ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מלכיאל שרבט נגד יצחק שרבט :

החלטה בתיק ע"א 3651/15

לפני: כבוד הרשם גלעד לובינסקי

המערער:
מלכיאל שרבט

נ ג ד

המשיבים:
1. יצחק שרבט

2. שלום שרבט

3. בנימין שרבט

4. בכור שרבט

5. עו"ד ארז חבר - מנהל מיוחד

6. הכונס הרשמי

בקשה להגדלת עירבון

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

המזכירה הראשית של בית משפט זה העמידה את העירבון בהליך שבכותרת על סכום של 7,000 ₪. לפניי בקשה מטעם המשיבים 1-4 (להלן: המשיבים) להגדיל את גובה העירבון לכדי סכום של 30,000 ₪ לכל הפחות. המערער מתנגד לבקשה.

בפתח הדברים אדרש לטענה מקדמית אותה העלה המערער, ולפיה איני מוסמך להורות על הגדלת העירבון מאחר שלא מתקיים התנאי הקבוע בסיפא של תקנה 433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), שעניינו בכך שהרשם "נוכח שהמערער נעשה בינתיים בעל יכולת לשלם". בטענה זו אין ממש. הטעם לכך הוא, שכאשר גובה העירבון נקבע על ידי המזכירה הראשית של בית המשפט - כבענייננו - רשאי כל אחד מן הצדדים לבקש שהעניין יובא בשנית לפני הרשם "לעיון ולהכרעה" (תקנה 430 לתקנות; וראו למשל, ע"א 5018/12 סינבטי נ' לבייב (20.12.2012)). זאת ואף זאת: הדרישה להוכחת שינוי נסיבות כתנאי להגדלת העירבון, הנזכרת בתקנה 433 האמורה, מתייחסת רק למקרה שבו המערער קיבל פטור מעירבון (ב"ש 535/85 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטרסיפסיון, פ"ד לט(2) 529 (1985); ע"א 1029/11 סמיונוב נ' גלעדי (23.11.2011)). ממילא אין היא רלוונטית לענייננו.

ולגופם של דברים: כידוע, העירבון נועד להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים בערעור, ככל שייפסקו, ולאפשר להם להיפרע ללא צורך בהליך משפטי נוסף. משכך, גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך (לעניין השיקולים השונים הרלוונטיים לעניין זה ראו למשל, בש"א 367/89 הול נ' דננברג, פ"ד מג(4) 186 (1989); רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ (28.10.2001)).

בענייננו, אין בידי לקבל את ההיקש אותו מבקשים המשיבים לעשות מסכומי העירבון שנקבעו בהליכים ערעוריים אחרים בין אותם הצדדים. מכלול הנסיבות הרלוונטיות בכל הליך והליך שונות הן, וכך גם האיזון ביניהן. ממילא קשה עד מאד לערוך השוואות והיקשים בין הליך אחד למשנהו.

יחד עם זאת, הצדק עם המשיבים כי סכום העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית אינו משקף את גובה העירבון הראוי בנסיבות העניין. ודוק: לא נעלם מעיניי כי מדובר בהליך ערעורי על החלטה של בית המשפט של פשיטת רגל, אשר הוגש על ידי החייב. עם זאת, יש להבחין בין גובהו הראוי של העירבון בהליך, לבין אפשרותו של המערער להגיש בקשה לפטור (מלא או חלקי) מהפקדת עירבון, מטעמים של היעדר יכולת כלכלית. בענייננו לא הוגשה בקשת פטור לכתחילה, ואף במסגרת תגובתו של המערער לבקשה שבכותרת לא הונחה תשתית כלשהי באשר למצבו הכלכלי. זאת ועוד, לטענת המערער הוא הסתייע בבנו לצורך הפקדת סכום העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית, ולא נטען (וממילא לא הוכח) כי לא יוכל לעשות כן אף ביחס לסכום עירבון גבוה יותר.

על רקע האמור לעיל, ומשהבאתי בחשבון את השיקולים השונים הצריכים לעניין - ובהם מהותו של ההליך והיקפו; אי פסיקת הוצאות על ידי בית המשפט של פשיטת רגל; וטענות המשיבים בדבר אי תשלום הוצאות במקרים קודמים (בהם הודה המערער חלקית) - רואה אני להיעתר לבקשה באופן חלקי ולהגדיל את העירבון לכדי סכום של 18,000 ₪. ההפרש יופקד תוך 20 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.

ניתנה היום, ‏י"ב באב התשע"ה (‏28.7.2015).

גלעד לובינסקי, שופט

ר ש ם


מעורבים
תובע: מלכיאל שרבט
נתבע: יצחק שרבט
שופט :
עורכי דין: