ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלחנדרו פריד נגד יצחק סיידוף :

בפני כבוד ה שופטת נאוה ברוורמן

תובע

אלחנדרו פריד

נגד

נתבעים

1.יצחק סיידוף
2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה על סך של 12,478 ₪, שיסודה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 7.10.14 ברח' הירקון בת"א, אירעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב מושא התביעה (להלן: "התאונה"):

התובע (להלן: "התובע"), הינו הבעלים והנהג של קטנוע (להלן: " הקטנוע"), נתבע 1 להלן: " הנתבע"), הי נו הנהג ברכב הנתבעים (להלן: " רכב הנתבעים") המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: " הנתבעת").

אין חולק כי הקטנוע ניסה לעקוף מימין את רכב הנתבעים, ודלת רכב הנתבעים, מהמושב ליד הנהג, נפתחה לפתע לעבר הקטנוע.

הצדדים אינם חלוקים באשר לקרות התאונה, אך חלוקים באשר לאחריות שיש לייחס לכל אחד מהנהגים המעורבים בתאונה.

בתמצית טענות התובע:

לטענתו, דלת רכב הנתבעים נפתחה בפתאומיות, פגעה בקטנוע, ולפיכך הנתבעים הם אלה האחראים להתרחשות התאונה, ולנזקים בגינה.

לשיטתו, התאונה התרחשה עקב רשלנותו המלאה של נהג רכב הנתבעים, או מי מטעמו, שהרי האדם שפתח את דלת רכב הנתבעים לא שם ליבו למתרחש בדרך . הגם, שהנתבע בחר לעצור רכבו בנתיב נסיעה ולא עצר לצד המדרכה, על מנת להוריד נוסע.

לאור האמור, יש לייחס לנתבע את האחריות לתאונה, ולחייב את הנתבעים במלוא התביעה.

בתמצית טענות הנתבעים:

לשיטתם, הנתבע עצר בנתיב הנסיעה הימני כדין, וזאת במטרה להוריד נוסע.

במסגרת כתב הגנתם, טענו כי הנוסע ברכב הנתבעים, פתח את דלת הרכב, רק לאחר שווידא כי מתאפשר לו לבצע את האמור.

הנתבעים שמים יהבם בטענה כי נהג הקטנוע הגיח לפתע, תוך עקיפה מסוכנת מימין, ועל כן, יש לייחס לו את האחריות לקרות התאונה. לחילופין, מבקשים לייחס לתובע רשלנות תורמת, בשיעור המרבי.

דיון והכרעה:

על מנת לסבר את האוזן, ביום 7.10.14 ברח' הירקון בת"א, אירעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב, מושא התביעה.

העידו בפניי התובע והנתבע, אולם לא התייצב לעדות הנוסע שישב לצדו של הנתבע, שלטעמי היה בעדותו כדי לשפוך אור על שהתרחש.

העיד בפניי התובע, אשר לא הכחיש את העובדה שעקף מצד ימין, תיאר שהיה מלפניו רמזור אדום ושמכוניות החלו להאט את נסיעתן לקראת עצירה.

זאת ועוד, ציין כי נפתחה הדלת הקדמית-ימנית של רכב הנתבעים, והקטנוע נפגע בצד שמאל שלו.

לאחר עדות זו, נשמעה עדותו של הנתבע שאמר באלו המילים: "כשהבחור שהיה לידי ביקש לרדת, הסתכלתי בראי והבחנתי באופנוע מאחוריי, עצרתי והנחתי שלפי כל כללי התעבורה, האופנוע יעקוף אותי משמאל ולא מימין..." (עמ' 2 לפרוטוקול).

וישאל השואל – אם אכן ראה הנתבע את הקטנוע קודם לתאונה, אזי מדוע לא המתין ווידא כי פתיחת הדלת יכולה להיעשות בבטחה.

לא זו אף זו, כפי שציינתי לעיל, הנוסע שפתח את דלת רכב הנתבעים לא התייצב למסור עדותו, והדבר עומד לחובתו של הנתבע.

הנני להפנות להוראת תקנה 80 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 : "לא יפתח אדם את דלתו של הרכב, אלא לאחר שנקט כל אמצעי זהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך".

הוראת התקנה מלמדת על אחריות קפידה, ומטילה אחריות לפתיחת דלת על פותח דלת הרכב. כלומר, על פותח דלת של רכב לנהוג במשנה זהירות, ולנקוט בכל האמצעים הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך, ובכללם כלי רכב.

יודגש, בין במהלך של פתיחת דלת רכב, ובין במהלך של סגירת דלת רכב, עסקינן בפעולה המסכנת את המשתמשים בדרך, ואין לעשותה בלי לוודא כי אין רכבים בקרבת מקום העלולים להיפגע.

למעלה מכך, ציין בפניי הנתבע כי עצר בנתיב נסיעה ולא ליד מדרכה, וזאת מהטעם: " לא היה מקום...זה היה עמוס מאד." (עמ' 2 לפרוטוקול). לטעמי, אין בכך סיבה מספקת כדי להצדיק עצירה באמצע נתיב.

יתרה מכך, הנתבע העיד כי אותת, אך משום מה הדבר לא מצא ביטוי בכתב הגנתו.

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, השתכנעתי לייחס את מירב האחריות לתאונה לפתחו של הנתבע, בשיעור של 70%.

עם זו, אין מקום לפטור את התובע מאחריותו לתאונה, שהרי הוא ביצע עקיפה מימין, אשר על כן הנני לייחס לו רשלנות תורמת בשיעור של 30%.

באשר לנזקים הנטענים, הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעת שמאי, חוות דעת השמאי לא נסתרה ועל כך החלטתי לאמצה.

באשר לרכיב של אובדן זמן נסיעות וטלפונים, אלה לא הוכחו, דינם להידחות, מה גם שבתביעות מסוג דא בתי המשפט לא נוהגים לפסוק בגין עוגמת נפש , וגם דין רכיב זה להידחות.

סוף דבר:

לאור המקובץ לעיל, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע 70% מהסך של 11,478 ₪, קרי - סך של 8,035 ₪ בצ ירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך של 600 ₪.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' אב תשע"ה, 26 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלחנדרו פריד
נתבע: יצחק סיידוף
שופט :
עורכי דין: