ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלה לוי נגד אלי לנקרי :

בקשה מס' 1
בפני כבוד הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע

מבקשת

אלה לוי
ע"י ב"כ עוה"ד ענאן כמאל

נגד

משיב
אלי לנקרי
ע"י ב"כ עוה"ד יוסף ח'ורי

החלטה

המבקשת פנתה למשיב, עם רעייתו היתה מיודדת , וביקשה ממנו למצוא עבורה דירת מגורים. ביום 4/9/14 חתמה המבקשת על הסכם תיווך ( נספח א' לכתב התביעה). המשיב הראה למבקשת את הדירה ברח' צידון 6/6, חיפה, והיא רכשה אותה ביום 10/11/14 במחיר 360,000 ₪ (הסכם מכר, נספח ב' לכתב התביעה ).
המבקשת מתנגדת לביצוע התביעה בטענות הבאות:
המבקשת טוענת כי היתה בקשרי ידידות עם המשיב ורעייתו, והוטעתה ע"י המשיב לחתום על הסכם התיווך בכך שאמר לה כי הדירה נמסרה לו בבלעדיות והיא בבעלות אחיינו. לאחר שהמשיב הציג לה אותה, ובסיוע בא כחה, מצאה כי הדירה מפורסמת באתר "יד 2".
המבקשת טוענת כי לאור ידידותה עם המשיב ורעייתו לא קראה את ההסכם, עליו חתמה.
המבקשת טוענת כי דמי התיווך בשיעור 2% ממחיר הדירה ולא פחות מ-10,000 ₪ בצירוף מע"מ אינם סבירים.
לאחר שנשמעה חקירתה הנגדית של המבקשת, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם, אני מוצאת לנכון לדחות את הגנת המבקשת, וקובעת כי התקיימו התנאים לתשלום דמי התיווך למשיב.
המבקשת חתמה על הסכם התיווך, ראתה את הדירה לראשונה עם המשיב, ורכשה את הדירה, שהיתה עדיפה על כל הדירות האחרות, שמצאה בכוחות עצמה לאחר מכן , מבחינת המחיר והמצב התחזוקתי. המבקשת רכשה את הדירה במחיר, שנרשם בהסכם, 360,000 ₪.
המבקשת חזרה בה מטענתה בתצהיר, לפיה המשיב אמר לה שהדירה בבלעדיות, ולא ידעה לומר כי לו ידעה כי הדירה אינה בבלעדיות לא היתה קונה אותה ( פרוטוקול, עמ' 5, שורות 7-12). המבקשת לא פירטה את הטענות בעניין מציאת הדירה באתר יד 2 מבחינת מועד, לא צירפה את המודעות מאתר יד 2, לא של הדירה שבמחלוקת ולא של הדירות האחרות שמצאה, לא צירפה תצהיר של בנו של בעל הדירה, שמסר בידה מכתב סתמי וחסר ערך, ולא התייצב להעיד. המבקשת לא צירפה תצהיר של בא כוחה, אשר, כפי שעלה בחקירה, היה זה שבפועל מצא את הדירה באתר יד 2, ואף נלווה אליה ביקור השני בדירה (שוב ללא תאריך). החוסרים, שפורטו לעיל , לא הביאו לד חיית הבקשה משיקולי מהימנות או דרכי הוכחה, אלא הוצגו על מנת להדגיש את הסתמיות וחוסר הפירוט של ההגנה.
בחינת בקשת רשות להתגונן בפני תביעה בסדר דין מקוצר והתנגדות לביצוע תביעה לסכום קצוב, נעשית מתוך הנחה כי כל האמור בתצהיר אמת הוא וניתן יהיה להוכחה (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה תשיעית (2008), 250).
גם בבחינה מקלה זאת, אין למבקשת הגנה, לאחר שהשמיטה את כל יסודות טענתה בדיון (ר' שם).
המבקשת חתמה על הסכם התיווך תוך הבנת טיב המסמ ך. כאמור המבקשת פנתה למשיב בבקשה שימצא עבורה דירה וטרם שהראה לה את הדירה נשוא התביעה ביקש ממנה לחתום על הסכם התיווך ואין חולק כי טיב המסמך, עליו היא חותמת היה ברור לה, שכן הצהירה "הוחתמתי על סכם התיווך תוך הצגת מצג שווא לפיו הדירה הינה בבלעדיות משרד התיווך..." (סעיף 6 לתצהיר המבקשת).
כלל הוא, כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו (ע.א. 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פורסם בנבו, 17.12.2003). עוד נפסק כי "בית-משפט זה חזר ושנה במספר הזדמנויות כי חתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאותו אדם קרא את המסמך, הסכים לאמור בו, והיה מודע למשמעות ולתוצאות חתימתו, ועל כן אין הוא יכול לנער חוצנו ממנו...לפיכך נפסק, כי על-פי רוב "אדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב" .

המבקשת הצהירה על עצמה כי הינה תמימה וחסרת נסיון והיתה להוטה לרכוש את הדירה טרם יציאתה לחופשת לידה, על מנת ליטול משכנתא (סעיפים 9, 14 לתצהיר) אך גם הצהירה כי הינה עובדת במקום עבודה מכובד ומסודר כמנהלת שיווק של בית אבות (סעיף 18 לתצהיר). המבקשת גם קוראת עברית ( פרוטוקול, עמ' 3, שורות 8-9), היתה מיוצגת כל העת ע"י אותו משרד עו"ד, המייצג אותה היום, בעניינים אחרים ( שם, שורות 29-31).

בע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113 נקבע: "... אך אפילו עיוור או אנלפבית שחתם על המסמך, והמסמך נוגע לעיסקה מאותו סוג שהוא חפץ בה, אלא שהחותם טעה או הוטעה לגבי פרטי העסקה, והפרטים אינם תואמים את העיסקה שהוא דימה לעשותה, הטענה "לא נעשה דבר" אינה עומדת לחותם...".

בענייננו המבקשת אפילו לא הצליחה לפרט טענת הטעייה בדבר פרטי העיסקה, וכי איזה פרט בעיסקה היה שונה ממה שהוסכם עם המשיב? המבקשת לא פירטה זאת בתצהיר ובמיוחד לא הצליחה לצקת תוכן לטענתה כשניתנה לה הזדמנות לכך בדיון. כל שטענה היה כי התברר לה שהמוכר לא מסר את הדירה למשיב לתיווך (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 27-32). אולם לפני כן העידה כי אינה יודעת האם היתה מסרבת לחתום לו ידעה שהדירה לא נמסרה למבקש בבלעדיות (שם, שורות 22-24).

המשיב עמד בכל תנאי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, הוא בעל רשיון תיווך (סעיף 2(א) לחוק); נחתמה הזמנה בכתב (סעיף 9(א) לחוק); המשיב מסר למבקשת את כל המידע "בעניין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך" (סעיף 8 לחוק) והמשיב "היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב" (סעיף 14(א)(3) לחוק).

כל חוזה מחייב מקנה למתווך את זכותו לדמי תיווך. הזכות לדמי תיווך אינה מציבה דרישה לקיומו של הסכם נטול פגם, וקיומו של הסכם המכר אינו תנאי למימושה (ע"א 166/77 דדון נ' אברהם, פ"ד לג (3) 365).; ע"א 342/89 רכסים נ' גרופר, פ"ד מו (4) 724). מובן כי הפרת ההסכם על ידי מי מהצדדים אינה שוללת את זכות המתווך (בר"ע 394/88 שושני נ' אברון את פורת, פ"ד מב (3) 573). בענייננו אין חולק כי המבקשת רכשה את הדירה, אותה הציג לה המשיב לראשונה בהסכם מחייב עם המוכר.

הטענה לפיה המשיב אמר לבקשת כי הדירה נמסרה בבלעדיות למשרדו או שהינה של אחיינו אינה מתייחסת ל"מידע מהותי לעיסקה", שנדרש המתווך למסור. כאמור המבקשת לא טענה זאת ולא ידעה לומר מה היה משתנה לולא נאמר לה מה שטענה כי המשיב אמר לה. ההסכם עליו חתמה המבקשת אינו מהווה הסכם בלעדיות, הדבר לא נכתב בו, וההסכם עונה על כל הדרישות החוקיות מהזמנה בכתב, המצדיקה תשלום דמי תיווך. המשיב נדרש על פי חוק המתווכים לפעול בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, ולמסור ללקוח כל מידע שיש בידו בעניין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך. לא נטען שבמישור העסקי לא היתה התנהלות המשיב מיטבית, לא הוכח כי פעל בניגוד לחובות המוטלות עליו או הטעה בקשר לפרט מהותי כלשהו בעיסקה. גם אם נניח כי נאמר למבקשת שהדירה בבלעדיות או כי מדובר בקרוב משפחה של המשיב, וגם קשרי החברות בין המבקשת לאשת המשיב אין ב הם כדי להשליך על זכותו של המשיב לדרוש את המגיע לו לפי ההסכם . מעצם הימצאו של בסיס חוזי בר תוקף, על המבקשת לשלם את דמי התיווך.

ההלכה בעניין "הגורם היעיל" עוצבה במספר פסקי דין. בע"א ( מחוזי חיפה) 1698/03 כרמי נ' קלמנוביץ (פורסם בנבו, 7.6.2004) סוכ מה ההלכה באלו המילים : "בפסיקה עניפה נקבע כי מתווך יחשב כגורם יעיל לקשירת העסקה כאשר קיים קשר סיבתי בין פעילותו שלו למימוש העסקה. ודוק: לא די בכך שהמתווך יהיה גורם מסוים בשרשרת הסיבתית, אלא עליו להיות הגורם שהוא "הגורם היעיל". בפסיקה נקבעו מספר מבחנים ואינדיקציות לעניין היות המתווך הגורם היעיל ואזכיר את העיקרים שבהם: מידת הדמיון בין ההצעה המקורית בה היה מעורב המתווך לבין החוזה הסופי, אם המחיר שהוצע זהה או קרוב לזה שעליו סיכמו הצדדים, ואם לא עבר זמן רב מההצעה עד לגמר העסקה הסופית... הדגש בפסיקה הוא על יעילות פעולת המתווך ולא על ריבוי פעולותיו. לכן, די לעיתים במסירת כתובת או בהפגשת הצדדים כדי שהמתווך ייחשב כגורם היעיל שהביא להתקשרות" (ראו גם (תא"מ (שלום חיפה) 37396-02-11 סלומון אלכסנדר זנו נ' שמואל אדר(פורסם בנבו, 22.10.2012).

הפסיקה התוותה מספר פרמטרים, שאינם מהווים רשימה סגורה, לבחינת מידת יעילותו של המתווך: "(א) מידת הדמיון בין ההצעה המקורית שבה היה מעורב המתווך לבין החוזה הסופי, כגון, נושא הנכס; (ב) הקרבה בין תנאי התשלום ושיעוריו בהצעה המקורית לבין הגיבוש הסופי של החוזה; (ג) חלוף הזמן בין ההצעה מקורית עד סיום העיסקה (השופט עציוני בע"א 294/76 [2] הנ"ל); (ד) מידת האינטנסיביות של פעולות המתווך – היקף מגעים, פגישותיו ושיחותיו עם הצדדים; (ה) קיומו של גורם נוסף, אשר סייע לצדדים בהשגת החוזה, ומידת התערבותו של אותו גורם נוסף; (ו) תשלום דמי תיווך על-ידי הצד השני (המוכר או הקונה) ושיעורם; (ז) זהות הצדדים המנהלים את המשא ומתן כמצביעה על שמירת הזיקה הסיבתית; (ח) הסתמכות הצדדים על-ידיעה קודמת של מהלכי המשא ומתן ופעולה שאינה אלא הרמת החבל, מקום בו הושאר, כדי ליצור המשכיות באותו מהלך [ע"א 2144/91 הנרי מוסקוביץ' נ' אסתר ביר, מנהל עיזבון המנוח טוביה ביר ז"ל, פ"ד מ"ח(3) 116,עמ' 123-124 (1994)] " (רת"ק (מחוזי באר שבע) 38178-02-13 רנטה בנוביס נ' יצחק בנזינו (פורסם בנבו, 01.05.2013).

הוכח כבר עתה כי המשיב היה הגורם היעיל בכל הפרמטרים: מדובר על אותו נכס , שנרכש בפועל באותו מחיר הנקוב בהזמנת התיווך, 360,000 ₪ . הזמנ ת העבודה נחת מה ביום 4/9/14 , אז הוצגה הדירה, ו הסכם הרכישה נחתם ביום 10/11/14, כעבור כחודשיים. המשיב איתר את הדירה לבקשת המבקשת, הביא אותה לדירה ברכבו, הציג לה אותה ונכח בחתימת ההסכם בין הצדדים, המוכר ע"י מיופה כחו והמבקשת, הקונה המתחייבת.

הטענה לפיה לאחר שהמשיב הראה למבקשת את הדירה, ולאחר שחתמה על הזמנת העבודה, גילתה המבקשת כי הדירה מפורסמת באתר האינטרנט "יד 2", אינה מהווה הגנה בפני חובת התשלום למשיב. ראשית, המבקשת לא עמדה על הטענה בדיון ולא ידעה לפרט דבר בעניין נסיבות מציאת הדירה באינטרנט (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 2-7). שנית, טענה זהה נדחתה בפסיקה, ונקבע "לגבי היותה של התובעת הגורם היעיל לביצוע העיסקה – הואיל והתובעת הראתה את הדירה לנתבע, הרי שהיתה הגורם היעיל לביצוע העיסקה גם אם הדירה פורסמה על ידי בעליה באתר האינטרנט, שכן הנתבע הגיע לדירה באמצעותה ולא דרך אתר האינטרנט" ( ת.ק. (ירושלים) 2242/08 גלייזר נ' גולד, מופיע בנבו, 12.8.2008).
גם הטענה לחוסר סבירות של סכום דמי התיווך סתמית וחסרת בסיס. מדובר בהסכמה בין הצדדים, בסכום מקובל ונתון למו"מ (ראה תא"מ (שלום חיפה) 37396-02-11 לעיל). כך גם הקביעה לפיה דמי התיווך לא יפחתו מ-10,000 ₪ סבירה בהתחשב במחירה הנמוך של הדירה. המבקשת לא ציינה מה הוא השכר הראוי והמקובל, וטענתה הינה מסקנה משפטית, שלא הונחה לה תשתית עובדתית.

מכל האמור לעיל, ההתנגדות לביצוע תביעה נדחית.

הליכי ההוצל"פ בתיק מס' יחודשו, ולסכום החוב יתוספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, י' אב תשע"ה, 26 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלה לוי
נתבע: אלי לנקרי
שופט :
עורכי דין: