ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמי גור ניהול נכסים בע"מ נגד אבישי טויטו :

בפני כבוד סגן הנשיא, השופט גיל דניאל

תובעת

עמי גור ניהול נכסים בע"מ

נגד

נתבע

אבישי טויטו

פסק דין

התובעת הינה חברה משכנת המנהלת עבור מדינת ישראל את הדירה נשוא התובענה הנמצאת ברחוב שפירא באשקלון, בה התגוררה אמו של הנתבע בשכירות ציבורית.

האם נפטרה ביום 13.6.13.

התובעת הגישה תביעה שעיקרה פינוי הנתבע מהדירה.

המחלוקת בשאלת היותו של הנתבע דייר ממשיך

המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה, האם הנתבע זכאי להכרה כ"דייר ממשיך".

לטענת התובעת בכתב התביעה , הנתבע לא התגורר עם האם, שהינה הדיירת החוזית, 4 שנים טרם פטירתה וזו אף הצהירה כי התגוררה בגפה לאורך השנים. בנוסף, הנתבע לא זכאי להיות דייר ממשיך בדירה מכוח היותו בעל דירה פרטית, שכן לנתבע היתה דירה בבעלותו בתקופה שקדמה למועד פטירתה של האם.

לטענת הנתבע בכתב ההגנה, הוא התגורר בדירה ביחד עם אמו מיום 1.5.09 ועד ליום פטירתה. גם קודם להעתקת מקום מגוריו לדירת אמו באופן קבוע היה הנתבע במהלך כל שנת 2009 מתגורר בבית אמו לסירוגין עד ליום 1.5.09 כאשר עבר להתגורר בדירת אמו בקביעות.

ביחס לטענה לפיה היה הבעלים של דירה אחרת טען הנתבע בכתב ההגנה, כי בהסכם גירושין שנערך בינו לבין גרושתו אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 28.10.09 , נקבע כי גרושתו תקבל את מלוא הזכויות בדירה שהיתה בבעלות בני הזוג ותדאג לרישום הזכויות בה על שמה בלבד. לאור המשכנתא הרובצת על הדירה ונסיבות אחרות שאינן בשליטת הנתבע, לא הצליחה גרושתו להעביר את הבעלות בדירה על שמה בלבד.

לטענת הנתבע, רישומו כבעלים בדירה האחרת הינו פורמלי בלבד שכן דירה זו לא יכולה היתה לשמש אותו בפועל משך השנים בהן התגורר בבית אמו.

מיקוד הדיון בשאלת בעלות הנתבע בדירה אחרת

לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית על ידי הצדדים עלה, כי ניתן להכריע כבר בשלב זה במחלוקת בשאלה המשפטית הנוגעת לבעלות הנתבע בדירה אחרת והכרעה זו יכולה להוביל גם להכרעה בתובענה לגופה.

לפיכך, ב"כ הצדדים הגישו טיעון בנושא השנוי במחלוקת לעניין משמעות היותו של הנתבע בעלים בדירה אחרת ביחס לאפשרות היותו דייר ממשיך.

לטענת התובעת, הוראות החוק לעניין זכות שכירות של דייר ממשיך מחייבות כי לא היתה בבעלותו של הדייר הממשיך, בחמש שנים שקדמו למועד פטירת הדייר החוזי, דירה בבעלותו. זאת, בנוסף לתנאי בדבר מגורים בדירה תקופה של 3 שנים לפחות (תנאי שהתובעת כופרת בקיומו).

התובעת מפנה לפסיקה אשר במסגרתה עמדו בתי המשפט על הצורך בקיום צדק חלוקתי בכל הנוגע למשאב הדיור הציבורי. כל זאת, נוכח העובדה לפיה מאגר הדיור הציבורי הינו מצומצם ואלפי זכאים הזקוקים למגורים ממתינים משך חודשים ארוכים עד לפינוי דירה עבורם. לפיכך, יש לבחון את העמידה בתנאי הזכאות בדווקנות, שכן מתן יתרון לאחד עלול לסכל את זכותו של האחר ובכך להפר את עקרון השוויון בחלוקת משאבים.

התובעת עמדה בטיעוניה על כך שהתובע עובד ומשתכר כל השנים למחייתו. הוועדה העליונה של משרד הבינוי והשיכון בחנה את מכלול הנתונים ולא מצאה מקום לחרוג מהכללים ולהעדיפו על פני זכאי הדיור הציבורי. הדירה שהינה בת 3 חדרים נחוצה לאכלוס משפחות בנות 5-6 נפשות שאושרו לדיור הציבורי וממתינות לדירה זו ואי הפינוי מונע אכלוסן.

לטענת הנתבע, רישומו כבעלים של דירה אחרת הינו רישום פורמלי בלבד שכן הדירה לא יכלה לשמש אותו בפועל משך השנים בהן התגורר בדירת אמו ורק רשלנותה של גרושתו מנעה את העברת הזכויות בדירה האחרת.

הנתבע מפנה לפסיקה של בתי המשפט אשר תמכה בעמדה לפיה רישום פורמלי אינו הדבר היחיד המבסס הוכחה של בעלות בדירה אחרת אלא אי היכולת לעשות שימוש בדירה והימנעות מעשיית שימוש בה, גוברים על הדרישה הפורמלית.

יצוין, כי בטיעוני הנתבע הועלתה טענה חדשה, שלא עלתה בכתב ההגנה וכך גם לא בתצהירו של הנתבע, לפיה עוד לפני המעבר לדירת האם, על רקע מריבות עם האשה, החל הנתבע לישון ולהתגורר אצל חברים. כמפורט לעיל, בכתב ההגנה וכן בתצהירו (סעיפים 2-3) טען הנתבע כי ביום 1.5.09 עבר להתגורר בבית האם והוסיף וטען כי עובר להעתקת מקום מגוריו לדירת אמו, במהלך שנת 2009 התגורר בבית האם לסירוגין.

דיון והכרעה

סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח-1998, כנוסחו במועד הרלבנטי, קבע כי הוראות החוק יחולו על דייר ממשיך אם לא היתה בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים, בחמש שנים שקדמו למועד פטירת הזכאי וכל עוד אין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים.

יצוין, כי בינתיים תוקן החוק וכיום קובע סעיף 3 תנאים אחרים, אשר לפיהם על הדייר הממשיך עצמו לעמוד בתנאים לזכאות לדירה ציבורית.

בחינת טענות הנתבע מלמדות, כי אין בהן להעמיד לנתבע זכות להכרה כדייר ממשיך.

בבעלותו של הנתבע דירה, שכן הוא וגרושתו רשומים כבעלים של דירה אחרת. אף אם ניתן היה לפרש את התנאי בדבר העדר בעלות בדירה אחרת כתנאי שאינו מתייחס לבעלות הפורמלית, הרי שבכל מקרה, גם מבח ינה מהותית הנתבע היה הבעלים של דירה אחרת בתקופה בת 5 שנים קודם לפטירת האם.

האם נפטרה כמפורט לעיל ביום 13.6.13. לפיכך, התקופה הרלבנטית לבדיקת השאלה האם לנתבע היתה בעלות בדירה אחרת היא הת קופה לאחר יום 13.6.08.

אפילו אם היה ניתן לראות בהסכם הגירושין נושא תאריך יום 21.8.09 כמועד בו הסתיימה בעלותו של הנתבע בדירה (ואינני מכריע אם הדבר אפשרי) הרי שבכל מקרה, אין כל ספק כי בתקופה לאחר יום 13.6.08 ולפחות עד ליום 21.8.09 היה עדיין הנתבע בעלים של הדירה האחרת. בתקופה זו, אף אם היו חילוקי דעות בינו לבין אשתו ואף אם לפי טענתו היה נאלץ ללכת ולישון לעתים אצל חברים או אצל אמו, הרי שמבחינה מהותית (ולא רק פורמלית) עדיין היה הבעלים של הדירה האחרת. בתקופה זו היתה לנתבע וליחידה המשפחתית לה היה שייך (הוא, אשתו ובנותיהם) החזקה בדירה האחרת.

בין אם רואים את מועד העברת הבעלות בדירה לגרושתו במועד הסכם הגירושין ובין אם במועד רישום הזכויות (שטרם נעשה) הנתבע אינו עומד בתנאי המועד הקובע, שהינו לפי מניין תקופת חמש השנים.

אין מקרה זה דומה למקרים אחרים אשר נדונו בפסיקה בהם נמנעה מהדייר הממשיך כל זכות להתגורר או להשתמש בדירה שבבעלותו, כגון במקרה בו דירה זו היתה תפוסה על ידי דייר מוגן.

הנה כי כן, אפילו היה מסתבר כי מבחינה עובדתית הנתבע אומנם התגורר ביחד עם אמו בדירה החל מיום 1.5.09 הרי שבעלותו בדירה האחרת בתקופה בת 5 שנים קודם לפטירת האם שוללת האפשרות להכיר בו כדייר ממשיך.

המסקנה המתחייבת הינה, כי הנתבע אינו יכול להחשב כדייר ממשיך ולפיכך אינו זכאי להתגורר בדירה.

לפיכך, התביעה לפינוי הנתבע מהדירה, מתקבלת.

על הנתבע לפנות את הדירה הנמצאת ברחוב שפירא 19/23 באשקלון, מס' יחידת בעמיגור 708/23 ולהחזירה לידי התובעת כשהיא פנויה מכל דייר או חפץ.

הנתבע יישא בתשלום הוצאות התובעת וכן בתשלום שכ"ט עו"ד של התובעת בסך של 3,000 ₪.

ניתנה היום, י' אב תשע"ה, 26 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עמי גור ניהול נכסים בע"מ
נתבע: אבישי טויטו
שופט :
עורכי דין: