ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בעז תודאל לייבוביץ נגד חיו אסתר :

בפני כבוד ה שופטת לימור ביבי

תובע

בעז תודאל לייבוביץ

נגד

נתבעים

1.חיו אסתר
2.חיו יהושוע

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 16/9/14 .

לטענת התובע במועד הנקוב, הוא נסע בכיכר ברמת השרון מרחוב הזית. לטענתו בעת שהיה בנסיעה בכיכר, הגיע לפתע רכב הנתבעים, נהוג על ידי הנתבע 2 כשהוא גורר אחריו נגרר, הנתבע 1 הבחין בתובע, סימן לו בידו כמחוות סליחה והמשיך בנסיעה בכיכר מבלי שנתן לרכבו של התובע זכות קדימה כדין. לטענת התובע, הוא בלם את רכבו ואולם, הואיל ורכבם של הנתבעים נסע בתנועה סיבובית, נפגע רכב מהנגרר. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2 ומשכך עליו ועל הנתבעת 1 שהיא בעליו של רכב הנתבעים, לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב בעת שרכב הנתבעים היה בנסיעה בכיכר, הגיח התובע אשר אצה לו הדרך ופגע ברכב הנתבעים. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבע ים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע 2 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . עוד הוצגו בפני תמונות הנזק לרכבו של התובע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

ראשית יובהר כי הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".
יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי :
"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "
דהיינו , דין התביעה להתקבל באם ירים התובע את הנטל המוטל עליו כדי 51%.
מן הכלל אל הפרט –
במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

הנני סבורה כי בחינת הראיות והעדויות יש בה בכדי להטות את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסת התובע, ומשכך, כי דין תביעתו להתקבל.

כך, ראשית- תמונות הנזק לרכבו של התובע תואמות את גרסתו ובהתאם לה רכבו נפגע אגב תנועה סיבובית של רכב הנתבע או הנגרר, באשר לרכב התובע נגרם נזק מכיוון אחור לכיוון קדמי לרבות תוך שפנס הערפל שלו נעקר.
זאת ועוד, הנתבע לא היה קוהרנטי בעדותו אל מול כתב ההגנה מטעמו. כך, במסגרת כתב התביעה מטעמו טען כי הוא נסע בתוך הכיכר והתובע הגיח לפתע ופגע ברכבו. אלא שגרסתו זו שונתה על ידי הנתבע (לאחר שהתובע בעדותו הצביע על כך שהגרסה האמורה אינה עולה בקנה אחד עם הנזקים),ובמסגרת עדותו טען הנתבע כי הבחין בתובע, הורה לו לעצור את רכבו עם ידו, התובע עצר ולאחר מכן שב והתקדם ואגב כך נפגע מהנגרר.

חוסר הקוהרנטיות בגרסת הנתבע, יש בו בכדי להשפיע על המהימנות אשר יש לייחס לה ומשמדובר בעדות מול עדות, הרי שדי בכך בכדי להטות את מאזן ההסתברויות.

יתרה מכך, מתוך עדותו נמצאתי למדה כי אמנם התובע היה כבר בנסיעה בתוך הכיכר שכן, הנתבע מאשר כי ראה אותו מגיע משמאל. בנסיבות אלו היה על הנתבע ליתן זכות קדימה לתובע ולא להורות לו – כטענתו לעצור. זאת ועוד, אם אמנם התובע נעצר לפי הוראת הנתבע, הדעת נותנת שלא היה שב ומתחיל בנסיעה כטענת הנתבע. זאת אף זאת, לו אמנם מחוות היד של הנתבע היתה אגב כך שהוא כבר היה בנסיעה בכיכר, כיצד יכל התובע לראות את אותה מחוות יד?!

לאור כל האמור לחילופין ובמצטבר, הנני מוצאת להעדיף את גרסתו של התובע ולקבוע כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך, האחריות לשיפוי התובע בגין נזקי התאונה מוטלים על הנתבעים ביחד ולחוד.

משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים ביחד ולחוד, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. לענין זה, תמך התובע את נזקיו בסך של 16,829 ₪ - בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק , באישור רואה חשבון המעיד על כך שהתובע מזדכה רק על שליש המע"מ וכן בחשבונית מס המעידה על תיקון הנזקים הניתנים לתיקון בפועל. כן, תמך התובע תשלום שכ"ט לשמאי בסך 750 ₪ בחשבונית מס קבלה. משכך, הנני קובע ת כי התובע הרים את הנטל להוכחת נזקים אלו אשר נגרמו לו. באשר לדרישת התובע לחיוב הנתבע בגין אובדן ימי עבודה- הרי שאלו לא נתמכו. כמו כן, בכל הנוגע לדרישתו לפיצוי בגין בעוגמת נפש –הרי מדובר בתביעה בגין נזקי רכוש ומשכך, אין מדובר בעוגמת נפש המצדיקה פיצוי כספי מיוחד. יחד עם זאת, ימי העבודה כמו גם עוגמת הנפש יובאו לידי ביטויים בפסיקת הוצאות ההליך.

אשר על כן הנני מקבלת את תביעתו של התובע . הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 17,579 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (31/12/14) ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן יישאו הנתבעים בהוצאות התובע בסך של 750 ₪ . התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו בנוסף בהפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

הואיל ובכתב התביעה כמו גם בכתב ההגנה לא צויינו מספר תעודת זהות של הנתבעים , הרי שעל התובע לפנות למשרד הפנים וניתן בזאת צו למשרד הפנים המורה לו להמציא את מספרי תעודת הזהות של הנתבעים. לאחר המצאת האמור, ככל שאדרש לכך, יוצא פסק דין מתוקן הכולל את מספרי תעודות הזהות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י' אב תשע"ה, 26 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בעז תודאל לייבוביץ
נתבע: חיו אסתר
שופט :
עורכי דין: