ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רותי פרינס נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

השופט מירון שוורץ
נציג ציבור (עובדים): מר מרדכי חזיזה
נציג ציבור (מעסיקים): מר דודי נחום

התובעת
רותי פרינס ת.ז. XXXXX239

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יסמין איבגי

פסק דין

1. תביעתה של התובעת לגמלה לשמירת הריון, נדחתה בהחלטת הנתבע מיום 10.6.13, בנימוק לפיו הפסקת עבודתה של התובעת בתקופה שמיום 26.11.12 עד 9.2.13, לא נבעה מ"שמירת הריון" כהגדרתו בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.

כנגד החלטת הנתבע כאמור, הוגשה התביעה שלפנינו.

2. בדיון שהתקיים בבית הדין במעמד הצדדים ביום 9.12.14, ולנוכח המחלוקת בין הצדדים, הוסכם כי בית הדין ימנה מומחה רפואי לצורך מתן חוות דעת בשאלת שמירת ההיריון מושא המחלוקת.

3. ביום 8.1.15 הגישו הצדדים הודעה משותפת בנוסח הבא:

"בזיקה להחלטת בית דין זה מיום 9.12.14, הצדדים מתכבדים להודיע לבית הדין הנכבד כי הם מסכימים למינוי מומחה שיחווה דעתו לשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הריונה של התובעת לבין התקופה לה טוענת התובעת כי נדרשה בה לשמירת הריון מאחר וזאת בשל סוג עבודתה, וזאת בכפוף לעובדות הבאות:

א. התובעת ילידת 1973.
ב. בתקופה הרלוונטית לתביעה, עבדה התובעת בבית הספר "שדה יעקב".
ג. התובעת עבדה 5 ימים בשבוע, מתוכו 23 שעות פרונטליות בהן לימדה כתה שלמה, 5 שעות פרטניות בהן לימדה קבוצות קטנות של תלמידים ו4 שעות בהן נכחה בישיבות צוות ומפגשי הורים.
תפקידיה כללו מחנכת, רכזת חברתית ורכזת טיולים, מעבר מכיתה לכיתה ועמידה לזמנים ממושכים.
מצ"ב מכתביה של התובעת ושל מעסיקה אשר מפרטים את עבודתה של התובעת."

4. ביום 18.2.15, לאחר קבלת החומר הרפואי של התובעת, ניתנה החלטת בית הדין בהתאם להסכמת הצדדים לעיל, במסגרתה מונה ד"ר שוויצר אברהם לשמש מומחה מטעם בית הדין. המומחה התבקש לחוות את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הריונה של התובעת לבין התקופה לה טוענת התובעת כי נדרשה לשמירת הריון 26.11.2012 ועד 9.2.2013.

5. ביום 16.3.15 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה כאמור, אשר קבע בין היתר את הדברים הבאים:

"מהנתונים אשר הובאו בפניי, עלינו לבחון האם היעדרותה של התובעת מהעבודה בתקופה הרלוונטית לתביעה התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון.

סימפיזיוליזיס הוא בהחלט מצב כזה. הוא מופיע בהיריון, כתוצאה מהרחבה של איזור הסימפיזיס פוביס – סחוס בקדמת האגן. כאשר הרחבה זו גדולה, היא גורמת לכאבים חזקים ולהגבלה בתנועה. לעיתים עד כדי הרגשת שיתוק.

במקרים שבהם קיימת הפרעה משמעותית בתפקוד, מומלץ על הפסקת פעילות ושמירת היריון.

האם מצב רפואי כזה יכול היה לסכן את התובעת? התשובה חיובית. התובעת סבלה מכאבים חזקים שיכולים להגיע עד כדי הרגשת שיתוק. הכאבים יכולים במקרים כאלה להמשך הרבה זמן, כפי שניתן לראות מהפניה לד"ר ספורי האורטופד כחודשיים וחצי לאחר הלידה שבהם המשיכה התובעת להתלונן על כאבים באגן והקרנה לרגליים ונזקקה לטיפול בפרדניסון.

ה. לסיכום

לאור הנתונים המפורטים לעיל, אני ממליץ לאשר לתובעת שמירת היריון מתאריך 26.11.12 ועד לתאריך 9.2.13, מכיוון שנכון לראות את התובעת, כמי שהיעדרותה מהעבודה התחייבה בשל מצב רפואי אשר נבע מההיריון אשר סיכן את התובעת".

6. חוות דעתו של המומחה הועברה לצדדים. לנוכח בקשת הנתבע מיום 13.4.15, הועברו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן:

"בחוות דעתך כתבת כי: "התובעת סבלה מכאבים חזקים שיכולים להגיע עד כדי הרגשת שיתוק.." ולפיכך קבעת כי מצבה הרפואי יכול היה לסכן אותה.

א. האם כאבים חזקים ככל שיהיו, ואפילו כאלו שיכולים לגרום להרגשה של שיתוק (אולם לא לשיתוק אמיתי) יכולים לסכן את האישה?

ב. מדוע לדעתך הכאבים מהם סבלה התובעת כתוצאה מסימפיזיוליזיס עלולים היו לסכן אותה או את עוברה אילו הייתה ממשיכה לעבוד וכיצד עלולים היו לסכן?"

7. ביום 4.6.15 התקבלו תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה לעיל, כפי שיפורטו להלן:

" באשר לשאלה א' לעיל – התובעת סבלה מסימפיוליזיס פוביס קשה. ד"ר גרינשפון מציין, בשבוע 30 להריונה כי הנ"ל סובלת מסימפיוליזיס פוביס, קושי בהליכה וכאבים ברגליים.

ד"ר ספורי, אורטופד, מציין באותו שבוע, תלונות על כאבים באגן והקרנה לרגליים. במקרים כאלו, הרופא המטפל ממליץ על שמירת היריון, מנוחה בדרך כלל בשכיבה, שינוי עמדה כתוצאה מגדילת ההיריון בפרט בעמידה יכולים להחמיד את מצבה לגרום לסיכונה.

באשר לשאלה ב' – אל שאלה זו התייחסתי בעיקרה כב ר במענה לשאלה א' לעיל. הנתבע צריך להבין כי התובעת לא הייתה יכולה וגם לא צריכה לעבוד בתנאים אלו. התובעת שביקשה אצל ד"ר ספורי, האורטופד, כחודשיים וחצי אחרי הלידה, עדיין המשיכה להתלונן על כאבים באגן והקרנה לרגליים וטופלה בסטירואידים מצב המצביע על חומרת הבעיה.

לסיכום – אני ממליץ לאשר לתובעת את שמירת ההיריון מתאריך 26.11.12 ועד לתאריך 9.2.13."

8. ביום 7.6.15 התבקשו הצדדים להודיע את עמדתם בתביעה בהתייחס לתשובות לשאלות ההבהרה, וכן נקבע כי הצדדים רשאים להגיש סיכומים בכתב. עוד נקבע כי צד שלא יגיש סיכומים כאמור, ייחשב הדבר כהודעה מצידו כי הוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה ולמתן פסק דין בהתאם.

9. ביום 2.7.15 הגיש הנתבע סיכומים מטעמו, בהם נטען כי על אף האמור בחוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין, לשיטתו לא היתה הצדקה לשמירת היריון, מאחר שאינו סבור כי סימפיוליזיס מסכן את האישה בהתאם לדרישות החוק.

הנתבע טען כי גישתו של המומחה מטעם בית הדין מרחיבה את היריעה בכל הנוגע לשמירת היריון הרבה מעבר לכוונת המחוקק ולפיכך יש לדחות את התביע האו לחילופין למנות מומחה רפואי נוסף.

10. מטעם התובעת לא הוגשו סיכומים, ומכאן כי היא מבקשת לאמץ את חוות דעתו של המומחה, כמתבקש בנסיבות העניין.

דיון והכרעה –

11. סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995, קובע כדלקמן:

"שמירת הריון" - היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה."

12. כפי העולה מן האמור בחוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, כמו גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה, הרי שמצבה הרפואי, הנובע מן ההיריון, היה כזה ש"שינוי עמדה כתוצאה מגדילת ההיריון בפרט בעמידה יכולים להחמיר את מצבה ולגרום לסיכונה" (ראה תשובה לשאלה א' בתשובותיו לשאלות ההבהרה) .

בכך, הביא המומחה לידי ביטוי הן את הנתונים הרפואיים המלמדים על מצבה הרפואי אותה עת, הן את תנאי העבודה, כמפורט בעובדות המוסכמות, המלמדים בין היתר על "עמידה לזמנים ממושכים", והן את הוראות החוק לעיל, לפיו יש לבחון האם המצב הרפואי נובע מן ההיריון ומסכן את האישה או את עוברה.

13. עמדת הנתבע, כפי שבאה לידי ביטוי בסיכומים שהגיש, אינה מובנת. הנתבע ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה, בית הדין נעתר למבוקש והמומחה השיב עליהן באופן ענייני, מנומק וברור. כעת, מבקש הנתבע בסיכומיו, לחלוק על עמדתו הרפואית של המומחה מטעם בית הדין, אולם אינו מביא בסיכומיו ולו נימוק אחד אשר יוכל להסביר את עמדתו זו. טיעון הנתבע בפתח סיכומיו ולפיו "הנתבע מתכבד להודיע לבית הדין הנכבד כי על אף האמור בחוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין, לשיטתו לא היתה הצדקה לשמירת היריון, מאחר שאינו סבור כי סימפיוליזיס מסכן את האישה בהתאם לדרישות החוק.", אינו יכול לעמוד בפני עצמו ולהוות התמודדות ראויה עם האמור בחוות הדעת הרפואית.

14. כלל ידוע הוא כי חוות דעתו של המומחה מטעמו של בית הדין, היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו דב"ע נו 244–0 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, לא פורסם, 26.2.1997, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, 6.6.2005).

15. במקרה דנן, לא מצאנו כל סיבה לסטות מן הכלל האמור והנתבע, חרף התנגדותו לאמץ את חוות הדעת, לא הביא כל נימוק של ממש, עובדתי או משפטי, אשר יהיה בו כדי להביא את בית הדין לסטות מקביעותיו הרפואיות של המומחה. לפיכך, אנו מאמצים את חוות הדעת של המומחה וקובעים כי התובעת נדרשה לשמירת היריון מתאריך 26.11.12 ועד לתאריך 9.2.13 ועל הנתבע לפעול לתשלום גמלה בהתאם.

16. בשים לב לעובדה כי התובעת לא היתה מיוצגת בהליך, אנו מוצאים לפסוק לזכותה הוצאות משפט בסך של 500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

לכל אחד מן הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום י' אב תשע"ה (26 ביולי 2015) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר מרדכי חזיזה
נציג עובדים

מירון שוורץ , שופט
אב"ד

מר דודי נחום
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: רותי פרינס
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: