל על צידו הימני והמשיך בתנועה על הנתיב השמאלי , כמו כן, הוא נזרק מהאופנוע לכיוון נתיב הנסיעה השמאלי. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך עליו, ועל מבטחת רכבו – הנתבעת 2- לש פותו בגין הנזקים אשר אירעו לאופנועו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב נסע הנתבע 1 בנתיב הימני ברחוב הבריגדה היהודית, כאשר לפניו רכב מסוג פג'רו, כמו כן, לצידו בנתיב הימני נסע רכב נוסף. לטענת הנתבע 1, אמנם הרכב לפניו בלם ואולם, אף הוא בלם את רכבו בלא לסטות לחלוטין וזאת, הואיל והיה מודע לקיומו של רכב בנתיב משמאלו. לטענת הנתבע 1, אגב בלימה כאמור, חש בפגיעת התובע אשר ככל הנראה, נאלץ לתמרן כפועל יוצא מבלימת הרכב בנתיב השמאלי וכך פגע ברכבו של הנתבע 1. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבע ים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני במסגרת כתב התביעה תמונות הנזק לאופנועו של התובע וכן, חוות דעת וכן, במעמד הדיון- תמונות צבעוניות של הנזק לרכבו של הנתבע 1.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".
יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי :
"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "
דהיינו , דין התביעה להתקבל באם ירים התובע את הנטל המוטל עליה כדי 51%.
מן הכלל אל הפרט –
במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

הנני סבורה כי הראיות ובפרט העדויות, יש בהן בכדי להטות את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסת התובע ומשכך, דין תביעתו להתקבל.

ראשית, הנני סבורה כי גרסת התובע ובהתאם לה רכב הנתבע 1 סטה לכיוון נתיבו נתמכת בעדותו של התובע ואולם, יתרה מכך, נתמכת גם בעדותו של הנתבע 1, אשר אישר כי אמנם הרכב שלפניו בלם על מנת לפנות ימינה וכן, הוסיף והעיד כי הרכב אשר נסע בנתיב משמאלו, האט אף הוא – לטענת הנתבע 1 על מנת לפנות לכיוון שמאל. הנני סבורה כי עדותו של הנתבע 1 מחזקת את עדותו של התובע הואיל ולפי עדותו, אמנם נוצר צורך בבלימה ובסטייה שמאלה כפועל יוצא מבלימת הרכב לפניו . זאת ועוד, הנתבע 1 מאשר כי הרכב משמאלו האט וזאת, בלא סיבה ממשית שכן, מתוך הנתיב בו נסע רכב זה מתפצל נתיב נוסף לשם פנייה שמאלה. בנסיבות אלו- ככל שאמנם היה רכב נוסף משמאל, אין זאת אלא שעצר הואיל והנתבע 1 סטה לכיוון שמאל. זאת אף זאת, גרסת התובע ובהתאם לה הוא נסע בנתיב השמאלי בלא רכב משמאלו, נתמכת בכך שנתיב זה היה פנוי והראייה- האופנוע והנתבע 1 החליקו בתוך נתיב זה בלא פגיעה מרכב נוסף.

בנוסף, הנני סבורה כי תימוכין נוסף לגרסת התובע, ניתן למצוא בנזקים לרכבי הצדדים. כך, מחד לאופנוע התובע לא נגרם נזק בחלקו הקדמי אלא בחלקו הצדדי ובנוסף, לרכב הנתבע 1 נגרם נזק מעיכה נקודתי בחלקו האחורי השמאלי (לרבות בצד השמאלי) של רכבו. אופי הפגיעה ברכב הנתבע 1 (מעיכה) ומיקום הפגיעה ברכב התובע (היינו בצד ולא מלפנים), אף בהם יש בכדי לתמוך בכך שרכב הנתבע 1 היה במצב אלכסוני בזמן הפגיעה ולא במצב ישר שאז הפגיעה בו היתה צריכה להיות פגיעה נמשכת לכל אורכו מחד ולא פגיעה נקודתית מקומית של מעיכה ולחילופין היה צריך להיות מודגם נזק בחלקו הקדמי של האופנוע לשם קיום פגיעת מעיכה כפי שניתן לראות.

בנסיבות אלו, הנני סבורה כי הנתבע 1 אמנם סטה לכיוון נתיב הנסיעה של התובע וכפועל יוצא מכך, ארעה הפגיעה בין כלי הרכב. לאור האמור, הנני סבורה כי יש להטיל את האחריות לתאונה לפתחו של הנתבע 1 ויש להטיל את חובת השיפוי בגין נזקי התאונה לפתחם של הנתבעים ביחד ולחוד.

משקבעתי כי האחריות לשיפוי בגין נזקי התאונה מוטלת על הנתבעים ביחד ולחוד, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. לענין זה, תמך התובע את נזקיו בסך של 10,648 ₪ - בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק . כן, תמך התובע תשלום שכ"ט לשמאי בסך 767 ₪ בחשבונית מס קבלה. משכך, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת הנזקים אשר נגרמו לו. באשר לדרישת התובע לחיוב הנתבעת בעוגמת נפש –הרי מדובר בתביעה בגין נזקי רכוש ומשכך, אין מדובר בעוגמת נפש המצדיקה פיצוי כספי מיוחד – יחד עם זאת, תובא עוגמת הנפש לידי ביטויה בפסיקת הוצאות ההליך.

אשר על כן הנני מקבלת את תביעתו של התובע . הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 11,415 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (28/12/14) ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן יישאו הנתבעים בהוצאות התובע בסך של 750 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו בנוסף בהפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י' אב תשע"ה, 26 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עידו ירדן
נתבע: אור קדץ
שופט :
עורכי דין: