ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אופקים נ.מ. בע"מ נגד עלם זרסיני :

26 יולי 2015
לפני: כבוד השופטת מיכל לויט, שופטת בכירה

המבקשים:
1. אופקים נ.מ. בע"מ
2. משה אביר

-
המשיב:
עלם זרסיני
ע"י ב"כ: עו"ד ליאב עמר

החלטה

1. בפני בקשת המבקשים (הנתבעים 2 ו- 3), לחייב את המשיב (התובע) להפקיד ערובה להבטחת כיסוי הוצאותיהם בגין ניהול ההליכים נגדם בתיק זה.

2. המשיב, אזרח אריתראה הגיש כנגד המבקשים תביעה לתשלום רכיבים תביעה שונים מכוח חקיקת המגן.

לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן וכתבי הגנה מתוקנים הגישו המבקשים את הבקשה דנן להפקדת ערובה.

טענות הצדדים

3. לטענת המבקשת ( הנתבעת 2) המשיב אינו מציין כל נתון עובדתי המלמד על יריבות בינו לבינה, כך שסיכויי התביעה כנגדה הינם פחות מקלושים.
בנוסף טענו המבקשים כי המשיב נהג בחוסר תום לב עת חתם על הסכם פשרה, לקח את הכספים שסוכמו במסגרתו וכעת הוא מבקשת להתעלם מההסכם.

בנוסף נטען כי המשיב הינו פליט הנמצא בארץ בתוקף אשרת שהיה זמנית והינו חסר רכוש וחסר כתובת קבועה, כך שבמידה ויידרש לשלם הוצאות משפט, הם לא יוכלו לגבות אותן ממנו.

4. המשיב טען בתגובה כי המבקשים לא הוכיחו אף לא אחד מהתנאים שנקבעו בפסיקה להיעתרות בית הדין לבקשה להפקדת ערובה.

על פי הנטען, המבקשים לא הוכיחו שהמשיב הינו תושב מדינה שאינה חתומה על אמנת האג, כשהמבחנים שנקבעו לזיהוי מדינת התושבות אף תומכים בטענה כי המשיב הינו תושב ישראל.

המבקשים לא הוכיחו כי התביעה מופרכת על פניה, כשדווקא ההיפך הוא הנכון, התביעה מבוססת ומגובה במסמכים ובראיות למכביר.

המבקשים אף לא הוכיחו כי ייגרם להם נזק כתוצאה מהגשת התביעה, כשטענה כי יקשה עליהם להיפרע מהמשיב ככל שיוטלו עליו הוצאות משפט, אין בה כשלעצמה טעם מספיק לפגיעה בזכות היסוד שלו לגישה לערכאות.

דיון והכרעה

5. תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי בית המשפט רשאי " לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". בתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), תשנ"ב-1991 אין הוראה מקבילה להוראה זו והיא אומצה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969.

סוגיית הפקדת ערובה בתביעה של עובד זר נדונה במספר פסקי דין של בית הדין הארצי כאשר נקודת המוצא הינה, כדלקמן -
"זכות הגישה לערכאות היא מזכויות היסוד הראשוניות העומדות לפרט בחברה דמוקרטית. ללא מתן אפשרות לאדם כי יהא לו יומו בבית המשפט, תישמט הקרקע תחת בסיס שיטת המשפט" ( ע"ע70/05 הרב שלמה בניזרי נ' Stefavanova, (2.11.05)).
בית הדין הארצי הדגיש חזור ושנה את החשיבות במתן הגישה לבתי הדין במקרים של עובדים זרים, אם כי נפסק כי אין מדובר בזכות מוחלטת וכי יש לאזנה מול אינטרסים ראויים אחרים.

6. בעניין איזון האינטרסים נקבע בפרשת קיניאנג'וי כך:
"עובד זר יחויב בהפקדת ערובה באותם מקרים בהם הושתו על העובד הזר בעבר הוצאות משפט או חיובים אחרים אותם לא פרע, או שעל פניו הוכיח המעסיק כי ייגרם לו נזק של ממש כתוצאה מהגשת התובענה, או שתובענתו מופרכת על פניה". ( ע"ע 1064/00 קיניאנג'וי נ'איליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פ"ד לה' 625).

על מבחנים אלה חזר בית הדין הארצי בפסק הדין בעניין פתחי אבו נאסר, תוך שהוא מציין כי על בית הדין לברר אם העובד נמנה על תושבי מדינה החתומה על אמנת האג וכי אם נמצא כי כך הוא, יהיו שיקולי בית הדין דומים לאלה הנוהגים כלפי תובע שהוא תושב ישראל ואם לאו, יהיו השיקולים כפי שנפסק לעיל בעניין קיניאנג'וי:
"יברר בית הדין תחילה, אם הוא [ העובד] נמנה על תושבי מדינה החתומה על אמנת האג. נמצא כי כך הוא, יהיו שיקולי בית הדין דומים לאלה הנוהגים כלפי תובע שהוא תושב ישראל. נמצא כי אין האמנה חלה, יהיה המעסיק חייב בהוכחת אחד מאלה: התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה; ייגרם למעסיק נזק של ממש כתוצאה מהגשת התביעה; העובד לא מילא אחר חיובים שהושתו עליו בעבר בפסיקתו של בית הדין".
(ע"ע 1424/02 פתחי אבו נאסר – סנט פטר אינגליקנטו, (6.7.03).

7. על פי כתב התביעה המתוקן המשיב הנו אזרח אריתראה, מדינה שאינה חתומה על אמנת האג. בנסיבות אלה, על בית הדין לבצע איזון בין זכות הגישה של המשיב לערכאות לבין זכותם של המבקשים שלא להיתבע בתביעות סרק, במיוחד בנסיבות בהן לא יעלה בידם להיפרע מהמשיב, ככל שתביעתו תידחה.

בהתאם להוראות הפסיקה, במסגרת האיזון הנדרש יש לברר, האם על פניו תביעת המשיב מופרכת על פניה; האם ייגרם למבקשים נזק של ממש כתוצאה מהגשת התביעה, והאם המשיב לא מילא אחר חיובים שהושתו עליו בעבר על ידי בית הדין.

8. בחינת נסיבות העניין שבפני מעלה, כי המבקשים לא הוכיחו התקיימות איזה מהתנאים האמורים.

ראשית, לא מצאתי, כי ניתן לומר בשלב זה שהתביעה כנגד המבקש מופרכת על פניה.
בחינת כתב התביעה המתוקן מעלה, כי המדובר בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, חלף הפרשות לפנסיה, גמול עבודה בשעות נוספות ושעות שבת, נסיעות ופיצויים לפי חוק הגנת השכר.
כל רכיבי התביעה הינם בבחינת זכויות מכוח משפט העבודה המגן. בתביעות מסוג זה ובאיזון הנדרש הכף נוטה כנגד הכבדה על מימוש זכותם של בעלי הדין לפנות לערכאות.
שאלת היריבות בין התובע לבין מי מהנתבעות צריכה להתברר בראיות.
גם נסיבות חתימת המשיב על הסכם הפשרה במסגרתו שולמו לו כספים צריכות להתברר, על אחת כמה וכמה משלטענת המשיב הוא חתם על ההסכם תוך שציין מפורשות הסתייגותו מהאמור בהסכם באשר לויתור על כלל זכויותיו.

9. שנית, המבקשים לא הביאו במסגרת הבקשה כל ראיה לנזק העלול להיגרם להם מעצם ההתדיינות, למעט נזק עתידי צפוי של אי תשלום הוצאות ככל שתביעת המשיב תידחה בסופו של יום.

נזק עתידי אפשרי בגין אי תשלום הוצאות אין בו די כדי להקשות על מימוש זכות הגישה לערכאות, שהינה כאמור לעיל זכות חוקתית בעלת מעמד מיוחד, כפי שנקבע במפורש בפסק הדין בעניין קיניאנג'וי :

"הזכות לגבות הוצאות משפט נסוגה מפני זכותו של העובד לזכויות, דוגמת שכר מינימום, ומפני החשיבות המוסרית, חברתית וכלכלית שנודעת להגנה על עובדים זרים והימנעות מהעמדת מכשולים בדרכם למימוש זכויותיהם בבתי-הדין".

10. באשר לתנאי השלישי, המבקשים לא טענו וממילא לא הוכח כי המשיב לא מילא אחר חיובים שהושתו עליו בעבר על ידי בית הדין.

11. לאור כל האמור, משלא הוכח כי מתקיימים במקרה דנן אלו מהתנאים לחיוב התובע בהפקדת ערובה – הרי שדין הבקשה להידחות.

סוף דבר

12. הבקשה נדחית.

13. בשים לב לכך שכתב התביעה תוקן והוגש גם כתבי הגנה מתוקנים, מבלי שהתובע חויב בהוצאות בגין כך, ישקלו הוצאות בקשה זו בסיום ההליך.

ניתנה היום, 26 יולי 2015, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אופקים נ.מ. בע"מ
נתבע: עלם זרסיני
שופט :
עורכי דין: