ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה סקרישבסקי נגד מרכז רפואי סורוקה :


בפני כבוד ה שופטת דליה גנות

מבקשים

  1. משה סקרישבסקי
  2. רות סקרישבסקי
  3. עדי סקרישבסקי

נגד

משיבים

  1. מרכז רפואי סורוקה
  2. קופת חולים כללית
  3. שירותי בריאות כללית

החלטה

1. לפני בקשה להתיר הגשת תצהיר חוקר בצירוף מסמכים נלווים, לצורך הפרכת טענותיה של התובעת בשאלת תפקודיותה.

2. התובעת, ילידת 27/8/89, טוענת, כי עקב רשלנות בניהול לידתה, היא לוקה בנכות קשה, ועל פי חוות דעתו של המומחה מטעמה – דר' אריה אשכנזי – נכותה של התובעת הינה בשיעור של 100% , עקב שיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה.

למען הסדר הטוב יצויין, כי מלכתחילה הוגשה התובענה בצירוף חוות דעתו של פרופ' פינדלר ז"ל, אולם לאחר פטירתו הוגשה חוות דעתו של דר' אשכנזי, אשר ציין בחוות דעתו , כי הוא מאשר את ממצאיו ומסקנותיו של פרופ' פינדלר המנוח.

3. הנתבעים כופרים הן בטענה על פיה התרשלו בניהול לידתה של התובעת, והן במידת הפגיעה של נכותה על תפקודה.

4. משנכשלו המאמצים לסיים תיק זה בהסדר פשרה, נקבע התיק לשמיעת ראיות, ונכון לעת הזאת, סיימו התובעים את הבאת עדיהם, ואילו הנתבעים העידו את מרבית עדיהם, והדיון קבוע לתאריך אחרון לשמיעת עד אחרון נוסף, שלמיטב זכרוני לא יכול היה להתייצב בדיון האחרון (היות והדיון הוקלט, ותמלילו טרם מצוי בתיק בית המשפט, אינני יודעת לציין בוודאות מי העד שנותר להעידו)

5. לאחר הדיון האחרון, שהתקיים בתאריך 8/7/15, הגישו הנתבעים בקשה לצרף תצהיר חוקר בצירוף מסמכים שונים שנאספו על ידו, בין היתר מהפייסבוק של התובעת, היא הבקשה נשוא החלטה זאת.

6. הנתבעים טוענים, כי יש לאפשר להם לצרף את תצהיר החוקר והמסמכים הנלווים, על מנת לסתור את טענותיה של התובעת לעניין מגבלותיה התפקודיים, כנטען על ידה.

7. התובעים מתנגדים למבוקש מכל וכל. הם מזכירים, כי במהלך הדיונים רמזה ב"כ הנתבעים, יותר מפעם אחת, כי בידיה ראיות המפריכות את טענות התובעים לגבי מגבלותיה התפקודיות, אולם בשום שלב, עד הגשת בקשה זאת, לא בקשו הנתבעים לצרף תצהיר חוקר, ומטעמים שלא הובהרו, תצהיר זה אף לא צורף לראיותיהם, במועד הגשתן.

דיון והכרעה

8. סדר הבאת הראיות בהליך אזרחי קבוע בתקנה 158 (א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), לפיהן:

"התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות;"

ברע"א 3312/04 אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ, ס(3) 245 (להלן: "פסק דין אשורנס גנרל") קבע בית המשפט העליון , כי ככלל, בעניין הגשת תצהירים, אין זה ראוי לפצל את הליך הבאת הראיות וראוי שבית המשפט יקבע בהחלטה אחת , בקדם משפט שעל שני בע לי הדין להגיש תצהירי עדות ראשית, או אז, עשוי הדבר לתרום להערכות יעילה יותר לקראת שמיעת ההוכחות. מהאמור עולה, כי חובה על הנתבעים להגיש את תצהיריהם לאחר הגשת תצהירי התובע, אולם לא לאחר סיום הגשת תצהירי הצדדים, או לאחר סיום שמיעת עדי התביעה.

בבש"א 17554/05 (חיפה) לוי תולי ואח' נ' חיפה כימיקליים ואח' (פורסם בנבו, 21.12.06) (להלן: "עניין לוי תולי") הבהיר בית המשפט , כי :
"אומנם מטרת ההליך המשפטי הינה להגיע לחקר האמת, אך אין פירוש הדבר שצד להליך יוכל להגיש בכל עת שבה יחפוץ בכך מסמכים, חוות דעת ויתר ראיות ללא סוף" (ראו בג"צ 152/82 דניאל אלון נ' ממשלת ישראל, פ"ד לו(4), 449, עמ' 466-467).

ודוק: עשיית הצדק כוללת בחובה הקפדה על סדרי דין תקינים, וזאת לשם מניעת אנדרלמוסיה ולצורך מתן הזדמנות שווה לצדדים (ראו ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית, פ"ד מז(1), 661, עמ' 665-666). על כן, התרת הגשת תצהירים ומוצגים נוספים לאחר שעבר המועד להגשתם, או לאחר שמיעת ראיות התביעה, יותרו רק כחריג, כאשר הכלל הוא שעל בעל דין להגיש את התצהירים ותיק המוצגים בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ובהתאם לאמור בהחלטת בית המשפט, ואם חפץ הוא לחרוג ולהגיש תצהירים או מוצגים נוספים, חובה עליו להגיש בקשה לבית המשפט (ראו: ע"א 4200/92 נינט ארשם מעלוף נ' וידאד איסקנדר מעלוף, פ"ד מז (3), 780, עמ' 786-787), או אז, ישקול בית המשפט את בקשתו, בהתאם לתנאים שנקבעו בפסיקה, בהתייחס להגשת ראיות נוספות, כאשר לגבי דא נפסק, כי במקרים מסוימים יתיר בית המשפט הגשת ראיות נוספות, אפילו בשלב מאוחר של הדיון, ואולם זאת, כאמור, רק במקרים חריגים, כאשר מתקיימים התנאים המצדיקים זאת, ויפים לכך דברי בית המשפט ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' חברת נפט בע"מ, תק-על 2002 (2), 1142, 1143 (2000), שם נקבע:

"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב 'חבילה אחת'. רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות" (ראו ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (742 ,738 (3); ע"א 507/64 ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (339 ,337 (4)).

בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; וככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (665 ,661 (1)".

מהאמור עולה כי, במסגרת שיקוליו, ייתן בית המשפט את דעתו לאופי הראיה הנוספת שמבוקש להגישה, לשלב אליו הגיע המשפט וכן לשאלה האם הצד המבקש את הבאת הראיה, או העדות הנוספים ידע, או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה בשלב מוקדם יותר (רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' חברת נפט בע"מ, תק-על 2002 (2), 1142, 1143).

ומן הכלל אל הפרט

9. הנתבעים טוענים, כי עדות החוקר מהווה עדות הזמה, או עדות הפרכה, ועל כן מוגשת הבקשה בשלב זה. האמור איננו מדוייק, שכן החל משלביו הראשונים של המשפט, רמזה ב"כ הנתבעים כי בידה ראיות המפריכות את טענותיה של התובעת בשאלת הנכות התפקודית, ועל כן לא ברור, מדוע לא הוגש תצהיר החוקר והמסמכים הנלווים לו, "בחבילה אחת" עם כלל ראיות הנתבעים. דומה, כי הנתבעים התלבטו בשאלת הגשתן של הראיות הללו, והחליטו להגישן רק לאחר שמיעת ראיות התביעה, התנהלות שאינה ראוייה ואינה הוגנת.

10. עם זאת, אין כל ספק כי מדובר בראיות רלבנטיות, אשר יסייעו בידי בית המשפט להגיע למסקנות בשאלת מידת נכותה התפקודית של התובעת, ועל כן, לפנים משורת הדין, וחרף מורת רוחי על אופן התנהלות הנתבעים, אתיר הגשתן.

11. במאמר מוסגר אציין, כי התובעים מלינים כנגד אמירות של ב"כ הנתבעים, בין היתר, לגבי זכייתה של התובעת במקום ראשון בריצת מרתון. היות והתובעת נוכחת באולם במהלך הדיונים, יכולתי להתרשם ממנה, ואין לי כל ספק, כי היא איננה מסוגלת לרוץ מרתון, ובוודאי שאיננה מסוגלת לזכות במקום ראשון בתחרות ריצת מרתון, וקרוב לוודאי, שדברי ב"כ הנתבעים בעניין זה הינם טעות, אשר נעשתה בתום לב. כך, או כך, בית המשפט לא יגיע לידי הכרעות על סמך אמירתו של עורך דין זה, או אחר, אלא על סמך חומר הראיות שיוצג בפני, ועל כן אין לאמירותיהם של עורכי הדין כל ערך ראייתי.

12. נוכח האמור, הנני מתירה את הגשת תצהיר החוקר והמסמכים הנלווים לתצהירו, באופן שב"כ התובעים יהיה רשאי לחקור אותו על תוכן תצהירו במועד שמיעת הראיות הבא, ועל כן מתבקשת ב"כ הנתבעים לוודא את התייצבותו, שאם לא כן, יוצא תצהירו, על נספחיו, מתיק בית המשפט.
באשר לתצהירים הנוספים של התובעת ושל גב' אורית ברונשטיין, מוצע, כי אלו יוגשו ללא חקירת עורכיהן, באופן שב"כ הצדדים יהיו רשאים להתייחס אליהם במסגרת סיכומיהם.

13. המזכירות תשגר החלטה זו לב"כ הצדדים על אתר, ותוודא קבלתה באמצעות הטלפון.

ניתנה היום, ז' באב תשע"ה 23 יולי 2015


מעורבים
תובע: משה סקרישבסקי
נתבע: מרכז רפואי סורוקה
שופט :
עורכי דין: