ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניר יוסף זמיר נגד עיזבון המנוח צבי קוטלר :

בפני כבוד ה שופטת רבקה איזנברג

מבקשים

  1. ניר יוסף זמיר
  2. דורית בר עוז
  3. אייל זליבנסקי
  4. מרדכי זמיר

נגד

משיב

עיזבון המנוח צבי קוטלר
אביאל קוטלר

החלטה

1. בפני בקשת המבקשים לבטל את החלטת בית המשפט מיום 12.7.15 שניתנה במעמד צד אחד, ובה התיר בית המשפט למשיב לעיין בתיק זה, לפי תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן – התקנות).

ביום 24.6.15, ולבקשת המבקשים, הוארך המועד להגשת תגובם לבקשת המשיב ב-14 ימים. בבקשה שלפניי טענו המבקשים כי דבר ההחלטה מיום 24.6.15 התקבל במשרד בא כוחם ביום 28.6.15 וכי בטעות, מנה בא כוחם את מספר הימים כך שחישב את המועד האחרון להגשת תגובה ליום 13.7.15 (הוא היום שבו הוגשה התנגדותם לתיק לאחר שכבר ניתנה החלטה המתירה עיון כאמור).
לטענת המבקשים אין המדובר בזלזול בבית המשפט, אלא בשגגה ויש ליתן את הדעת לטיעונים כבדי המשקל שנטענו בתגובה ולפיהם אין להתיר עיון בתיק מחמת חיסיון עורך – דין לקוח.

2. המשיב התנגד לבקשה וטען כי בניגוד לנטען בבקשה,ב"כ המבקשים, קיבל את החלטת בית המשפט כבר ביום 25.6.15 בפקיסמילה . לראיה הפנה המשיב גם לתשובת מרכז המידע (שגובתה בתצהיר מזכירתו).
לגופו של עניין נטען כי אין ממש בטענה לחיסיון עורך- דין לקוח משום שהחיסון איננו חל על כתבי בי דין שהוגשו לבית המשפט ואשר נחשפו לעיני השופטים ולעיני הצדדים האחרים במשפט. לגבי הטענה כאילו בקשת המשיב איננה מנומקת נטען כי זו מנומקת כמפורט, ובעיקר, בסעיף 8 לבקשת העיון.

הכרעה:

3. לאחר שעיינתי בבקשה,בתגובה ובתשובה לתגובה, שוכנעתי כי אין להיעתר לבקשה וההחלטה המורה על עיון תיוותר על מכונה. ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולה של החלטה או ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן ב ע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק.. ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". ראו בנוסף, לעניין זה :ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

4. בעניינינו אין המדובר בביטול מחובת הצדק. מבלי להיכנס למועד ההמצאה המדויק של החלטת בית המשפט, די בכך שב"כ המבקשים הודה בתצהירו כי קיבל את ההחלטה ביום 28.6.15, כך שידע כי מניין הימים להגשת תגובה לבקשה (ארכה בת 14 שניתנה לבקשתו מיום 24.6.15! ) ממילא חלף לו. גם ע"פ הנטען בבקשה,המדובר, לכל היותר , בטעות של עורך הדין, ההחלטה ניתנה כדין ולכן אין המדובר בביטול מחמת הצדק.

עם זאת, עדיין לבית המשפט שיקול דעת להורות על ביטול החלטה או פסק דין, גם אם אין חובה להורות כן. בעניין זה כבר נקבע, כי המבחן השני – סיכויי ההצלחה של המבקש, הוא המבחן העיקרי, שכן על עצם המחדל ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות.

5. בבקשת הביטול, כמו גם בתגובה שהוגשה באיחור , נטען לחיסיון עורך-דין לקוח. עוד נטען בתגובה כי בקשת העיון איננה מנומקת כדרישת תקנה 4 (ג) לתקנות.

סבורתני כי בהתנגדותם של המבקשים ובטיעוניהם אין ממש ולכן אין הצדקה להורות על ביטול ההחלטה, שכן סיכוייהם אינם גבוהים כלל וכלל.

נקודת המוצא היא בהתאם לתקנה 4(א) לתקנות, לפיה רשאי כל אדם לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט, כל עוד העיון בתיק אינו אסור על פי דין. לפי תקנה 4(ד) לתקנות: " בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

בהתאם לעיקרון היסוד של פומביות הדיון [סעיף 3 ב חוק יסוד: השפיטה], לכלל לפיו ההליך מתנהל בדלתיים פתוחות [סעיף 68 ב חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984], הנטייה היא לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט . ראו בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים: "ברור היום לכל כי נקודת המוצא לבחינתן של בקשות עיון הינה כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט. תפיסת יסוד זאת נובעת מההכרה במעמדו של עקרון פומביות הדיון, והיא מתחייבת ממנו (ראה עניין מרום, בעמ' 341; בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח (6) 658, 663 (2004))...

6. לטענת המשיב,כמפורט בבקשת העיון מיום 17.5.15, נועד העיון בתיק דנן להשיג מידע החיוני לצורך תביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תביעה שבה עתר לפסק דין הצהרתי , בין היתר, גם כנגד המבקשים לפיו ייקבע כי הוא, כמנהל עיזבון וכיורש צבי קוטלר ז"ל (להלן: " המנוח"),הבעלים של דירת משרד ברח' אשכול באשדוד, שכן אותה דירה הוחלפה עם דירה אחרת,שהייתה הדירה שבמוקד התביעה בתיק דנן.
לאור האמור,המשיב, הצביע על זיקתו הלכאורית להליך דנן. המשיב גילה, את מטרת העיון ובכך עמד בחובת ההנמקה המוטלת עליו ואילו מנגד, המבקשים לא העלו בפני כל טעם ממשי המצדיק סטייה מנקודת המוצא של פומביות הדיון. ודוק, אציין כי תקנה 4(ה) לתקנות אינה מחייבת כלל את בית המשפט לבקש את תגובתם של בעלי הדין בתיק בו מבוקש העיון, ואם נוכח בית המשפט כי למבקש העיון קיים עניין כלשהו המצדיק לכאורה עיון בתיק, רשאי הוא להיעתר לבקשה (ראו: תקנה 4(ד) לתקנות)

7. אשר לטענה לחיסיון עורך דין לקוח, גם זו דינה להידחות. ב- בגץ 7186/06 עו"ד אורן שבת נ' עיריית חולון אוזכרה ההלכה על פיה חיסיון עורך –דין לקוח אינו חל על כתבי בי דין שהוגשו בהליך שיפוטי: "החסיון העומד ללקוח לגבי דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין עורך דין בקשר לשירות המקצועי שניתן לו על-ידי עורך-הדין אינו מתפרש על כתבי בי דין שהוגשו לבית המשפט. החסיון עומד ללקוח לגבי דברים ומסמכים שהוחלפו ביניהם מתוך כוונה לסודיות (ראו, אליהו הרנון, דיני ראיות 101 (חלק שני, 1985); ע"א 44/61 א' רובינשטיין ושות' בע"מ נ' מפעלי טכסטיל נצרת בע"מ, פ"ד טו 1599). כתבי בי דין שהוגשו לבית המשפט נחשפים לעיני השופטים ולעיני הצדדים האחרים למשפט. אין לומר כי מדובר בחומר אשר הלקוח מסר לעורך הדין על מנת שישמר בסוד או כי הניח שהחומר לא ייחשף. אכן, עצם השימוש בכתבי בי דין בבית המשפט מהווה ויתור על כל טענת חיסיון בנוגע לאותם מסמכים "
לאור האמור, אין גם בטענה בתשובה לתגובה, כאילו המבקשים ובא כוחם היו בעלי דין בתביעה דנן, כדי לפגוע בהלכה על פיה מעת שהמבקשים תבעו את בא כוחם והדברים נחשפו בהליך זה, הרי ויתרו על טענת החיסיון.

למעלה מן הצורך אציין כי טענת המבקשים בנוגע לחיסיון עו"ד – לקוח,גם נטענה באופן סתמי ולא הופניתי בעניין זה למסמכים ספציפיים.

לפיכך, הרי שגם לגופם של דברים, ועל רקע המפורט, לא מצאתי טעם בבקשה המצדיק את ביטול ההחלטה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך כולל של 1,000 ₪.

המזכירות תאפשר לב"כ המשיב גישה במערכת "נט המשפט" לתיק שבכותרת.

ניתנה היום, י' אב תשע"ה, 26 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ניר יוסף זמיר
נתבע: עיזבון המנוח צבי קוטלר
שופט :
עורכי דין: