ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק פועלים בע"מ נגד דן שרון :

בפני כבוד ה שופטת ברכה לכמן

תובע

בנק פועלים בע"מ

נגד

נתבעים

  1. דן שרון
  2. שלמה עדני

החלטה

זוהי בקשת רשות להתגונן מטעם נתבע 2 (ל הלן: "הנתבע").

התובע הגיש כנגד נתבע 2 תביעה כספית בסך 17,592.03 ₪ על יסוד כתב ערבות שנתן הנתבע, יחד עם שני ערבים נוספים, להבטחת פירעון הלוואות שנטלו שרון גד ועשת שרון דפנה (להלן: "החייבים") מהתובע בשנים 1989,1996, זאת לאחר שמוצו ההליכים כנגד החייבים.

עסקינן, בערבות להלוואה, עבור רכישת דירה, אשר מושכנה על ידי התובע ונמכרה על ידי החייבים, לאחר שנפתח הליך למימוש המשכון, בלשכת ההוצאה לפועל.

הנתבע נחקר בחקירה נגדית והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

בסיכומיו, חזר הנתבע על טענותיו בתצהיר, לעניין מסמכי הערבות, שלא הבין את משמעות חתימתו על כתב הערבות, שלא גולו לו פרטים מהותיים בנוגע לערבות ול עניין אי מ יצוי ההליכים כנגד החייבים. ופירט בהרחבה בעניין הטענה, שלא קיבל לידיו במהלך חיי הערבות, כל הודעה בדבר אי פירעון החוב, הודעות על יתרת החוב, קיומם של הליכי מימוש הדירה ועל זכותו להצטרף להתמחרות על הדירה.

מנגד, טוען התובע בסיכומיו, כי הדירה נמכרה במכר עצמי על ידי החייבים ולא התקיים הליך התמחרות וכי התובע שלח לנתבע מספר הודעות והתראות לכתובת שמסר הנתבע בכתב הערבות, רחוב האביר מרק 52 קרית חיים, ומכתב אחד בשנת 2008 נשלח לכתובת יוספטל 43 ת.ד. 346 בקרית חיים.
בתחילה אדון בשתי הטענות הראשונות של הנתבע. באשר לטענת הנתבע בנוגע למסמכי הערבות, אני מוצאת שאין כל ממש בטענה זו והיא הופרכה על ידי הנתבע עצמו בעדותו. הנתבע אישר בעדותו את חתימתו על כתב הערבות, אישר בעדותו שהוא חתם על ערבות להלוואה וידע מה סכום ההלוואה , "הבנתי שזו ערבות להלוואה וידעתי מה סכום ההלוואה" "זו חתימה שלי" "אני מאשר את חתימתי". (ראה עמודים 8 ו- 9 לפרוטוקול).

בנוגע לטענת בדבר אי מיצוי הליכים, די להפנות בעניין זה להחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 13/12/12 הקובעת כי ההליכים כנגד החייבים מוצו.

על כן, אני קובעת כי דין שתי הטענות לעיל בבקשת רשות להתגונן – להידחות.

המחלוקת בין הצדדים, נעוצה ב שאלה, האם שלח התובע הודעות לנתבע כמתחייב מחובת מתן הודעה לערבים על פי הוראת סעיף 26(א) לחוק הערבות, בזו הלשון: "לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב; לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך".

אין חולק, שהנתבע עונה להגדרת "ערב יחיד" כפי שנקבע בחוק הערבות התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק הערבות").

כפי שנקבע בחוק הערבות, במקום בו הופרה חובת ההודעה, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו.

טענתו של הנתבע כי לא קיבל כל הודעה מהתובע עובר לשנת 2011, שנה בה הוגשה הבקשה למיצוי הליכים כנגד החייבים. לטענתו, לא קיבל כל הודעה לפני שנת 2011, ולא ידע על ההליכים שננקטו כנגד החייבים ומכירת הנכס הממושכן.

במהלך החקירה, הציגה ב"כ התובע לנתבע מספר מכתבים שנשלחו לשתי כתובות. האחת הינה כתובת ברחוב האביר מרק 52 בקרית חיים, השנייה, כתובת ברחוב יוספטל 43 בקריית אתא.

בסיכומיו, טען הנתבע כי לעולם לא התגורר ברחוב יוספטל 43 בקרית אתא וברחוב אביר מרק 52 בקריית חיים הוא מתגורר רק בשנתיים האחרונות. בכל התקופה הרלוונטית, בה נשלחו הודעות התובע, החל משנת 2009, התגורר ברחוב חרב לאת 70 בקריית חיים.
כך הסביר הנתבע בחקירתו את עניין הכתובות: "הבית שלי שקניתי אותו שנישאתי באביר מרק 52. הבית שנולדתי בו שההורים שלי גרים זה ברחוב חרב לאת 70, וזה מופיע במשרד הפנים כל השנים. היום לא. חזרתי לבית באביר מרק. בשנתיים האחרונות חזרתי לאביר מרק 52."

עוד נמצא שעדותו של הנתבע בחקירה אינה עולה בקנה אחד עם סיכומיו. הנתבע נשאל האם משנת 2009 אינו גר באביר מרק 52, והשיב: "לא אמרתי שמ- 2009. אמרתי בשנתיים האחרונות." עדותו זו של הנתבע אינו מתיישבת עם הנאמר בסיכומים, שהנתבע מתגורר באביר מרק 52 רק בשנתיים האחרונות.

במהלך עדותו, נשאל הנתבע לגבי הכתובת ברחוב יוספטל 43. בתחילה השיב הנתבע: "אני לא גר שם. מעולם לא גרתי שם". עוד הוצג בפניו אישור מסירה למכתב שנשלח לרחוב יוספטל 43 ביום 3/11/09, עם חתימה שנחזית להיות חתימתו, על כך השיב: "זה לא חתימה שלי!". במועדים אלו, טען, התגורר בחרב לאת.

כשנשאל לגבי הכתובת ברחוב יוספטל על ידי בית המשפט, כך העיד:
ת: ביוספטל 43 היתה לי איזה חברה, אבל לא גרתי שם. הקשר נמשך עד היום, אבל לא גרתי שם.
ש: מישהו משך דואר וזו חתימה שלך
ת:זו לא חתימה שלי.
ש: משיהו מושך דואר שלך?
ת: אני לא יודע מי חתם בשמי, אני לא קיבלתי שום דבר ליד.
ש: מה שם החברה?
ת: קארינה הדרי. עשינו נישואים אזרחיים. בשנתיים האחרונות מיסדנו את זה.
ש: כמה זמן אתה מכיר אותה?
ת: הרבה שנים.

בשלב זה, אישר ב"כ הנתבע בפרוטוקול, כי הנתבע קיבל לידיו את המכתב מנובמבר 2009. אישור זה מפריך את טענת הנתבע כי לא קיבל לידיו כל הודעה מטעם התובע, לפני שנת 2011. ניסיונו של ב"כ ה תובע לחזור בו מהסכמה זו בסיכומים, אין בה ממש.

ככלל, אני מוצאת את גרסתו של הנתבע בכל הנוגע למסירת ההודעות והכתובת לשליחת אותן הודעות , פתלתלה ומתחמקת , גרסה שנסתרה על ידי הנתבע עצמו בחקירתו, בעיקר בכל הנוגע למסירת ההודעות ברחוב יוספטל 43. ומשנקבע, על פי הודעת ב"כ הנתבע, כי הנתבע קיבל לידיו את ההודעה מחודש נובמבר 2009, יש בכך, כדי לסתור את טענת הנתבע בתצהירו, שמעולם לא קיבל הודעה מהתובע.

למען שלמות התמונה, יאמר, כי בסופו של יום, הדירה לא נמכרה באמצעות הליכי הוצאה לפועל, אלא באמצעות החייבים עצמם.

זאת ועוד, אני סבורה שהנתבע לא הניח כל תשתית ראייתית לביסוס טענתו, שיכל למנוע את הנזק, כל שטען שיכל לרכוש את הדירה בעצמו, אך לא הראה מהי יכולתו הכלכלית שתאפשר לו רכישת הדירה.

יחד עם זאת, על אף האמור לעיל, ונוכח קלישות הטענה שבידי הנתבע, תינתן לו הרשות להתגונן כנגד התביעה, בכפוף להפקדת פיקדון כספי בקופת בית המשפט בסך של 7,000 ₪.

הפיקדון בסך 7,000 ₪ יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 30/8/15, אחרת תדחה בקשת רשות להתגונן.

עם הפקדת הפיקדון, יעבור ההליך לסדר דין מהיר, התצהיר התומך בבקשת רשות להתגונן ישמש ככתב הגנה בתיק והצדדים ישלימו מסמכים בהתאם להוראות הדין.

הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ יבואו בחשבון בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ה, 23 יולי 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנק פועלים בע"מ
נתבע: דן שרון
שופט :
עורכי דין: