ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסף זאבי נגד גניה גולדשמיד :

בפני כבוד ה שופטת אושרי פרוסט-פרנקל

תובעים

1.אסף זאבי
2.שרון פלד

נגד

נתבעים

גניה גולדשמיד

פסק דין

1. התובעים והנתבעים שכנגד 1-2 (להלן: "השוכרים") השכירו מהנתבעת והתובעת שכנגד (להלן : "המשכירה") בית מגורים שבבעלות המשכירה ברח' אלי כהן 37 ברמת השרון (להלן: "המושכר").
נתבעת שכנגד 3 הינה אמה של השוכרת, אשר ניהלה בשם השוכרים את המו"מ וחתמה על הסכם השכירות בשמם, (להלן: "שרה").
השוכרים הגישו נגד המשכירה תביעה כספית על סך 85,598 ₪ והמשכירה הגישה נגד השוכרים תביעה שכנגד על סך 102,000 ₪. בישיבת ההוכחות הודיע ב"כ המשכירה שהתביעה שכנגד שהגישה עומדת על סך 60,000 ₪.

תמצית טענות השוכרים בתביעתם
2. השוכרים הינם תושבים חוזרים לאחר שהות של 18 שנה בארה"ב, ומטופלים בשני ילדים קטנים, אשר איתרו את המושכר בהיותם בחו"ל באמצעות האינטרנט ושלחו את הורי השוכרת לראות את המושכר.
השוכרים התכוונו להגיע לארץ ביום 1.8.14 ובהיותם בחו"ל נחתם ביום 5.6.14 עם המשכירה זיכרון דברים וביום 21.6.14 נחתם הסכם השכירות בין הצדדים לפיו השכירות תחל ביום 1.7.14.
השוכרים התחייבו לשלם דמי שכירות בסך 11,000 ₪ כל חודש ובאמצעות הורי השוכרת, מסרו למשכירה המחאה על סך 33,000 ₪ עבור הרבעון הראשון ושיק ביטחון על סך 40,000 ₪.
לבקשת המשכירה, הסכימו השוכרים שהיא תפנה את הדירה רק ביום 10.7.14 והוסכם שמועד השכירות יחל ביום זה.

3. כאשר באו הורי השוכרת למושכר לאחר שהמשכירה פינתה אותו, הם גילו מספר ליקויים עליהם התריעו בפני המשכירה שהם: מזגן לא תקין בקומה תחתונה, דלת הזזה "תקועה", סדק בקיר הסלון שהוסתר ע"י תמונה, מרצפות לא מקובעות בחזית הבית, ליקויי טיח וצבע. המשכירה הסכימה עם שרה שקבלן שיפוצים יגיש הצעת מחיר לתיקונים, ההצעה הועברה למשכירה שהודיעה שאין בכוונתה לתקן את הליקויים.
בנוסף, המשכירה השאירה במושכר חפצים רבים משומשים שלה והיא לא הסכימה להשתתף בעלות פינוי וניקוי המושכר.

4. השוכרים ערכו ביקור במושכר, ביום 3.8.14 ביחד עם אינסטלטור מטעמם לצורך חיבור מכונת כביסה ומיבש, ומצאו שלחץ המים החמים בדירה חלש משמעותית מלחץ המים הקרים, ברז שבור, 2 ניאגרות מקולקלות ומקלחת לא שמישה. לטענתם, באותה עת לא ניתן היה לעשות שימוש באף אחת מהמקלחת במושכר והמשכירה הודיעה להם, כי אינה מתכוונת להוציא כספים לתיקון המושכר.
לאחר שהמשכירה הסכימה לשלוח בעל מקצוע מטעמה, הגיעו למושכר 6 בעלי מקצוע מטעם המשכירה ושניים מטעם השוכרים. כל בעלי המקצוע מצאו שיש בעיה חמורה בצנרת המים, שיש צורך להחליף את צנרת המים בעלות של כ- 60,000 ₪ ומשך התיקון כחודש ימים.

5. לאחר שכנועים מצד השוכרים, ביצעה המשכירה תיקונים "קטנים" בלבד וסירבה לתקן את לחץ המים. בעל מקצוע מטעם המשכירה בשם יהודה שרפי מצא, לאחר עבודה רבה שהשקיע, שצנרת המים במושכר ישנה וסתומה, שאינה מאפשרת מעבר מים תקין ויש להחליף את צנרת המים.
12 יום לאחר שהשוכרים שבו ארצה, ולאור סירוב המשכירה לתקן את הליקויים ביקשו השוכרים לבטל את חוזה השכירות והמשכירה סירבה.

השוכרים טוענים שלא התגוררו במושכר כלל, אלא בבית הורי השוכרת ובבתי חברים ומכרים. לטענתם, המשכירה הסתירה את הליקויים במושכר בעת הצגת המושכר להורי השוכרת.

6. לטענתם, כמפורט בתצהיר השוכר, בדירה ביקרו בעלי מקצוע רבים שכולם אמרו מפורשות שיש בעיה חמורה שמחייבת בדיקה יסודית וחלקם טענו שיש צורך בהחלפת הצנרת בעלות 60,000 ₪ ושבעלי המקצוע העריכו שהעבודה תארך כ- 45 ימים.
השוכרים טוענים שאינסטלטור בשם אלון חנבס שהובא ע"י המשכירה מצא שדוד המים חלוד ונוזל ומחייב החלפה מיידת. יהודה שרפי שהובא ע"י המשכירה, שבר חלק מקיר, ניסר והוציא חתיכת מצינור המים, בנה מעקף ומצא צנרת ישנה שיש בה סתימות משמעותיות.
השוכרת צירפה לתצהירה דוא"ל ונוסח זיכרון דברים שצורף לו ונשלח אל המשכירה, בו היא מצהירה שכל מערכות הבית תקינות.

7. לטענת השוכרים, לא רק שלא גרו בדירה, אלא שנגרמו להם נזקים כדלקמן:
השוכרים שכרו דירה אחרת בעלות של 12,000 ₪ לחודש, דהיינו 1,000 ₪ יותר לכל חודש, שילמו למתווך לאיתור המושכר החלופי סך של 14,160 ₪, לינה בבית הארחה של הטכניון בסך 6,848 ₪, הובלה 1,200 ₪, ניקיון המושכר 700 ₪, 8,000 ₪ בגין שינויי תכניות וביטול התחייבויות, 10,000 ₪ עוגמת נפש.
השוכרים עותרים בנוסף, לחייב את המשכירה להשיב להם את דמי השכירות ושיק הביטחון.

תמצית טענות ההגנה של המשכירה
8. הורי השוכרת וחברתה, אשר ביקרו בבית טרם ההתקשרות בהסכם השכירות , התרשמו ביותר ממצב תחזוקתו. שרה צילמה את הבית במצלמת וידאו מכל זווית ופינה והצילומים הועברו ישירות לשוכרים שביקשו ממנה לצלם אזורים נוספים בבית. שרה חתמה על חוזה השכירות ב הסכמת והרשאת השוכרים, בו אישרו את תקינות המושכר ואביזריו, ושרה מסרה את השיק הראשון שכובד ואת שיק הביטחון שבוטל. השוכרים הפרו את התחייבויותיהם למסור למשכירה 3 שיקים, כ"א על סך 11,000 ₪ עד לסיום תקופת השכירות, וגם שיק הביטחון בוטל ע"י שרה.

9. המשכירה טוענת שבמושכר נותרו מעט חפצי של בעלה המנוח ולא היה צורך בניקוי מיוחד של המושכר. המשכירה מכחישה את רשימת הליקויים הנטענת ע"י השוכרים ולטענתה מעולם לא קיבלה רשימה זו. רק לאחר חודש אוגוסט 2014 החלו השוכרים לטעון לליקויים, שכולם תוקנו ושופרו ע"י השוכרת לפנים משורת הדין. השוכרים דרשו שהמשכירה תשפץ את המושכר בסכומים גבוהים והתנהגו בחוסר תום לב בדרישותיהם הקיצוניות.
המשכירה טוענת שהיא לא התחייבה לשלם דבר לקבלני תיקונים ושיפוצים והתירה לשוכרים לתקן על חשבונם כל שיחפצו. המשכירה הסכימה לגחמות השוכרים והחליפה ברז, 3 ניאגרות וניתן היה לעשות שימוש בכל 3 המקלחות ו – 3 השירותים. דוד המים החמים על גג המושכר הוחלף ואין כל קשר בינו לבין לחץ המים החמים.

10. לטענת המשכירה, הקבלן יהודה שרפי שאותו היא הביאה למושכר, ביצ ע עבודות במושכר והיא שילמה לו 1,396 ₪. באותו ערב, 11.8.14 המשכירה הביאה למושכר קבלן מטעמה והסתבר שלחץ המים תקין.
המשכירה טוענת שהשוכרים התגוררו בבית, לא ביטלו את ההסכם או שביטלו אותו שלא כדין, ולא טרחו להשיב את המפתח. הם השאירו את המושכר מלוכלך, מוזנח ועם נזקים.

כתב תביעה שכנגד שהגישה המשכירה
11. המשכירה הגישה נגד השוכרים ושרה תביעה כספית על סך 102,000 ₪. בישיבת יום 25.6.15 הודיע ב"כ המשכירה, כי התביעה שכנגד עומדת על סך 60,000 ₪.
שרה חתמה על הסכם השכירות בשם השוכרים לתקופת שכירות החל מיום 1.7.14 ועד 31.6.15 והשוכרים החלו לשכרו את הבית ביום 10.7.14. שרה קיבלה עבורם את מפתחות המושכר ומסרה למשכירה 2 שיקים, האחר ליום 1.7.14 לתשלום דמי השכירות ל – 3 חודשי השכירות הראשונים יולי – ספטמבר 2014 ושיק על סך 40,000 ₪, ממנו הייתה רשאית לגבות דמי שכירות לחודשים אוקטובר – דצמבר 2014.

12. טרם חתימת ההסכם, הורי השוכרת וחברתה בדקו את המושכר לפרטיו, ומצאוהו תקין. לאחר הגעתם ארצה החלו השוכרים לטעון על העדר לחץ מים והמשכירה התייחסה לטענותיהם ללא התחייבות מצידה.
השוכרים הפרו את הסכם השכירות כבר מתחילת תקופת השכירות, הפרה יסודית ובוטה בכך שבאופן חד צדדי ושרירותי, עזבו את המושכר מוזנח, עם נזקים וליקויים בעלות של 1,200 ₪ והם לא מסרו למשכירה את מפתחות המושכר. שרה ביטלה את השיק על סך 40,000 ₪ והשוכרים נותרו חייבים מסי ארנונה ומים.
המשכירה לא הצליחה להשכיר את המושכר לשוכר חלופי במשך 9 חודשים.

תמצית טענות ההגנה שכנגד של השוכרים ושרה
13. בעת שהורי השוכרת ביקרו במושכר הם לא ביצעו בדיקות של כל מתקני הנכס ומערכותיו, לא בדקו לחץ מים. הם הסתמכו על דברי המשכירה שכל המערכות במושכר תקינות ופועלות, כפי שמצוין בזיכרון הדברים ובהתכתבויות, (נספח א1 לכתב התביעה). רק ביום 25.7.14 לאחר ששרה תיאמה הובלת רהיטים למושכר הסתברו לה הליקויים.
נושא לחץ המים הסתבר לשוכרים ביום 3.8.74 כאשר ביקשו לחבר את מכונת הכביסה והמשכירה הודיעה מפורשות שאינה מוכנה להוציא כספים לתיקון הליקויים.
השוכרים חוזרים על טענותיהם כפי שהועלו בכתב התביעה שהגישו, מכחישים את כל טענות המשכירה ואת הנזקים הנטענים על ידה.

דיון
14. המחלוקת הצריכה הכרעה בשתי התביעות הינה בשאלה, האם היו במושכר פגמים מהותיים שהוסתרו ו/או לא גולו ע"י המשכירה מהשוכרים, או ממי מטעמם, ומי מהצדדים הפר את הסכם השכירות.
קבלן השיפוצים יהודה שרפי הוזמן למושכר ע"י המשכירה לבדוק בעיה בצנרת המים החמים. הוא היה במושכר ביחד עם השוכר ולצורך הבדיקה שבר חלק מקיר כדי להגיע לצנרת המים החמים, ניסר חלק מהצינור, החליף ווסת ובנה מעקף זמני. לדבריו, הצנרת הייתה ישנה ביותר מלאה במשקעים וסתימות. הצעת המחיר שלו לתיקון הליקויים בצנרת הייתה כ- 70,000 ₪.

האינסטלטור יוסי אוהב ציון הצהיר שביקר בדירה בחודש אוגוסט 2014, מצא לחץ מים חמים חלש ולא תקין ומסר הצעת מחיר לביצוע מעקפים.

15. אין מחלוקת שנחתם חוזה שכירות בין השוכרים לבין המשכירה באמצעות שרה, ולהסכם השכירות קדם זיכרון דברים.
2 השיקים שמסרה שרה למשכירה, האחד בסכום של 33,000 ₪ עבור 3 חודשי שכירות ושיק ביטחון על סך 40,000 ₪, נמסרו למשכירה ע"י שרה עבור ובשם השוכרים, בגין תשלומים בהם מחויבים היו השוכרים עפ"י הסכם השכירות. השיק על סך 40,000 ₪ מהווה שיק ביטחון. (ס' 9.ג.א להסכם השכירות).

16. אין לקבל את טענת המשכירה בס' 2-3 לסיכומיה, ששרה היא שמסרה את 2 השיקים ולכן השוכרים אינם זכאים להשבה. אין חולק שנחתם הסכם שכירות בין השוכרים למשכירה וכל התשלומים ששולמו שולמו עבור התחייבויות השוכרים ולא עבור התחייבות כל שהיא של שרה.

אין גם לקבל את טענת המשכירה בס' 5 לסיכומיה, לפיו הנזקים הנטענים על ידם אינם קשורים להסכם השכירות שאינם חתומים עליו, שכן, המשכירה אישרה ששרה חתמה על הסכם השכירות בשם השוכרים. (ס' 3, 4.1 לכתב ההגבה שהגישה המשכירה וס' 1,3, לכתב התביעה שכנגד). טענה זו הועלתה לראשונה ב שלב הסיכומים ומהווה הרחבת חזית אסורה, מה עוד שסותרת את טענותיה הבסיסיות של המשכירה בכתבי הטענות שהגישה.

17. טענתם העיקרית של התובעים לעניין הליקויים הינה לגבי לחץ המים החמים וחוסר האפשרות להשתמש במקלחות שבמושכר והתקלות בניאגרות. ליקויים שגילו בעת שביקשו לחבר את מכונת הכביסה ומייבש הכביסה לברז המושכר. כמו כן טוענים לליקויים נוספים באריחי הרצפה, ובקירות.
אני מקבלת לעניין זה את טענת שרה, שבעת ביקורה במושכר טרם חתימת ההסכם, לא בדקה לחץ מים, לא בדקה את כלל המערכות במושכר, והאמינה למשכירה שהמערכות השונות במושכר תקינות ופועלות, כפי שהתחייבה המשכירה בזיכרון הדברים וההסכם. ביקורה בבית ושליחת הצילומים לשוכרים הייתה לצורך התרשמות מגודל הדירה ומצבה ללא בדיקת המערכות השונות.

18. בזיכרון הדברים, אותו רשם השוכר נכתב בין היתר "......הבית יימסר לשוכרים ב- 1.7.14 כאשר כל מערכותיו תקינות (מים, ביוב, שירותים, חשמל וכל המכשירים)....". זיכרון הדברים נשלח למשכירה בדוא"ל ביום 1.6.14 ובאותו יום אישרה המשכירה את הרשום בו. (נספח א' לכתב התביעה של השוכרים) התחייבות המשכירה שהמערכות במושכר תקינות הינה גם בס' 9.א. להסכם.
גם המשכירה מאשרת בס' 23 לתצהירה, שאינסטלטור מטעמה תיקן את הטעון תיקון, מה שמצביע על כך שהייתה תקלה בזרם המים בעת מסירת המושכר לשוכרים.

19. התובעים העידו את האינסטלטור יהודה שרפי אשר הוזמן לדירה ע"י המשכירה נוכח תלונות השוכרים. הוא העיד שלצורך הבדיקה הוא ניסר את צנרת המים וגילה שהצנרת ישנה ביותר ומלאה במשקעים וסתימות ואינה במצב תקין. המשכירה העידה שאישרה לו לחצוב בקיר (ע' 16 לפרוטוקול) לצורך בדיקת התקלות הנטענות ע"י השוכרים.

התובעים העידו אינסטלטור נוסף יוסי אוהב ציון שביקר במושכר בחודש אוגוסט 2014 והעיד שלחץ המים במושכר היה חלש ולא תקין ואף צורפה הצעת המחיר שערך בעת שביקר במושכר.
המשכירה לא העידה כל בעל מקצוע אחר, שלטענתה ביקר במושכר ולא סתרה את עדויותיהם של שני האינסטלטורים שהעידו בתיק זה. בס' 27 לתצהירה טענה התובעת כי אינסטלטור אמין מטעמה בשם יניב עמר בדק את לחץ המים ומצא אותו סביר, אך לא מצאה לנכון להעידו כדי שיסתור את טענות השוכרים. גם את 4 האינסטלטורים שלטענתה ביקרו במושכר (ס' 38 לתצהירה) וטענו שלחץ המים תקין לא העידה המשכירה.
וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655.

20. איני מקבלת את טענת המשכירה בס' 9 לסיכומיה, לפיה היה על השוכרים לתקן את הליקוי ולתבוע את השבת עלות התיקון. השוכרים הגיעו מחו"ל ושכרו את הדירה למגוריהם. הם אמורים היו לקבלה מתאימה לצרכיהם ושמישה למגורים, מבלי שיהיה עליהם לתקן ו/או לשפץ את המושכר. השוכרים לא רכשו את הדירה במצבה כפי שהיא, אלא שכרו אותה לתקופה מוגבלת למגורים . מדובר לטענתם, שלא נסתרה, בתיקונים בעלות גבוהה, שהמשכירה הודיעה שלא תישא בעלות. כך שאילו היו מתקנים על חשבונם, למרות הודעת המשכירה שלא תישא בעלות התיקון, הייתה טוענת האחרונה שהתיקון נעשה בניגוד לרצונה וללא הסכמתה.

איני מקבלת את טענת המשכירה בס' 10 לסיכומיה לפיה שוכרים אחרים לא טענו דבר לגבי מצב המושכר . המשכירה לא העידה ולו אחד מהשוכרים הקודמים כדי שיעידו על מצב המערכות השונות מושכר. דברי לאי הבאת עד יפים גם לכאן.
אין גם לקבל את טענת המשכירה בס' 9 לסיכומיה, לפיה, גם אם היו ליקויים בזרם המים, יכולים היו השוכרים להשתמש במערכות השונות כולל במקלחות. השוכרים היו אמורים לשלם דמי שכירות ראויים, תמורת שימוש ראוי במושכר וככל שיש בו תקלות, אינם חייבים לקבל זאת.

21. מהראיות שהובאו בפני, עדות השוכרים, עדות יהודה שרפי ואוהב ציון, עולה שצנרת המים הייתה "סתומה" עם משקעים רבים ולחץ המים החמים היה נמוך. גם המשכירה העידה שאינסטלטור מטעמה הובא לתקן זאת.
עוד עולה שבעלי מקצוע רבים ביקרו במושכר. אינסטלטור שהביאה המשכירה, יהודה שרפי העריך את התיקון ב- 70,000 ₪ והוא לא נחקר על כך בעת עדותו, ע"י המשכירה, (ע' 5 שורה 11 לפרוטוקול), מה שמצביע על אמינות גרסת השוכרים, לפיה, המשכירה סירבה להשקיע כסף בתיקון הליקויים, ומטבע הדברים, ביקור של 8 בעלי מקצוע לוקח זמן.

22. כאמור, המשכירה הצהירה כי כל מערכות המושכר תקינות, בניגוד למצב בפועל. גם אם לטענתה, לא ידעה זאת טרם חתימת ההסכם, היה עליה לתקן ליקוי זה מיד ברגע שהתגלה. מדובר בפגם מהותי, שמונע ממשפחה עם ילדים, שימוש יום יומי במקלחות, שימוש במכונת כביסה ניאגרות ועוד. השוכרים, שמשלמים ממיטב כספם, לא אמורים להתגורר במושכר שמערכות חשובות לניהול חיים תקינים, משובשות.

אני מקבלת את טענת השוכרים, לפיה, הם לא היו משכירים את המושכר אילו ידעו אודות התקלות. לאור הליקויים במושכר, וסירוב המשכירה לתקנם, כדין הודיעו השוכרים על ביטול ההסכם.

אני קובעת שהמשכירה הפרה את ההסכם בכך שהמושכר לא היה ראוי לשימוש ולמגורי השוכרים, עקב בעיות ותקלות בצנרת המים, כפי שתואר ע"י בעלי המקצוע שהעידו.
משכך, בצדק וכדין הודיעו השוכרים למשכירה על ביטול הסכם השכירות.

23. לאחר שהמשכירה הגישה את סיכומיה כנתבעת וכתובעת שכנגד ביום 8.7.15, ללא כל היתר הגישה ביום 13.7.15 סיכומים לעניין נזקיה.
לטענתה, יש לחייב את שרה בתשלום סכום ההמחאה על סך 40,000 ₪ שניתנה כביטחון, לחייב את השוכרים לשלם לה 44,000 ₪ בגין 4 חודשים שה מושכר עמד ריק, 1,200 ₪ בגין נזקים ולכלוך ו3,000 ₪ שהמשכירה שילמה לאינסטלטורים.
המשכירה לא הוכיחה ולו בבדל של ראיה שהשוכרים גרמו לנזק או שהשאירו לכלוך במושכר. היא לא הציגה תמונות, החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד.

"מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595)

כמו כן היא לא העידה את מי שתיקן את הנזקים הנטענים על ידה ו/או את מי שניקה את הלכלוך שהשאירו השוכרים.

24. מכיוון שקבעתי שהמשכירה היא שהפרה את הסכם השכירות, אין לחייב את השוכרים בגין התקופה שהמושכר עמד ריק.
מכיוון ששוכנעתי שהצנרת במושכר הייתה "סתומה" ולא תקינה, כל בדיקה או תיקון במושכר חלה על המשכירה.

אני קובעת שהמשכירה הפרה את הסכם השכירות
על המשכירה להשיב לשוכרים 33,000 ₪ ששלמו לה כדמי שכירות עבור 3 חודשי השכירות הראשונים להשיב להם את שיק הביטחון.
על המשכירה לשלם לשוכרים 1,200 ₪ עבור הובלת תכולת הדירה מהמושכר לאחר ביטול ההסכם ו- 700 ₪ עבור ניקיון המושכר.
המשכירה תשלם לתובעים את שכ"ט המתווך עפ"י קבלה, אשר שילמו תמורת איתור מושכר חלופי.
כן תשלם המשכירה לשוכרים פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.
אין לחייב את המשכירה בגין שכ"ד חילופי, שכן היה על השוכרים לשלם פעם אחת דמי שכירות.

התביעה שכנגד נגד שרה
25. כיוון שהמשכירה הפרה את הסכם השכירות, אין לחייב את השוכרים בדמי שכירות כלשהם. לראשונה טענה המשכירה בסיכומיה, לעילה שטרית נגד שרה, טענה שלא הועלתה בכתבי הטענות או התצהירים מטעמה, וטענה זו הינה הרחבת חזית אסורה. המשכירה תבעה את שרה בגין היותה שלוחת השוכרים ולא כמושכת השטר. שרה מסרה למשכירה את שני השיקים בשם ועבור השוכרים ולמילוי התחייבויותיהם עפ"י ההסכם בנוסף, כפי שקבעתי לעיל, השיק על סך 40,000 ₪ ניתן לביטחון כמפורט בס' 9א'ג' להסכם השכירות ובאותו סעיף הצדדים הסכימו שלא יירשם עליו שהינו לביטחון.

26. בס' 23 לכתב התביעה שכנגד טענה המשכירה כנגד שרה:

ובס' 8 לתצהירה כנתבעת הצהירה המשכירה:
דהיינו, לשיטתה, שרה חתמה ומסרה שיקים בשם ועבור השוכרים.

אני דוחה את התביעה שהגישה המשכירה נגד השוכרים ושרה.

סוף דבר

אני קובעת שהמשכירה הפרה את הסכם השכירות.
אני דוחה את התביעה שכנגד שהגישה המשכירה, במלואה.

אני מקבלת את התביעה שהגישו השוכרים, לעניין הפרת הסכם השכירות וקובעת שעל המשכירה לשלם לשוכרים כדלקמן:

המשכירה תשיב לשוכרים 33,000 ₪ ששלמו לה כדמי שכירות עבור 3 חודשי השכירות הראשונים ותשיב להם את שיק הביטחון.
המשכירה תשלם לשוכרים 1,200 ₪ עבור הובלת תכולת הדירה מהמושכר לאחר ביטול ההסכם ו- 700 ₪ עבור ניקיון המושכר.
המשכירה תשלם לתובעים את שכ"ט המתווך עפ"י קבלה, אשר שילמו תמורת איתור מושכר חלופי.
המשכירה לשוכרים פיצוי בסך 2,500 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

בנוסף, תשלם המשכירה לשוכרים ולשרה ביחד, הוצאות שכר טרחה בסך 20,000 ₪.

ניתן היום, י' אב תשע"ה, 26 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אסף זאבי
נתבע: גניה גולדשמיד
שופט :
עורכי דין: