ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חגי כהן נגד אופיר טורס בע"מ :

התובע
חגי כהן ת.ז. XXXXXX322

נגד

הנתבעת
אופיר טורס בע"מ ח.פ. 520043829

פסק דין

ביום 31.12.14 רכש התובע אצל הנתבעת חבילת נופש זוגית לברלין לתאריכים 22.2.15 – 2 5.2.15 תמורת סך של 2,907.82 ₪ (להלן: "העסקה").
בעתירתו לחיוב הנתבעת בהשבת עלות העסקה ובתשלום פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו ולרעייתו כתוצאה מיחסה "המחפיר, המבזה והפוגעני" אליהם, טוען התובע כי בקשתו לביטול הע סקה לא כובדה על ידה, על אף שנעשתה בהתאם לחוק ולתקנות הגנת הצרכן.

מן העדויות ששמעתי והראיות שהונחו בפני עולה התמונה הבאה:
באישור הזמנת העסקה אותו שלחה הנתבעת אל התובע בתאריך 31.12.14, מיד לאחר ביצוע ההזמנה כאמור, צוין כי "ביטול נסיעה ייעשה בכתב בלבד" וכי "גובה עלות דמי הביטול כפופה למדיניות הביטולים של הספקים השונים ובתאם לחוק הגנת הצרכן במקרה של עסקאות מכר מרחוק".
כשבוע לאחר מכן, בתאריך 8.1.15, ביקרה רעייתו של התובע במכון האונקולוגי של בית החולים בילינסון במסגרת טיפול במחלת הסרטן ממנה היא סובלת ואז הודע לה, לראשונה, כי החל מיום 19.1.15 יהא עליה לעבור סדרה של 28 טיפולי הקרנה (ר' המסמכים הרפואיים - ת/1).
במצב דברים זה ו למחרת היום, בתאריך 9.1.15, פנה התובע אל הנתבעת בבקשה לביטול העסקה. לטענת התובע, פנייתו הראשונה אל הנתבעת נעשתה בטלפון (בשעה 10:09 למס'
1-700-700-732) והוא שוחח עם נציגתה – נטליה , אשר אמרה לו כי יוכל לבטל את העסקה וכי עלות הביטול תהא 100 ₪ לאדם ובסה"כ 200 ₪. בעקבות שיחה טלפונית זו ומיד לאחריה, ביום 9.1.15 בשעה 10:43, שלח התובע אל הנתבעת בקשת ביטול בכתב לפקס מס'
03-XXXX737 (ר' הבקשה המודפסת ודו"ח השיחות היוצאות ממנוי התובע, אשר צורפו לכתב התביעה). בבקשה זו ציין התובע כי בשיחתו עם נטליה הוא העיר לה על כך שעל פי הוראות החוק להגנת הצרכן אמורה עלות ביטול העסקה להסתכם ב- 145 ₪ המהווים 5% מעלות העסקה.
בחלוף 3 ימים, בתאריך 12.1.15 התקשר התובע אל הנתבעת פעם נוספת (ר' דו"ח פירוט השיחות). לגרסתו, כשבקש לוודא את הגעת בקשת הביטול בכתב שנשלחה על ידו בפקס כאמור, נאמר לו כי "יבדקו ויחזרו אליו" ומשהדבר לא נעשה, הוא שלח את הודעת הביטול בפקס פעם נוספת – ביום 22.1.15 בתוספת הערה בכתב יד לפיה הוא "טרם קבל מענה לפנייתו" (ר' בקשת הביטול בכתב שנשלחה בשנית ודו"ח פירוט השיחות).
הפעם, כך לגרסת התובע, חזרה אליו נציגת הנתבעת והודיעה לו כי אין הוא זכאי לב יטול העסקה מן הטעם שמאז מועד ההזמנה חלפו יותר מ- 14 ימים.
בהמשך, הסתבר לתובע כי כרטיס האשראי לו כבר חוייב בתשלום ראשון לנתבעת בסך של 969.26 ₪ (ר' דו"ח חיובי כרטיס האשראי).
בתאריך 11.2.15 פנה התובע אל הנתבעת בכתב פעם נוספת והודיע לה כי בכוונתו לפנות אל בית המשפט לתביעות קטנות ולתבוע ממנה השבה מלאה של עלות העסקה בתוספת פיצוי בסך של 10,000 ₪.
ביום 19.2.15 הוגשה תביעת התובע לבית המשפט והעתק ממנה נמסר לנציגת הנתבעת ביום 25.2.15 (כך עולה מרישומי בית המשפט עצמם).
באותו היום – 25.2. 15, זיכתה הנתבעת את התובע בהחזר התשלום הראשון שנגבה מכרטיס האשראי שלו כאמור.

הן בכתב הגנתה והן במהלך הדיון שהתקיים בפני, טענה הנתבעת כי על אף שמסיבות שאינן ברורות לה, הודעת הביטול הראשונה של התובע לא נתקבלה אצלה, הרי שמטעמי שירות ולפנים משורת הדין - תוך התחשבות בנסיבות בגינן בוטלה החופשה - היא השיבה לתובע את כספו ואף הציעה לו 5% הנחה בהזמנה עתידית.
התובע, אשר לא הסכים להצעה זו , אמר: "הבנתי שבעצם הנתבעת מבקשת לעשות פה שיטת מצליח, ברגע שהגיעה להם ההודעה שממתין להם בבית הדואר בבית משפט לתביעות קטנות בחדרה, הם הסיקו את המסקנות וזיכו את החשבון ולא אמרו שום דבר עד לתאריך 2.3. שנציג הנתבעת מתקשר אלי... חרה לי גם האמור בסוף ס' 4 לכתב ההגנה".
ואכן, אף לטעמי, הדברים שנכתבו על ידי הנתבעת בסעיף 4 לכתב ההגנה שהוגש מטעמה, ראוי היה להם שלא ייכתבו. וכך כתבה הנתבעת בסיפת סעיף זה: "כוונתה של אופיר טורס בפניה זאת היתה אף לבוא לטובת התובע, שאכן לא ידע כפי הנראה בשעת הגשת התביעה על הכוונה לזכותו וכמו כן כיוון שמדובר כפי הנראה בזוג לקוחות אשר איתרע מזלם ויש להם בעיה רפואית, יתכן שישמחו על האפשרות שהוצעה להם לבטל את התביעה ולפנות את האנרגיות שלהם לנושאים הרפואיים, שהינם מהותיים ומטרידים יותר לכל הדעות".

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו מטעמם, דעתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה. ויודגש - הנתבעת אמנם זיכתה את חשבונו של התובע בסכום שנגבה ממנו (התשלום הראשון בסך 969.26 ₪ ) ובסופו של דבר ביטלה את העסקה, כך שנזק ממוני לא נגרם לו, לתובע. חרף זאת ולנוכח העובדה שהנתבעת הואילה לזכות את התובע בסכום הנ"ל רק ביום בו נתקבל אצלה כתב התביעה שהוגש על ידו לבית המשפט והיא לא עשתה כן קודם לכן על אף פניותיו הנשנות וחוזרות אליה, אני סבורה כי עליה לפצותו במידה מסוימת ולאו דווקא בדרך של מתן הנחה עתידית שתחייב אותו לבצע הזמנת חופשה דווקא אצלה.
במסגרת תפקידי כשופטת בבית המשפט לתביעות, הנני נתקלת לא אחת במקרים בהם עומדים תובעים על תביעת עלבונם. ואכן, ברבים מן המקרים הללו מסתבר לי כי הקשבה, אמפטיה, התחשבות או רצון טוב, יכולים היו לחסוך את הצורך בהתדיינות בבית המשפט. כזה הוא לטעמי, המקרה שבפני, בו יכולה היתה הנתבעת להתנצל בפני התובע על התקלה ש ככל הנראה ארעה בהגעת הודעת הביטול הראשונה שהוא שלח אליה בפקס, להודיע לו על כוונתה לזכותו ולחסוך ממנו את העלבון המיותר השזור ב אופן ניסוחו של סעיף 4 לכתב הגנתה.

סוף דבר, הנני מחייבת את הנתבעת בפיצוי התובע בסכום של 1,000 ₪ בגין הטרחה ועגמת הנפש המיותרות שנגרמו לו כתוצאה מאופן התנהלותה כלפיו, ובתשלום הוצאותיו בסך של 400 ₪ (בסה"כ 1,400 ₪).
סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך 15 יום.

המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.

ניתן היום, י' אב תשע"ה, 26 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חגי כהן
נתבע: אופיר טורס בע"מ
שופט :
עורכי דין: