ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמעון סונגו נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

התובע:
שמעון סונגו, ( ת.ז.-XXXXXX592)
ע"י ב"כ: עו"ד אלדד חרש

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד הילה גולן

פסק דין

1. עסקינן בתובענה, אשר במסגרתה מבקש התובע להכיר באירוע מיום 22/8/13 כתאונת עבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה – 1995 (להלן :"החוק").

2. התובע, העובד בחברת רותם אמפרט נגב בע"מ , השתתף ביום כיף בפארק המים "מ ימדיון" שבתל אביב, ובמהלכו החליק ונחבל ברגלו הימנית.

3. בהחלטה מיום 14/11/13 דחה הנתבע את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה, וזאת בנימוקים הבאים:

"... ע"פ הפרטים שברשותנו פגיעתך אירעה במהלך יום כיף למשפחות רותם במימדיון, שנערך מטעם מקום העבודה. מדובר בפעילות חברתית שאורגנה על ידי ועד העובדים, לא שולם לך שכר עבור השתתפות בה, וכן לא היתה חובת השתתפות בה. בנסיבות אלה, לא נמצא שהפעילות החברתית נלוות לעבודה. על כן לא תחשב התאונה כתאונת עבודה".

בנוסף, בהחלטה נוספת מיום 29/1/14 דחה שוב הנתבע את התביעה לאחר בדיקה חוזרת.

4. במהלך מסכת הראיות נחקרו התובע ועד מטעמו (מר משה חדד יו"ר ועד העובדים בחברה) על האמור בתצהיריהם. מנגד העיד מטעם הנתבע מר קובי בן עזרא במסגרת חקירה ראשית וחקירה נגדית. יצויין, כי עד זה גם מילא את שאלון המעסיק אשר הועבר אליו מטעם הנתבע.
לאחר קיום מסכת ה ראיות הגיש התובע סיכומיו בכתב, הנתבע סיכם טענותיו בעל פה בדיון מיום 2/7/15, והתובע אף השיב בעל פה לסיכומים אלו.

טענות התובע

5. לטענת התובע, ממכלול הראיות אשר הובאו לפני בית הדין, עולה כי להנהלת החברה היה אינטרס ישיר בקיום הפעילות, תוך הכרה בתרומת הפעילות לחברה עצמה.
גם העד מטעם הנתבע אישר, כי הנהלת החברה רואה בימי הכיף כמקור להגברת המוטיבציה של העובדים וחיזוק הקשר בינם לבין החברה , וכי לחברה יש אינטרס מובהק בקיום יום הכיף.
יום הכיף מומן ברובו על ידי ההנהלה. א מנם, הוועד אירגן את יום הכיף, אך זאת כדי להקל על העומס הרובץ על כתפי ההנהלה.
לסיכום, טען התובע כי יום הכיף אשר התקיים ב"מימדיון" מהווה פעילות נלווית לעבודה, וההליכה על גשרון הינה חלק אינטגרלי לפעילות הנלווית, והנתבע אף לא חלק על כך.
במקרה של ספק, על הספק לפעול לטובת המבוטח.
לפיכך, עולה כי האירוע מהווה תאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק, ובהתאם להלכה הפסוקה.

טענות הנתבע

6. לטענת הנתבע, לא כל אירוע נופש או יום כיף ייחשבו כפעילות נלוו ית לעבודה. במקרה דנן לא התקיימו במהלך יום הכיף כל הרצאה או פעילות הקשורים לעבודה.
יום הכיף אורגן על ידי ועד העובדים, ומדובר בפעילות נופש משפחתית שלא ניתן לסווגה כפעילות נלוו ית לעבודה, מאחר וכך תורחב גדר המקרים בהם זכאים עובדים להנות מכיסוי ביטוחי.
"המימדיון" היה פתוח לכל הציבור באותו היום , והמפעל לא נסגר.
כמו כן, לא היתה חובת השתתפות ולא היו כל פעילות גיבוש או תכנים שקשורים לעבודה. הדבר היחיד בו היתה מעו רבת ההנהלה הינו רק התשלום , ואין זה מספיק כדי להעיד שמדובר בפעולה נלווית לעבודה.
לסיכום, טען הנתבע שהתובע לא צלח את השלב הראשון של המבחן הדו שלבי, ולפיכך יש לדחות את התובענה.

הדין החל

7. במסגרת פרשת בז'רנו ערך בית הדין הארצי לעבודה דיון מקיף בסוגיה שעל הפרק, וקבע בין השאר בהאי לישנא:
" 9. בעניין אילוז לא נשללה האפשרות כי גם אירוע שעיקרו או תכליתו גיבוש ונופש יוכר כ"פעילות נלווית" לעבודה, ובלבד שתישמר הזיקה שבין האירוע למפעל. נקבע כי את הזיקה במקרה כגון זה יש לבחון באופן הבא:

"סממן עיקרי ומרכזי, הגם שלא אחד ויחיד, לזיקה האמורה יהיה העניין שיש למעביד בקיומו של האירוע כאירוע נופש ובתרומתו של אירוע הנופש ככזה לחיי העבודה במפעל. לשם כך, תידרש, בין היתר, הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של האירוע ובאחריות לו. ביטוי לכך עשויים אנו למצוא בדרך המימון של האירוע, בארגון וכיוצא באלה, סממנים המעידים על החשיבות שהמעביד מייחס לאירוע ועל הקשר שלו לחיי העבודה במפעל".

כאשר במקרה בו מדובר בפעילות שאורגנה על-ידי ועד עובדים, הודגש כי: "בהקשר זה, לא מן הנמנע כי יעבור קו חוצץ בין אירוע אותו יוזם ומארגן המעביד ואשר לו הוא אחראי, לבין אירוע שהיוזם אותו והנושא בעול הוא ועד העובדים, בין בעצמו ובין בשיתוף עם העובדים, או עם המעביד. בכל מקרה, תוכרע הכף, בסופו של דבר בשים לב לנסיבותיו של המקרה, וכאמור, למשקלם המצטבר של הסממנים המעידים על האינטרס של המעביד, על רקע הזיקה למפעל ולחיי העבודה בו".

11. בעניין אילוז הוכר אירוע הרווחה כ"פעילות נלווית", כיוון שנקבע כי כל האירוע, מראשיתו ועד סופו היה פרי יוזמתו של המעביד, האירוע מומן בלעדית על ידי המעביד.
כך גם בעניין אירנה זגורי הוכר אירוע נופש בתורכיה כ"פעילות נלווית" לעבודה, משנקבע כי המעסיק, ולא ועד העובדים, הוא שיזם וארגן את הנופש, המעסיק מימן את מלוא עלות הנופש ואת דמי הביטוח בגינו, ובמהלך הנופש הייתה השתלמות מקצועית. בנסיבות אלה נקבע כי למעסיק היה אינטרס ברור בקיומו של הנופש. לא אלה הנתונים במקרה הנוכחי שנסיבותיו שונות מעניין אילוז ומעניין זגורי.

12. במקרים אחרים נפסק כי אין להכיר באירוע נופש כ"פעילות נלווית" לעבודה, בהתאם לנסיבות המקרה, ומשלא הוכח אינטרס ישיר של המעסיק לפעילות, שהוא סממן עיקרי לזיקה בין האירוע לעבודה לפי הפסיקה.

13. א. בעניין רונית עטר נפסק כי הואיל והוועד הוא שיזם את הטיול בו נפגעה העובדת, הוא שקבע את התוכנית ודאג לביצועה, כאשר מימון הטיול נעשה אף הוא על –ידי הוועד בהשתתפות העובדים, הרי שהוועד הפך להיות הגורם המכריע בקביעת תכלית הטיול, יעדיו ומטרותיו. בנסיבות אלה נקבע, כי נותקה הזיקה הישירה בין פעילות הוועד לבין המעביד, ולכן גם נותקה הזיקה הישירה בין פעילות הוועד לבין המעביד, ולכן גם נותקה הזיקה בין הפעילות לאינטרס המעביד, באופן שאין לראות בפעילות כ"פעילות נלווית".

ב. בעניין אורה בס נפסק כי הטיול אורגן על ידי העובדים עצמם (אף לא על ידי ועד העובדים), לאחר שעות העבודה ובמימון העובדים, ולכן במקרה זה נקבע, כי גם אם למעביד היה אינטרס בגיבוש עובדי המחלקה, אין בכך כדי להעיד על כך שמדובר ב"פעילות נלווית" לעבודה.

ג. בעניין לאה אבישר נפסק כי "נקודת הכובד" בארגון צעדת הגלבוע (במהלכה נפגעה העובדת) , כמו גם מטרתה העיקרית, הייתה פעילות רווחה שקיים הוועד לעובדים, במסגרת חיצונית למפעל. מדובר היה בצעדת משפחות שהתקיימה בשבת, בה לקחו חלק מהעובדים, ביחד עם משתתפים מהציבור הרחב, כשלאורך המסלול מתקיימות פעולות נופש ובידור מגוונות. בנסיבות אלה נקבע כי "הגיבוש החברתי, ממנו נהנו העובדים, היה בבחינת ערך מוסף ונלווה גם לאינטרס של המעסיק. אולם בכך בלבד, אין די, כדי לשוות לצעדה אופי של "פעולה נלווית" לעבודה, העשויה להצמיח לעובדת הכרה בתאונה שאירעה לה במהלך הצעדה כ"תאונה בעבודה' ".

ראו: עב"ל (ארצי) 53031-03-12 בז'רנו – המוסד לביטוח לאומי (מיום 22.7.14).

מן הכלל אל הפרט

8. יישום ההלכה על המקרה שלפנינו מוביל לתוצאה לפיה יש לדחות את התובענה דנן, וזאת לאור העדויות שנשמעו והראיות שהוגשו. יצויין כי בנסיבות המקרה דנן לא היתה מחלוקת ביחס לתשתית העובדתית.

9. מהתמונה שנפרשה לפנינו עולה, כי דובר היה ביום כיף שהתקיים בפארק המים "מימדיון" בעיר תל אביב. עובדי החברה יכלו לצרף את בני משפחותיהם (נשים וילדים של העובדים ), ולא היתה חובת השתתפות של העובדים.

גם בפרסום לעובדים נכתב: "יום כיף למשפחות רותם – מ ימדיון", ובכך יש כדי ל חזק את טענות הנתבע.
למען הסדר הטוב, יובא להלן צילום ההזמנה ששלחה מועצת העובדים לעובדים (נ/3), שתוכנה מדבר בעד עצמו:

10. עוד עלה, שהמפעל לא נסגר (נ/2 סעיף 16), ואף נוכה יום חופש ממכסת החופשה השנתית של העובדים שהשתתפו. בנוסף, אין חולק כי לא היו הרצאות או מפגש מרוכז שבהם הועברו תכנים מקצועיים. בנקודה זאת יצויי ן, כי אף לא נערכה כל פעילות מיוחדת לעובדי המפעל באזור בו התמקמו בפארק המים.

בנוסף, פארק המים היה פתוח באותו היום גם לקהל הרחב. אמנם, המתחם בו שהו עובדי החברה הוקף בגדר, אך אין בכך כדי לתרום לביסוס התובענה.
מתצהירו של יו"ר ועד העובדים עלה, כי ההנהלה מפרישה למועצת העובדים סכומי כסף עבור ימי כיף , וזאת החל משנת 1991 מכוח ההסכם שנחתם אז בין ההנהלה לוועד העובדים. נתון זה משתלב היטב עם העובדה כי הוועד הי ה זה שיזם ואירגן את יום הכיף, כפי שהיה נהוג כל השנים. מכאן, שעסקינן בפעילות נופש שהוועד יזם ואירגן, ולכן הוועד הוא זה אשר טיפל בפרטים הביצועיים, ולא כדי "להוריד לחץ מההנהלה" כפי שטען התו בע.

11. ברי כי כמעט תמיד למעביד יש אינטרס בגיבוש חברתי של עובדיו, אך אין בנסיבות דנן כדי לתת ליום הכיף בפארק המים נופך של פעילות נלווית לעבודה.

וכפי שנקבע בפרשת בז'רנו, הגיבוש החברתי, ממנו נהנו העובדים, היה בבחינת ערך מוסף ונלווה גם לאינטרס של המעסיק. אולם בכך בלבד אין די כדי לשוות ל יום הכיף אופי של "פעולה נלוו ית" לעבודה.

אחרית דבר

12. לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להדחות.

13. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

14. פסק הדין ישוגר לצדדים בדואר רשום.

15. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י' אב תשע"ה, (26 יולי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שמעון סונגו
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: