ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חי סגל נגד מדינת ישראל :

החלטה בתיק בר"מ 5241/15 בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקשים:
1. חי סגל

2. נטלייה ליינה

נ ג ד

המשיב:
מדינת ישראל – משרד הפנים

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כבוד השופטת י' שיצר) בעמ"נ 28946-07-15 מיום 26.7.2015

בשם המבקשים:
עו"ד זרי חזן

החלטה

לפניי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כבוד השופטת י' שיצר) שדחה בקשה למתן צו ביניים שלפיו תושהה התחייבותה של המבקשת 2 (להלן: המבקשת) לעזוב את הארץ עד ליום 16.7.2015 עד להכרעה בערעור שהוגש אליו.

1. המבקשת נתינת רוסיה, שוהה במדינת ישראל מזה כ-14 שנים מכוח רישיונות שהייה שהוצאו על בסיס הליכים להסדרת מעמדה במסגרת שני קשרים זוגיים שהייתה מצויה בהם. ביום 5.6.2014 הודיע בן הזוג השני של המבקשת למשרד הפנים (להלן גם: המשיב) כי הקשר ביניהם הסתיים ובאותו היום החליט המשיב על הפסקת ההליך להסדרת מעמדה של המבקשת בשל פקיעת הקשר הזוגי האמור. על החלטה זו הגישה המבקשת ביום 11.1.2015 ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין). בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 15.6.2015 ציינה המבקשת כי היא מוותרת על בירור הערר וכי היא "מבינה שבגלל שאני [המבקשת – ע' פ'] כבר לא בזוגיות אני לא יכולה להישאר בישראל"; וכי היא מסכימה לצאת מישראל לצד כוונתה להגיש בקשה להסדיר את מעמדה על יסוד טעמים הומניטאריים. בהחלטה מאותו היום קבע בית הדין כי נוכח דברי המבקשת ובהיעדר מקור חוקי להסדרת מעמדה בישראל, הדיון בערר התייתר. לכך הוסיף בית הדין כי היה מקום לדחות את הערר גם מחמת השיהוי הרב שנפל בהגשתו כמו גם לגופם של דברים – בשל כך שאין מחלוקת בין הצדדים כי הקשר הזוגי שבו נמצאה המבקשת הסתיים. בנוסף, נרשמה התחייבות המבקשת לצאת מהארץ תוך 30 ימים ממועד ההחלטה, קרי ביום 16.7.2015. על החלטה זו הגישו המבקש 1, אזרח ישראלי (להלן: המבקש), שלא היה צד להליך שהתקיים לפני בית הדין, והמבקשת ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים בטענה כי הם בני זוג מזה כשנה; כי נקבע להם תור לפתיחת הליך מדורג במשרד הפנים ליום 1.12.2015; וכי המבקשת לא הציגה את דבר הזוגיות ביניהם לפני בית הדין בשל פגם בייצוג המשפטי שלה במסגרת אותו הליך. לצד הערעור הגישו המבקשים בקשה למתן צו ביניים כאמור מעלה. ביום 15.7.2015 הורה בית המשפט לעניינים מינהליים (כבוד סגן הנשיאה ד"ר ק' ורדי) על מתן צו ארעי האוסר על הרחקת המבקשת מהארץ עד להחלטה בבקשה למתן צו ביניים. להשלמת התמונה יוער כי עובר להגשת הערעור, הגישה המבקשת לבית הדין בקשה לעיון מחדש בהחלטתו וזו נדחתה ביום 12.7.2015 מן הטעם שהמבקשת לא הראתה כי מתקיימות בעניינה נסיבות חדשות שלא היו ידועות לה עת התחייבה לצאת מישראל.

2. בהחלטה מיום 26.7.2015 דחה בית המשפט קמא (כבוד השופטת י' שיצר) את הבקשה למתן צו ביניים. בית המשפט ציין כי המבקש לא היה צד להליך שהתקיים לפני בית הדין לעררים ולכן הוא אינו צד נכון לערעור. עוד צוין כי טענות המבקשת בערעור בדבר הקשר הזוגי הנוכחי לא נטענו לפני בית הדין לעררים והן נסמכות על תשתית עובדתית שלא נבחנה על ידו. לפיכך, הוטעם כי משטענות אלו לא נדונו על ידי הרשות או על ידי בית הדין אין מקום לדון בהן בערעור; וכי על המבקשת להגיש הליך מתאים שיידון על ידי הרשות המוסמכת. נוכח דברים אלה, ובשים לב לכך שהחלטת בית הדין ניתנה על יסוד הסכמת המבקשת, נדחתה הבקשה למתן צו ביניים.

3. להחלטה זו מכוונת הבקשה שלפניי. המבקשים טוענים, בעיקרם של דברים, כי בא כוח המבקשת בהליך הערר הורה להם שלא לחשוף את דבר הקשר ביניהם ומכאן הפער בין טענותיהם בשני ההליכים הקודמים. עוד נטען כי למבקשים קבוע תור במשרד הפנים לפתיחת הליך מדורג להסדרת מעמדה של המבקשת ביום 1.12.2015; וכי משכך, ובשים לב לזמן הממושך שבו שוהה המבקשת בישראל, נוטה מאזן הנוחות לטובת השהיית התחייבותה לצאת מן הארץ.

4. דין הבקשה להידחות. כפי שציין בית המשפט לעניינים מינהליים, הערר שנדון בבית הדין נגע להחלטת המשיב להפסיק הליך להסדרת מעמדה של המבקשת מכוח קשר זוגי אחר; ובמסגרתו ציינה המבקשת כי היא מבינה שמכיוון שאינה נמצאת בקשר זוגי, אין היא יכולה להישאר בישראל. בהמשך לדברים אלה התחייבה המבקשת לצאת מישראל עד ליום 16.7.2015. בנתון לכך, לא ראיתי להתערב בקביעת בית המשפט קמא שלפיה אין מקום לדון בטענות הנוגעות לקשר הזוגי החדש של המבקשת, שנטענו לראשונה במסגרת הערעור שלפניו. מטעם זה אף אין מקום ליתן צו ביניים שיורה על השהיית יציאתה של המבקשת מהארץ במסגרת ההליך שלפניי. נוכח דברים אלה, לא מצאתי עילה ליתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים. יובהר כי אין בדברים האמורים כדי למנוע מהמבקשת למצות את מגעיה עם הרשות בנושא בקשתה להסדיר את שהייתה בישראל נוכח הטענות בנושא הקשר הזוגי עם המבקש ואף לנקוט בהליך משפטי מתאים ככל שתהיה עילה לכך, ואין צריך לומר כי איני מביע כל עמדה לגופו של נושא זה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏י"ד באב התשע"ה (‏30.7.2015).


מעורבים
תובע: חי סגל
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: