ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כהן לביא בנייה ופיתוח בע"מ נגד אמקול חברה לתעשי והנדסה בע"מ :

בפני כבוד השופטת שוש שטרית, סגנית נשיאה

התובעים:

  1. כהן לביא בנייה ופיתוח בע"מ
  2. לביא יניב

נגד

הנתבעת:
אמקול חב' לתעשי והנדסה בע"מ

פסק דין

1. התובעת 1 באמצעות בעליה התובע 2 (להלן: התובעת ו/או התובעים ), עותרת להשבה של הכספים ששילמה עבור מעמיס טלסקופי מתוצרת "בובקט" (להלן: המעמיס) אותו רכשה מהנתבעת בהתאם להסכם שנחתם בניהם ביום 22.11.2007. כן, עותרת להשבת הוצאות נלוות ופיצוי בגין נזקים שנגרמו לה, בסכום כולל של 559,455 ₪.

2. הנתבעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, במכירת כלי עבודה מסחריים ומלגזות.

תמצית טענות התובעים

3. עובר לרכישה הציגה בפניהם הנתבעת מצג שווא, לפיו המעמיס הינו כלי אמין ואיכותי שעתיד לשרתם לפחות 5 שנים ללא כל תקלות, אולם בפועל מכרה להם מעמיס פגום שמרבית הזמן נזקק לתיקונים חלף עבודה.

ביום 25.02.08 התקבל המעמיס אצל התובעים והחל מיום זה החלה שורה של תקלות מתמשכות ולמעשה לא נעשה שימוש רצוף במעמיס ומרבית הזמן הוא מושבת במוסך התובעת. כתימוכין בנטען צירפו התובעים העתק מלוח הטיפולים של המעמיס במוסך שבקיבוץ גרופית, מוסך שנבחר על ידי הנתבעת (ראה נספח ב' לכתב התביעה), וכן צירפו 25 מכתבים, לרבות פניה מיד לאחר הקניה, אשר נשלחו לנתבעת בעניין.

לדידם, הטיפולים הרבים להם נדרש המעמיס מוצאת ביטוי בכמות הפניות הנ"ל לנתבעת בנוגע לתקלות ולכך כי המעמיס אותו רכשו בכסף רב הינו מוצר קלוקל אותו סיפקה הנתבעת אשר הפרה יסודית את התחייבותה לספק מוצר איכותי ותקין ובהתאם לחוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981 (להלן: החוק). עוד טענו, כי הנתבעת הפרה את סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח-1986 (להלן: חוק המכר), בכך שסיפקה להם מוצר שונה החסר את האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל, ומכאן עתירם: א. לביטול החוזה בדרך של השבה הדדית, המעמיס הפגום יוחזר לנתבעת ואילו הנתבעת תחזיר את מלא סכום רכישתו ובסך של 429,455 ₪. ב. החזר אובדן ימי עבודה במעמיס בסכום של 70,000₪. ג. החזר הוצאה בגין הובלת המעמיס למוסך בקיבוץ גרופית, בסך של 6,922 ₪. ו בנוסף, סכום של 100,000 ₪ בגין עגמת נפש.

תמצית טענות הנתבעת
4. הנתבעת מכחישה כל טענה בדבר מכירת מעמיס פגום. לטענתה, ה תובעת מבקשת "לעשות קופה" על גבה, שכן המעמיס, ככל כלי מסוגו נזקק לטיפולים, ואשר לתקלות, הגם שנדרש למספר תיקונים עקב תקלות , המדובר היה בתקלות קלות אשר טופלו במסגרת האחריות שנתנה לנתבעת . הרחיבה הנתבעת וטענה כי מרבית התקלות נבעו משימוש לא ראוי במעמיס, משימוש אינטנסיבי הרבה מעבר לממוצע, ומשימוש שלא בהתאם להוראות היצרן ואלה גם תוקנו במסגרת תקופת האחריות ואף אחרי ומבלי שהתובעת חוייבה בתשלום.

לדידה, חלק מהתקלות נגרם בשל הפעלת המעמיס בניגוד להוראות מקצועיות שניתנו ע"י הנתבעת, והפעלה אגרסיבית ובלתי מתאימה מבחינה מקצועית לתכונותיו של המעמיס. בעניין זה הוסיפה ופרטה כי כלי הנדסי כדוגמאת המעמיס מחייב שימוש נאות ונכון ובעיקר על פי הוראות ההפעלה של היצרן, ואלה חשובים עוד יותר בתקופה הראשונה של הפעלתו, על מנת להכניס את הרכיבים החדשים שבו לפעילות בצורה נכונה שתימנע תקלות כאלה ואחרות. הסבר הנדסי כאמור ניתן לתובעת בעת רכישת המעמיס וכחלק משגרת עבודתה של הנתבעת והקפדתה לעשות כן, ולרבות כמפורט בספר הוראות היצרן.

עוד כי למרות אותן תקלות קלות שהן תוצאת אופן עבודתה הלקויה של התובעת במעמיס, העובדות בשטח מלמדות אחרת מהמצג אותו אותה בקשה התובעת להציג בכתב התביעה. כך למשל, ביחס לעבודת המעמיס התברר כי זה ביצע 3263 שעות עבודה – קרי כ- 7.6 שעות עבודה ליום - כמות גבוהה ביותר המעידה כי הכלי עבד בפעילות אינטנסיבית מאוד ולא הונח כאבן שאין לה הופכין . צוין כי, ממוצע שעות עבודה לשנת עבודה של מעמיס זהה בישראל עומד על כ- 1500 שעות לשנה. זאת ועוד, עיון בנספחי הטיפולים שביצע המעמיס מגלה כי חלקם אינו נובע ונדרש משום תקלות, אלא היו טיפולים שוטפים שגרתיים אשר כל מעמיס אמור לעבור מעת לעת.
מכאן, ובהינתן העובדה כי המעמיס עבד בפועל משך שנה ושמונה חודשים טרם הגשת כתב התביעה ועוד נעשה בו שימוש לאחר מכן, די בה כדי לדחות את התביעה אשר בין היתר הוגשה בשיהוי ניכר ובחוסר תום לב.

אשר להפסד ימי עבודה נטען, כי חישובי התובעת אינם סבירים, ואשר לטענה בדבר הוצאות להובלת המעמיס למוסך גרופית, זו הוכחשה. נטען כי למעט שתי פעמים בהם הובא המעמיס לקיבוץ גרופית, שאר התיקונים בוצעו בחצרי התובעת. בנקודה זו חזרה הנתבעת וטענה כי מרבית התיקונים בוצעו על חשבונה במסגרת האחריות, ולפנים משורת הדין ביצעה הנתבעת מס' תיקונים ללא חיוב כספי – גם לאחר תום תקופת האחריות.

דיון ומסקנות
5. אין מחלוקת כי המעמיס נרכש על ידי התובעת כמוצר חדש. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגע לשאלה האם הנתבעת סיפקה כלי, מעמיס פגום המזכה את התובעת לביטול העסקה והשבה הדדית.
השאלה כאמור,שאלה עובדתית שבמומחיות ועל התובעים הנטל להוכיחה. לאחר ששבתי ועיינתי בכתבי הטענות והנספחים, לרבות בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ושמעתי עדויות הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להידחות משלא עלה בידי התובעים לבסס טענותיהם במידת הוודאות הנדרשת במשפט האזרחי. התובעים לא עמדו בנטל השכנוע המוטל עליהם, ויותר מכך, במקרה הנתבעת הצליחה להוכיח כי המעמיס פעל ועבד מעבר לממוצע של כלי מסוגו כפי שיובא להלן.

6. התובענה, שעיקרה לסילוק והשבה, הוגשה כשנה ושבעה חודשים ממועד אספקתו של המעמיס, בטענות כי המעמיס מונח כאבן שאין לה הופכין במוסמך התובעת, נוכח פגם ואי התאמה המצדיקים לטענת התובעת ביטול עסקת המכר והשבה של הסכום ששולם ביום הרכישה, ובנוסף תשלום של 70,000 ₪ בגין הפסד ימי עבודה ו 100,000 ₪ נזק שאינו ממוני, ללא שצורפה חוות דעת מקצועית לתמוך בטענה כי מדובר ב" מוצר פגום".

מכתב ההגנה וחוות דעת שצורפה עלה כי המעמיס עבד נכון ליום 27.10.2009 - 3,436 שעות. ומחוות דעת אותה צרפה התובעת מאוחר יותר, עלה , כי עד ליום 29.1.2010 עבד המעמיס 3,879 שעות.

בחלוף למעלה משנה לאחר הגשת כתב התביעה נבדק המעמיס על ידי מומחה מטעם בית המשפט ונמצא כי זה עבד על ליום בדיקתו 24.3.2011 - 5,484 שעות. יוצא איפה, וכפי ש עוד יפורט בהמשך, התובעת עשתה במעמיס שימוש אינטנסיבי עוד לפני הגשת התביעה וגם לאחריה .

7. כל אחד מהצדדים צרף לכתבי הטענות מטעמו חוות דעת מומחה, ועם זאת הצדדים נתנו הסכמתם למנוי מומחה מטעם בית המשפט וזה (בפני כבוד השופט אלון רום) מינה את ד.בעייר כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").

בפתח חוות דעתו שמיום 05.09.2011 ציין המומחה כי לצורך גיבושה נעזר במר דני אפלבוים שלו ניסיון מקצועי והתמחות של למעלה מ- 40 שנה בציוד מכני הנדסי, לרבות המעמיס הטלסקופי נשוא התביעה. ואליה צרף כחלק בלתי נפרד את חוות דעתו של דני אפלבוים שמיום 3.8.2011 (להלן: "חוות הדעת").

כאן המקום להתייחס בקצרה לטענות שהעלתה התובעת במועד שמיעת הראיות ולמעלה משנה וחצי לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.
אשר לטענה כי החלטתו של מר בעייר מומחה מטעם בית המשפט להיעזר במומחה אפלבוים, התקבלה ללא רשותו של בית המשפט, זו דינה להדחות ולו רק מהעובדה שעליה אין חולק כי המומחה, ד. בייער הודיע כבר בתחילת ההליך כי יעזר בדני אפלבוים (ראה לעניין זה בפרו' עמ' 36 ש' 15-20), ואז לא עלתה כל התנגדות מטעם מי מהצדדים. יתרה מכך, העלאת טענות מסוג זה רק לאחר שהתקבלה חוות דעת המומחה ושלא לטובת התובעת ובפתח שמיעת הראיות בעוד שבמועד בדיקת המעמיס במעמד כל הצדדים לרבות דני אפלבוים אשר היה הרוח החיה בבדיקת המעמיס – היא חסרת תום לב וראוי שלא היתה נטענת כלל (ראה לעניין זה בהרחבה פרו', עמ' 50 ש' 17-12).

אשר לטענה כי למר ד. בייער אין כל מומחיות בנושא, כמו האמור, הטענה עלתה בשלב מאוחר ורק לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה, ד. בייער. בכל מקרה דווקא העובדה כי הוא נדרש לעזרתו של דני אפלבאום כאמור לעיל, שאין חולק בדבר מומחיותו הרבה בציוד מכני כבד לרבות במעמיס נשוא התובענה. המדובר בעניינים מקצועיים שיש להוכיחם באמצעות מומחה לאותו עניין, ואין חולק בין הצדדים בדבר מומחיותו של דני אפלבוים בתחום זה ו פנייתו של ד.בייער לדני אפלבוים לבדיקת הכלי וחוות דעתו היא לבדה מצביעה את ההיפך ממה שבקשה התובעת להציג.
חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מצאתי לאמץ. התרשמתי מחוות דעת מקצועית שהביאה בחשבון והתייחסה לעולה מחוות דעת אותן הגישו הצדדים, איסוף נתונים מלא מהשטח התייחסות למסמכים שהוצגו בפניו תוך ירידה מלאה לפרטים, ללא חשש למשוא פנים ו/או ניגוד עניינים כלשהו. כאן המקום לציין כי מלבד הפרכת טענות בעלמא מצד התובעת, לא הובא בדל ראיה כי למומחה שולם עבור שירותיו ו/או הוזמנו שירותיו על ידי הנתבעת, לא נמצא קשר ישיר בין החברות איתם עובד המומחה דני אפלבוים לענייננו כאן. אשר להחלטתו של מר בעייר להיעזר בדני אפלבוים, כבר צוין לעיל כי זאת הייתה על דעת הצדדים ואין בה בכל מקרה כדי לפגום בחוות הדעת. אשר לטענה לתיקון חוות הדעת של אפלבוים על ידי מר בעייר, מצאתי לקבל את עדותם של ד.בייער ודני אפלבוים בעניין זה ולפיה תיקונים שבוצעו בחוות הדעת הסופית, היו אך תיקוני עריכה לשונית ולא עריכה מקצועית.

8. לגופה של חוות דעת המומחה – עולה כי ביום 24.03.2011 ערכו המומחים, ד.בייער ודני אפלבוים ביקור בא תר הבניה בו נמצא המעמיס אותה עת. הביקור שכלל בדיקתו של המעמיס על ידי דני אפלבוים, התקים בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, לרבות המומחים מטעם הצדדים ונציג היצרן מחו"ל. עוד עולה כי הכלי נבדק בשטח ונבדקו ביסודיות הפגמים והליקויים הנטענים על ידי התובעת. במהלך הביקור הצביעו התובע ומפעיל המעמיס מטעמו, מר שמעון כהן, בפני מר דני אפלבאום על כל הליקויים והפגמים הנטענים שקיימים במעמיס מאז שסופק לתובעת ועד למועד בדיקתו (כפי שאלה גם מפורטים בחוות דעה מומחה מטעם התובע).

המדובר במעמיס שיוצר ונקנה בשנת 2008, בבדיקתו את המעמיס מצא דני אפלבוים כי בעוד שבזמן עריכת חוות הדעת של המומחה מטעם התובעים, הראה מד שעות המנוע על 3878 שעות, הרי שבמועד בדיקתו את המעמיס הראה מד השעות על 5484 שעות. מכאן , שאם מחשבים את כל שעות העבודה לפי שנה, הרי שהמעמיס עבד בממוצע כ- 1828 שעות כל שנה. אל מול נתון זה מציין המומחה כי שעות עבודה לציוד דומה נע בין 1200 ל-1500 שעות בשנה, והנה נמצא כי המעמיס נשוא ענייננו עבד הרבה מעל הממוצע לכלי מסוגו.

עוד עולה מחוות הדעת כי במהלך הבדיקה, אישר התובע , לדני אפלבוים כי מאז הטיפול האחרון – ביום 04.03.2010 - פועל המעמיס ללא דופי מלבד טיפולים שוטפים אשר מבוצעים בו בהתאם להוראות היצרן. כלומר, במשך למעלה משנה (29.01.2010 עד 24.03.2011) עבד המעמיס 1606 שעות בלא דופי.

נתון וממצא נוספים שעל ו מחוות הדעת עניינו בשימוש חורג ולא מתאים במעמיס. ייעודו העיקרי של המעמיס הטלסקופי , עולה מחוות הדעת, הוא כשמו , מעמיס. והגם שניתן לבצע בו עבודות עפר, אלה ואלה צריכ ות להיות בהתאם להוראות היצרן בלבד, ובהקשר זה ציין כי שברים שהתגלו בציוד במקומות מסוימים במעמיס, מצביעים על כך שהתובעת הפעילה את המעמיס שלא בהתאם להוראות היצרן ולא למטרות להן מיועד כלי זה.

אל מול הממצאים הנ"ל, מצא המומחה פגמים קלים בייצור כמו למשל; פגם במאוורר ושקיעת בוכנות (עמ' 4 לחוות הדעת של המומחה), אם כי הוסיף כי מדובר בפגמים קלים אמורים להיות מתוקנים ותוקנו במסגרת האחריות. בנוסף, בכתב האחריות אשר נמסר לתובעת עם רכישת המעמיס צוין בין היתר, כי בתקופת האחריות חלה על הנתבעת לתקן כל תקלה אשר תתגלה במעמיס בשל ייצור לקוי, פגם בייצור שניתן לתיקון וכך עשתה הנתבעת.

בהתייחס לתקלות וטיפולים להם נדרש המעמיס כטענת התובעת, עולה מחוות הדעת כי לאחר בחינה ועיון בכרטיסי הטיפולים של המעמיס, אכן התגלו תקלות ובעיות בהפעלה אולם אלה טופלו סופו של דבר, ובהתייחס למספר הטיפולים נמצא כי חלק מהטיפולים ולא מעט, היו טיפולי תחזוקה שגרתיים, טיפולים בשל נזילות שמן ובמערכת ההדראוליות שבוצעו בתקופת האחריות. בעוד שחלק מהתקלות, לרבות כשל במערכת ההידראולית חזרו על עצמן כתוצאה מטיפול לקוי ולא מספק במוסך גרופית ועם זאת מספר שעות העבודה של הכלי בכל אחת מהתקופות בהן טופל היה גבוה ומעל לממוצע.

בסיכומה של חוות דעת, סדורה ומפורטת ולאחר בדיקות מקיפות שערך מר דני אפלבוים בכלי עצמו ובהתייחסו לכלל המסמכים שהוגשו לעיונו לרבות חוות דעת מטעם הצדדים- קביעתו הינה כי המעמיס מתפקד כנדרש ועד למועד ביקורו פעל למעלה מ 5,000 שעות עבודה ואין כל צורך להחליפו, וכי שמוש ראוי בהתאם להוראות היצרן ולמטרה לה נועד המעמיס הייתה מונעת שברים ותקלות במערכותיו השונות כפי שקרה.

9. המומחה ומר דני אלפבוים נחקרו ממושכות על חוות דעתם, ועיקר חקירתם יש לציין התמקדה יותר בניסיון לכרסם במהימנותם ובהליך עריכת חוות הדעת. כך למשל, ביחס לתיקונים שערך המומחה בחוות הדעת של אפלבוים ( ראה פרו', עמ' 37, ש' 30-27 ופרו', עמ' 51, ש' 26-25); וכן ביחס להחלטת המומחה ד. בעייר, להיעזר בדני אפלבוים (ראה תשובת ד. בייער בפרו', עמ' 50 ש' 17-12); או בטענות אותן הטיח ב"כ התובעת בדני אפלבוים ולפיהן יש לו קשרי עבודה עם הנתבעת (פרו', עמ'38-29). חקירת המומחים בעניינים אלה לא העלתה דבר שראוי ונכון לדון ולפרט בו מעבר לציון האמור.

לגופם של דברים ומסקנות חוות הדעת, בחקירתו הנגדית הממושכת של דני אפלבוים ביחס לכל תקלה וטיפול שעבר המכשיר הוא השיב במפורט תוך שחזר על קביעותיו כעולה בחוות הדעת , ואלה לא נסתרו ועוד ביססו ביתר את מסקנתו הסופית .

אשר לפגמים בייצור, (מאוור,בוכנות) עלה מעדותו ולא נסתר, כי אין מדובר בפגמים יסודיים אלא בפגמים קלים שאינם קשורים במבנה המעמיס או באופן תפעולו. כך לשאלה "האם נכון שחלק מסוים מאותם פגמים ביצור, באופן מצטבר, הביאו את הכלי הזה למצב שהוא הגיע כל כך הרבה פעמים למוסך והם החמירו תקלות אחרות? השיב " לא. אני לא ראיתי התפתחות של נזק בעקבות הפגמים ביצור" (ראה בהרחבה חקירתו בעמ' 43).

אשר לשימוש חורג ולקוי בהפעלת המעמיס על ידי התובעת נשאל "אתה מייחס עבודה לקויה למפעיל. נכון? והשיב " יכול להיות, כן. התייחסתי לזה. זה לא בהתאם להוראות הפעלת הכלי. היתה הפעלת הכלי שלא בהתאם להוראות היצרן להפעלת כלי זה" (פרו', עמ' 44 ש' 9-10).

משהטיח בו ב"כ התובעת כי הגיע למסקנות ביחס לעבודתו של מפעיל המעמיס ללא שנפגש עימו בארבע עיניים ו/או שאל אותו מספיק שאלות, התברר כי טענה זו לא היה לה על מה שתעמוד, שכן מפעיל המעמיס אין חולק, לא רק נכח ביום הבדיקה, אלא אף הדגים עבודת המעמיס, הצביע וטען בפני דני אפלבוים בנוגע לליקויים והתקלות הנטענים והדברים קבלו ביטוי ממשי בחוות דעתו של דני אפלבוים אשר התייחס באופן פרטני לכל ליקוי ותקלה שהעלה בפניו מפעיל המעמיס במועד הבדיקה ( חוות דעת אפלבוים, ע' 2) וכן " ... הכלי נבדק בשטח בו פעל באילת אזור בנייה. מר שמעון כהן, מפעיל הכלי הדגים בהתאם לבקשתנו" (ראה בהרחבה בפרו', עמ' 44 , ש' 29-27).

מכאן ומשהוברר כי מפעיל המעמיס לא רק נכח במועד הבדיקה והיה הרוח החיה בטענות התובעת תוך שהצביע על הליקויים הנטענים, מצאה ב"כ התובעת לשאול מדוע לא קבע מר אפלבוים פגישה נפרדת עם המפעיל. השאלה יש לומר, רק מלמדת עד כמה רחוק הלכה התובעת בניסיונה למצא פגמים בחוות הדעת ובאופן בדיקת הכלי, משלא נמצא כל פגם וסיבה בולטת לעין שלא לאמץ את חוות דעת המומחה. לא למיותר לציין כי דני אפלבוים השיב לשאלה "הוא (מפעיל המעמיס ש.ש) הראה לי, הוא הפעיל את הכלי. הכלי היה במצב פעולה הוא עבד" (עמ' 44 ש' 30-32) ועדותו לא רק שלא נסתרה אלא התרשמתי ממהימנות דבריו כמו ממקצועיותו בתחום.

10. בדיקת המעמיס ע"י מומחה בית המשפט בוצעה בשטח במעמד כל הנוגעים בדבר, ובהקשר לתפקודו במועד בדיקתו צוין בחוות דעת המומחה "מערכותיו תפקדו כנדרש ללא כל דופי" (חוות דעת אפלבוים, עמ' 6) וכן "הכלי פעל כאמור בלא דופי במשך השנה שקדמה לבדיקתו ע"י מומחה משרדי" ( חוות דעת בייער, עמ' 3 ) ואלה הדברים אף קבלו תימוכין בעדותו של מפעיל הכלי שמעון, אשר נשאל בחקירתו כיצד תפקד המעמיס במועד הבדיקה , והשיב "תפקד היטב" (עמ' 14 ש' 3).

בנוסף, הגם שלא עלתה כל טענה מצד התובעת להעדר הדרכה מצד הנתבעת בנוגע להפעלת המעמיס, לא נמצא חולק לטענת הנתבעת כי ביום בו סופק המעמיס לתובעת בוצעה בדיקה ונכתב " תסקיר על ניסוי ובדיקה של עגורנים, מכונת הרמה ואביזריהן" על ידי המהנדס בלושטיין אשר הוסיף והורה לתובעת ולמי מטעמה כי יש לעבוד לפי טבלת עומסים של היצרן בלבד. האמור עולה גם ממסמך אותו הגישה התובעת למומחה מטעם בית המשפט ולפיו בדיקה נוספת של הכלי בשנת 2010 מעלה כי אין ליקויים והמעמיס "מאושר לעבודה".

האמור, לצד העולה ממסקנתו של דני אפלבוים (עמ' 4) לפיה "הכלי הנו מעמיס טלסקופו וכמו כך גם ייעודו. ניתן להשתמש בכלי גם בעובדות עפר עם ציוד המסופק עם הכלי, אך תנאי העובדה בהים יהיו בהתאם להוראות היצרן בלבד... חריגה מתנאי היצרן עשויה לגרום לשברים.... במערכות הכלי במיוחד בזרוע הראשית, בוכנות מערכת הרמה... השברים שהתגלו בציוד במקומות מסוימים מצביע על תפעולו לא בהתאם להוראות היצרן ולא למטרות להן מיועד כלי זה".
ובעמ' 7 ".. המעמיס הידראולי מתפקד כנדרש כל עוד הוא מופעל בהתאם להוראות היצרן. עד למועד ביקורי פעל למעלה מ 5,000 ש"ע. מלבד התקלות שהתגלו ובעיות ההפעלה של הציוד מיד לאחר רכישתו מתפקד הכלי באופן רצוף ללא כל תקלה.איני רואה כל צורך בהחלפתו..." מצביע על כך כי כל זמן שהשימוש בכלי נעשה בהתאם להוראות היצרן, הכלי מתפקד ומספק עבודה כנדרש ואף מעבר ועצם הספק של 5,000 שעות עבודה מהווה בסיס ותימוכין מוצק למסקנת המומחה.

11. התובעת נמצא, לא הוכיחה אי התאמה של המעמיס ו/או פגם שהביא להשבתת המעמיס כטענתה. למעט תקלות קלות אשר טופלו על ידי הנתבעת במסגרת כתב האחריות וגם לאחר תום תקו פת האחריות וללא חיובה של התובעת, והגם שנדרשה לטיפולים במעמיס, עובדה היא ואין מי שיחלוק, כי למרות אותן תקלות וטיפולים להם נדרש המעמיס, ובין אם טיפולים לצורך תחזוקתו השוטפת ובין אם משום תקלות שנבעו משום שימוש חורג ושלא לפי הוראות היצרן, או תקלות משום ליקוי כזה או אחר אשר תוקנו על ידי הנתבעת – המעמיס עבד למעלה מ 5,000 שעות כבר בראשית שנת 2011 וטענת התובעת לפיה המעמיס מונח במוסכיה ללא שימוש – אינה מתיישבת עם האמור, ולמעשה נמצאה בלשון המעטה - לא נכונה.

מכלל הנתונים שהובאו לפניי, ולא נסתרו, המדובר בשעות עבודה הרבה מעל הממוצע לעבודה לכלי מסוגו של המעמיס (ראה, בחוות דעת המומחה וכן בכתב אחריות היצרן ועל פיו תקופת האחריות הינה 12 חודשים או 1,200 שעות מתאריך המסירה לקונה על פי המוקדם מבניהם) ותוצאת הדברים הינה, כי דין התביעה לביטול העסקה והשבת הסכום ששולם עבור רכישת המעמיס - להדחות .

הפסד ימי עבודה ונזקים
12. עתירת התובעים להחזר הפסד ימי עבודה היא למעשה נגזרת של הטענה לפיה מרבית הזמן מאז רכישתו היה המעמיס מושבת ומונח במוסך התובעת או נלקח לטיפולים במוסך בגרופית, ומכאן כי די בעובדה עליה אין חולק כי נכון לראשית שנת 2011 עבד המעמיס למעלה מ- 5,400 שעות עבודה ולמעלה מהיקף השעות הממוצע השנתי לכלי מסוגו - כדי לדחות טענה זו, הגם שאין חולק כי תקלות היו והמעמיס נדרש לתיקון.

האמור, עולה גם בחוות דעתו של דני אפלבאום, שבנוסף על הקביעה שאין צורך להחליף את המעמיס, הוא אינו רואה בתקלות החוזרות (שבחלקן נגרמו משימוש אגרסיבי במעמיס, וחלקן ובניגוד להוראות היצרן ראה עמ' 4 חוות דעת, אפלבוים) כגורמות לאובדן זמן עבודה, כשהבסיס למסקנה זו היא במספר הגבוה של שעות העבודה ומעבר לממוצע, בהן עבד בפועל המעמיס.

יתרה מזאת, התובעים הגישו לוח תיקונים של המעמיס, וממנו עולה כי חלק ניכר מהם היו טיפולים תקופתיים לתחזוקה שוטפת, ובנוסף הלוח כולל תיקונים שבוצעו לאחר הגשת כתב התביעה (ראה למשל; בחקירה הנגדית של דני אפלבוים, פרו' עמ' 43,ש' 1-4, וחשבונית משנת 2010 אותה צירפו התובעים)

13. למעלה מן הצורך, אציין כי בנוגע לנזקים, לא ברור על אילו נזקים מדובר ובכל מקרה לא הוגשה כל ראיה לסכומים הנטענים ודרך חישובם. אשר לפיצוי בגין נזק לא ממוני, הרי משנמצא כי המעמיס עובד ופועל במרץ, ותביעת התובעת לביטול העסקה לרבות הפסד ימי עבודה נדחו, דין רכיב זה גם הוא להדחות,שכן אין מדובר בטענה עצמאית אלא בטענה השלובה יד ביד בטענות שנדחו כמפורט לעיל.

14. אשר לבקשת התובעת לה צורף תצהיר, להוספת ראיות – לא מצאתי לדון בנפרד, שהרי דינה להדחות. ברור הדבר כי ככלל אין לאפשר סטייה מסדרי הדין ולהביא ראיות נוספות לאחר סיום מסכת הבאת הראיות, ובוודאי שלא בשלב כה מתקדם בהליך, בוודאי כשזו אינה רלוונטית בשלב זה והוגשה ללא היתר.

סופם של דברים, דין התביעה כולה להידחות. התובעת תשלם הוצאות הנתבעת ושכ"ט בסך כולל של 20,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, אחרת ישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד לתשלום בפועל.

ניתן היום, י' אב תשע"ה, 26 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כהן לביא בנייה ופיתוח בע"מ
נתבע: אמקול חברה לתעשי והנדסה בע"מ
שופט :
עורכי דין: