ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיר אברהם לזרוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים): מר עזמי תחאוחו
נציג ציבור (מעסיקים): מר דוד נחום

התובע:
מאיר אברהם לזרוביץ ת.ז. XXXX064
ע"י ב"כ עו"ד אלי מלול

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אברהים מסארווה

החלטה

1. בתאריך 29/6/15 הגיש התובע "בקשה לפסילת חוו"ד מומחה ו/או למינוי מומחה נוסף" (להלן:" הבקשה").

2. בתאריך 16/7/15 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה") במסגרתה פירט מדוע אין מקום להעתר לה.

3. בתאריך 16/7/15 הגיש התובע את תשובתו לתגובת הנתבע (להלן:"התשובה"), במסגרתה חזר והדגיש מדוע יש להעתר לבקשתו.

4. בבסיס הבקשה עומדת חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי ביה"ד - פרופ'
מרקביץ וולטר (להלן:"המומחה"), אשר התבקש לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע ש ארע לתובע ביום 30/12/12 לבין הליקוי או המחלה שהתגלו בליבו.

5. ואלו העובדות המסוכמות שנקבעו ואשר צויינו בהחלטה בדבר מינוי המומחה:
א. התובע יליד 1961.
ב. התובע עבד, במשך שנים רבות בתפקידי ניהול בקופ"ח כללית ובין השאר במסגרת תפקידו היה אחראי, על נושאים הקשורים ברופאים, באחיות בהיבט של הניהול התפעולי (סדר עבודה, שיהיה ציוד וכדו').
ג. מאז יום 1/5/12, וגם נכון למועד האירוע, סיפק התובע, שירותי ניהול לקופ"ח מאוחדת, באזור צפון, כקבלן עצמאי.
ד. ביום 1/9/12 עזב רופא ילדים ממרפאת צפת (ועימו עזבו חולים רבים) והיה צורך למצוא לו מחליף.
ה. בתאריך 30/12/12 התקיימה פגישה בין הגב' דליה - מנהלת משאבי אנוש, עם רופאה, שאותרה ואשר היתה אמורה להחליף את הרופא שעזב, כמפורט להלן:" הרופאה אמרה שזה נראה לה ושהיא צריכה עוד לחשוב, שאלתי אותה על מה לחשוב היא אמרה שהיא גרה בקצרין, אם איני טועה, שאלתי אותה כמה זמן נסיעה והיא אמרה לי בערך 50 דקות נסיעה למרפאה. שאלתי על מה היא רוצה לחשוב, על התנאים? היא אמרה שלא ושנתקדם ואז אמרתי לה שהעבודה היא בצפת, היא השיבה שהיא יודעת שהעבודה בצפת. אמרתי לה שלמיטב ידיעתי העבודה הינה בפיצול ומה היא תעשה בצהריים, התובע לא היה איתנו בפגישה של מו"מ להתקשרות שכר וכל הנלווה אבל נכנס כדי לראות איך אני מתקדמת איתה כי היה חשוב לו לוודא שאכן תהיה קליטה. אז אמרתי לו, מאיר, בוא תשב איתנו כמה דקות כי יש בעיה שאנו צריכים לפתור אותה יחד איתו. הוא שאל מהי הבעיה ואמרתי לו מתכונת עבודה, ושזה חורץ גורל להתקשרות איתה או לא. הוא שאל למה, אמרתי לו שהרופאה מבקשת לעבוד במתכונת של משמרות, הוא שאל אותי מה זה אומר, אמרתי לו שזה או בוקר או ערב אין מצב שהיא תישאר בסניף בתפר כדי לחכות למשמרת ערב. אז התובע הסתכל עלי ועל הרופאה ואז ראיתי שהוא לא יודע כיצד לסגור את זה, אמרתי לרופאה שאנו נצא להכין קפה ואם היא רוצה לשתות משהו, המטרה היתה להתייעץ עם התובע כדי להגיד לו מה דעתי ולהציע לו איך להתקדם ואז אמרתי לתובע שאנו נמצאים במצוקה של רופא ילדים בצפת ולמצוא רופא מומחה זה לא מה בכך וגם איך שהגיעה אלינו ממש שמחתי לראותה. היא יכלה לתת לנו מענה שם. אז התובע אמר "אני לא יכול, אני לא יכול", אמרתי לו שהוא כן יכול "בוא תראה איך תקלוט אותה, תשים לצדה אחות או מזכירה, תתאים את השעות שלה אלינו, הכוונה את השעות שלנו אליה ותראה איך תקלוט אותה כי יהיה פה מצב של קליטה או לא קליטה. הרופאה מבקשת לעבוד משמרות ותערך לזה. אז התובע אמר לי "טוב, אני לא יכול עכשיו, אני אשלח לך במייל, אני רוצה ללכת" מאחר ויש לי היכרות עם התובע של 3 שנים אז אמרתי שזה משהו שלא נראה בסדר, שהרופאה בפנים, הוא ליווה אותה עד מינהלת המחוז ופה הוא הולך ואמר שישלח לי במייל. אז שאלתי אותו אם קורה משהו, אפילו לא הגענו למטבח ואז אמר שהוא רוצה לשבת ושהוא רוצה גם ללכת. שאלתי אותו אם משהו קורה לו ואז אמר "אני רוצה ללכת" אני לא רופאה ולא הצלחתי לאבחן אבל הבנתי שזו אינה התנהגות טבעית. הלכתי לחדרים הסמוכים וראיתי מזכירה שהיא אחות במקצועה, אמרתי לה שהתובע רוצה ללכת ושמשהו לא ברור, ביקשתי שיבואו לראות. אז היא אמרה שהיא תקרא לד"ר. מכאן התרחקתי בכמה צעדים אחורה כי הבנתי שזה הולך לכיוון רפואי כי דיברו על פינו ומאז התחלתי לברר מה קורה עם התובע ואמרו לי שפינו אותו לבית חולים".

6. ואלו המסמכים הרפואיים, של התובע, שצורפו להחלטה בדבר מינוי המומחה:
א. המסמכים הרפואיים מבית חולים העמק, אשר התקבלו בתיק בית הדין ביום 8/7/14.
ב. תיקים רפואיים משירותי בריאות כללית, אשר התקבלו בתיק בית הדין ביום 8/7/14 וביום 28/8/14.
ג. תיעוד רפואי/מסמכים רפואיים שצורפו לתצהיר התובע, לרבות חוות הדעת של פרופ' אריאל רוגין וכן המסמכים הרפואיים שהגיש הנתבע בדיון .

7. להלן השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב וזאת בשים לב למסכת העובדתית, המוסכמת ובשים לב למסמכים הרפואיים שצורפו להחלטה בדבר מינויו:
א. מה הליקוי או המחלה מהם סבל התובע ביום המקרה?
ב. האם לדעת המומחה, קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה, מיום 30/12/12, כפי שתואר בסעיף העובדות, לבין האוטם (או הליקוי) אשר פקד את התובע באותו יום?
תשומת לב המומחה, מופנית לכך, כי סמיכות הזמנים בין ה"ארועים בעבודה", לבין הופעת האוטם, היא מן הסממנים מהם ניתן להסיק על קיומו של קשר סיבתי, בין אירועי העבודה לבין האוטם.
ג. אם התשובה לשאלה 6 (ב) שלילית - מה הגורם לאוטם, ככל שהמומחה יכול לברר? (במקרה כזה, אין צורך להשיב על השאלות הבאות).
ד. אם התשובה לשאלה 6 (ג) חיובית - האם השפעת ה"אירועים בעבודה" על הופעת האוטם במועד שהופיע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים האחרים?
ה. אם התשובה לשאלה6 (ד) חיובית - מהם אותם גורמים אחרים.

8. בתאריך 8/6/15, התקבלה, בביה"ד, חוות דעתו המפורטת והמקיפה, של המומחה, במסגרתה ענה, כדלקמן, על השאלות שהופנו אליו :
שאלה א':
התובע פיתח אוטם בשריר הלב בתאריך 30.12.12. האבחנה וודאית על סמך הסיפור הקליני, השינויים באקג, תוצאות בדיקות מעבדה וממצאי צנתור הלב.
האוטם נבע מהיצרות קשה ומכוייבת של החלק האמצעי של אחד משלושת העורקים הראשיים של הלב: העורק הקדמי היורד.
ההיצרות הקשה בעורק הכלילי נבעה מרובד טרשתי שהתפתח באותו עורק בתקופה שקדמה לאוטם, על רקע גורמי הסיכון שהיו לתובע; בדרך כלל רוב מסוג זה מתפתח על פני שנים.
.....
שאלה ב':
ההבדל בין אוטם המתרחש באופן טבעי ואוטם משני לאירוע חריג לציין שאוטם משני לאירוע חריג דומה לחלוטין לאוטם שמתרחש "בעצמו". הקביעה שאוטם משני לאירוע חריג ולא הופיע בצורה אקראית תלויה בנסיבות המקרה ולא בטיב או מהלך האוטם.

המנגנון לגרימת אוטם בשריר הלב
רוב האוטומים מתרחשים באופן טבעי, אקראי, על בסיס גורמי הסיכון. גורמי הסיכון מובילים להופעת רובד טרשתי בעורק כלילי. תהליך זה מפתח בדרך כלל על פני שנים רבות. הרובד בנוי ממרכז שומני (CORE), עם עטיפה (FIBROUS CAP) המונעת מגע בין המרכז השומני של הרובד ובין הדם הזורם בעורק. כתוצאה מתהליכים טבעיים, העטיפה יכולה להיסדק. העטיפה הסדוקה (VULNERABLE PLAQUE) יכולה, במשך הזמן, להתרפא בעצמה או להיקרא (RUPTURED PLAQUEׂ). קרע העטיפה מאפשר מגע בין המרכז השומני של הרובד ובין הדם שבעורק. המגע גורם להופעת קרישי דם היכול לסתום את העורק באופן תאומי ולגרום לאוטם שריר הלב.

השפעה של אירוע חריג על הרובד
אירוע חריג (נפשי או גופני) משפיע על כיווץ הלב, על זרימת הדם ועל קרישיות הדם. כתוצאה משינויים אלה, רוב "רגיש" (VULNERABLE PLAQUE) יכול להיקרע ולגרום לאוטם.
אוטם בשריר הלב משני לאירוע חריג אינו מתרחש, ברוב המקרים, על רקע של לב בריא אלא על רקע של פגיעה טרשתית קיימת של אחד או יותר מהעורקים הכליליים. ברוב המקרים בהם נקבע שאוטם בשריר הלב היה משני לאירוע חריג נמצאה עדות למחלה טרשתית, בחומרה זו או אחרת, בלבו של החולה.

איך קובעים שאוטם בשריר הלב התרחש באופן "טבעי" או משני לאירוע חריג כדי לענות לשאלת בית הדין יש לקחת בחשבון ארבעה נתונים:
א. חריגות האירוע בעבודה עבור התובע.
ב. הזמן שבין האירוע החריג (אם ייקבע שהיה חריג עבור התובע) ובין הופעת האוטם.
ג. מחלת הלב אשר היתה קיימת קודם לאירוע בעבודה. בהקשר זה יש להתייחס לשני גורמים:
האם היתה עדות למחלת לב מבנית קודם לאירוע בעבודה ומה היתה חומרתה.
האם מחלת הלב, שהיתה קיימת קודם לאירוע בעבודה, היתה "שקטה" מבחינה קלינית. במידה ומחלת הלב לא היתה שקטה קודם לאירוע, האם המחלה היתה יציבה או לא יציבה מבחינה קלינית.
גורמי סיכון שהיו לתובע לפתח מחלת לב/אוטם בשריר הלב.

חריגות האירוע בעבודה בתאריך 30.12.12
מדובר בקביעה משפטית.
מהנתונים שבידי, לא התרשמתי, בניגוד לכתוב בחוות דעתו של פרופ' רוגין, שהאירוע בקופ"ח מאוחדת באותו יום היה חריג במיוחד עבור מי שעובד שנים רבות במקצוע ומתמודד באופן קבוע עם מחסורים או אי התאמות של כח אדם מקצועי.

הזמן שבין האירוע בעבודה ובין הופעת האוטם
לא ניתן לקבוע בוודאות את זמן תחילת האוטם (ראו סעיף 6.5).
נראה שבתאריך 30.12.12, החולה פיתח אירוע לבבי חריף טרם הגעתו לפגישת העבודה בקופ"ח מאוחדת בחיפה. כפי שצוין בסעיף 6.5, לא ניתן לקבוע האם הכאבים בשעה 8:30 היו ביטוי של אירוע של אי ספיקה כלילית חריפה בלי אוטם (כאשר האוטם התפתח מספר שעות מאוחר יותר, בזמן הפגישה בקופ"ח) או האם מדובר בתחילת האוטם עצמו (כאשר הכאבים בזמן הפגישה בקופת חולים היו חלק מהאוטם שהתפתח מוקדם יותר).
מחלת הלב אשר היתה קיימת קודם לאירוע בתאריך 30.12.12 החולה סבל, קודם לתאריך 30.12.12, ממחלה טרשתית משמעותית באחד העורקים הכליליים הראשיים של הלב.
עד ה- 30.12.12, המחלה היתה "שקטה" לחלוטין ולא הגבילה את הנ"ל בעבודתו או בחיי היום יום.
גורמי הסיכון
התובע סבל מגורמי סיכון רבים לפתח אירוע לבבי על רקע טרשת העורקים:
עישון כבד וממושך.
מחלת לב במשפחה.
הפרעה בשומני הדם.
ניתן להעריך את הסיכוי שאדם בעל מין, גיל וגורמי סיכון מסוימים יפתח אירוע כלילי חריף (כגון התקף לב) במשך פרק זמן נתון. אחשב סיכוי זה עבור המקרה שבלפנינו לפי ה- NEW ENGLAND JURNAL OF MEDICINE 349:466; 2003). שיטות חדשות יותר נותנות תוצאות די דומות.
הסיכון של אדם זכר, בגיל החולה בזמן האירוע, לפתח אירוע כלילי חריף תוך 10 שנים, כאשר אין לו אף גורם סיכון (חוץ ממין וגיל) הינו 2% כלומר 0.2% לשנה.
הסיכון של התובע כאשר אנו לוקחים בחשבון עישון כבד והפרעה בשומני הדם הינו כ- 12% או 1.2% לשנה, כלומר פי 6 בהשוואה לזכר בגילו ללא גורמי סיכון. הסיכון האמיתי אצל התובע גבוה עוד יותר אם לוקחים בחשבון את הסיפור המשפחתי של מחלת לב (אין נוסחה הכוללת גורם זה).
ניתן לקבוע שהסיכוי שהתובע הי מפתח אוטם בשריר הלב באופן אקראי, ללא כל אירוע חריג, היה גבוה בהרבה מהצפוי אצל אדם בגילו ללא גורמי סיכון.
סיכום
בהתחשב בכך שתהליך האוטם התחיל בשעות שקדמו לאירוע בעבודה; בכך שהאירוע בעבודה לא נראה לי חריג במיוחד עבור התובע, ובכך שהיו לתובע גורמי סיכון רבים שהגדילו באופן משמעותי את סיכוייו לפתח אוטם בשריר הלב באופן טבעי, ללא קשר לאירוע נפשי בעבודה, אני מתרשם שאין קשר סיבתי בין הופעת האוטם בשריר הלב בתאריך 30.12.12 ובין עבודתו של התובע באותו יום.

שאלה ד':
להערכתי, החולה התחיל בתהליך האוטם ב- 30.12.12, קודם לאירוע בעבודה, סיבת האוטם הינה גורמי הסיכון שהיו לתובע, גורמי סיכון שהובילו להופעת היצרות טרשתית קשה באחד העורקים הכליליים הראשיים.

9. להלן, בתמצית, טענות ב"כ התובע כפי שהועלו בבקשה ובתשובה:
א. חוות הדעת של המומחה נשענת, רובה ככולה, על השערות, מסקנות וקביעות שלא ברור מה המקור להן.
ב. מחוות הדעת לא ניתן להבין מתי באמת התפתח האוטם, שכן במקום אחד ציין המומחה שסביר להניח כי האוטם התחיל להתפתח עוד קודם לפגישה בחיפה ובמקום אחר הוא קובע כי לא ניתן לקבוע מתי הוא התפתח.
ג. המומחה כלל לא נדרש לקבוע מתי ארע האוטם ומכאן שעת דן בכך, הוא חרג מתחום סמכותו ומהעובדות להם היה מחוייב.
ד. כן חרג המומחה מהסמכות שהוקנתה לו על ידי ביה"ד עת חיווה דעתו בשאלה האם האירוע בקופ"ח מאוחדת היה אירוע חריג, שהרי ביה"ד קבע, כבר, שיש להתייחס לאירוע הנ"ל, אשר אירע ביום 30/12/12 כאירוע חריג.
ה. נראה שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר, זאת לאור הציטוטים בסעיף 5.3 לחווה"ד שעניינו "העבר הרפואי" הוא מציין כי "לחולה היו גורמי סיכון ברורים לפתח טרשת העורקים". ב - 06.10.2006 כתוב בתיק קופ"ח " יש סיפור משפחתי של מחלת לב. יש עבודה בלחץ, עישון, השמנת יתר, יתר לחץ דם, שומנים, פעילות גופנית, גנטיקה..", כאשר בהמשך (סעיף 5.4 לחווה"ד) נרשם :"בתאריך 03.10.2006 ה – BMI היה 25.3 (עודף משקל קל) ", כאשר גם בנוגע לגורם הסיכון "סיפור משפחתי" , הרי התובע נחקר והעיד כי " אין סיפור משפחתי של מחלות לב במשפחה שלי..אבי נפטר מסרטן, מעולם לא עבר התקף לב. אימי נפטרה..גם לא ממחלת לב אלא ממחלת אלצהיימר ..".
ה. המומחה לא ענה בצורה ברורה על השאלות שהופנו אליו ע"י ביה"ד הנכבד, לא השיב בצורה ברורה מהו הליקוי שאובחן בתובע, כאשר כלל לא ברור איזה "גורמי סיכון רבים" מהם סובל התובע אם בתיק הרפואי נמצא כי ה – BMI שלו תקין ואם הוא העיד שאין אצלו סיפור משפחתי וכן כי הוא מ עולם לא היה מעשן כבד.
ו. התובע מבקש כי ביה"ד יורה על מינוי מומחה אחר ו/או נוסף וזאת עפ"י ההנחיות שהוצאו מטעמה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת (בדימוס) נילי ארד, בעניין מומחים יועצים רפואיים וזאת היות והתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 17 להנחיות "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך? או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו'.
כאשר, למעשה, התמלאו גם התנאים המפורטים בסעיף 18 להנחיות שמשמעותם פסילת חווה"ד של המומחה ומינוי מומחה רפואי תחתיו - "מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה. בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם . באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה. מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון".
ז. בעניינו של התובע יש מקום להורות על פסילת חווה"ד של המומחה הואיל והמומחה שמונה חרג מהעבודות שנקבעו על ידי ביה"ד.
ח. לחילופין, יש מקום להורות על מינוי מומחה נוסף שכן יש מקום לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא המחלוקת במדע הרפואה.
ט. לנוכח הסתירות שנפלו בחוות דעתו של המומחה והיות והוא ביסס את חוות דעתו על שני אדנים שגויים - האחד עת טען כי האירוע שארע לתובע ביום 30/12/12 לא עולה כדי אירוע חריג והשני גורמי סיכון שלמעשה כלל לא קיימים בתובע, הרי שלא נראה שהפניית שאלות הבהרה למומחה יסייעו לו ליתן תשובות ענייניות אשר יהיה בהן כדי לסייע לביה"ד לקבוע קיומו של קשר סיבתי.

10. להלן, בתמצית, טענות ב"כ הנתבע, כפי שפורטו בתגובה:
א. אין מקום להעתר לבקשה היות וחוות דעתו של המומחה הינה ברורה, רחבה ומקיפה.
ב. בהתאם להלכה הפסוקה, חוות דעתו של מומחה מטעמו של בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך עליה ולא יסטה מקביעותיה אלא אם כן קיימת לכך הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן.
ג. כבר נקבע בפסיקה כי המומחה הינו קודם כל רופא ולא ניתן לדרוש ממנו לעצום עיניים מלבחון נתונים המופיעים במסמכים הרפואיים, כאשר , אין פסול בכך שהמומחה יבחן את הדברים מנקודת מבט רפואית ויסביר מדוע הם יכולים לדור בכפיפה אחת ולהוביל מסקנה אליה הגיע ולכן יש לדחות את טענות התובע הרומז כי המומחה הרחיב את יריעת העובדות שנקבעה על ידי ביה"ד.
ד. המומחה לא הטיל ספק ביחס לקביעת ביה"ד לענין חריגות האירוע מיום 30/12/12 ואין שום פסול בכך שכרופא הוא העריך את המשקל הסגולי של אירוע זה ביחס לנתונים העובדתיים שנפרסו לפניו לרבות גורמי הסיכון כפי שעלו מתיקו הרפואי של התובע וכן מהמסמכים הרפואיים הסמוכים למועד האירוע.
ה. המומחה קבע את קביעותיו בהסתמך על המסמכים הרפואיים שהונחו לפניו וכן על סמך כישוריו המקצועיים וכך פעל בהתאם למנדט שניתן לו.
ו. המומחה השיב בצורה מפורטת ובהירה לשאלות שהופנו אליו וסיכם כי הוא אינו מתרשם שקיים קשר סיבתי בין הופעת האוטם בשריר הלב ביום 30/12/12 ובין האירוע שארע לו בעבודתו באותו יום.
ז. כל הטענות אשר מעלה התובע אינן מצדיקות את פסילת המומחה ומינוי מומחה אחר שהרי גם אם ימצא ביה"ד שיש נקודות הדורשות הבהרה, הנכון יהיה להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.
ח. העובדה שחוות דעתו של המומחה אינה נוחה לתובע והעובדה שהוא מעוניין לערוך "מקצה שיפורים", אינה מצדיקה הענות לבקשה.
ט. ידוע כי פסילה מוחלטת של חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין ומינוי מומחה אחר במקומו, אינה מעשה שביום יום והיא נעשית רק בהתקיים תנאים חריגים ומיוחדים אשר, לא התקיימו בעניינו של התובע.
י. עצם העובדה שקביעת המומחה לא הטיבה עם התובע אינה מצדיקה הענות לבקשתו.

11. דיון והכרעה
בהנחיות הנשיא ס. אדלר, (כתוארו אז) בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 13.04.10 נקבעו הקריטריונים למינוי מומחה נוסף (סעיפים 16-17 להנחיות):
"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.
17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

בדב"ע נו/0-282 המוסד לביטוח לאומי - דוד לרוס (פסק דינו של כבוד השופט אליאסוף, כתוארו אז, מתאריך 20.5.97) נפסק כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין.
באותו פסק דין גם צויין כי כאשר ענין מסוים לא הובהר די צורכו עומדת בפני הצדדים ובפני בית הדין האפשרות להציג לאותו מומחה רפואי שאלות הבהרה.

במקרה שלפנינו ולמרות שמצאנו ממש בחלק קטן מטענות התובע, הרי שלא השתכנענו כי התמלאו התנאים המצדיקים מינוי מומחה אחר או נוסף וכי ניתן יהיה להבהיר את הדרוש הבהרה בחוות דעתו, על ידי כך שנפנה לו מספר שאלות הבהרה.

בנקודה זו יודגש כי יתכן והמומחה נפל לטעות, דומה לזו שנפל בעניינו של מר בקר אלכסנדר, עת סבר שעליו לחוות דעתו גם באשר לשאלה האם האירוע שארע לתובע ביום 30/12/12, עולה כדי אירוע חריג וזאת כנראה בשל כך שנראה, שגם במקרה זה (בדומה למקרה של מר בקר), לא נתן, ביה"ד, בסעיף העובדות שהונחו לפני המומחה, ביטוי מספק לקביעתו כי האירוע בבוקרו של יום 30/12/12 (אותה שיחה בקופ"ח בחיפה), עלה כדי אירוע חריג.
למעשה, מאחר וזו נקודת המוצא, מבחינת בית הדין, הרי שהמומחה כלל לא היה צריך לחוות דעתו בשאלה האם אכן מדובר באירוע חריג, מקום שכבר קבענו כי מדובר באירוע שכזה.

לפיכך ולאחר ששקלנו בדבר וכן לאחר שעיינו בהתייחסות הנתבע לבקשה זו וכן נתנו דעתנו לחוות דעתו המפורטת של המומחה, החלטנו שיש מקום להפנות אליו מספר שאלות הבהרה.

12. ואלו שאלות ההבהרה עליהן מתבקש המומחה להשיב:

א. בהינתן כי נקודת המוצא, מבחינתנו , היא ש האירוע מיום 30/12/12 (כפי שפורט בסעיף 4ה' להחלטה בדבר מינוי המומחה) עולה כדי אירוע חריג (להלן:" האירוע החריג") - האם קיים קשר סיבתי בין הליקוי שאובחן בתובע ביום 30/12/12 ומה חלקו של אירוע זה?
ב. האם ה – BMI של התובע, כפי שהוא עולה ממסמכיו הרפואיים (ובענין זה תשומת לב המומחה גם ל- BMI בערך של 25.3, כפי שנרשם במסמך מיום 3/10/2006) נחשב ככזה העונה להגדרה של גורם סיכון?
ג. האם עישון של 5-15 סיגריות ליום מאז שירותו הצבאי של התובע (עד לאחר הליקוי שהתגלה בו) נחשב כעישון העולה כדי "גורם סיכון" או שיש צורך בעישון של יותר מ - 15 סיגריות ביום, למשך תקופה ארוכה כמו זו שעישן התובע, כדי להחשב כעישון העולה כדי "ג ורם סיכון" אותו הביא כבוד המומחה בחשבון "גורמי הסיכון" מהם סבל התובע?
ד. האם ה"סיפור המשפחתי" אליו התייחס המומחה כגורם סיכון מצא ביטוי ביותר ממסמך אחד והאם מקום שיתברר כי לתובע אין ,סיפור משפחתי", יהפכו גורמי הסיכון שכן קיימים בו, לזניחים לעומת השפעת האירוע החריג על בוא הליקוי שאובחן בו?
ה. לאחר שהמומחה ישיב על שאלות ב', ג', ו - ד' דלעיל ובאם ימצא כי לפחות אחד מגורמי הסיכון שהביא בחשבון בחוות דעתו, לא התקיימו בתובע, הוא מתבקש לשוב ולהשיב על השאלה שהופנתה אליו במסגרת סעיף 6ד. להחלטה בדבר מינויו, קרי – האם השפעת האירוע החריג על הופעת האוטם במועד בו הופיעה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?
ו. ככל שהתשובה על שאלה ה', עדיין תהיה שלילית - אנא חזור והסבר מהם אותם גורמים אחרים?

13. לסיכום

לנוכח האמור לעיל ובשים לב להלכה הפסוקה והואיל ולא מצאנו שיש מקום למנות מומחה נוסף ו/או אחר הרינו דוחים את הבקשה , כאשר בנקודה זו נציין כי טענות התובע כפי שפורטו בסעיף 4 לבקשתו אינן מקובלות עלינו וזאת גם בשל הסבריו המפורטים של המומחה וגם בשים לב לאמור בעמ' 4 שורות 96-100 לנ/2.
במקביל וכפי שציינו לעיל, מצאנו לנכון להפנות אל המומחה מספר שאלות הבהרה כדי להבהיר מספר נקודות בחוות דעתו שמצאנו שיש מקום להבהירן.
14. מזכירות בית הדין תצרף להחלטה זו את החומר הרפואי שהועבר למומחה בעבר ואשר היה לפניו עת נתן את חוות דעתו מיום 31/5/15.

15. עם קבלת תשובת המומחה לשאלת ההבהרה, היא תועבר לצדדים והם יקבלו ארכה בת 14 יום להגיש סיכומיהם ו/או להגיש כל בקשה שימצאו לנכון להגיש.
ככל שלא יוגשו סיכומים ו/או בקשות ו/או הודעות, יחשבו הצדדים כמסכימים למסקנות ולקביעות המומחה ולמתן פסק דין בהתאם.

16. להמשך טיפול המזכירות עד אשר יהיה בשל התיק למתן פסק דין או החלטה כלשהי.

ניתנה היום, י' ב אב תשע"ה, (26 ביולי 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר עזמי תחאוחו
נציג ציבור (עובדים)

יעקבס אורית, שופטת

מר דוד נחום
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: מאיר אברהם לזרוביץ
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: